יסוד ושורש העבודה, ב; שער האשמורת י״אYesod VeShoresh HaAvodah, The Second Gate 11
א׳
1
ב׳
2
ג׳
3
ד׳
4
ה׳
5
ו׳
6
ז׳
7
ח׳
8
ט׳
9
י׳
10
י״א
11
י״ב
12
י״ג
13
י״ד
14
ט״ו
15
ט״ז
16
י״ז
17
י״ח
18
י״ט
19
כ׳
20
כ״א
21
כ״ב
22
כ״ג
23
כ״ד
24
כ״ה
25
כ״ו
26
כ״ז
27
כ״ח
28
כ״ט
29
ל׳
30
ל״א
31
ל״ב
32
ל״ג
33
ל״ד
34
ל״ה
35
ל״ו
36
ל״ז
37
ל״ח
38
ל״ט
39
מ׳
40
מ״א
41
מ״ב
42
מ״ג
43
מ״ד
44
מ״ה
45
מ״ו
46
מ״ז
47
מ״ח
48
מ״ט
49
נ׳
50
נ״א
51
נ״ב
52
נ״ג
53
נ״ד
54
נ״ה
55
נ״ו
56
נ״ז
57
נ״ח
58
נ״טגודל מעלת אמירת הקרבנות
אם אמרתי אספרה נא כמו שהם מבוארים בזה"ק ובתקונים בכל מקומות מושבותיהם תקטן היריעה ולא יכילו אך אמרתי הנה באתי במגילת ספר כתוב אפס קצת ממאמריו הקדושים כדי להלהיב לב אנשים כערכי באמירתם ואף גם זאת נקיטנא נפשאי בקצרה לגודל תשוקת הקצור. וז"ל הזה"ק בפ' וירא ד' ק' ע"א א"ר כרוספדאי האי מאן דמדכר בפומיה בבכ"נ ובב"מ ענינא דקרבנות ותקרובתא ויכוין בהן ברית כרותה הוא דאנון מלאכיא דמדכרי חובי' לאבאשא לי' דלא יכלין למעבד ליה אלא טיבו עכ"ל. ופרטי הפרשיות של קרבנות שיאמר אדם בכל יום נדפסו כבר בסדורים ומפורשים ג"כ בזה"ק. וז"ל בז"ח ד' ל"ד ע"ד תרשב"י בשעתא דב"נ אקדים בצפרא אנח תפילין ברישי' כו' ואוזיפו ליה לבי כנישתא כו' עד אכריז ואמר ישראל אשר בך אתפאר בתר הכי אית לי' למקרי פרשתא דבראשית עד יום א' דאיהו עלויא ותושבחתא דכללא לבתר יתעסק בפרשת קרבנות לכפרא עלוי וכל אנון קרבנין דיומא צו את אהרן ואת בניו לאמר זאת תורת העולה בגין לכפרא על כל אינון הרהורין ומחשבין דלילא כו'. עכ"ל (והיא פ' של תרומת הדשן):
אם אמרתי אספרה נא כמו שהם מבוארים בזה"ק ובתקונים בכל מקומות מושבותיהם תקטן היריעה ולא יכילו אך אמרתי הנה באתי במגילת ספר כתוב אפס קצת ממאמריו הקדושים כדי להלהיב לב אנשים כערכי באמירתם ואף גם זאת נקיטנא נפשאי בקצרה לגודל תשוקת הקצור. וז"ל הזה"ק בפ' וירא ד' ק' ע"א א"ר כרוספדאי האי מאן דמדכר בפומיה בבכ"נ ובב"מ ענינא דקרבנות ותקרובתא ויכוין בהן ברית כרותה הוא דאנון מלאכיא דמדכרי חובי' לאבאשא לי' דלא יכלין למעבד ליה אלא טיבו עכ"ל. ופרטי הפרשיות של קרבנות שיאמר אדם בכל יום נדפסו כבר בסדורים ומפורשים ג"כ בזה"ק. וז"ל בז"ח ד' ל"ד ע"ד תרשב"י בשעתא דב"נ אקדים בצפרא אנח תפילין ברישי' כו' ואוזיפו ליה לבי כנישתא כו' עד אכריז ואמר ישראל אשר בך אתפאר בתר הכי אית לי' למקרי פרשתא דבראשית עד יום א' דאיהו עלויא ותושבחתא דכללא לבתר יתעסק בפרשת קרבנות לכפרא עלוי וכל אנון קרבנין דיומא צו את אהרן ואת בניו לאמר זאת תורת העולה בגין לכפרא על כל אינון הרהורין ומחשבין דלילא כו'. עכ"ל (והיא פ' של תרומת הדשן):
59
ס׳וגודל מעלת פ' התמיד מבואר בתקונים תקון י"ח דף ל"ד ע"א וז"ל אלין נפקין הא אחרנין אעלין אנון מארי דצואר דהוו מברכי להקב"ה על מאכלין ומשתיין דקרבנין דאמרין בכל יומא צו את בנ"י ואמרת אליהם את קרבני לחמי לאשי ריח ניחוחי דהוו מקרבין לקב"ה ושכינתיה בכמה קרבנין דצלותין עכ"ל. הנה מזה יראה האדם גודל מעלתם ואיך ראוי לכוין בקריאתם ועיקר לקרותן במתון גדול ולדקדק בתיבות ככתוב בתורה. ודי בהערה זו:
60
ס״אואחר פרשת התמיד יאמר פסוק ושחט אותו על ירך וגו' בכוונה גדולה וגודל מעלת קריאת פסוק זה הובא בב"י סי' א' וז"ל וכתב הר"י בר יקר טוב לומר עם הקרבנות פסוק זה ושחט אותו וגו' כדאמרינן בויקרא רבה אמר הקב"ה מעיד אני עלי שמים וארץ בין נכרי בין ישראל בין עבד בין אמה בשעה שהן קוראין מקר' זה צפונה לפני ה' אני זוכר עקדת יצחק בן אברהם. עכ"ל:
61
ס״בואחר פסוק זה יאמר פרשיות של קטורת כנדפס בסדורים ויתחיל מן אתה הוא ה' אלהינו שהקטירו לפניך את קטורת כו' וגודל מעלת קריאת פרשיות של קטורת רבו ג"כ בזה"ק במקומות הרבה ואעתיק לפניך רק מקום אחד בכדי להלהיב לבות בני אדם להביאם לשעבוד הכוונה בשעת קריאתם וז"ל פ' ויקהל דרי"ח ע"ב מלה דא גזרה קיימא קמי קב"ה דכל מאן דאסתכל וקרי בכל יומא עובדא דקטורת ישתזיב מכל מילן בישין חרשין דעלמא ומכל פגעין בישין ומהרהורא בישא ומדינא בישא וממותנא ולא יתזק כל ההוא יומא דלא יכיל סטרא אחרא לשלטאה עלי' ויצטרך דיכוין בי' אר"ש אי בני נשא הוו ידעי כמה עלאה איהו עובדא דקטורת קמי' קב"ה הוו נטלי כל מלה ומלה מני' והוו סלקי לה עטרה על רישייהו ככתרא דדהבא ומאן דאשתדל בי' בעי לאסתכלא בעובדא דקטורת ויכוון בי' בכל יומא אית לי' חולקא בהאי עלמא ובעלמא דאתי ויסתלק מותנא מיני' ומעלמא וישתזיב מכל דינין דהאי עלמא מסטרין בישין ומדינא דגיהנם. עכ"ל בקצור. ובד' רי"ט ע"א מסיים בזה"ל. ת"ח האי מאן דדינא רדיף אבתרי' אצטרך להאי קטרת ולאתבא קמי מרי' דהא סיועה איהו לאסתלקא דינין מני' ובהאי ודאי מסתלקין מני' הוא רגילא בהאי לאדכרא תרין זמנין ביומא בצפרא וברמשא דכתיב קטרת סמים בבוקר בבוקר וכתיב בין הערבים יקטירנ' ודא איהו קיומא דעלמא תדיר דכתיב קטורת תמיד לפני ה' לדרתיכם ודא הוא קיומא דעלמא לתתא וקיומא דעלמא לעילא בההוא אתר דלא אדכר בכל יומא עובדא דקטורת דינין דלעילא שרי' בי' בגין דכתיב קטרת תמיד לפני ה' תמיד איהו קיימי לפני ה' יתיר מכל פלחנין אחרנין חביבא איהו עובדא דקטורת דהוא יקיר וחביב קמי קב"ה יתיר מכל פולחנין ורעותין דעלמא כו' ובג"כ עובדא דקטורת אצטרך לאקדמ' לצלותא כו' ולבתר שירין ותושבחן: (ר"ל פסוקי דזמרה) וצלותין כלא כדקאמרן. עכ"ל בקצור ודי בהערה זו לאדם להזהר באמירת פרשיות הקטורת בבוקר ובערב במתון גדול ובדקדוק התיבות היטיב ככתוב בתורה ובכוונת הלב. ודי בזה. וכתב האריז"ל שאמירות פרשיות הקטורת וסמניה יסייענו לחזור בתשובה גם מזהיר שימנה אחד עשר הסממנים באצבעותיו בכדי שלא יטעה ח"ו ע"כ. וגודל התקון של אמירת הקרבנות בכל יום על סדר התפלה מבואר פ' תרומה קל"ג ע"א וז"ל מטה ושולחן וכסא ומנורה. ארבע אלין כלהו בשכינתא אינון ואיהי כלא וכל תקונין אלין מתתקנן לגבי עלמא עלאה בסדורא דאנן מסדרין. בסדורא דצלותא דערבית בותקונא דילי' הא מטה. בסדורא דאנון קרבנין ועלוון דאנן מסדרין בצפרא ואנון שירין ותשבחן הא שלחן. ובההוא סדורא דצלותא דמיושב ובתקונא דק"ש בההוא יחודא דאנן מתקנין הא כסא. בההוא סדורא דצלותא דמעומד ובאנון קדושאן ותוספת קדושה וברכאן דאנן מסדרין הא מנורה. זכאה איהו ב"נ דדא שוי ברעותי' לאשלמא לגבי מארי' בכל יומא ולאתתקנא לגבי' הני תקונין כדין ודאי קב"ה יהא אושפיזי' בכל יומא. זכאה איהו בההוא עלמא וזכאה איהו בעלמא דאתי עכ"ל. ובפ' במדבר ק"כ ע"ב ז"ל כד אתי צפרא ותב לגבי' פקדוני' בעי לברכא לי' לקב"ה דאיהו מהימנא עלאי. לבתר דקם עאל לבי כנישתא מעטר בטוטפי. אתכסי בכסויא דציצית אעל ומדכי גרמי' בקורבנין בקדמיתא. לבתר קביל עלי' עול מלכותא בסדורא דשבחי דדוד דאנון סידורא דעול מלכותא. ובסדורא דשבחא דא אשרי עלי' ההוא עול לבתר סדורא דצלותא לקשרא לון כחדא עכ"ל. ודי הערה בזה, ומכל הפרשיות של קרבנות הנזכר בש"ע סי' א' שיאמר אדם בכל יום יזהר עכ"פ במה שנזכר שם סעיף ט' כי טוב מעט בכוונה כו' ויאמר על הסדר כפי המבואר בזה"ק הנ"ל דהיינו שמקודם יאמר פ' בראשית עד יום אחד. ואח"כ פ' הכיור ואח"כ פ' תרומת הדשן. כמבואר בז"ח הנ"ל גודל מעלתו. ואח"כ פ' התמיד ואח"כ פ' הקטורת וסמניה על הסדר שנדפס בסדורים ואעתיק מאבודרה"ם פי' על כמה תיבות מסמני הקטורת. וז"ל בורית כרשינא שני דברים הם. תשעה קבין פי' משניהם אם חסר אחת מכל סמניה חייב מיתה פי' כהן גדול שמביא לפני ולפנים שהרי בא ביאה ריקני' שכן כתוב וכסה ענן הקטרת וגו' אבל אם חסר א' מכל סמני' שאין ענן הקטורת כהלכתו חייב. עכ"ל:
62
ס״גואחר אמירת הקטורת יאמר הפסוקים ה' צבאות עמנו וגו' כל פסוק ג"פ בהתלהבות גדול ובכוונה עצומה וגודל מעלתה הובא באבודרה"ם ובב"י וז"ל גרסינן בירושלמי פ' אין עומדין ר' חזקיה בשם ר' יעקב בר אחא בשם ר' אסא בשם ר' יוחנן לעולם אל יהי פסוק זה זז מפיך ה' צבאות עמנו משגב לנו וגו' ר' יוסא ב"ר בון בשם ר' אבוה בשם ר' יוחנן וחברי ה' צבאות אשרי אדם וגו' עכ"ל ומזה יראה אדם גודל מעלתם ויתלהב בכוונת אמירתם. ודי בזה. ותכף אחר פסוקים אלו יאמר פסוק וערבה לה' מנחת וגו' האריז"ל: ואח"כ שאר פסוקים כמו שנדפס בסדורים:
63
ס״דואח"כ אביי הוה מסדר כו':
64
ס״האח"כ תפלת ר' נחוניא בן הקנא אנא בכח כו' ויזהר האדם לאומרם בכוונה עצומה ובמתון גדול ויחלק באמירתו כל שתי תיבות בפ"ע האריז"ל. ותפלה זו הוא מתקוני התפלה המיוסדים על סדר תקון עולמות העליונים ועיקר כוונה הפשוטה לכוין היטיב פי' המלות של תפלה זו ומי שיעיין היטיב בז"ח ד' ע"ד ע"ב יראה גודל מעלת תפלה זו. ויראה לומר אחר סיומה בשכמל"ו כי הן הנוסחא בתקונים תקונא ד' ד' י"ט ע"א.
65
ס״וואח"כ יאמר הרבון הנדפס בסדורים.
66
ס״זופרק איזהו מקומן יעיין האדם בכתבי האריז"ל ויראה גודל מעלתה שכל משנה ומשנה של פרק זה הוא תקון בפ"ע בעולמות העליונים. לכן יזהר לאומרה בהבנת פירושה ובמתון וכלל הכונות של כל הנזכר עד הנה ומה גם פרק זה יכוין האדם קודם אמירה של איזה ענין שבזה האמירה אני רוצה לעשות נחת רוח ליוצרי ובוראי ית' ויתעלה ואז בוודאי יעשה אמרתו רושם ותקונה בעולמות העליונים אף שאינו יכול לכוין כוונת האר"י ז"ל כי רחמנא לבא בעי. וכוונה זו של עשית נחת רוח לבוראנו ית' היא כוונה נפלאה ועצומה בכל העבודות ובפרט באמירת תקוני התפלות ולמוד תוה"ק. גם בתוך אמצע התפלה או השבח או הלמוד יתעורר האדם אל כונה זו ודי בהערה זו.
67
ס״חואחר ברייתא דר"י אומרים קדיש וקדיש זה הוא ג"כ מתקוני התפלה. האר"י ז"ל. ונוסח של עושה שלום כן הוא הנוסחא בזה"ק פ' תרומה ד' קס"ט ע"א עושה שלום במרומיו הוא ברחמיו יעשה שלום עלינו כו'.
68
ס״טאם לא אמר האדם פ' קדש כו' והיה כי יביאך תיכף אחר הנחת תפילין אם ישער בעצמו שלא יאחר תפלת הצבור יאמר אותן שתי הפרשיות כאן קודם ב"ש כדי שיאמר כל הד' פרשיות על סדר הכתוב בתורה ובתפילין. מקודם יאמר כאן קדש והיה כי יביאך ובק"ש שמיא מרע והיה אם שמוע משא"כ אם יאמר השתי פרשיות קדש והיה כי יביאך אחר התפלה לא יאמר על הסדר שמעתי. ע"כ תקוני תפלות של עולם העשיה:
69
