יסוד ושורש העבודה, ט; שער הצאן ו׳Yesod VeShoresh HaAvodah, The Ninth Gate 6

א׳

ב׳

ג׳

ד׳

ה׳

ו׳

ז׳

ח׳

ט׳

י׳

י״א

י״ב

י״ג

י״ד

ט״ו

ט״ז

י״ז

י״ח

י״ט

כ׳

כ״א

כ״ב

כ״ג

כ״ד

כ״הסדר ההגדה

כ״וסימנא מלתא היא בהני חמשה עשר של הסדר קדש ורחץ כו' כי נרמזו בו סודות גדולים ונפלאים מאוד וע"כ בעבודה זו יאמר גם סימנים בפה מלא דהיינו קודם הקדוש יאמר בפה מלא (קדש). וקודם הרחיצה הראשונה יאמר (ורחץ). וכן כל הסדר עד נרצה יאמר ג"כ בפה מלא נרצה (ומהראוי) להודיע לאנוש כערכי כי כל הסדר של הלילה הזה הוא ע"פ גמרא הקדושה ומי שהאיר לו השם עיני שכלו ומעיין בכתבי האריז"ל יראה מגודל התיקונים הנוראים של כל הסדר ע"כ יזהר לומר לפני כל דבר ודבר של הסדר לשם יחוד כו' ופסוק ויהי נועם והעיקר שיכוין שבכל דבר הוא עושה נחת רוח ליוצרנו ובוראנו ית"ש ויעשה כל דבר בשמחה עצומה ורחמנא לבא בעי.

כ״זקדש בכוס ראשון יעשה הקידוש מעומד. ורחץ ברחיצה זו של טבול ראשון יזהר האדם שתהיה הנטילה כדינו כי לדבר שטבולו במשק' בעי נטילה כדינו אך הוא בלא ברכה ולא כפי שנוהגין רוב המון עם ליתן מעט מים על ידיהם ברחיצה זו. כרפס ז"ל אבודרה"ם כרפס זכר לששים רבוא שנשתעבדו בעבודת פרך כי כשתהפוך כר"פ תמצא בו פרך. והס' סי' לס' רבוא עכ"ל ויאמר בפה מלא יחץ ויחצה המצה וישמור חציה לאפיקומן ואח"כ מגיד ויתחיל כהא לחמא עניא כו'. (כל דצריך ייתי ויפסח) אבודרה"ם פי' מי שאין לו צרכי הפסח כגון חרוסת ומרור ויין לד' כוסות יבא ויעשה סדר הפסח עכ"ל בקיצור. (מה נשתנה) כו' כתב אבודר"הם אין אנו מטבילין פי' אין אנו אוכלים קודם עיקר סעודתינו ירקות אפי' פעם אחת הלילה הזה שתי פעמים כרפס ומרור כי הטבול אצל רז"ל היא האכילה כי כל מאכלם היה ע"י טבול כו' עכ"ל:

כ״חעבדים היינו לפרעה כו'
קודם שיתחיל בספור ההגדה יאמר בשמחה עצומה לשם יחוד קב"ה ושכינתיה כו' הריני מוכן ומזומן לקיים מ"ע שצוני בוראי ית"ש לספר ביצ"מ ביחוד בלילה הזה והנני מוכן לספר לבניי ולבני ביתי הניסים והגבורות והנפלאות שעשה הבורא ית"ש ויתעלה זכרו לעד עמנו בעת יציאת מצרים וכוונתי לתת בזה הספור נחת רוח ליוצרי ובוראי ב"ה וב"ש ויהי נועם כו':

כ״טהנה אחיי ורעי החיוב מ"ע של ספורי מצרים בלילה הזה הוא על כל איש מאישי ישראל אף אם הוא ביחידי על שולחנו ואין זולתו עמו כפי שמבואר בזה"ק אך אם אשתך כגפן פוריה בירכתי ביתיך ובניך כשתילי זתים סביב לשלחניך עיקר מצות הספור הוא לבניו ולבני ביתו להודיע להם גבורותיו ית"ש ואת ישועת אלהינו ית"ש ויתעלה שעשה עמנו בהוציאנו ממצרים ואשר לו הכח והממשלה בעליונים ובתחתונים לעשות בהם כרצונו ועיקר כוונתו יהיה להכניס בלבם האמנה שלימה באלהותו ית"ש ויתעלה ובגודל גבורותיו ונפלאותיו לכן ראוי להבינם כל ספור ההגדה על לשון שמבינים לפרסם להם גודל הניסים וגבורות ונפלאות של בוראנו ית"ש ויתעלה ולא די לפרש להם כלליות הנסים מה שכתוב בהגדה רק לפרט ולבאר באר היטיב כל נס ונס ע"פ מה שנמצא כתוב בגמרא ובמדרשים ובשאר ספרים. וראוי לכל יודע ספר מקודם פסח לחפש בכל הספרים בדוקין שבעין דוכתא דלדדהו הוה מאומה איזה ענינים קדושים בפרטי הניסים והנפלאות של יציאת מצרים הכתוב בתורה בכללות ולספר פרטיהם לבניו ולבני ביתו בליל שימור פסח כדי להגדיל בעיניהם הנס ויתנו בלבם יותר שבח והודיה להבורא ית"ש ויתעלה ודי בהערה זו. וגודל מעלת ספור י"מ בלילה זו וגודל נחת רוח שעושין בזה הספור להבורא ית"ש ויתעלה מבואר בזה"ק פ' בא ד' מ' ע"ב בר"מ. וז"ל פקודא בתר דא לספר בשבחא דיציאת מצרים דאיהו חיובא על ב"נ לאשתעא בהאי שבתא לעלמין. הכי אוקימנא כל ב"נ דאשתעי ביציאת מצרים ובההוא ספור חדי בחדוה זמין איהו למחדי בשכינתא לעלמא דאתי דהוא חדו מכלא דהאי איהו ב"נ דחדי במארי'. וקב"ה חדי בההוא ספור. הנה עיניכם הרואות גידל החיוב וגודל מעלת של ספור יציאת מצרים בכל הימים וביחוד בלילה הזה והעיקר של הספור היא החדוה והשמחה שבלבו בעת הספור כמו שדייק בלישני' הזה"ק הנ"ל הרי לפניך באר היטב דבספור זה יהיה דוקא החדוה והשמחה עמה וראו גם ראו אחיי ורעיי איכות ההתפארות והתרוממות הגדול לאין תכלית וחקר והנה איך ומה ראוי לאדם לנדד שינה מעיניו בלילה הזה להאריך בספור הניסים והגבורות והנפלאות של בוראנו ית"ש לבניו ולבני ביתו כנ"ל. ואף אם בני ביתו אינם יכולים להתאפק מהשינה מ"מ יאריך בספור הנס בפ"ע כמבואר במאמר הקדוש הנ"ל שכל התיבות שמוציא האדם מפיו בההוא ספור סלקין לעיל' וכל פמליא דלעילא מתכנשין ורואים הספור שיצא מפיו ואודאן כלהו לקב"ה ואסתלק יקרי' עלייהו עילא ותתא ודי בהערה זו. ואלו לא הוציא הקב"ה הרי אנו ובנינו כו' ז"ל הזה"ק פ' בא דל"ז ע"ב ברחוצנותא דאלין דרגין סריבו מצראי די בהון עבדו קשרא לישראל דלא יפקון מן עבדותהון לעלמין. ובהאיאתחזי גבורתא ושלטנותא דקב"ה על דא כתיב מי לא ייראך מלך הגוים כי לך יאתה כי בכל חכמי הגוים ובכל מלכותם מאין כמוך עכ"ל כל (ימי חייך להביא לימות המשיח) בזה ראוי להסביר לבני ביתו שאנו מצפים שיעשה לנו הבורא ית"ש ויתעלה ניסים ונפלאות בקריעת שבע נהרות ובהליכת עמוד הענן יומם ועמוד האש לילה:

ל׳וע"פ כתבי האר"יז"ל יש לומר אחר ותמלא הארץ אותם פסוק ואעבור עליך ואראך כו' עד בדמייך חיי ותמצאנו בסדורים בברכת המוהל. (ורב כמה שנאמר) רבבה כצמח השדה נתתיך כו' ראוי לפרש לבני ביתו פסוק זה. כשאומר (דם ואש ותמורת עשן) ישפוך ג' שפיכות ולא ע"י האצבע אלא מהכוס עצמו לתוך כלי שבור. וכן יעשה בשפיכת היין בעשר מכות. האריז"ל. וכשימנה האדם העשר מכות (דם צפרדע כנים) כו' יסביר ויבינם לבני ביתו כידוע ע"פ הגמרא:

ל״אוראוי לספר ג"כ לבני ביתו העשרה ניסים שנעשו לאבותינו על הים ותמצאם בפי' הברט"נורה בפ"ה דאבות במשנה עשרה ניסים נעשו לאבותינו במצרים ועשרה על הים ע"ש:

ל״ברבן גמליאל אומר (כל שלא אמר ג' דברים אלו בפסח לא יצא ידי חובתו)

ל״גז"ל אבודרה"ם אע"פ שיאכל פסח מצה ומרור לא יצא ידי חובתו אם לא יאמר שלשה דברים למה הם באים שמצאנו שהכתוב הקפיד באמירה ובהגדה ומפרש והולך למה הם באים עכ"ל. וענין קרבן פסח מבואר בזה"ק פ' פנחס דרנ"א ע"א וז"ל אמרא דאיהו פסח אמאי אלא דחלא דמצראי ואלהא דלהון הוה אמרא אמר הקב"ה מבעשור לחדש סיבו דחלא דלהון דמצראי ותפשו לנ' ויהא אסיר ותפיש בתפישה דלכון יומא חד ותרין ותלתא וביומא ד' אפיקו לי' לדינא ואתכנשו עלי' ובשעתא דמצראי הוו שמעין קל דחלא דלהון דתפיש בתפושה דישראל ולא יכלין לשזבא לי' הוו בכאן והוו קשי' עלייהו כאלו גרמייהו אתעקידו לקטלא. אמר הקב"ה יהיה תפיש ברשותינו יומא בתר יומא ארבעה יומין בגין דיחמון יתי' תפיש וביומא רביעאה אפיקו לי' לקטלא ויחמון לי' מצראי היך אתון עבדין בי דינא. ודא קשיא להו מכל מכתשין דעבידלון קב"ה אנון דינין דיעבדון בדחליהון. לבתר דיינין לי' בנורא עכ"ל בקיצור:

ל״דלפיכך (אנחנו חייבים להודות) כו' הודאה זו יאמר אדם בקול רם ובשמחה עצומה עד מאוד ובמתון ויפרש לבני ביתו פי' המלות עד שירה חדשה הללויה. בא"י (אשר גאלנו וגאל את אבותינו) בתיבות אלו יתן האדם במחשבתו הודאה גדולה ועצומה להבורא ית"ש ויתעלה על הגאולה ויצייר במחשבתו ממש שגאל ופדה אותו ואת בניו בלילה הזה ממצרים. (רחצה מוציא מצה) ויזהר לאכול פרוסת המוציא בהסיבה שמאלית ולא יסיח דעתו בענין אחר ויחשוב בעת האכילה זו בזה"ל אני מקיים באכילת מצה זו צווי יוצרי ובוראי ית"ש שצונו במ"ע בתורתו הקדושה לאכול בלילה הזה מצה והנני מקיים מ"ע זו לתת בזה נחת רוח ליוצרי ובוראי ית"ש ויתעלה כן יחשוב במחשבתו בשמחה עצומה כל עת האכילה פרוסת המוציא משני שיעורי כזית של המוציא ושל אכילת מצה. ויזהר שלא ישהה באכילתה יותר מכדי אכילת פרס לכן ימהר קצת באכילה זו. גם יזהר שלא יסיח בין ברכת המוציא זו ובין אכילת הברכה כדי שתעלה ברכת אכילת מצה וברכת המרור על הכריכה ג"כ וכן אי' בטור סי' תע"ה. (שלחן עורך). וראוי להזהר שלא ימלא כריסו בעת הסעודה כי מלי כריסי' זני בישא היא שלא יוכל לאכול מצה של אפיקומן לתאבון. (צפון) יאמר בפה מלא ואח"כ יאכל אפיקומן ג"כ בכוונה הנ"ל דברכת המוציא. ויזהר לאכול אפיקומן קודם חצות לילה כדאי' בטור ובש"ע ובב"י בחבורו שקול וטרי אם אכל אחר חצות לא יצא ידי חובתו. ואבודרה"ם כתב להדיא שלא יצא ידי חובתו. (ברך) יאמר בפה מלא וראוי מאוד להשתדל אחר זימון בלילה הזה. וז"ל הטור ומצוה לחזור אחר זימון והכי אתמר במדרש תהלים הקוראים את ההלל צריך שיהיו ג' שיהא א' אומר לשנים הודו. עכ"ל הטור. (הלל) יאמר בפה מלא. ודעת האריז"ל אחר גמר ההלל לא יאמר יהללוך ה' אלהינו על כל מעשיך כו' אלא יתחיל לומר תיכף הלל הגדול ונשמת ובמקהלות רבבות וישתבח עד ברכות והודאות מעתה ועד עולם ואח"כ יאמר יהללוך ה"א על כל מעשיך כו' עם החתימה בא"י מלך מהולל בתשבחות וכן דעת הב"י בש"ע סי' ת"פ. ואחר חתימת הברכה של הלל ראוי לשתות תיכף כוס רביעי בהסיבה ויברך אחריו ברכה אחרונה על הגפן ועל פרי הגפן כו' ויאמר (נרצה). ואח"כ (חסל סידור פסח) כו' עד גמר כל הפיוטים. ואחר הפיוטים יאמר שיר השירים במתון גודל ובנעימת קול ועיקר להבין פירושו והנה זה בא למעלה בשער העליון גודל מעלת אמירת שיר השירים עיי"ש. (ואח"כ) אם יכול יוסיף להתאפק ולעמיד עצמו מהשינה יהגה עד אור הבקר במאמרי זה"ק המדברים מענין יציאת מצרים ומסוד הד' כוסות. וז"ל הטור והכי איתא בתוספתא חייב אדם לעסוק בהלכות פסח וביציאת מצרים כל הלילה. עכ"ל הטור. והנה מאמרי הזה"ק המדברים מענינים הנ"ל המה מפוזרים אחת הנה ואח' הנה בכל חלקי הזה"ק ורואיו יאמרו איו איפוא הם רואים כי יעבור אשמירה בלילה ואבקשהו ולא נמצא ולתועלת אנשים כערכי הנה באתי במגילת ספר כתוב להגיד את הרשום רשומו ניכר איה מקום כבודם, בפ' ויצא דף קנ"ז ע"א פתח ר' חייא ואמר. בפ' בא דל"ה ע"ב ועבר ה' לנגוף כו'. בפ' אמור דצ"ה ע"א ובחדש הראשון כו'. בפ' בהעלתך דקמ"ח ע"ב ר' אבא פתח אשרי העם יודעי תרועה כו'. בפ' פנחס דר"ן ע"ב ר' חייא פתח בארבעה עשר יום לחדש כו'. בפ' תצא דר"פב ע"א רעיא מהימנא מארי דפסחא כו'. (ואם) יתבונן בעצמו שיחטפנו השינה אזי יאמר תיכף פרשה ראשונה של ק"ש וברכת המפיל ופסוק בידך אפקיד רוחי ואם נסתפק אם קרא ק"ש של ערבית בזמנה יקרא כל הג' פרשיות של ק"ש (וקודם) תפלת שחרית יטבול עצמו במקוה טהרה לכבוד הרגל: