יין הטוב, הקדמהYein HaTov, Introduction
א׳הקדמה
1
ב׳ברוך ה' אלהים אלהי ישראל, אשר בחר בנו מכל העמים, וקרבנו לפני הר סיני, והשמיענו את הוד קולו ודברות קדשו מלהבות אש, ונתן לנו את תורתו תורת אמת על ידי משה בחירו נאמן ביתו, ושם באותו מעמד הנכבד והנורא קבל כל אחד את חלקו וחבל נחלתו, כפי שורש מחצב נשמתו, אם יזכה להיות תורתו אומנותו ויעסוק בתורה לשמה, זוכה שיגלו לו מן השמים מאשר קבלה נשמתו איש איש כברכתו, כדברי התנא הגדל רבי מאיר כל העוסק בתורה לשמה זוכה לדברים הרבה ומגלין לו רזי תורה (אבות פ"ו). ואני הדל לא זכיתי לשקוט על שמרי, לשקוד בתורה להיות תורתי אומנותי, כי מעודי בחרתי להנות מיגיע כפי ועסקתי גם במסחר, אלא דגברו רחמיו יתברך עלי ובזכות אבותי עשה את שאינו זוכה כזוכה, להיות מבעלי תשובה להשיב שואלי בדבר הלכה, פעמים בקצרה פעמים בארוכה כפי העת והזמן, ולפעמים נתעוררתי בעצמי לחקור באיזה דין או באיזה הלכה ומה שעלה במצודתי בס"ד העליתי בכתב, וזאת היתה תפלתי תמיד לזכות להדפיס ספר ממה שחנני בחסדו להיות זוכה ומזכה, ולצאת בזה נמי יד"ח מצות כתיבת ס"ת לכמה פוסקים. וזה כחמש עשרה שנה שהתחלתי להדפיס את הספר הזה ורובו היה כבר גמור בדפוס מלפני כמה שנים, אלא שהפרעות שהיו בינתים פה בארץ ואח"כ המלחמה הנוראה ושמועות המחרידות שהגיעו אלינו מהגולה עכרו את רוחי והירפו את ידי מלגמור את אשר החילותי, וגם עתה אין נחת. לכן הדפסתי כעת רק עוד כמה תשובות מחלק יו"ד וסיימתי בזה את החלק הזה, אשר רובו ממ"ש בימי חרפי וטל ילדותי ומהם כבר פרסמתי בקובצים שונים בהיותי עוד בעי"מ בגדאד. במה אקדם לד' אכף לאלהי מרום על כל אשר גמלני ושהחייני וקיימני ועד כה עזרני להו"ל את ספר הקטן הזה אשר עליו התפללתי ברוך אלהים אשר לא הסיר תפלתי וחסדו מאתי.
2
ג׳את ספר זה קראתי בשם "יין הטוב" ע"ש הכתוב וחכך כיין הטוב הולך לדודי למישרים דובב שפת ישנים (שה"ש ז, י'), שממנו למדו חז"ל ואמרו כל ת"ח שאומרים דבר שמועה מפיו בעוה"ז שפתותיו דובבות בקבר (יבמות צ"ז), כי לזה נמי נתכוונתי בהוציאי לאור את סה"ק הזה לשום שארית לנפשי למען יזכר שמי בתוך ד"א של הלכה. גם בשם זה יש רמז לשמי יין ר"ת שמי (יו"ד האמצעית מובלעת ואין מבטאים אותה), וגם מטעם זה כתבו המפרשים דאם מעשה הבן יעלו לרצון לפני ד' שפתי האבות ידובבו בקבר ויודו על חלקם, ועט"ר הרב מור אבי ומרת אמי זלל"ה מסר נפשם ע"ז שבניהם יהיו למודי ה' בעלי תורה ויראת שמים. ואם זכיתי לכוון אל האמת באיזה דבר הלכה עת יזכירו זה משמי ידובבו גם שפתותיהם.
3
ד׳ואני תפלתי לך ה' עת רצון אלהים ברב חסדך ענני באמת ישעך. יה"ר מלפניך שתיתן בלב בני, רחמים בצלאל, מאיר בניהו ומשה בנימין, ובנותי אף גם הן שיתמידו ויוסיפו באהבתך ויראתך תמיד כל הימים, הארך ימיהם בטוב ושנותיהם בנעימים הצליחם והרויחם בכל עניניהם ברוחניות בגשמיות, ומלא משאלותיהם לטובה ונזכה אני ונוות-ביתי לשמוח בתורתם ובחופתם. ויהי רצון שלא תמוש התורה מפינו ומפי זרעינו וזרע זרעינו מעו"ע אמן.
4
ה׳שובינו אלהי ישענו והפר כעסך עמנו ונקום נקמת דם רבבות מעמך ישראל אשר נהרגו ונשדרפו בידי צוררים אכזרים, יוקם דם עבדיך אלהים יוקם, והצועקים נגדך אל ישובו ריקם, אתה אמרת אני בי נשבעתי אל עליון, השופכים דם נקיים בם אעשה כיליון, ונקיתי דמם לא נקיתי וה' שוכן בציון. ויהמו רחמיך על מיעוט עמים, ושגבם בחסדך לעיני כל האומים, פלאיך הראם שוכן מרומים, אל מלך יושב על כסא רחמים.
5
ו׳בשנת כי יום נקם בלבי ו'ש'נת' גא'ולי באה (תש"ז)
6
ז׳הקטן יצחק נסים
7
ח׳בן לא"א הרה"צ ויא"מ רחמים זלה"ה
8
ט׳הקדמה שניה
9
י׳בעת שהדפסתי בס"ד את ספר יין הטוב חלק א, סברתי שלא ירחק היום ואזכה לקבץ ולסדר יתב תשובותי. ברם, לא יצאו ימים הרבה עד שנסתלק מע"כ הגאון רישא דעמא כמוהר"ר בן-ציון מאיר חי עוזיאל זצ"ל, הראשון לציון והרב הראשי לישראל. חכמי ישראל ופרנסי הדור נתנו עיניהם בי ובחרוני לכהן במקומו. היתה זאת תקופה גדולה וקשה, בשנים הראשונות שלאחר הקמת מדינת ישראל. שאלות משאלות שונות צצו ועלו חדשות לבקרים וצריך הייתי ליתן דעתי עליהן. כבדה עלי עבודת הציבור עד שלא נתנה לי זמן מספיק לעיון ולכתיבה. שאלות דין והלכה שבאו לפני בבית הדין הגדול לערעורים וממקומות שונים במדינה ומחוצה לה, צריך הייתי להשיב עליהן בנחיצה רבה, ולא תמיד היה ספק בידי להעלות בכתב כיצד נתבררה הלכה ומהם הטעמים והנימוקים, אלא אחר העיון בדברי הפוסקים ושיקול הדעת שהשיבותי בקצרה, או שרשמתי ראשי פרקים, בסוברי שלכשאפנה אשוב לשנות אותו פרק.
10
י״אאכן נצטברו תחת ידי תשובות לרוב ולאו דווקא בעניינים שראיתי טעם להדפיסן. מהן שלא נותרה בידי העתקה, מהן שיפות היו לשעתן ומהן שיש לעבור עליהן לעורכן ולהשלימן. וכבר אמרו חז"ל קשה עתיקתא מחדתא, ולא תמיד נמשך לבי לחזור לשאלות שלגבי דידי הן בחינת קמחא טחינא, ומשכתי ידי מכך.
11
י״בראיתי גם שבימינו נתקיים "עשות ספרים הרבה אין קץ" עד שהיו ליגיעת בשר ומשרבו הספרים והחיבורים, ובייחוד ספרי המלקטים והמאספים, נעשתה מלאכת הכתיבה קלה ולא תמיד נשמרה אזהרת חז"ל: הוו מתונין בדין. זה עושה למען הוציא לו שם בין הגדולים, וזה עושה להראות כוחו בפלפול ובבקיאות וכו'. ומשדרבו, כמעט בטל העיון והלימוד בספרי הפוסקים עמודי ההוראה, ומכל מקום שוב אין הם משמשים מקור עיקרי שממנו שאבו מימיהם מורי ההוראה בדורות שלפנינו. לפיכך אמרתי לעצמי לא עת כנוס לספר זה אלא מקצת מן השאלות והתשובות שהרבה נתייגעתי בהן לבוא עד מקורן ולחשוף את שורשיהן.
12
י״גהחלק הראשון נדפס לפני כשלושים שנה (תש"ז) וכבר מזה זמן רב שלא היה בנמצא. חזרתי והדפסתיו כדמותו כצלמו מן הטעמים הנ"ל, בתוספת קטנה מהערות קצרות רשמתי בצידי הגיליון, וכן הוספתי תשובה אחת של הרב רפאל מרדכי מלכי ז"ל, רב ופרנס בירושלים לפני כשלוש מאות שנה, שמצאתי בכ"י, בעניין שנדון בספרי (או"ח סי' ז). מאז יצא חלק זה לאור קיבלתי תשובות ואיגרות לרוב מגדולי דורנו שנשאו ונתנו בדברי. מהם שהשיבותי להם בארוכה, מהם שהשיבותי להם בקצרה מהם שלא היו צריכים לתשובה. אם הייתי כוללם בספר התוספת היתה מרובה על העיקר. לא ראיתי, איפוא, אלא להביא מקצת מן המקצת, מדברים שנראה לי שהתוספת יש בה מן העיקר.
13
י״דספר זה מוקדש לזכרו של אחי יקירי ר' אליהו ששון ז"ל, נקי כפיים ובר לבב, ירא אלקים וסר מרע, בעל מידות ושלם בדעות אשר משאת נפשו היתה לראותו בדפוס ולא זכה כי נלב"ע ביום א' ד' בתשרי תשכ"א. תעמוד לו זכות ההוגים בתורה ותנצב"ה.
14
ט״וואסיים בתפילה שבה חתמתי דברי בהקדמה לחלק הראשון ויהי רצון שתתקיים בי ובזרעי ויעלו דברי לרצון לפני אבינו שבשמים.
15
ט״זהקטן יצחק נסים
16
י״זבן לא"א הרה"צ ויא"מ רחמים זלה"ה
17
י״חבחודש הרחמים תשל"ח
18