ישמח משה, וזאת הברכה ו׳Yismach Moshe, V'Zot HaBerachah 6
א׳ויתמו ימי בכי אבל משה וכו' (דברים לד ח). אמרינן במסכת תמורה (דף ט"ז.) דהלכות רבות נשתכחו וכו', צא וטורדן במלחמה. ועיין מה שתמה היערות דבש חלק א' צ"ב ע"א. והנ"ל על פי הירושלמי שקלים פ"ו) שהביא שם דהארון עם שברי הלוחות היו הולך לפניהם במלחמה. ונראה לי הטעם, על פי מ"ש (בהפטורת בשלח עיין שם) בפסוק (שופטים ה ח) יבחר אלקים חדשים אז לחם שערים מגן אם יראה וכו'. והנה אמרו רז"ל (נדרים דף ל"ח.) פלפול ניתן למשה לבדו, והוא נהג בו טובת עין וכו'. ונ"ל שזהו מה שאמרו רז"ל (ירושלמי פאה פ"ב ה"ד) גילה הקב"ה למשה כל מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש, כי לו לבדו ניתן, וכל מה שהוא באפשרי להתחדש בשכל אנושי, ובודאי כך מסר לישראל בטובת עין, ואם כן לא היה מקום לחדש, ומרוב אהבה שאהב השי"ת לישראל וחדי בפלפולן דידהו, ורצה שיתחדש תורה על ידן, נשכח מהם כדי שיתחדש על ידי פלפול. ועל ידי זה תבין דלא נתגלגל חוב על ידי אבלו של משה רבינו, וזה נכון. ולרמז זה היה הארון של שברי לוחות מהלך לפניהם, דימהו רז"ל (מנחות דף צ"ט.) זקן ששכח וכו', לשברי לוחות. ור"ל דעל ידי השכחה שהוא כשברי לוחות, הוי הנצחון במלחמה. והיינו דאמר הש"י ליהושיע צא וטורדן במלחמה, ויראו דארון של שברי לוחות מנצח לפניהם במלחמה, ומזה יבינו דהשכחה הוית ברחמי שמים, ולא יכעסו עליך, והבן.
1