ישמח משה, וזאת הברכה ג׳Yismach Moshe, V'Zot HaBerachah 3
א׳ספרי הובא בעקדה שער אחרון, ישראל אומרים מי כמוכה באלים ה' (שמות טו יא), ורוח הקודש אומרת אשריך ישראל מי כמוכה (דברים לג כט), נתקבצו כל ישראל ובאו אצל משה רבינו ע"ה, ואמרו לו משה רבינו עתיד הקב"ה ליתן לנו בעולם הבא, אמר להם איני יודע מה אומר לכם, אשריכם מה מתוקן לכם, משל למלך שמסר בנו לפדגוג והיה מחזירו להראותו, ואמר לו כל האילנות האלו שלך, כל הגפנים האלו שלך, כל הארצות האלו שלך, משיגע להראותו אמר לו איני יודע מה אומר לך, אשריך מה מתוקן לך. אף כאן אמר איני יודע מה אומר לכם, אשריכם מה מתוקן לכם, הה"ד אשריך ישראל מי כמוכה עם נושע בה', שכל ישועתו אינו אלא בשכינה, עד כאן לשון הספרי.
1
ב׳ונ"ל על פי מ"ש על המדרש רבה בפרשת נשא (במ"ר פי"ב א') ויהי ביום כלות משה (במדבר ז א), אמר ר' יהודה בר' סימון כו', שם באופן שני (ד"ה ונקדים) ביארתי דהגבורה גדולה שבגדולות אצלו ית"ש, הוא מה שכובש מדת הדין בחזקה, ומהפך מדת הדין למדת הרחמים, עיין שם. והנה ביארתי שם דשם אל הוא על מה שכובש מדת הדין בחזקה, והנה זה נעשה על ידי ישראל שמוסיפין כח בגבורה של מעלה כו', כאמרם ז"ל (איכ"ר פ"א ל"ג) בשעה שישראל עושים רצונו של מקום מוסיפין כח כו', וכמו שנאמר (תהלים סח כה) תנו עוז לאלקים. והנה זה דברי הספרי ישראל אומרים מי כמוכה באלים ה', היינו שיוכל לכבוש בחזקה כמו שכובש מדת הדין בחזקה, ורוח הקודש אמר אשריך ישראל כי הם מוסיפין כח כו' מי כמוכה עם נושע בה', ר"ל עם ה' כי ישועתינו הוא ישועתו כו', וכמו שפירשתי (ישעיה כה ט) נגילה ונשמחה בישועתו ה' בישועת עצמם כו' שיתמלא השם והכסא, גם אנחנו נושעה.
2
ג׳והנה ביארתי שם בפרשת נשא על המדרש הנ"ל באופן הנ"ל, מרוממות מעלת ישראל בזמן המשכן והמקדש. וידוע דהכל כטפה נגד הים נגד מה שיהיו בעולם הבא, ואז עין לא ראתה כו' (ישעיה סד ג). וכבר פירשתי הפירוש של עין לא ראתה בסדר משפטים (ד"ה ויראו את וכו'), ועל הפסוקים בתהילים ה' בשמים כסאו וגו' (בתפלה למשה תהילים י״א:ד׳). ותורף הדברים, דהוא דבר שאי אפשר לראות ולהשיג בשכל מה הוא ומה מהותו, ואינו נרגש רק להמרגישים בעצמם, והוא אמרם ז"ל (מגילה ט"ו ע"ב) עתיד הקב"ה להיות עטרה בראש כל צדיק וצדיק וכו', והבן זה כי ה' בעצמו כביכול הוא חלקם ונחלתם ושבחם, והכל, ר"ל כל התענוגים אשר יצוייר, לא מבעיא תענוגים גשמים דהם רק דמיונות, אלא אף התענוגים הרוחנים כמו נהרא דאפרסמונא המוזכר בדברי חז"ל (ב"ר ס"ב ב') שהוא משל לתענוגים רוחנים, הוא הכל כאין וכאפס נגד זה התענוג הנפלא והרב והתמידי והנצחי. והנה הם שאלו ואמרו משה רבינו אמור לנו מה טובה עתיד הקב"ה ליתן לנו בעולם הבא, ר"ל איזה רוממות מעלה יהיה יותר משל עכשיו שהיו אז ברום המעלה יותר ממלאכי השרת. והשיב להם איני יודע כו', שהוא אינו מושג דעין לא ראתה כו'. ויש בתשובתו זאת עוד דבר עמוק, על פי המבואר בספר תניא חלק שני שער היחוד והאמונה פרק ט', דמה שכינו לו ית' חז"ל והכתוב מדרגת ומעלת החכמה, הוא שהוא מקור החכמה, שממנו יתברך נאצל ונמשך מהות מדריגות החכמה עילאה שבעולם האצילות, והא דאמרינן דהוא וחכמתו אחד, יציבא מלתא לפי קבלת האר"י ז"ל בסוד התלבשות באצילות, אך לא למעלה מהאצילות, עיין שם בספר הנ"ל חלק א' פרק ב', ובהג"ה שם. אבל הקב"ה רם ומתנשא ונעלה עליה רב מאד מאד ממדריגת החכמה, ולא שייך כלל ליחס אצלו שום ענין המתייחס לחכמה, אפילו על דרך מעלה ועילוי רב, כגון לומר עליו שאי אפשר לשום נברא עליונים ותחתונים להשיג מהותו, כי ענין השגה מתייחס ונופל על דבר חכמה ושכל, לומר שאפשר להשיג או אי אפשר להשיגו מפני עומק המושג. אבל הקב"ה שהוא למעלה מן השכל ומהחכמה, לא שייך כלל לומר כן שאי אפשר להשיגו מפני עומק המושג, כי אינו בבחינת השגה כלל, והאומר עליו שאי אפשר להשיגו, הוא כאומר על איזה חכמה רמה ועמוק, שאי אפשר למששה בידים מפני עומק המושג, שכל השומע יצחק לו לפי שחוש המישוש אינו מתייחס ונופל אלא על עשיה גשמיות הנתפסת בידים. וככה ממש לגבי הקב"ה נחשבת מדריגת השכל והחכמה כעשיה גשמיות ממש, ואפילו השגת שכלים שבעולמות עליונים, ואפילו מדרגת חכמה עלאה, כדכתיב (תהלים קד כד) כולם בחכמה עשית, עיין שם.
3
ד׳ולפי זה ההעלם שלו ית"ש, נעלם גם כן מה הוא, כי כל העולם נתפס לומר אינו נראה או אינו מושג, שהוא בסוג הראות או בסוג השגה. אבל ית"ש יתעלה מכל זה עילוי רב. ועל פי זה פירשתי הפסוק (תהלים יח יב) ישת חושך סתרו. כי כל דבר הנראה לעין הראות, או יגלה לעין השכל, נקרא אור שבהאור נראה הכל. והטמון ומכוסה ונעלם, נקרא בשם חושך שאינו נראה, כמו שאינו נראה כל מה שבחושך. והנה כל סתר אף שבדבר הנסתר הוא מכוסה ונעלם, מכל מקום מהות ההסתר הוא נגלה ונודע מה הוא ההסתר, או שאינו נראה, או שאינו מושג, או שאינו מורגש וכדומה. ואם כן מהות ההסתר הוא תמיד בדמיון אור, ר"ל נגלה, אף שדבר הנסתר הוא נעלם. אבל בו ית"ש מהות ההסתר הוא נעלם ולא יודע מה הוא, כי לא יצדק לומר עליו לא אינו נראה, ולא אינו מורגש, ולא אינו נשמע, ולא ממושש, וגם לא אינו מושג, כי יתעלה מכל אלה עילוי רב ועצום ואינו בסוג אלה כלל. והיינו ישת חשך סתרו, כי גם סתרו דהיינו מהות ההסתר, הוא חשך, ר"ל נעלם ומכוסה לא יודע כלל וכלל איכות ההסתר, והבן כי נכון הוא ומושכל מאד הוא ואמת בס"ד.
4
ה׳ועל פי זה יובן תשובת משה רבינו איני יודע מה אומר לכם, שאינו נתפס כלל אף בשם העדר השגה, דגם לומר אינו מושג לכם, איני יודע מה אומר, כי כביכול ה' בעצמותו הוא חלקם ונחלתם ושכרם בעתיד מתיקות לדביקות ית"ש. ועל זה מביא המדרש משל למלך שמסר בנו לפדגוג, משיגע להראותו כו', ר"ל שאחר שיגע ואין בו כח עוד להראותו. וכך הוא בנמשל שהוא דבר שאין בו כח לשום נברא להראותו, אף המבין כמו משה רבינו שהיו מרגיש מתיקות זה בחייו, אבל אי אפשר להראותו לאחרים אמר איני יודע כו' כנ"ל, אבל אשריכם מה מתוקן לכם, כי הכל כאין נגד זה. ועל זה מסיים הה"ד אשריך ישראל מי כמוכה עם נושע בה' דייקא, אם שכל ישועתו, כל דייקא שהוא כלו ולא מקצתו, אינו אלא בשכינה כי הוא נחלתם, והיינו נושע בה', אבל זולת זה כל מה שנושעים הן בעולם הזה הן בעולם הבא, אינו רק מקצת מן המקצת, והבן כי נכון נפלא בס"ד.
5