ישמח משה, חיי שרה ב׳Yismach Moshe, Chayei Sara 2
א׳מאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים וגו' (בראשית כג א). בב"ר (פנ"ח ג') היה ר' עקיבא יושב ודורש והיו הציבור מתנמנמים, ביקש לעוררן אמר מה ראתה אסתר שמלכה על קכ"ז מדינות, אלא תבא בת בתה של שרה שחיתה קכ"ז שנים, ותמלוך על קכ"ז מדינות. והנ"ל דהנה איתא בגמרא (שבת דף פ"ט ע"ב) שאמר יצחק דל פלגא דלילות, וכן איתא (ב"ר נ' ג') כשהוא דן את ישראל אינו דן אלא בלילה כשהן ישינים מהעבירות, ואם כן השינה טובה היא, אך זה אינו לצדיקים, ובהדיא אמרו רז"ל (סנהדרין ע"ב ע"ב) שינה לצדיקים אינו נאה וכו', כי הצדיקים משימים לילות כימים ואין נגרע משנותיהם. ועל פי זה פירש מהר"ם א"ש הפסוק (משלי י כז) יראת ה' תוסיף ימים, שגם הלילות נחשבין אצלו כימים, והיינו הציבור מתנמנמים כי חשבו די להם בזה שהם ישנים מן העבירות, וביקש לעוררן ולומר דאין זה מעלה ושבח לעם ה' אלה, לכך אמר מה ראתה אסתר וכו', הרי שעל כל קכ"ז במלואן יש שכר ולא נגרע דבר ולא ניכה פלגא דלילות, ובזה נאה לצדיקים להיות עובדין תמיד להש"י, והבן.
1
ב׳או יאמר, ומקודם אפרש ג' פעמים שנה הנאמר בשרה (בראשית כג א), ואף שפירשו רז"ל (ב"ר נ"ח א'), מכל מקום דברי תורה כפטיש יפוצץ סלע, כי הנה מצד הסברא השכר על המעשים הוא רק בחסדו ית', כי מי הקדימני ואשלם (איוב מא ג, עיין ויק"ר פכ"ז ב'), והכל לא יספיק חילוף החיים לבד, מכל שכן שיעלה על לב אדם שיטול שכר עבור החיים אתמהא. אבל על פי מה שביארתי בדרושים דמי שמשים עצמו כאילו אינו, ואינו בעבור עצמו והוא לא יחיה כפי אשר הוא אדם, כי אם כפי דבר אלקים אשר בו, אין אצלו הקדמה ותשלומין מגיע לו בדין, וכפי אשר פירשתי על פסוק (ויקרא יח ה) אשר יעשה אותם האדם וחי בהם, וצדיק באמונתו יחיה (חבקוק ב ד), וכפי אשר ביארתי בכמה דרושים. והנה לזה מגיע שכר בעד החיים, (ועיין מ"ש בזה בפרשת בראשית (ו ג) בפסוק לא ידון רוחי באדם לעולם בשגם הוא בשר), כי הוא לא יחיה בעבור עצמו והבן זה, וגם אף במי שהוא אינו במדריגה כזו, רק שמקיים בכל דרכיך דעהו (משלי ג ו), יש לו שכר. ונקדים עוד דמין איש כולל אישים רבים, ואף על פי כן מתחלפים בפחות ויתר ומכל מקום הדרך לכללם, מה שאין כן שני מינים מופרדים דרכם להבדיל, כן הוא הדרך בכל עניני העולם, וכן הוא הדרך של הנהגה העליונה, כי אמרינן (ר"ה ח' ע"ב) ישראל ואומות העולם, ישראל נכנסין תחלה לדין, והבן זה כי ישראל אף דלאו כל אפין שוין בהם, מכל מקום מין אחד הם וכדומה בכל דבר. והנה כבר ביארתי במקום אחר בשם העקרים (מאמר ג' פרק ל"ה) שיש ג' מיני אהבה, ערב, ומועיל, וטוב. ונחלקים לשלשה זמני אדם, עליה, עמידה, ירידה. והנה כל השלשה מיני אהבה נמצאים בו ית'. והנה הצדיקים בטרם יצאו מרחם, הקדישם בעת ניצץ בהם הכרת דעת נמצא בהם אהבתו ית', אבל כל אחד לפי זמנו כי הדעת לפי הזמן, ומקודם אוהבים את הבורא ית' מחמת שמכירין שכל הערבות המגיע להם נמצא מאתו, וההיקש בשאר. והנה האבות ואמהות מיהרו להביא פרי שכלם כמו שמצינו בדברי רז"ל, והנה חיי האבות נמנה בתורה, כי עשו פרי ורושם למעלה עד שמגיע שכר בעד החיים, והנה נחלקים לג', נגד ג' מיני אהבה וכולן שוין לטובה, דהיינו לומר שאינו מחלק בין טוב לרע, רק בטוב יש מדריגות, ולכך נכתב בשרה ג' פעמים שנה, ואחר כך שני חיי שרה לומר שכולן שוין לטובה, וכן באברהם נכתב ג' פעמים שנה (בראשית כה ז), והבן זה כי נכון הוא בס"ד.
2
ג׳והנה לכאורה קשה אותן השנים שאין בהם דעת והכרה כלל, כגון ב' וג' שנים הראשונים על כל פנים, כי אף באברהם אמרו (נדרים ל"ב ע"א) בן ג' שנים הכיר את בוראו, למה יגיע עליהם שכר ולמה נמנו בתורה. אבל התירוץ על זה על פי מה שביארתי במקום אחר, כי הקב"ה נותן שכר על פי האומד, כי מאחר שבאותן שנים שהיה בהן הכרה היה בעבודת הבורא ית', נותן גם בעד אלו שאין בהם הכרה, דאלו היה בהן הכרה היה עובד גם בהן את הבורא. והנה אמרו רז"ל (ברכות ו' ע"ב) אגרא דכלה דוחקא, ועיין פירוש רש"י (ד"ה אגרא), ואף שאין פעולה שלימה בכך, מכל מקום הוא על פי אומד, כי מאחר שדוחקין עצמן לשמוע, בודאי אלו היה מבינין היה שמין על לב היטב. ונקדים מה שאמרתי במדרש (ילקו"ש רמז ת"ח) ויקהל משה (שמות לה א), עשה לך קהלות גדולות. ויתבאר שם המאמר (חגיגה י"ד ע"א) עקיבא מה לך אצל אגדה, כלך אצל נגעים ואהלות, בשם בעל עיר בנימין, (בפרשת בשלח ד"ה במסכת סוטה מובא באר היטב), ואם כן לפי זה דרכו של ר' עקיבא היה לדרוש בהלכות חמורות. והנה ידוע מאמר רז"ל (חגיגה י"ד ע"א) אלו דברי אגדה שמושכות לבם של בני אדם, וידוע (יומא י"ח ע"ב) דבכהן גדול דורשין לפניו בדברי אגדה המושך את הלב כדי שלא יתנמנם, לכך ר' עקיבא היה יושב ודורש, והציבור מתנמנמין כי לא היו מבינין דבריו, ביקש לעוררן להראות להם כי אף שאין מבינין כל כך, אם עושין אזניהם כאפרכס מקבלין שכר על פי אומד, ואמר להם ראיה לדבר דנותנין שכר על פי אומד, כי אסתר מלכה על קכ"ז מדינות בעבור שרה שחיתה קכ"ז שנים, ונמצא היה שילום שכר גם בעד החיים, ובודאי מטעם הנ"ל דאמרן, וקשה על אותן שנים שאין בהן הכרה, וצריך לומר כמ"ש דהוא על פי אומד, ואם כן ראוי לשמוע אף באין מבין, ודו"ק.
3