יסוד היראה, שער הכבוד והשררהYesod HaYirah, On Dignity and Dominion
א׳ירא האל, והתאמץ לעובדו, / למען כי יצרך לכבודו,
והקל על כבודו את כבודך, / והשפל בעיניך לנגדו,
ודע, כי המכבד את אדוניו / יהי נכבד, וישא הוד כנגדו.
והקל על כבודו את כבודך, / והשפל בעיניך לנגדו,
ודע, כי המכבד את אדוניו / יהי נכבד, וישא הוד כנגדו.
1
ב׳ברח מהשררה אך ברודפה / להשיגך, ונוס כי תרדפך,
למען כי מרוצתה נקלה / בנוסה עד אשר תתקפך,
ואם תרדוף ותרוץ אחריה / בנוסה עם עקיבה תהרפך.
למען כי מרוצתה נקלה / בנוסה עד אשר תתקפך,
ואם תרדוף ותרוץ אחריה / בנוסה עם עקיבה תהרפך.
2
ג׳היה נכבד במעשים הנעימים, / ולמה תהיה נכבד ברום לב,
ודע, כי רום לבבות הוא קלונם, / ובו ישו לאולת ככלב,
וישיתהו שפל רוח לראש עם, / ואם נבזה הוא בעיניו עלב,
ודע, כי רום לבבות הוא קלונם, / ובו ישו לאולת ככלב,
וישיתהו שפל רוח לראש עם, / ואם נבזה הוא בעיניו עלב,
3
ד׳אשר יגאה בחכמתו, וישמח / לשם כבוד כשמות הגדולים,
ומגודל לבבו יעלה רום / ויתעופף ויטוס על זבולים,
פרעהו, ואל תתאו לשכלו / וחכמתו, והיא חכמת אוילים.
ומגודל לבבו יעלה רום / ויתעופף ויטוס על זבולים,
פרעהו, ואל תתאו לשכלו / וחכמתו, והיא חכמת אוילים.
4
ה׳הירום לבך על השרה / והכבוד אשר יעלו לחלקך,
ודימית עלי גודל לבבך / אשר כל מצאה ידך ברחקך,
ידעה, כי לפי רום מעלתך / תהי סבת נפילה להזיקך.
ודימית עלי גודל לבבך / אשר כל מצאה ידך ברחקך,
ידעה, כי לפי רום מעלתך / תהי סבת נפילה להזיקך.
5
ו׳שלשה הם מכובדים באדם, / ובשנים יהו שפתי חלקות,
במו נכבד לעושר או שררה / וממשלת בידים חזקות,
הלא יפנה כבודו עם פנותם, / ואחרי כן יהי אליו לפוקות.
במו נכבד לעושר או שררה / וממשלת בידים חזקות,
הלא יפנה כבודו עם פנותם, / ואחרי כן יהי אליו לפוקות.
6
ז׳ירש כבוד שלישי מן האלהים / לך יתן, והוא כבוד אמיתי,
קניתו בעבודת אל ונפש / שפלה, כי תנהלנה לאיטי,
ויום יגבה לבבך בו, וחלף / והלך לו כאיש הלך ועיתי.
קניתו בעבודת אל ונפש / שפלה, כי תנהלנה לאיטי,
ויום יגבה לבבך בו, וחלף / והלך לו כאיש הלך ועיתי.
7
ח׳ירש [כבוד] ילדתו צניעות, / וממך לא יהי נפרד בתומו,
וכי תאיץ להראות בית נכאתו, / בעיני האנוש יכלה ביומו,
כיין טוב בשוקעו על שמריו, / ויום הורק ופג רוחו וטעמו.
וכי תאיץ להראות בית נכאתו, / בעיני האנוש יכלה ביומו,
כיין טוב בשוקעו על שמריו, / ויום הורק ופג רוחו וטעמו.
8
ט׳ירא האל, וכבד יולדיך, / ובכבודם תהי נכבד לעולם,
ובין וזכור יגיעם יגעו בך, / ומתי תעמול בם בעמלם,
ובעל הגמול יגמול לך / כאשר תגמול לגומליך גמולם.
ובין וזכור יגיעם יגעו בך, / ומתי תעמול בם בעמלם,
ובעל הגמול יגמול לך / כאשר תגמול לגומליך גמולם.
9
י׳התשכח את שדי מניקתך אם / כבר זקנה, ותלעג אב בשיבה,
ומי ידע התירש את זהבם, / ואולי יירשו אותך בסיבה,
ויום זקנה תבואך, הלא את / גמולך למצאה בזה ובבא.
ומי ידע התירש את זהבם, / ואולי יירשו אותך בסיבה,
ויום זקנה תבואך, הלא את / גמולך למצאה בזה ובבא.
10
י״אהיה נכבד לכבד כל בני איש, / ומהם תהיה יקר ונכבד,
וכי תקל בעיניך תהי רם / בעיניהם, וזבד טוב תזובד,
לפני מלכך הקל כבודך, / ואליו תהיה נכנע ונעבד.
וכי תקל בעיניך תהי רם / בעיניהם, וזבד טוב תזובד,
לפני מלכך הקל כבודך, / ואליו תהיה נכנע ונעבד.
11