ישמח משה, האזינו ז׳Yismach Moshe, Ha'Azinu 7
א׳הפטורת האזינו (הושע יד ב)
1
ב׳שובה ישראל עד ה' אלקיך כי כשלת בעונך. פירוש על הפטורה, על פי הגמרא (יומא פ"ו ע"א) אמר ר' לוי גדולה תשובה שמגעת עד כסא הכבוד, שנאמר שובה ישראל עד ה' אלקיך. ושם (יומא פ"ו) ע"ב אמר (ר' לוי) [ריש לקיש] גדולה תשובה שזדונות נעשו לו כשגגות, שנאמר שובה ישראל וכו'. ומקשה איני, והא אמר ריש לקיש גדולה תשובה כו', שנאמר (יחזקאל לג יט) ובשוב כו' עליהם חיו יחיו. ומשני לא קשיא, כאן מאהבה וכו'. והנה מובן דאם נעשו כשגגות, עדיין יש מסך המבדיל, כמו שפרשתי בפסוק (תמצאנו בפרשת קדושים ד"ה ולא תלכו) (ישעיה נט א) הן לא קצרה יד ה' מהושיע כו', וחטאתיכם הסתירו פנים מכם כו', ואם כן אינו עד ה' אלקיך רק תשובה מאהבה.
2
ג׳ונקדים עוד, דדרשו חז"ל (ב"מ דף ל"ג:) הגד לעמי פשעם (ישעיה נח א) אלו תלמידי חכמים ששגגות נעשו להם כזדונות, ולבית יעקב חטאתם, אלו עמי הארץ שזדונות נעשו להם כשגגות. וידוע דתלמידי חכמים נקראו ישראל, והמונים בית יעקב. אם כן לפי זה תשובה מיראה לא מהני לתלמידי חכמים, דהא כיון דנעשו שגגות, הרי נחשב להם כזדונות, והבן. והיינו פירושא דקרא שובה ישראל היינו התלמידי חכמים, עד ה' אלקיך דייקא דהיינו מאהבה דוקא, כי כשלת, ר"ל אם שגגת הוא בעוניך, ר"ל נחשב בין עוניך שהם מזידין, ואם כן לא תועיל לך תשובה מיראה כלל, והבן.
3
ד׳והנה נזכרתי כי בקטנותי שמעתי כענין זה בשם הגאון מו"ה אריה ליב אב"ד דק"ק קראקא ז"ל, אבל הוספתי נופך במה שבארתי, דמחטאי שוגג גם כן יש מסך המבדיל, על פי זה מה שפירשתי בהן לא קצרה כו'.
4
ה׳פירוש ב', על פי דמדת הדין אמר הנפש החוטאת תמות כו' (יחזקאל יח כ), התורה אמרה יביא קרבן, והשי"ת ברחמיו אמר יעשה תשובה, (ילקו"ש חלק שני רמז שנ"ח, עיין ירושלמי מכות פ"ב ה"ו). וידוע דאין קרבן אלא על השגגות, והבן.
5
ו׳פירוש ג', על פי מה שפירש בבית שמואל אחרון בפרשת כי תבא על הריעו שופר עיין שם. ותורף דבריו כי התשובה הוא קטרוג, דאגלאי מלתא דלא אנוסים המה, ואם כן יענש על העתיד לחטא, כי האדם עלול לחטא. מה שאין כן על העבר כבר שב, כנ"ל להוסיף נופך על דבריו. והתירוץ, דהשי"ת אינו דן אלא לשעתו באשר הוא שם, ולכך אין פגע רע, והבן.
6
ז׳ונקדים עוד, דהדין נותן בהפמליא לדין על שם סופה כמו שקטרג בישמעאל, אך השי"ת ברוב רחמיו אינו דן כן (ר"ה ט"ז ע"ב). ועל פי זה מבואר (הושע יד ב) שובה ישראל עד ה' אלקיך, שתראה כל כך שלא תהיה תחת הפמליא, רק תשוב עד ה', כי כשלת על ידי התשובה בעוניך, שאגלאי מלתא כי לאו אונס אתה, לכך צריך אתה לשוב עד ה' שאינו דן על שם סופו, והבן.
7
ח׳עוד יתבאר שובה ישראל עד ה' אלקיך כו' (הושע יד ב) אשר בך ירוחם יתום (הושע יד ד). אין לו שייכות כלל לכאן. ויתבאר על פי גמרא הק' דחגיגה (דף ה':) על פסוק (ירמיה יג יז) במסתרים תבכה נפשי, דמחלק בין בתי גואי לבתי בראי. וידוע דאיתא במדרש איכה (פתיחתא) אך אמרתי שעו ממני אמרר בבכי (ישעיה כב ד), שאמר הקב"ה אכנס למקום שאין אתם רשאין לילך והיינו בתי גואי, כי ה' שמה מכון כבודו לבד, ועל פי מ"ש הגאון ביערת דבש חלק א דרוש א', שהוצרך הבעל תשובה לחתירה שלא כדרך בתי בראי. ועל פי זה יובן שובה ישראל עד ה' אלקיך, היינו שתבא לבתי גואי, כי כשלת בעוניך ולשמחה מה זה עושה. ועל זה אמר אחר כך קחו עמכם דברים כו', ושמא תאמר איננו נשמע מפני העצבות, על זה אמר אשר בך ירוחם יתום, כמ"ש בתורתיך (שמות כב כא-כב) כל אלמנה ויתום לא תענון כו', (שמות כב כב) והיה אם צעוק יצעק אלי ושמעתי כי חנון אני, ובודאי אינו צועק מתוך שמחה.
8
ט׳ועל פי זה יתפרש גם כן (תהלים פא ח) בצרה קראת ואחלצך אענך בסתר רעם, אעלך לבתי גוואי שאין צדיקים יכולין לעמוד שם, וזה בסתר. והנה יש לפרש גם כן רעם אבחנך, על פי מ"ש בעל בינה לעיתים ריש חלק ב' לדרוש על פסוק (תהלים עז יט) קול רעמך בגלגל, כי נראה לנו המאוחר בלי מוקדם, היינו הברק אשר הבריק אחר הרעם, נראה לנו קודם, הכי נמי הבעל תשובה הוא נכנס לבתי גוואי בלא בתי בראי.
9
י׳עוד פירוש על הפסוק שובה ישראל עד ה' אלקיך כי כשלת בעוניך (הושע יד ב). על פי המבואר (בגמרא סנהדרין דף מ"ד (ע"ב) דהשב עד שלא היצר לו בעוניו, פמליא של מעלה מסכימין בקבלת תשובתו. מה שאין כן אחר כך אומרים חסריה לגנבא כו', רק השי"ת ברוב רחמיו מקבל תשובתו. והיינו שובה ישראל עד ה' אלקיך דייקא, כי כשלת בעוניך כבר, אם כן הפמליא אומרים חסריה לגנבא כו', והבן.
10