ישמח משה, חקת י׳Yismach Moshe, Chukat 10
א׳במסכת ר"ה (דף כ"ט ע"א) כיוצא בו אתה אומר עשה לך שרף וכו' (במדבר כא ח), וכי נחש ממית או מחיה וכו'. דקשה דנקט הקרא עשה לך שרף, ואמר וכי נחש ממית וכו', היה לו לומר וכי שרף ממית ומחיה. ועוד קשה מאי ראיה מזה טפי מן הקודם והיה כאשר ירים משה ידו וכו' (שמות יז יא). והנ"ל בזה על פי מ"ש השל"ה (והובא בספר תוצאות חיים), כי מקודם כתיב (במדבר כא ו) הנחשים השרפים, ואחר כך כתב עשה לך שרף, ואחר כך כתיב (במדבר כא ט) ויעש משה נחש נחושת וכו', עיין שם. ותורף דבריו דהקב"ה חס על כבודן של צדיקים יותר מכבודו (תנחומא תולדות סי' י"ב), והנה בכאן דברו באלקים ובמשה (במדבר כא ה), ולכך שלח בהם נחשים נגד מה שדברו בה', והשרפים נגד משה. ולכך כשחזרו בתשובה נאמר עשה לך שרף, כלומר בשביל כבודך עשה שרף, כי כבודו במקומו מונח. אמנם משה לא רצה וחס על כבוד ה' ולא על כבודו, וזה ויעש משה נחש נחושת בשביל כבוד ה', עכ"ל. על פי דבריו יובן דכשאמרו ישראל דבנו בה' ובך (במדבר כא ז), אמרו התפלל וגו' ויסר מעלינו את הנחש, דהיינו להסיר השרף אין צריך להתפלל אם הוא מוחל על כבודו, אבל על הסרת הנחש צריך להתפלל לה', והבן. והנה על פי דבריו יש ראיה להמשנה, דאם היה הבטת השרף עצם הרפואה, איך ישנה משה הלא לא יפה אם ישנה מכפי אשר צוה הרופא נאמן, אלא ודאי שמע מינה דעיקר הרפואה היא ההבטה כלפי מעלה, ואם כן אין חילוק רק שית"ש רצה לחלוק לו כבוד, אבל הוא חלק הכבוד לו ית"ש ואשרי תלמיד שהרב מודה לו ומסכים למעשיו, והראיה שהועיל כמו שנאמר (במדבר כא ט) והביט אל נחש הנחושת וחיה. וזה כונת המשנה כיוצא בו אתה אומר עשה לך שרף וכו', וכי נחש וכו', ר"ל וכי נחש מועיל והלא השי"ת אמר שרף, ובודאי דאם משנה הרפואה מכפי אשר הרופא מצוה אינו מועיל, אלא ודאי בזמן שהיה מסתכלין וכו', וזה הוא עיקר הרפואה לכך אין חילוק, והבן כי נכון הוא בס"ד.
1