ישמח משה, בהר ד׳Yismach Moshe, Behar 4
א׳וכי תמכרו ממכר (ויקרא כה יד). במדרש (ויק"ר פרשה ל"ג סי' וא"ו) עתידין אתם לימכר לאומות העולם, אלא תהיו שותפין וכו', כדרך שעשו חנניא מישאל ועזריה שאמרו לנבוכדנצר וכו' (דניאל ג יז) אלהנא די אנחנו פלחון יכול לשזבותנא וגו', (דניאל ג יד) ענא נבוכדנצר ואמר להון הצדא וגו', מה באתם לעשות וגו' צדו, תרגום תוהו ובוהו (בראשית א ב) צדיא וכו'. שם (ויק"ר ל"ג ו') ורבנן אמרו חדא אמר להם נבוכדנצד, לא כך כתב לכם ישעיה (ס יב) כי הגוי והממלכה אשר לא יעבדוך יאבדו, עיין שם במדרש שזה היו טענת נבוכדנצר שטען נגד חנניא משאל ועזריה שיעבדו לטעותו. והוא פלא גדול דאיך נלמד מהאי קרא שיעבדו עבודה זרה. והנה המתנות כהונה והיפה תואר מוחקין וגורסין לא כך כתב לכם ירמיה (כז ח) והיה הגוי והממלכה אשר לא יעבדו את נבוכדנצר וגו'. אבל לי נראה דגם גרסא הישנה אתי שפיר, דנ"ל לפרש הא דאמר נבוכדנצר הצדא, על פי המדרש שאמר משה אם לא תשא לחטאתם, גם אני אחטא כמוהם ולא יהיה לך מקום לקיים שבועות אבות, ועל כרחך תצטרך לישא לכולם כדי לקיים שבועתך, ולא לאחד בלבד כי כלום משא פנים יש בדבר, עד כאן. הכי נמי יש לומר דהלא אמרו ר"ל (במסכת מגילה (י"ב ע"א) דנתחייבו כליה, מפני שהשתחו לצלם, אך לא היה כליה באמת, משום שהם לא עשו אלא לפנים. אבל נבוכדנצר הרשע דלא היה יודע מחשבות, אם כן לדעתו נתחייבו כליה ח"ו, אך הלא כבר נשבע שלא יכלה ישראל. וזה שאמר להם הצדא שאתם רוצים לעשות צדיא וריקניא שרק אתם לבדכם תשארו, כי אם גם אתם תחטאו, אז מוכרח לישא לכולם, אבל אם אתם לא תחטאו, יכלו כולם ותעשו קרחה בעולם, כנ"ל נכון בס"ד. והן הן דברי רבנן דאמר להם שאתם רוצים להחריב כל העולם ולעשות צדי ורקניא בעולם, דלא כך כתב לכם ישעיה כי הגוי והממלכה אשר לא יעבדוך יאבדו, ואף כי לפי פשוטו של מקרא ר"ל שלא יעבדו את ישראל, עיין שם בהמשך המקראות, מכל מקום נוכל לפרש גם כן דמוסב כלפי הקב"ה, ואם כן כל הגוים יאבדו וגם ישראל ח"ו, כיון שכולם עבדו לצלם ולא ישארו רק אתם לבדכם ותהיה צדיא ורקניא, אבל אם גם אתם תחטאו ויהיה מוכרח ממילא לישא לכל ישראל, דמה יעשה לשבועת האבות שנשבע להם שלא יכלה זרעם, וממילא דגם האומות לא יתענשו דכלום משא פנים יש בדבר, והבן. או יאמר, דגם אם יתפרש לפי פשוטו דר"ל הגוי אשר לא יעבדו את ישראל, מכל מקום מבואר דהאומות הם רק טפלים לישראל ולא נבראו רק בעבורם, לכך אלו שלא יהיה לישראל תועלת מהם יאבדו, אם כן אלו יכלו ישראל ח"ו ולא ישאר מהם רק שלשה, בודאי גם האומות יאבדו דלא יהיה הטפל עדיף מן העיקר והבן זה, וכמ"ש על המדרש בואו ונתיעץ על קדשי קדשים ששחיטתן בצפון כנ"ל. והנה הדרשה תדרוש, אבל האמת כגרסת היפה תואר, וכמו דמוכח מהמדרש אחר כך דאמר להון או אתון מקיימי' רישיה דהדין פסוקא וכו', אבל בהפ' הצדא הוא נכון מאד בס"ד.
1