יסוד היראה, שער הסבלYesod HaYirah, On Endurance

א׳ירא האל, וסובלה את שפטיו אשר ישפוט בך באמת ובתמים,
ואם מרו טעמם לגוויה / הלא מתקו לנפשך כנעימים,
התתרפא לעולם מחלת לב / אנוש אם לא בשיקוים עצומים.
1
ב׳ירא וסבול גזירת אל ודיניו, / ואל נא תענם עתק ועזות,
ויסבול ממך את מעשיך / בארך אף ולא יעלה רגזות,
התפלל נשא אם לא נשאתו, / ודע כי ממך לא נתנה זאת.
2
ג׳סבול אישים ויסבלך אלהים, / ועמך יאריך אפו ברחמיו,
וכי תסבול אנשים יסבלוך, / ואל יתן בך עז ממרומיו,
היה כחמור רובץ במשא, / ואם ישבור גרמיו ועצמיו.
3
ד׳התסבול את גדוליך בפחדם / ותלבש מגאון עוזם חרדה,
הלא תסבול צעיריך, ותפחד / לבל תקל וחיית לנדה,
התמיש את יתידתך כמוץ הר / ולא תמיש כמו אבן כבידה.
4
ה׳סבול דבר ותחסום [פה] ותחריש, / ואם תענה כסיל תשמע דברים,
וטוב לך תסבלם אתה לבדך / בטרם ישמעו אותם אחירים,
ותגרום על דברך לגלות / בך שמץ ומומים הסתורים.
5
ו׳הלא טוב תהיה סובל אשר אין / בך כח ולא עוז להסירו,
ומי יסיר יגונות עצבון איש / כמו סבל אשר נמצא בעזרו,
ובו תנחם לכל אבל ותוגה, / ובו מרפא לכל מחלת בשרו.
6