יסוד ושורש העבודה, יב; שער המפקד א׳Yesod VeShoresh HaAvodah, The Twelfth Gate 1
א׳על כל שער השתחויה והודאה לשעבר. לאל חסדו עלי גבר. ויביאני אל שער הספון ובא באחרונה זה השער לה' בקול רנה ותודה וזה שמו אשר יקראי לו שער המפקד כי בו קרבו פקידת הערת השגחתו הפרטית ית"ש עלינו בימי חנוכה ופורים. ועלינו לשבח בפקודת הישועה ורחמים וזכרונות ספירת נסי גבורותיו למלל ולדבר. ופתח השער ההוא פותח בחובת חדש כסליו והיא מצות נר חנוכה ויהי כשער לסגור בחובת חדש אדר והיא מצות קריאת המגילה וכל חובת היום ההוא להשלים החבור הזה מראשית השנה ועד אחרית שנה. וכוונת התענית של עשרה בטבת וימי השובבים וקריאת ד' פרשיות עם פרטיהם ג"כ על סדר החדשים עמם לחבר:
1
ב׳מצות נר חנוכה
2
ג׳ע"כ קראו שמו חנוכה שחנו בכ"ה לחדש כסליו כמובא בטור וז"ל וקראום חנו"כה חני בכ"ה עכ"ל.
3
ד׳הנה חכמי הגמרא הקדושה הפליגו מאוד בזהירות (מצות נר חנוכה) ומתן שכרה בצדה אמרו הרגיל בנר חנוכה הוויין לו בנים ת"ח. וז"ל הרמב"ם סוף פרקד' מהלכות מגילה וחנוכה. מצות נר חנוכה מצוה חביבה היא עד מאד וצריך אדם להזהר בה כדי להודיע הנס ולהוסיף בשבח האל והודיה לו על הניסים שעשה לנו עכ"ל הרמב"ם. וראוי לכל מהדר במצות בוראנו ית"ש שידליק דוקא שמן זית במנורה ולא נרות של שעוה. ויזהר האדם מאד לקבוע המנורה למטה מי"ט מהקרקע ולמעלה מג"ט ולא יסמוך בזה על אומדן דעתו בשיעור הזה רק על קנה המדה בידו למדוד שיהיה למטה כי הוא דינא דגמרא והאריז"ל כתב כוונה נוראה ע"פ סוד וצריך להזהר בזה מאד. וראיתי אם רבים הם בני הבית ומוכרחים להדליק בשאר מקומות שבבית אצל החלון או בשאר מקומות אז אינם נזהרים כלל בדין זה שיהיה למטה מי"ט אף שבדיעבד יצאו. עכ"פ לכתחילה עוברים אדינא דגמרא לכן יזהר האדם בזה מאד. בסדר ההדלקה כדעת ב"י בסי' תרע"ו ס"ה כן הוא דעת האריז"ל. בעש"ק ידליק תחלה נר חנוכה ואח"כ נר שבת כדעת הב"י וכן הוא דעת האריז"ל ע"פ סוד. ויזהר האדם מאד ומאד להדליק מבעוד יום היינו להקדים תפלת המנחה בכדי שיוכל להדליק נרות של חנוכה ושל שבת מבע"י בלי ספק כלל ורבים אינם נזהרים בזה ומדליקין כמעט בין השמשות בשביל איחור תפלת המנחה ובמוצאי שבת יבדיל תחלה על הכוס ואח"כ ידליק נר חנוכה. וקודם שיתחיל לברך הברכות יאמר בפה מלא לשם יחוד כו' בשמחה עצומה ויהי נועם כו' עד כוננה עלינו. הנה זה בלי ספק האמת יורה דרכו דרך ישר לפני איש אשר נתן לו ה' חכמה וחננו בינה ודעה להשיג עמקי סוד כוונת האריז"ל כי נטל עליו לכוין הכוונות שכתב בברכות נר חנוכה אך אני לא על הכלל כלו יצאתי בזה החבור רק להורות לאנוש כערכי הדרך אשר ילך בה ואת המעשה אשר יעשה לבלתי עשות את מצות ה' אלהינו ית"ש כמצות אנשים מלומדה ח"ו אך יעשה אותה בשמחה עצומה ובכוונה פשטיות הראויות לה לכל ברכה וברכה והנה כוונת אומרו בברכה הראשונה אשר קדשנו במצותיו וצונו הלא נודע בשערים הקודמים בפרט הצריך לכלל כל ברכת המצוה אך בחתימת ברכה זו באמורו להדליק (נר חנוכה) יכנים בלבו ובמחשבתו שמחה עצומה באלהותו ית"ש ויתעלה זכרו לעד על עוצם הנס שנעשה בימים האלו בבית המקדש בפך של שמן כדאי' בגמ' הקדושה שכשנכנסו יונים להיכל טמאו כל השמנים כו' ולא היה בו כדי להדליק יום א' ונעשה בו נס והדליקו ממנו ח' ימים. ע"פ כתבי האריז"ל הנוסח להדליק נר חנוכה. ובברכת (שעשה נסים לאבותינו כו') יתן הודאה עצומה במחשבתו ושבח גדול ליוצרנו ובוראנו ית' שמו ויתעלה על כלליות כל הניסים והישועות הגדולות שעשה עם אבותינו בימים ההם. וברכת (שהחיינו) הלא מלתו כבר אמורה למעלה כוונתה בשערים הקודמים ולא יברך אותה כמצות אנשים מלומדה ח"ו די בזה. ותיכף אחר הדלקת נר ראשון אף בשאר ימים יתחיל לומר נוסח ההודאה של הנרות הללו אנו מדליקין כו' והובא נוסח הודאה זו בטור ובש"ע ע"פ מס' סופרים ויאמר הודאה זו בשמחה עצומה ובהודאה עצומה במחשבתו. ואחר נוסח הודאה זו ראוי לומר תיכף מזמור ל' שבתהלים (מזמור שיר חנוכת הבית לדוד) במתון גדול ויכוין בהודאה של מזמור זה על התשועה שעשה עמנו ית"ש בימים האלו. גם מזמור (למנצח בנגינות כו' אלהים יחננו כו'). מצאתי:
4
ה׳וראוי להאריך בשירים ופיוטים עד משך חצי שעה עכ"פ. ואח"ז ראוי לספר לבניו ולבני ביתו הנסים והנפלאות מפי סופרים וספרים שעשה לאבותינו יוצרנו ובוראנו ית"ש ויתעלה בימים ההם בזמן הזה בכדי שיתנו שבח והודאה לית"ש ע"ז. ויזהר האדם מאד לחנך בניו הקטנים בהדלקת נר חנוכה במנורה בפ"ע כמבואר בש"ע סי' תרע"ו ס"ב והואיל ודשו ביה רבים להקל מלהזהר בזה לכן באתי לזרז אותם. כתוב בספרים שבנוסח על הנסים יאמר (ועל הנסים) בוי"ו כי הוא נמשך למעלה הן בתפלה הן בבהמ"ז לכן כשיתחיל ועל הנסים יכוין במחשבתו בזה"ל גם על הנסים כו' אנחנו נותנים לך ית"ש ויתרומם הודאה. ובתיבות (ועל הגבורות) יחשוב במחשבתו כמה פעמים גבורות ה' בשמחה עצומה מאד כפי שידוע לנו מספרים תהלות ה' ונפלאותיו אשר עשה בימים ההם. ובתיבות (ולך עשית שם גדול וקדוש בעולמך) יכניס בלבו שמחה עצומה ע"ז שנתקדש אז שמו הגדול בכל העולם:
5
ו׳גודל מעלת נתינת הצדקה
בשמנת ימי חנוכה אלו יותר מבכל השנה הובא בספרים כי ימים אלו מסגולים מאוד לתקן פגמי נפשו בנתינת הצדקה וביחוד ללומדי תורה להחזיקם ובודאי מי שיעיין בזהר הקדוש ובתקונים וכתבי האריז"ל ויתבונן שורש הדברים בימים אלו במדות וספירות העליונים הקדושים גם גודל קדושתן שנקראים מועדים ונכללים בפסוק אלה הם מועדי ואז יתבונן ג"כ גודל מעלת של התקון נתינת הצדקה בימים אלו וגודל המעשה יותר מן העושה. וז"ל בתקונים של הז"ח דף ע"ב ע"ג מי ברא אלה מאי אלה אלה הם מועדי ה' ומאי אינון מועדי ה' אלין אינון חג המצות וחג השבועות וחג הסוכות הרי תלת תלת אחרנין ר"ה חנוכה ופורים תלתא מנהון אקרון מועדי ה' ואנון מקראי קדש. תלתא אחרנין אקרון אלה הם מועדי עכ"ל. וז"ל בתקונים תקון י"ג דף כ"ט ע"א תמני' יומי דחנוכה לארבעה ועשרין יומין ר"ל בחדש כסליו דאנון ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד ר"ל שבהם כ"ד אותיות כו' שרייא כ"ה (ר"ל שכינתא הקדושה) על ישראל בכ"ה בכסליו ואלין אנון כ"ה אתוון דיחודא דאנון שמע ישראל וגו' ודא איהו חנוכ"ה חנ"ו כ"ה כו' עכ"ל ודי בזה. וכל איש הירא וחרד לדבר ה' ירחיק בניו מנעוריהם שלא יכירו כלל צורתם של הקליפות האלו והם הקארט"ין וחנוך לנער ע"פ דרכו כו' וירחיקם מן הכיעור ומן הדומה דהיינו לשחוק בדומע"ן ובצעכצאבי"ם ושאר מיני שחוק כי לשחוק אמרתי מהולל ומעורבב כוונת התפלה ובביטול תורה ר"ל ודי בהערה זו:
בשמנת ימי חנוכה אלו יותר מבכל השנה הובא בספרים כי ימים אלו מסגולים מאוד לתקן פגמי נפשו בנתינת הצדקה וביחוד ללומדי תורה להחזיקם ובודאי מי שיעיין בזהר הקדוש ובתקונים וכתבי האריז"ל ויתבונן שורש הדברים בימים אלו במדות וספירות העליונים הקדושים גם גודל קדושתן שנקראים מועדים ונכללים בפסוק אלה הם מועדי ואז יתבונן ג"כ גודל מעלת של התקון נתינת הצדקה בימים אלו וגודל המעשה יותר מן העושה. וז"ל בתקונים של הז"ח דף ע"ב ע"ג מי ברא אלה מאי אלה אלה הם מועדי ה' ומאי אינון מועדי ה' אלין אינון חג המצות וחג השבועות וחג הסוכות הרי תלת תלת אחרנין ר"ה חנוכה ופורים תלתא מנהון אקרון מועדי ה' ואנון מקראי קדש. תלתא אחרנין אקרון אלה הם מועדי עכ"ל. וז"ל בתקונים תקון י"ג דף כ"ט ע"א תמני' יומי דחנוכה לארבעה ועשרין יומין ר"ל בחדש כסליו דאנון ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד ר"ל שבהם כ"ד אותיות כו' שרייא כ"ה (ר"ל שכינתא הקדושה) על ישראל בכ"ה בכסליו ואלין אנון כ"ה אתוון דיחודא דאנון שמע ישראל וגו' ודא איהו חנוכ"ה חנ"ו כ"ה כו' עכ"ל ודי בזה. וכל איש הירא וחרד לדבר ה' ירחיק בניו מנעוריהם שלא יכירו כלל צורתם של הקליפות האלו והם הקארט"ין וחנוך לנער ע"פ דרכו כו' וירחיקם מן הכיעור ומן הדומה דהיינו לשחוק בדומע"ן ובצעכצאבי"ם ושאר מיני שחוק כי לשחוק אמרתי מהולל ומעורבב כוונת התפלה ובביטול תורה ר"ל ודי בהערה זו:
6
