יסוד היראה, שער הבשת והעזוזYesod HaYirah, On Shame and Shamelessness
א׳ירא האל, והתבייש בעצמך / בטרם תחטא תיטב ותישר,
וכי תעטה לבוש בשת ומסוה, / תהי ירא ועד עולם תאושר,
והיא תהיה לכסות מהאנשים, / ובה נחשב אנוש צדיק וישר.
וכי תעטה לבוש בשת ומסוה, / תהי ירא ועד עולם תאושר,
והיא תהיה לכסות מהאנשים, / ובה נחשב אנוש צדיק וישר.
1
ב׳הטוב לך אם יביישוך אחרים / במעשיך, ותמצא בוז וחרפה,
הלא טוב תעמיד עיני לבבך / עלי כל אורחותיך למצפה,
ולמה תעצים עיין כעור, / ולא תבוש בערוותך חשופה.
הלא טוב תעמיד עיני לבבך / עלי כל אורחותיך למצפה,
ולמה תעצים עיין כעור, / ולא תבוש בערוותך חשופה.
2
ג׳התשית מצחך עוז כנחושה / ואם תהיה בעיני כל מגונה,
ותוליך את קלונך במצחך / לשמצה בך באויב ומקנה,
ולא תרגיש להתבייש למען / אשר נבל ועוז פניו ישונה.
ותוליך את קלונך במצחך / לשמצה בך באויב ומקנה,
ולא תרגיש להתבייש למען / אשר נבל ועוז פניו ישונה.
3
ד׳ולא תבוש בלכתך את החכמים / היות שואל במה שלא ידעתו,
וגם את צעירים לימים / הכי יורו לך דין על אמתו,
ומה רב בשת אם ישאלוך / ותאמר לא שמעתיו, או שכחתתו.
וגם את צעירים לימים / הכי יורו לך דין על אמתו,
ומה רב בשת אם ישאלוך / ותאמר לא שמעתיו, או שכחתתו.
4
ה׳ירא האל, ותבוש מלפניו, / ויראת לך מאף חרוניו,
ואיכה תהיה בוש מאנוש, / פן במעשיך תהי נקל בעיניו,
ולא תבוש לך מהאלהים, / אשר כל סתרך גלוי לפניו.
ואיכה תהיה בוש מאנוש, / פן במעשיך תהי נקל בעיניו,
ולא תבוש לך מהאלהים, / אשר כל סתרך גלוי לפניו.
5