יסוד ושורש העבודה, שער הכולל ט״וYesod VeShoresh HaAvodah, Shaar HaKollel 15
א׳
1
ב׳
2
ג׳
3
ד׳
4
ה׳
5
ו׳
6
ז׳
7
ח׳
8
ט׳
9
י׳
10
י״א
11
י״ב
12
י״ג
13
י״ד
14
ט״ו
15
ט״ז
16
י״ז
17
י״ח
18
י״ט
19
כ׳
20
כ״א
21
כ״ב
22
כ״ג
23
כ״ד
24
כ״ה
25
כ״ו
26
כ״ז
27
כ״ח
28
כ״ט
29
ל׳
30
ל״א
31
ל״ב
32
ל״ג
33
ל״ד
34
ל״ה
35
ל״ו
36
ל״ז
37
ל״ח
38
ל״ט
39
מ׳
40
מ״א
41
מ״ב
42
מ״ג
43
מ״ד
44
מ״ה
45
מ״ו
46
מ״ז
47
מ״ח
48
מ״ט
49
נ׳
50
נ״א
51
נ״ב
52
נ״ג
53
נ״ד
54
נ״ה
55
נ״ו
56
נ״ז
57
נ״ח
58
נ״ט
59
ס׳
60
ס״א
61
ס״ב
62
ס״ג
63
ס״ד
64
ס״ה
65
ס״ו
66
ס״ז
67
ס״ח
68
ס״ט
69
ע׳
70
ע״א
71
ע״ב
72
ע״ג
73
ע״ד
74
ע״ה
75
ע״ו
76
ע״ז
77
ע״ח
78
ע״ט
79
פ׳
80
פ״א
81
פ״ב
82
פ״ג
83
פ״ד
84
פ״ה
85
פ״ו
86
פ״ז
87
פ״ח
88
פ״ט
89
צ׳
90
צ״א
91
צ״ב
92
צ״ג
93
צ״ד
94
צ״ה
95
צ״ו
96
צ״ז
97
צ״ח
98
צ״ט
99
ק׳
100
ק״א
101
ק״ב
102
ק״ג
103
ק״ד
104
ק״ה
105
ק״ו
106
ק״ז
107
ק״ח
108
ק״ט
109
ק״י
110
קי״א
111
קי״ב
112
קי״ג
113
קי״ד
114
קי״ה
115
קי״ו
116
קי״ז
117
קי״ח
118
קי״ט
119
ק״כ
120
קכ״א
121
קכ״ב
122
קכ״ג
123
קכ״ד
124
קכ״ה
125
קכ״ו
126
קכ״ז
127
קכ״ח
128
קכ״ט
129
ק״ל
130
קל״א
131
קל״ב
132
קל״ג
133
קל״ד
134
קל״ה
135
קל״ו
136
קל״ז
137
קל״ח
138
קל״ט
139
ק״מ
140
קמ״אאחריו יאיר נתיב יושר נתיבות פרקים המדברים סיבות אריכות ימיו של אדם והם מצות כבוד אב ואם מזוזה וס"ת ובה"כ ומה מאוד צריך להזהר בו לכבד את אביו ואת אמו הן בחיים הן לאחר מיתתם. ומה מאוד צריך לזהר לבל יגיע להם צער על ידו אף שכוונתו לש"ש כי גדול עונשו עד מאוד ע"ז. ובן יכבד אב ואם בזה בבואם מג"ע לראות את פניו על ראש שמחתו כגון בשבתות וימים טובים או שעושה סעודת ברית מילה לבנו או סעודת בר מצוה או בית חתנות וכיוצא איזה שמחה של מצוה באים אביו ואמו מג"ע לראות בשמחתו ולשמוח עמו. בתנאי קודם למעשה צריך לשתף בשמחתו להקב"ה יתברך שמו ויתעלה דהיינו שיהנו מהסעודה שעשה תלמידי חכמים ועניים ואביונים ואז מוציא הקדוש ברוך הוא אביו ואמו מג"ע שהם שותפין עם הקב"ה ית"ש באדם כדאיתא בגמרא ג' שותפין באדם הקב"ה ואביו ואמו כו' והוא כדי לראות גם הם בשמחת בניהם בעוה"ז ואף גם זאת תורת העולה עליות חתנו בעולם העליון בשביל למוד התורה של חתנו בעוה"ז. ומענין לענין באותו ענין מגודל השמחה חיובית על האב בהגיע תור בר מצות הבן. על האב לעשות סעודת בר מצוה כי ביום הזה זוכה האדם לנשמה קדושה יותר מימי קדם כל זה מבואר בפרק זה:
141
קמ״בגודל מצוה וגודל השכר של כבוד אב ואם מבואר בפרשת יתרו דף צ"ג ע"א ז"ל כבד את אביך ואת אמך בכל זיני יקר למחדי לון בעובדוי דכשראן כד"א גיל יגיל אבי צדיק ודא איהו יקרא דאבוי ודאמיה: כבד את אביך כו' כגוונא דבר נש אוקיר לקב"ה הכי אצטריך לאבא ולאמא בגין דשותפותא חדא אית לון בקב"ה עליה. וכמה דאצטריך למדחל לקב"ה הכי אצטריך למדחל לאבוה ולאמיה ולאוקיר לון כחדא בכל זיגי יקר למען יאריכון ימיך בגין דאית יומין לעילא דתליין בהו חיי ב"נ בהאי עלמא ואוקימנא על אינין יומין דבר נש בההוא עלמא לעילא וכלהון קיימן יקמיה קב"ה ובהו אשתמודען חיי דבר נש. האדמה אשר ה' אלהיך נותן לך. אבטחותא לאתהניא באספקלריא דנהרא ורזא דא על האדמה דא אספקלריא דנהרא באינון יומין עלאין דנהרין מגו מבועא דכלא כו' עכ"ל:
142
קמ״גוז"ל בפ' בחקתי דף קט"ו ע"ב פתח ואמר בן יכבד אב ועבד אדניו בן יכבד אב כד"א כבד את אביך ואת אמך ואוקמוה במיכלא ומשתייא ובכלא: האי בחייוי דאתחייב ביה. בתר דמית אי תימא הא עטור מניה הוא לאו הכי דאע"ג דמית אתחייב ביקריה יתיר דכתיב כבד את אביך דאי ההוא ברא אזיל בארח תקלא ודאי מבזה לאבוי הוא ודאיעביד ליה קלנא ואי ההוא ברא אזיל בארח מישר ותקין עובדוי ודאי דא אוקיר לאבוי אוקיר ליה בהאי עלמא גבי בני נשא אוקיר ליה בההוא עלמא גבי קודשא בריך הוא וקודשא בריך הוא חייס עליה ואותיב ליה בכורסייא דיקריה כו' זכאין אינון צדיקייא דזכאן לבנין קדישין לגזעין קדישין עלייהו אתקרי כל רואיהם יכירום כי הם זרע ברך ה' עכ"ל:
143
קמ״דוגודל העונש בהגיע להם צער על ידו אף שכוונתו היה לש"ש מבואר בפ' ויצא דף קס"ד ע"ב וז"ל בקיצור אע"ג דרחל איהי עבדת לעקרא ליה לאבוה מבתר ע"ז אתענשת דלא רביאת ליה לבנימין ולא קיימת בהדיה שעתא חדא בגין צערא דאבוה אע"ג דאתכוונת לטב עכ"ל:
144
קמ״הוזה ששמחים בשמחתו אחרי מותם מבואר פ' פנחס דף רי"ט ע"ב. וז"ל כמה חביבין ישראל קמי קב"ה דחדוה דלהון ותושבחתן דלהון לאו איהו אלא לשתפא לקב"ה ושכינתיה בהו דהכי תנינן כל חדוה דישראל דלא משתתפי בה לקב"ה ושכינתיה לאו איהו חדוה וזמין איהו סמא"ל וכל סיעתא דיליה לקטרגא ליה בההוא חדוה ואתחזר לצערא ובכיה. וקב"ה לא אשתתף בההוא צערא אבל מאן דשתיף לקב"ה ושכינתיה בחדוה דיליה אם ייתי מקטרגא לקטרגא בההוא חדוה קב"ה ושכינתיה משתתף בההוא צעראתה כתיב ביה בכל צרתם לו צר ובמאי בגין דעמו אנכי בצרה ומנלן דאית לון לישראל לשתפא לקב"ה ושכינתיה בחדוה דלהון דכתיב ישמח ישראל בעושיו ההיא חדוה דישראל לאו איהו אלא בעושיו בעושו מבעי ליה אלא אלין קב"ה ואביו ואמו דאע"ג דמיתו: קב"ה אעקר לון מג"ע ואייתי לון עמיה לההוא חדוה לנטלא חולקא דחדוה עם קב"ה ושכינתיה כו' דתנינן בשעתא דבר נש שתיף לקב"ה לחדוה דיליה קב"ה אתי לגנתא דעדן ואעקר מתמן לאבוהי ואמיה דאינון שותפין בהדיה ואייתי לון עמיה לההוא חדווה וכלהו זמינין תמן ובני נשא לא ידעין אבל בעקו דבר נש קב"ה זמין לגביה בלחודוי ולא אודע לאבוהי ולאמיה כו' עכ"ל:
145
קמ״ווזה שחותנו של אדם יש לו ג"כ עליי' בעולם העליון בשביל לימוד תורתו של חתנו מבואר בפ' נשא דף קמ"ד ע"ב וז"ל ות"ח יומא דין בגינך אתעטרו חמשה כתרין לר' פנחס בן יאיר חמוך כו' (פי' אליהו אמר זה לרבי שמעון בן יוחאי):
146
קמ״זוגודל השמחה ולעשות סעודת מצוה ביום בר מצוה של בנו מבואר בזהר חדש וז"ל פ' בראשית דף ט"ו ע"ד ויאמר אלהים יהי מאורות ר' פנחס פתח בהאי קרא צאנה וראנה בנות ציון כו' ביום חתונתו כו' מאי חתונתו ביומא דכשרן למעבד פיקודי אורייתא דההוא חדוותא דצדיקייא ואימתי כשרן א"ר יצחק מתליסר שנין ולעילא דההוא יומא חובתא על צדיקייא למעבד חדוותא דלבא כיומא דסליק לחופה ובגין ההוא זכותא עתיד הקב"ה לאתער להו ולאעברא כרוזא קדמיהון בחדוה צאנה וראנה בנות ציון כו' וז"ל בדף י"א ע"ד א"ר אלעזר תא חזי דתנן בא ליטהר מסייעין אותו מאי סיוע יהבין ליה אלא ההוא נשמתא קדישא למהוי ליה סמיך דיהבין ליה לסייע ליה בעלמא דין ובעלמא דאתי א"ר אלעזר עד תליסר שנין אשתדלותיה דב"נ שההוא נפש חייתא מתליסר שנין ולעילא אי בעי למהוי זכאה יהבין ליה ההיא נשמתא קדישא עלאה דאתגזר' מכורסי יקרא דמלכא א"ר יהודה היינו טעמא דתנינן בתלת עשר מכולין דרחמי במתניתא דר"א. ר"ש בן יוחאי זמין למארי מתניתא למיכל בסעודתא רבה דעבד להו וחפא כל ביתא במאני דיקר ואותיב לרבנן בהאי גיסא והוא בהאי גיסא והוה קא בדח טובא אמרו ליה מאי בדיחותא דמר בהאי יומא דין משאר יומין אמר להו דיומא דא נחתא נשמתא קדישא עילאה בארבע גדפין דחיותא לרבי אלעזר ברי ובהילולא דא יהי לי בדיחותא שלימתא אותביה לר' אלעזר בריה לגבי אמר תיב ברי תיב דיומא דין את קידשא ובעדבא דקדישין כו' עכ"ל:
147
קמ״חוז"ל בפ' משפטים דף צ"ז ע"ב ת"ח כל ההוא דזכי לתליסר שנין והלאה אקרי בן לכ"י וכל מאן דאיהו מבר עשרין שנין ולעילא וזכי בהו אקרי בן לקב"ה ודא בנים אתם לה' אלהיכם כד מטא דוד לתליסר שנין וזכה בההוא יומא דעאל לארביסר כדין כתיב ה' אמר אלי בני אתה אני היום ילדתיך מ"ט דהא מקדמת דנא לא הוה ליה ברא ולא שראת עליה נשמתא עלאה דהא בשני ערלה הוה ובג"כ אני היום ילדתיך היום ודאי ילדתיך כו' תנינן בכל יומא ויומא חמי קב"ה לההוא ינוקא דקאי ברשו דערלה ואיהו נפיק מיניה ואתמשך לבי ספרא ותבר לה אזיל לבי כנישתא ותבר לה מה עביד קב"ה לההיא נשמתא אעיל לה לאדרא דיליה ויהיב לה מתנן ונבזבזן סגיאין וקשיט לה בקשוטין עלאין עד זמנא דאעיל לה לחופה לגו ההוא בר מתליסר שנין ולעילא עכ"ל:
148
קמ״טהנה עין בעין יראה בשובו אל המאמרים הקדושים הנ"ל בעין שכלי פקיחא ויתבונן מראהו איך מוטל על האדם לחנך לבנו בעודו בקטנותו קודם בר מצוה במצות ובמע"ט ובהתמדת לימוד תורתינו הקדושה ובכוונת התפלה כדי שיזכה ביום בר מצוה לנשמה הקדושה כפי שמבואר במאמרם אלו ודי בהערה זו ובזה נשלם הפרק בעזה"י:
149