יסוד ושורש העבודה, ח; שער העליון ח׳Yesod VeShoresh HaAvodah, The Eighth Gate 8

א׳
1
ב׳
2
ג׳
3
ד׳
4
ה׳
5
ו׳
6
ז׳
7
ח׳
8
ט׳
9
י׳
10
י״א
11
י״ב
12
י״ג
13
י״ד
14
ט״ו
15
ט״ז
16
י״ז
17
י״ח
18
י״ט
19
כ׳
20
כ״א
21
כ״ב
22
כ״ג
23
כ״ד
24
כ״ה
25
כ״ו
26
כ״ז
27
כ״ח
28
כ״ט
29
ל׳כוונת נשמת
30
ל״אמרום מראשון הוא לכם לכוין בהתחלת נשמת עליו תוספות הנפש של יום השבת וגמר קבולה של תוספות נפש זו יכוין בברכות דיוצר האריז"ל. הנה גודל שבח זה יתבונן אדם על מקומו בזה"ק שהוא מונה במספר של התיבות של השבח זה לכולם בשמות יקרא כנגד מספר השמות הקדושים והנוראים של עולמות העליונים הקדושים. והנה עיניכם הרואות איך כוונו אנשי כה"ג בשבח הגדול הזה אל רום המעלות בעולמות העליונים הקדושים ותקנו לנו עם קדוש לשבח שבח הגדול הזה ובוודאי ראוי להלהיב לב האדם כאש אוכלת לדבר התיבות בכח גדול ועצום ולהכניס שמחה עצומה מאוד באלהותו ית"ש ויתעלה כ"כ עד הגיעו קרוב להתפשטות הגשמיות. וכבר נתבאר בפ' שלפני זה במאמר הזה"ק פ' ויקהל שהעתקנו שם גודל מעלת השבח הזה של נשמת ועיין שם. ובפ' תרומה דף קל"ח ע"א ג"כ. וז"ל נשמת כל חי הא חבריא אתערו ביה מלין דקשוט אבל אית לון לאדכרא כו' ומפרש להלן סודות גדולים ונוראים ומספר התיבות ואין צורך להעתיקו והואיל ואינו שוה בכל ולאו כל מוחא סביל דא ובסוף המאמר מסיים וז"ל וכל שבחא דא וכל מלין אלין כלהו שייפין ידיען בחושבנא לתשלומא דשבת ולאשתלמא מנייהו כדקא חזי זכאה עמא דידעי לסדרא שבחא דמאריהון כדקא יאות עכ"ל. אחיי ורעיי זרע קודש אהובי נפשי בוודאי השמחה שראוי להיות לאדם בעת שאומר השבח הגדול הזה יותר מכל השמחות ותענוגים שבעולם וביחוד בתיבות ומבלעדיך אין לנו מלך גואל ומושיע כו' אין לנו מלך עולם אלא אתה ישמח שמחה עצומה על שיש לו מלך גדול כזה ושזכה להיות תחת מלכותו ית"ש ויתעלה זכרו לעד ומגודל תשוקת אהבת מלכותו ית"ש ויתעלה עליו ועל זרעו יקבל על עצמו בשמחה עצומה מסירת נפש להראות גודל תשוקתו למי שלפניו נגלו כל תעלומות והמון נסתרות ודי בזה וילך בשמחה עצומה זו בכל השבח הגדול הזה עד סופו. (המנהיג עולמו בחסד ובריותיו ברחמים) יתפלל ביחוד במחשבתו שירחם על עבדיו ויחשוב ג"כ מגמותיו בעבודתו ית"ש. (והסומך נופלים והזוקף כפופים) שפירושו שקאי גם על השכינה הקדושה. ומה טוב אם יקבל על עצמו מסירת נפש מגודל התשוקה בשביל השכינה הקדושה לקרב בזה סמיכתה וזקיפתה. (על כן אברים שפלגת בנו) ז"ל אבודרה"ם מלשון כי בימיו נפלגה הארץ כלומר שחלקת בנו אבר אבר לכל צד. עכ"ל. ויחשוב אדם בזה גבורות ה' על החכמה הנפלאה של חתוך האברים החיצונים והפנימים. (ורוח ונשמה שנפחת באפינו). ישים בזה מחשבתו איך מניצוץ חיות קטן היא הנשמה שנפח באדם יוצא שכל גדול ועצום גם הדבור וכל החושים הכל הוא מניצוץ חיות קטן זה שניתן בו גם חבורם מחבר הנשמה עם הגוף חבור עצום לאין ערך ותכלית בגזירת מאמרו ית"ש ויתעלה גבורות ה' גבורות ה' בכל זה. (ולשון אשר שמת בפינו) יחשוב ג"כ בזה גבורות ה' גבורות ה' כמה פעמים בשמחה עצומה מאוד ע"פ ההצעה שהארכנו בזה בשער הראשון ועיין שם היטב. (וכל הלבבות יראוך) בזה יכניס בלבו יראה עצומה לפני הבורא ית"ש ויתעלה שלא יהיה דובר שקרים ח"ו. (וכל קרב וכליות). פי' קרב מחשבות לפי פי' הרד"ק בתהלים בפסוק וכל קרבי את שם קדשו:
31
ל״בבפי ישרים תתהלל כו'
ארבע פוסקות אלו יאמר אדם בשמחה עצומה מאוד על הנחת רוח והתענוג והשעשוע שבא לו ית"ש ויתעלה משבחים והודאות בריותיו וביחוד בפיסקא ובקרב קדושים תתקדש יקבל על עצמו מסירת נפש ויכוין שע"י מסירת נפש זו יתקדש שמו ית' ויתעלה בכל העולמות יותר ויותר ובאבודרה"ם הנוסחא כנוסח של ר"ה וי"כ במחזורים בפי ישרים תתרומם. ובדברי צדיקים תתברך. ובלשון חסידים תתקדש. ובקרב קדושים תתהלל. וז"ל תמצא בר"ת יצחק רבקה. ישרים צדיקים חסידים קדושים יצחק. תתרומם תתברך תתקדש תתהלל רבקה עכ"ל. ואחר ח"ק יכין עצמו לענות ברוך ה' המבורך ל"ו בשמחה עצומה מאוד בכאן יקבל עליו תוספות נפש של יום השבת כי אם התחיל לקבלה בתחלת נשמת כאן בברכו הוא על המוגמר גמר קבלתה כנ"ל:
32
ל״גהכל יודוך
שש תיבות הכל שבברכה זו והיינו ובורא את הכל. הכל יודוך. והכל ישבחוך. והכל יאמרו. הכל ירוממוך סלה יוצר הכל. כלם עומדים ברום עולמות העליונים הקדושים ובודאי אם אומר האדם השבח הגדול הזה בכוונה ושמחה עצומה מאוד בודאי סמוכים הדברים אשר יצאו מפיו לא ישוב ריקם כי אם עשה פרי תקונם ופעולתם בעולמות העליונים ג"כ ורחמנא לבא בעי והעיקר לומר התיבות במתון גדול ולא במהירות ודי בזה:
33
ל״דאל אדון
אחיי ורעי גודל מעלת שבח הגדול הזה הובא בזה"ק פ' תרומה דף קל"ב ע"א וז"ל שבחא דשבח דאינון אתוון אל אדון על כל המעשים ברוך ומבורך בפי כל נשמה אלין אתוון בחמש חמש תיבין דאינון חמשין תרעין דעלמא דאתי ותרין אתוון אחרנין די בסופא ש"ת אינון בשית שית תיבין דאינון שית סטרין דעלמא דאתי ונפקי מתמן כגון שבח יתנו לו כל צבא מרום. תפארת וגדולה שרפים ואופנים וחיות הקדש אלין תרין אתוון בשית שית. תרין אתוון קדמאי בחמש חמש. כלהו שאר אתוון די באמצעיתא כלהו בארבע ארבע ובגין דאנון ברזא דרתיכא עלאה. דאינון אתוון קדמאי ואנון דבסופא אינון שלימו דכ"ב אתוון בגין דאית בהו כ"ב תיבין לקבל כ"ב אתוון עלאין. אשתארו תמניסר אתוון אחרנין דקא סלקין ברתיכייהו לארבע ארבע לשבעין ותרין תיבין דאנון רזא דשמא מפרש גליפא קדישא דע"ב אתוון דקב"ה מתעטר בהו עכ"ל. הביטו אל שיעור חשיבותם ודבר שבמנין הוא מראשו ועד סופו במנין ומפקד חשבון מספריו של התיבות וטועמן ברמז אשר המה מרמזון ומזה יכול האדם להתבונן בשכלו ערך וגודל מעלות השבח הזה ולהזהר בהם לומר התיבות במתון גדול ולכוין בהם היטב עכ"פ פי' המלות וישים בלבו להבין ולהשכיל גודל השבח של יוצרנו ובוראנו ית"ש ויתעלה כי רב מאוד מעלת האדם האומר ועושה תקונים גדולים בעולמות העליונים הקדושים באמירת השבח הזה כמבואר בזה"ק פ' ויקהל דף ר"ה ע"ב וז"ל אל אדון תושבחתא דא איהו ברזא דעשרין ותרין אתוון עלאין קדישין כו' ודא איהו תושבחתא על תושבחתא דאתוון עלאין דיומא שביעאה קא משבח ואמר למלכא עלאה יוצר בראשית. כד תושבחתא דא סלקא לעילא שתין רתיכין עלאין מזדמנין ונטלי להאי תושבחתא מעמא קדישא וסלקי לה לאתעטרא בה בכמה רתיכין עלאין די ממנן בכל אנון צדיקיא דבגנתא דעדן כלהו מתעטרן בתושבחתא דא וכל אנון נשמתן דצדיקיא כלהו סלקין בתושבחתא דא עד רזא דכורסיא כד מטא לכורסיא קדישא תושבחתא דכל ישראל. קיימין תמן עד זמנא דקאמרי' קדושה עלאה דמוסף וכדין סלוקא דלתתא לעילא לאתאחדא כלא לעילא לעילא למהוי כלא חד. דא איהי תושבחתא דסלקא על כלהו תשבחן מכאן ולהלאה סדורא דצלותא דשאר יומי עד ישמח משה וכו'. כיון דאתחברו כחדא בעי ב"נ לאכללא בההוא חדוה לעמא דישראל קדושה רצה נא במנוחתינו עכ"ל. הן הראנו שתי ראיות גודל מעלת האדם המשבח השבח הגדול הזה והתקונים הגדולים הנעשים בעולמות העליונים הקדושים ע"י אמירתו השבח הגדול הזה ואיך לא יתלהב לבב איש בקרבו אל שמחה רבה ועצומה מאוד באמירת השבח הגדול הזה כדי לתת בזה נחת רוח גדול ליוצרנו ובוראנו ית"ש ויתעלה ויעלה נא על ראש שמחתו על גודל השבח של הבורא ית"ש ויתעלה הנזכר בשבח הזה וישמח שמחה עצומה עד מאוד באלהותו ית"ש ויתעלה זכרו לעד. ודי בזה. גם יזהר האדם בדקדוק התיבות כאשר בארנו היטיב למעלה בתפלת החול בכדי שיבוא שלם השבח הזה ואת מספר תבותיו ימלא כל תיבה במספר אותיותיה בכדי שאז יהיו הדברים ככתבן הוא דאתי אכל העולמות לאתעטרא בשבח זה כנ"ל בזה"ח:
34
ל״הלאל אשר שבת
אתה נגלית בענין כבוד השבח הזה ממה שמצאנו גם ראינו בפסוקים שבכל השבחים אינן בהחזרה ובשבח זה אמרו אם שגג אדם ולא אמרו מחזירין אותו לכך ראוי לומר אותו במתון גדול ובשמחה עצומה מאוד. וראיתי בספרים ששבח זה נתקן ע"פ אגדה. (המנחיל מנוחה לעמו ישראל) בקדושתו ביום שבת קדש. יתן האדם במחשבתו הודאה בשמחה עצומה מאוד על המתנה הגדולה שנתן לנו יום שבת קדש. וכבר נודע בשער זה למעלה בפרקים הקודמים קצת מזה. ובודאי גודל טובת המתנה זו של שבת קודש היא ממש כגודל טובת המתנה של כללות התורה הקדושה (שנתן לנו כלי חמדה גנוזה הבורא ית"ש ויתעלה) כידוע ששקולה שבת ככל התורה כולה ואת הכל נתן לנו ה' אלהינו בעבור גודל אהבתו לאבותינו הקדושים לכן חיוב על כל אישי ישראל להחזיק טובה וחנות על הטובה הגדולה הזאת ובכל מקום אשר יזכיר קדושת שבת הן בתפילה הן בקידוש לתת שבח והודאה ע"ז במחשבתו כנ"ל ואף אם קצור קצרה יד שכלינו להשיג גודל מעלת מתנה זו על אמתתה כשאנו עדיין מלובשים במסך מבדיל הגוף הטהור מ"מ צדיק באמונתו יחיה להיות אנחנו זרע אמונים בני מאמינים בנים לו אמון בם במה שהפליגו רז"ל בגמרא הקדושה ובזה"ק מגודל מעלת מתנה זו כנ"ל ודי בהערה זו. (שמך ה"א יתקדש). ראוי לקבל על עצמו מסירת נפש על ק"ה ויכוין שיתקדש שמו ית' ויתעלה בעולמות העליונים כשיגיע לתפלת העמידה בין גאולה לתפלה יכוין לקבל עליו תוספת הרוח של יום השבת ואם שכח לקבל תוספת הנפש בנשמת וברכו יכוין עתה לקבל שניהם הנפש והרוח.
35
ל״ותפלת העמידה
ראוי ולתת שבח והודאה בשמחה עצומה במחשבתו על המתנה הגדולה של קדושת שבת כנ"ל. (ישמחו במלכותך) שומרי שבת וקוראי עונג. יכניס בלבו אהבה גדולה ותשוקה עצומה במלכותו ובאלהותו ית"ש ויתעלה זכרו לעד. (עם מקדשי כו') ז"ל אבודרה"ם חמדת ימים אותו קראת שנאמר ויכל אלהים ביום השביעי ומתרגמינן בירושלמי וחמיד ה' ודומה לו נכספה וגם כלתה וכן ותכל נפש דוד עכ"ל קדיש. ושמעתי מנהג בתי כנסיות שבימים שיש בהם מוסף בשבתות וחגים ור"ח אומר מזמור שיר של יום תיכף אחר תפלת שחרית כי כן בבה"מ י"ר שיב"ב השיר של יום היו הלוים אומרים אחר הקרבת קרבן תמיד של שחר קודם הקרבת קרבן מוסף:
36