ישמח משה, האזינו ג׳Yismach Moshe, Ha'Azinu 3
א׳יערוף כמטר לקחי (דברים לב ג). על פי שפירש הגאון ביערות הדבש חלק א' דרוש א', שאמרו כנסת ישראל יבא כגשם לנו (הושע ו ג), והשיב (הושע יד ו) אהיה כטל לישראל (תענית ד' ע"א). ושורש דבריו, כי הטל לא מיעצר מפני שהוא מן לחות חלק האויר, מה שאין כן הגשם שהוא מן לחות הארץ העולה למעלה, ולפעמים כאשר נתיבש הארץ נעצר המטר, עד כאן דבריו. ונמצא לפי זה הסברא יורה שמחמת העצר המטר, יוצמח יבשות הארץ, ובאמת נהפוך הוא. וכן הענין אנו סוברים כי מחמת הצרות יבשו עצמותינו ומחמתו פסיקת השפעה, ובאמת נהפוך הוא, שמחמת שיבשו עצמותינו ואין בנו לחות התורה שנמשלה למים, ואין אנו משפיעין למעלה, אינו יורד למטה ונפסוק השפע. והנה נראה כאשר אנו משפיעין למעלה באור ישר, אז הוא אור חוזר והשפע הולך בדרך התעוררות התורה והמצות, אז הוא בהתגליא כי על ידי התורה נגלה לנו. מה שאין כן באם אין אנו מעוררים ועולם חסד יבנה, אז ההשגחה בדרך הסתר, ולכך אמונה נשללה. וזה דברי דוד (תהלים פט ג) כי אמרתי עולם חסד יבנה, אז שמים תכין אמונתך בהם, ולא בארץ. והיינו צדיק ה' בכל דרכיו וחסיד בכל מעשיו (תהלים קמה יז), על פי העקדה דדרכיו היינו התורה. ועוד ירמז כי בתורתינו ובמעשינו אנו משפיעין למעלה וההשגחה נגלה לכל, מה שאין כן בהעדר מעשינו, אז גם מהם ישולל הדבקות והתראות פנים יפות, כאמרו ית' למשה לך רד (שמות לב ז), כלום נתתי לך גדולה כו' (ברכות ל"ב ע"א). וכך הם לא נבראו רק בשביל ישראל העושים רצונו ית', אם כן אף בשמים לא הוי רק אמונה, כמ"ש מהר"מ ליצאטי בדרך נה"ח לפי החק אשר שם המאציל, ישראל פועלים למטה בארץ ומתחזק כחו ית', ובכח שמתחזק מראה הודו במשרתים העומדים על הפקודים לעשות כפי מה שהוא מתעורר לעשות. נמצא כי הזיו שבהם התעוררות המלך, והתעוררות המלך ממעשה ישראל, עכ"ל. והטעם כי הכל נבראו בשביל ישראל, הוא אשר הבאתי בפרשת שופטים (בד"ה ועל פי זה פירשתי פרקי אבות) בשם מעשה ה' עיין שם, מצד שאנחנו בעלי בחירה, והיינו (תהלים פט ד) כרתי ברית לבחירי, לאותן שהם בעלי בחירה דהיינו כמו לאותן הבוחרים כרתי ברית, היינו כמו אם לא בריתי יומם ולילה וכו' (ירמיה לג כה), כמו שפירש הנ"ל (מעשה ה') סוד ה' ליראיו ובריתו להודיעם (תהלים כה יד), הוא הברית אשר שם לכל נברא ולא יסור, עכ"ל. ואז נשבעתי לדוד עבדי, כי אם אין צאן אין רועה ח"ו, והיינו כטל שלא מעצר שהוא על פי חסד, אבל אין נראה לעין כל כמו הגשם, רק בשעה שכלה רגל מן השוק לפי טבע העולם.
1
ב׳ועל פי זה נתיישב לי קושיא עצומה, כי מאחר שהעצר הגשם הוא אינו בדרך טבעי, רק בדרך מופת כאמרו ית' בתורה הקדושה (דברים יא יז-יח) וחרה וכו' ועצר את השמים ולא יהיה מטר, ועצר היינו שלא יתכנו מלמעלה ודו"ק, ואם כן לפי זה מה בין גשם לטל, כיון שהוא בדרך מופת. אבל על פי מ"ש יובן, כי דרכו של הקב"ה למדוד מדה כנגד מדה, והגשם מתיחס לדמיון זה ולא הטל, כי העונש בזה העולם אינו רק כדרך התעוררות, והתעוררות נצמח ממדה כנגד מדה, כמ"ש בעקדה על פסוק (תהלים יט י) משפטי ה' אמת צדקו יחדיו, לכך סמך לועצר (דברים יא יח) ושמתם את דברי אלה על לבבכם. והנה הבריאה היתה ודאי בדרך עולם חסד יבנה, כי אין שם מעשה רק הוא אמר ויהי הני ויאמר דבראשית (א ג), והוא מחדש בכל יום תמיד מעשי בראשית, וק"ל.
2
ג׳והיינו יערוף כמטר לקחי היינו התורה, תזל כטל אמרתי. יערוף לשון עורף, ועיין בתענית (דף ז' ע"א) דדרשו יערוף הנ"ל לשון עריפה, על הלומד תורה שלא לשמה ערפוהו, שנאמר (דברים כא ד) וערפו את העגלה, עכ"ל הגמרא. ואף אני בעקבותיהם אלך למדרש לשון עריפה ממש, ועיין עוד בב"ב דף כ"ה ע"א נדרש יערוף כמטר, זה רוח מערבית שבא מערפו של עולם. הרי דנדרש לשון עורף, כמו וערפו את העגלה, וערפתו דפטר חמור (שמות יג יג), והיינו אור חוזר שחוזר לאחוריו, והוא כמו שחוזר לאחוריו דרך עורף, והוא דרך רמז, והוא דבר אחד עם הפשוטו שהוא לשון יטיף כמו שפירש רש"י (ד"ה יערף). וההפרש דהיינו טל כרביבים, דהיינו דקים שפירש האבן עזרא דלא מנכר, וכרביבים היינו וא"ו המחלקת, דהיינו גסים. והטעם (דברים לב ג) כי שם ה' אקרא הבו גודל לאלקינו, דהיינו שישראל מוסיפים כח בגבורה של מעלה, ולכך הוא כדמיון המטר, ולאלקינו דייקא. אבל אני ה' לא שניתי כי (דברים לד ד) הצור, שצור עולמים היינו שממנו חוצב כל הבריאה ואז לא היה מעשה, תמים פעלו היינו בשלימות הגמור ולא יעדיף, רק כי כל דרכיו (משפט), היינו בדרך שהשפע הולך אית היכלא דדינא ושם נתעכב, כמבואר בזוהר הקדוש.
3
ד׳ (ועל פי זה יש לפרש הפסוק (ישעיה ס' א) קומי אורי היינו קומי אור תורה, כי בא אורך למעלה, אז וכבוד ה' עליך זרח בנגלה.
4
ה׳עוד יתבאר יערוף כמטר לקחי (דברים לב ב). על פי החובת הלבבות בשער עבודת אלקים פרק ג' באופן הרביעי, כי ההערה התקועה בשכל, הוא כגרעין הזריעה, והעזר אלקים כמטר המצמחת והבן.
5
ו׳או יאמר יערוף כמטר לקחי (דברים לב ב). ר"ל מלמטה על ידי יגיעת של האדם כמו המטר, אז תזל כטל שהוא רק מלמעלה, אמרתי היינו דברים הנעלמים מבינת אדם ושכל אנושי, כי סוד ה' ליראיו (תהלים כה יד), ויהיב חכמה לחכימין (דניאל ב כא), ועיין ביערות דבש ח"א דף א' ע"א ותבין מ"ש.
6
ז׳או יאמר, כי לקחי (דברים לב ב) הוא השפע שמשפיע השי"ת לישראל, כמו קרבני לחמי (במדבר כח ב), דהוא לחמן של ישראל שמקבלין שפע על ידי הקרבנות, וקרא כו' לחמי, דיותר ממה שהעגל רוצה לינק וכו' (פסחים קי"ב ע"א), ואם כן מה שהוא נותן על ידי רוב אהבה, נקרא לקח. והיינו יערוף כמטר לקחי, כי האדם יראה לעינים שלחות הארץ מהמטר והיובש מהעדרו, והוא ההיפך שהמים מלחות והעדרו מיובש, כך הם סבורין אם אין קמח אין תורה, אבל באמת אם אין תורה אין קמח (אבות פ"ג מי"ז), והבן.
7
ח׳או יאמר יערוף כמטר לקחי תזל כטל אמרתי (דברים לב ב). על פי מ"ש הנזר הקודש בריש בראשית סימן ח' על מ"ש חז"ל (שמו"ר כ"ח א') הלוחות ב' טפחים ביד הקב"ה, וב' טפחים ביד משה, וב' טפחים בין יד ליד. הענין כי מצינו בתורה ג' חלקים, פשט הכתוב הנגלה לכל. ב', חלק העיון ופלפול שצריך יגיעה, שנאמר (תהלים א ב) בתורת ה' חפצו ובתורתו יהגה. ג' חלק הנסתר שעל זה נאמר (דברים כט כח) הנסתרות לה' אלקינו. והיינו שליש ביד הקב"ה כלפי חלק הנסתר, ושליש ביד משה כלפי חלק הנגלה, ושליש בין יד ליד כלפי חלק העיון, עיין שם באורך. והנה ידוע מה שדרשו (תענית ד' ע"א) בפסוק (הושע יד ו) אהיה כטל לישראל, דטל לא מעצר מה שאין כן מטר. והנה הבטחת לא ימושו (ישעיה נט כא), הוא על הנגלה, דאין שום דור שלא יהיו בו יודעי תורה. אבל נסתר, כמה דורות היו שלא זכו להנסתר. והנה לקחי הוא מה שלקח הקב"ה בידו, ועל זה רמז לקחי, אותיות חלקי, כי זה חלק שליש של הקב"ה, והיינו כמטר. אבל תזל כטל אמרתי, היינו מה דכתיב בה ויאמר לאדם, הוא התורה הנגלית תורת האדם, והבן. ועל פי זה יתפרש (משלי ד' ב) כי לקח טוב, לשון הטבה מטיב את הנרות (יומא י"ד ע"ב), שהוא אור תורה נתתי לכם, כי הוא מתת אלקים, אך בזמן שתורתי אל תעזובו, היינו נגלה כי תורה תרי"א (מכות כ"ג ע"ב), היינו המצות ופירושיהן. או יאמר, אף שלקח טוב נתתי לכם, מכל מקום תורתי אל תעזובו, ולא כאלישע אחר דחושב שאחר שבא להשורש, אין לו צורך להענפים, והבן. על פי זה יתבאר המשנה (אבות פ"ג מי"ד) חביבין ישראל שניתן להם כלי חמדה. כי חמדה היינו הסוד שמלאכי השרת חמדו לה, ונגלה הוא כלי חמדה שעל ידו יבא להחמדה, חיבה יתירה נודעת להם שניתן להם כלי חמדה, שהודיע להם דבר מה כדי שיחמידו בה, שנאמר כי לקח טוב היינו כמו שפירשתי, והבן.
8