ישמח משה, כי תשא ל״אYismach Moshe, Ki Tisa 31
א׳ורב חסד ואמת (שמות לד ו). הנה בגמרא דר"ה (דף י"ז ע"ב) הקשו כתיב רב חסד וכתיב ואמת, ומשני בתחלה אמת, ולבסוף ורב חסד. והרי"ף נדחק בזה. והנ"ל על פי מ"ש בספר בית שמואל אחרון פרשת נח, על פסוק כל ארחות ה' חסד ואמת (תהלים כה י), על פי העקרים צדקתך כהררי אל משפטיך תהום רבה (תהלים לו ז), היינו בזה צדקתך, מה שאתה משפיל משפטיך תהום רבה, דהיינו למטה כפי החוטא, ולא כפי גדולת מי שחטא נגדו. או יאמר השכר שהוא צדקתך, הוא כהררי אל כפי המשלם, אבל משפטיך שהוא העונש תהום רבה והבן. והיינו חסד ואמת, חסד כפי בחינת מי שחטא נגדו, ואמת כפי בחינת החוטא, עד כאן. ועל פי זה יובן דאנחנו מדברים למטה אומרים בתחלה, היינו האדם שממנו מתחיל החטא אמת, ולבסוף כנגד מי שמגיע החטא ורב חסד. אבל בהשי"ת המשלם הוא בהיפך, בתחלה שהתשלומין באים ממנו ית"ש ורב חסד, ולבסוף כנגד האדם המגיע לו העונש ואמת, כך נ"ל לפרש דברי הגמרא והבן כי נכון הוא. והנה דברי תורה כפטיש יפוצץ סלע, וגם אני אענה חלקי לפרש ורב חסד ואמת, על פי שכתב האלגזי בספר אהבת עולם (בעמוד העבודה דרוש שביעי למעלת התפלה), על הפסוק (תהלים סט יד) אלקים ברוב חסדך ענינו באמת ישעך, כי מתחלה ביקש בחסד ואחר כך באמת שהוא בדין, כתב וז"ל: כיוון בזה לפי מ"ש הטור בסי' צ"ח ואל יחשוב אדם לומר ראוי שיעשה הקב"ה בקשתי כיון שהתפללתי, כי אדרבה זה יהיה כמזכיר עון, אלא יבטח שיעשה הקב"ה בקשתו בחסדו, עד כאן. וז"ש כאן דוד המלך ע"ה אינו ראוי שתענינו, אלא ברוב חסדך ענני באמת ישעך, כוון במילת ישעך, לפי מ"ש ז"ל בכמה מקומות כי כביכול הקב"ה נגאל על ידי גאולת ישראל, וכן דרשו (ברכות נ"ו ע"ב) בפסוק (זכריה ט ט) צדיק ונושע הוא. וז"ש מה שאמרתי שתעניני דרך חסד כעני השואל מתנת חנם, הוא לענין מה שנוגע אלי, אמנם למה שאני מתפלל שתבנה בית המקדש שבזה הוא ישעך, זה אני שואל באמת ובדין גמור, ואיני מתבייש כיון שהיא ישעך, עד כאן דבריו ודפח"ח. ודוגמא זו פירש האלשיך הפסוק (ישעיה א כז) ציון במשפט תפדה וגו', (תהלים י"ד ז') ומי יתן מציון וגו', ומה שהוספתי נופך כמבואר בדברינו למעלה (בפרשת בראשית ד"ה ויאמר אלקים). והנה ידוע שדרשו רז"ל (איכ"ר פ"ד י"ד) בפסוק (איכה ד יא) כלה ה' חמתו ויצת אש בציון, ששפך חמתו על העצים ואבנים של בית המקדש, ואלמלא זאת לא היה נשתייר וכו'. והנה כל דור שלא נבנה בית המקדש בימיו וכו', שנאמר (משלי י"ח ט') גם מתרפה וגו' (ירושלמי יומא פ"א ה"א), ר"ל כמו שבחורבנה נשא עונותיהם של ישראל, כך במה שאינו נבנה נושא עונותיהם של ישראל. ולפי זה יובן דלא יתכן שיבנה רק אם ימחול עונותיהם של ישראל מקודם, והיינו קודם ורב חסד, ואחר כך ואמת, והבן זה.
1
