ישמח משה, מסעי ב׳Yismach Moshe, Masei 2
א׳ומצרים מקברים כו' ובאלהיהם וכו' (במדבר לג ד). עיין בברית שלום. ולי נראה דודאי כשמת איזה בכור, היו יכולין גם כן לעשות מהן תרפים, רק כשהיה צריכין ולא היה להם בכור מת, היה שוחטין. ולפי זה שיעור הפסוק ומצרים מקברים וכו' ולמה, הלא היה להם לעשות מהן תרפים, לזה אמר ובאלהיהם עשה ה' שפטים כמ"ש התרגום, ואם כן כיון שראו שכל העבודה זרה מתבטלין, למה להן לעשות כיון שיתבטלו, לכך היה מקברין כנ"ל.
1
ב׳עוד י"ל, על פי מ"ש העשרה מאמרות מאמר חקור דין חלק ג' פרק כ"ב, ופירש הפסוק (במדבר לג ב) ויכתוב משה את מוצאיהם למסעיהם כו', התורה מדברת בעליונים ומרמזת בתחתונים. והענין כי בצאת ישראל ממצרים זכו לדגלים דוגמת מחנה שכינה, וכתיב (במדבר ב לד) כן חנו לדגליהם וכן נסעו, כי היו המסעות מ"ב שכנגדו למעלה. וזה שאמר ויכתוב משה את מוצאיהם ומסעיהם, כי הכתיבה בעצם היתה לפרש מוצאיהם שהם סיבה אמיתת למסעיהם, ואלה מסעיהם למוצאיהם שגם המה כיוונו המסעות מול המוצאות ודוגמתן עכ"ל, ועיין בספר מפעלות אלהים רצ"ח. וז"ש על פי ה', דהיינו שלא תאמר איך ישא לב נברא להרשות לעצמו ללבוש דברים קדושים עליונים, בדברים גשמיים במקומות ומדבריות ומסעות, לזה אמר על פי ה', אך ידוע דבמקום ששולט עין הסט"א וידיעתו, מזיק להתיקון. ולדעתי זה פירוש הפסוק (בפרשת בלק) לא הביט און ביעקב, ר"ל דאם האון אינו מביט ביעקב והעמל אינו רואה בישראל, אז ה' אלקיו עמו. והנה מצרים בתרפים היו יודעים לאיזה מקום יסעו, ולכך אין עבד יכול לברוח משם כנ"ל, ואם כן למצרים שמתו כל בכוריהם, והיו עושין מכולם תרפים, והיו יודעים מכל המסעות, והיו נעדר התיקון. ולזה אמר ומצרים מקברים כמו שפירשתי, לכך היה התיקון בשלימות, והבן.
2