ישמח משה, לך לך ג׳Yismach Moshe, Lech Lecha 3
א׳לך לך מארצך (בראשית יב א). כבר כתבתי לך לשורשך, וכן הוא באלשיך. ועוד י"ל, כי מלאכים כבר נבראו, אך זה כל האדם על ידי גשמיותו ודירתו בין בני אדם החומרי, בהטיבו את מעשיו יגיע למעלה שהוא להתהלך לפני ה' בארצות החיים, ושם יראה בגאות ה', כמ"ש בתכנת שבת (מוסף לשבת), דמסיים התשר"ק בתיבת א"ז, שהוא ר"ת אלקינו זה (ישעיה כה ט) (ועיין בפרשת נח בסוף ד"ה במדרש תהלים אשרי האיש אשר לא הלך (תהלים א א), זה נח וכו', ושם תמצאנו). ועל פי זה יובן הפסוק לך לך וגו' אשר אראך.
1
ב׳במדרש רבה (ריש פרשה זו, ב"ר פל"ט א') ויאמר ה' אל אברם לך לך מארצך וגו' (בראשית יב א), ר' יצחק פתח (תהלים מה יא) שמעי בת וראי הטי אזנך ושכחי עמך ובית אביך, אמר רבי יצחק משל לאחד שהיה עובר ממקום למקום וראה בירה דולקת, אמר תאמר שהבירה הזו בלא מנהיג, הציץ עליו בעל הבירה אמר לו אני הוא בעל הבירה. כך לפי שהיה אברהם אבינו אומר תאמר שהעולם הזה בלא מנהיג, הציץ עליו הקב"ה ואמר לו אני הוא בעל העולם, (תהלים מה יב) ויתאו המלך יפיך כי הוא אדוניך, ויתאו המלך יפיך ליפותך בעולם והשתחוי לו, הוי ויאמר ה' אל אברם, עכ"ל המדרש. והנה לכאורה תמוה אם לא השיג אברהם שיש בעולם מנהיג עד שנגלה עליו הנבואה, אם כן מה גבר בגוברין. אבל הנראה כי דורו סכלו לגמרי מציאת הסיבה הראשונה, אבל הוא הבין וידע כי יש סיבה ראשונה, שהמציאה והסיבה ההיא קדמון ויחיד שזולת זה אי אפשר, זאת השיג בשכלו ודעתו שנתן לבו עליו, אבל סובר היה מאחר שכולם כופרים ושלוים ושקטים ועולם כמנהגו נוהג, מוכח שהש"י הסיר השגחתו מהשפלים ונתונים תחת מערכת המקרים. והוא המשל מהבירה שבודאי ידע שיש לה בעל שבנאה, אבל מאחר שראה אותה דולקת, הבין שעזבה בעלה והלך לו, הציץ עליו וכו'. הכי נמי אמר תאמר שהעולם הזה בלא מנהיג, הזה דייקא ובלא מנהיג דייקא, הציץ עליו בעל העולם ואמר לו אני בעל העולם לא הסרתי השגחתי, רק מה שקשה לך אריכת אפים, הוא משום ויתאו המלך יפיך, כמבואר באבות (פ"ה מ"ב) עשרה דורות מנח עד אברהם, להודיע כמה ארך אפים לפניו שכל הדורות היו מכעיסין, עד שבא אברהם וקבל שכר כולם, וכתבו המפרשים הטעם מפני שכולם נצולו בזכותו, והבן. עוד ביאור על זה, כי יש לדקדק וכי עד עתה לא ידע אברהם שה' הוא אלהים, הלא בן ג' שנים הכיר את בוראו (נדרים ל"ב ע"א), ואם תאמר שאברהם ידע רק שאמר לאנשי העולם סבורים אתם כן שהעולם ח"ו בלא מנהיג, אם כן מה הועיל במה שאמר לו הש"י לך לך וכו', מכל מקום אנשי העולם לא ידעו ולא יאמינו זה. ועוד קשה באמרו אני ה' סגי, ומה שאייטיה דלך לך מארצך לכאן. והנ"ל בזה בהקדים מה שפירשתי בהפסוקים (תהלים קיג ד) רם על כל גוים ה' וגו', בשני אופנים. וגם הפסוק (תהלים קמ יד) אך צדיקים בשני אופנים, (תמצא בפרשת נח בביאור המדרש (ב"ר כ"ו א') אשרי האיש אשר לא הלך, זה נח, בעצת רשעים זה דור אנוש וכו', עיין שם היטב). והיוצא מזה דטעות דור אנוש היה רק באמרם מגדולת עבד ניכר גדולת רבו, וגם אמרו עזב ה' את הארץ ואין כבודו להשגיח בשפלים, ונתן כל הממשלה למערכת השמים ומסילות הכוכבים, וזה היה התחלת טעותם, אבל אחר כך נשכח לגמרי שם ה' ולא ידעו כלל שיש בורא ברא כל אלה, רק חשבו המאורות לאלקות כמבואר כל זאת ברמב"ם (הלכות עכו"ם פ"ח ה"א), עד האיר ממאפל ממזרח צדק אבינו אברהם, והשיג שיש בורא ברא כל אלה, והוכיח זה במופת כי הם מוגבלים, ואם כן יש להם סוף וממילא היה להם התחלה, ויקרא בשם ה' בכל מקום שבא. אבל זה שהיה טעות דור אנוש, לא היה יכול להוכיח להם במופת סתירתו, כי באמת שם משטרם בארץ רק שאין זה מעצמם ח"ו, רק השי"ת בהשגחתו שוקד עליהם ומקיימן, וגם סדור הטבעי מתנהג רק בהשגחתו כמו שביארתי כל זה בדרושים, וכמו שנאמר (תהלים קמז ח) המכסה שמים בעבים וגו', כי הוא ית"ש שורש הכל, והבן זה כי עמוק הוא מאד. אבל לא היה יכול להוכיח זה במופת, כי באמת על פי איצטגנינות ראו כי הכל מתנהג כסדר, כי אז איצטגנונים גדולים היו (עיין ב"ר פכ"ו ה', וזוהר ח"א ע"ה ע"ב), וגם אברהם אצטגנון גדול היה כמו שאמרו רז"ל (יומא כ"ח ע"ב), דבאמת אינו משנה היכול על כל הסדור הטבעי אם לא לצורך. ונקדים דארץ ישראל הוא תחת יד השי"ת לבדו, ולא תחת כוכב ומזל, ועיין במ"ש הנזר הקודש פרשה ל"ב סימן ט"ז על פי מ"ש המפרשים לישב הסתירה דהארץ כבגד תבלה (ישעיה נא ו), ומשום זה לא ירד מבול בארץ ישראל, עכ"ל ועיין שם. ולפי זה מובן דבארץ ישראל אינו מתנהג בסדור הטבעי כלל הן לשובע והן לרעב הן לכל הדברים, ושם יכול להראות לו השגחת ה' בארץ על ידי שמראה באיצטגנינות שובע ויהיה ההיפך, ומזה המין היה הרעב בארץ כשבא אברהם, כי בודאי בא בעת שהיה נראה לו באיצטגנינות שיהיה שובע, והראה לו השי"ת כי ה' שופט כנ"ל. ועל פי זה מבואר כי ראה בירה דולקת, כי ידע כי הם רק נדלקו להאיר, אבל שלפניו לא חשבוהו כבירה דולקת דהיינו שנדלקו להאיר, רק חשבוהו כי הם בעלי העולם, אבל הוא השיג כי הוא רק בירה דולקת, רק שאמר לזה שהיה עמו תאמר שאין לבירה מנהיג רק הפקירו, ר"ל כסבור אתה לומר כן כי אין בידי מופת להראות לך האמת, וכיון שראה שמצער להראות האמת הציץ עליו וכו'. כך אברהם היה עובר ממקום למקום, וידוע דהיה קורא בשם ה' רק שאמר תאמרו, ר"ל סבורין אתם שאין לעולם מנהיג, ר"ל אף שזה מודיעכם במופת כי יש לעולם בורא, ואלו אינם אלקית רק שנדלקו רק להאיר, אבל זה עדיין אתם סבורין לומר שאין לעולם מנהיג וח"ו עזב ה' את הארץ, כי אין בידי להראות מופת לכל בכל עת כמו שידע והשיג הוא מהצלת מכבשן האש. כיון שראה הקב"ה שמצער להראות במופת האמת, הציץ עליו ואמר לו אני בעל העולם במופת חותך שיוכל להראות לכל, הדה"ד לך לך וגו', כי שם יראה במופת ויוכל להראות לכל, והיינו אשר אראך במופת, והבן.
2