ישמח משה, וארא י״דYismach Moshe, Vaera 14
א׳כי בפעם הזאת אני שולח את כל מגפותי אל לבך (שמות ט יד). הנה הוא תמוה מאד, ועיין בתרגום יונתן (וז"ל, ארים בזמנא הדא אנא משלח מחתא לך מן שמיא, ותתיב ית כל מחתי דמחת ללבך ובעבדך ובעמך, דמן קדמי הוין משתלחין ולא מן חרשיותא דבני נשא, עכ"ל). ועדיין קשה (א), הלא הוא כבר נודע ממכת כנים כי אצבע אלקים הוא (שמות ח טו). (ב), מה המופת מהברד יותר משאר המכות. (ג), אומרו בעבור תדע כי אין כמוני בכל הארץ, והוא תמוה וכי ח"ו בשמים יש, ובאמרו כי אין כמוני די. והנ"ל בזה כי כבר ידעו שאיננו מפעולת הכישוף מכח מכת כנים, רק אף על פי כן היו חושבין אולי מכל מקום הוא כדרך מחשבתן המועטת המבואר במורה נבוכים (חלק ג' פרק מ"ה) בענין טעם הארון והלוחות והכרובים, מהטעות אשר היה להקדמונים בענין הנבואה קודם מתן תורה. וכן חישב פרעה על משה, אף שזה נראה ממשה בודאי שאיננו משגיח בצלמים, עדיין חישב אשר בצאתי מהעיר יש לו איזה אילן שמתנבא על ידו. והנה בברד היה וכל עץ השדה שיבר (שמות ט כה), ומשה קיים בנבואתו, מזה נראה בעליל שאינו כפי מחשבתם רק שנבואתו היה מהשי"ת בלי אמצעי כלל. והנה המלאך ידבר בשם שולחו כי שמו בקרבו, כמו שכתב הרשב"ם והראב"ע בפרשת הסנה, והטעם כי קיימא לן בכל מקום שליחו של אדם כמותו (ברכות ל"ד ע"ב), ור"ל בענין השליחות, וז"ש בפרשת משפטים (שמות כג כא) אל תמר בו כי לא ישא לפשעכם כי שמי בקרבו והבן. והנה לפי דעתן המשובשת בשליחות הנביא אין אחדות עיין במורה שם, ועל פי זה מבואר כי בפעם הזאת אני שולח את כל מגפותי אל לבך וגו', כפירוש התרגום יונתן בביאור הכתוב ולא מטעמיה והבן, וזה אמרו בעבור תדע כי אין כמוני, ר"ל שליח (כי שליחו כמותו בדבר השליחות) בכל הארץ, כי אין אמצעי להנביא בדברים התחתונים, והבן.
1
ב׳ועל פי זה יתבאר המדרש רבה בענין זה (שמו"ר י"ב א') הדה"ד (איוב לו כב) הן אל ישגיב בכחו ומי כמוהו מורה. הן ר"ל אחד, שכן בלשון יוני קורין לאחד הן (שבת ל"א ע"ב), כלומר אחד אלקינו, ישגיב בכחו למשה, מי כמוהו מורה תשובה לפרעה, עיין שם ותבין. והנה ענין הודעה הזאת לפרעה, כי בדעתו המשובשת חישב דאף דלאו עובדא דמשה בחרשין, אף גם זאת יש מבוא ותחבולה להנצל בחרשין להשפיע ולעורר כחות הגלגלים ולהפכן מרע לטוב, אבל עכשיו אין עצה ותחבולה וחכמה. והנה המצרים מלאים מכשפים, והיה במחשבתו שיש בידן להשמר מהכינים, כיון שהכל מרצון הגלגליות לפי דעתן המשובשת הסרוחה. לזה אמר לו (שמות ט טו) כי עתה שראוי לך לדעת כי שלחתי את ידי דייקא, וממילא תבין ואך אותך וגו' (שמות ט טז), ואולם היא הנותנת כי בעבור זאת עצמו העמדתיך, כדי להראות ולפרסם כי יש נמצא אחד אמת אין לו גוף ודמות הגוף ואיננו כח הגוף כנ"ל. ויובן יותר על פי מ"ש הרשב"ם והראב"ע במאמר החרטומים אצבע אלקים הוא, ואף על פי כן ויחזק לב פרעה אתמהא, דר"ל מכת מדינה ממערכת הכוכבים. ולפי מ"ש יומתק מאד כי אלקים המה להם, וחשבו כי איננו בעבור ישראל, רק שיש למשה ולאהרן הודעה מאיזה אילן השופעים עליו כח המערכת מה יהיה, אבל אין זה מכה בעבור ישראל, ולפי זה לא פחדו מהכנים, כיון שאין שליח מהשגחה רק מטבעיי, והבן זה. ועל פי זה יובן היטב הנני שולח את כל מגפותי וגו', ועתה שלחת את ידי דייקא ולא מטבע המערכת, ואם כן ואך אותך וגו', ואולם בעבור זאת דהיא הנותנת כמ"ש, ואם כן אין צורך למ"ש לעיל שהיו חושבין שינצלו על ידי כשפים, והבן. ועל פי מ"ש מבואר מחשבת פרעה על משה דמהיכן יודע העתיד ממערכת יותר מהם, והבן.
2
ג׳ועוד נ"ל במאמר (שמות ט יד) אני שולח את כל מגפותו וגו' בעבור תדע כי אין כמוני בכל הארץ וגו' (שמות ט טז), ולמען ספר שמי וגו'. על פי דברי הרב שמואל בן חפני שמביא הראב"ע בפסוק (שמות ח ה) התפאר עלי ויאמר למחר. וז"ל: חשב פרעה כי מערכת כוכבי שמים הביאה הצפרדע על מצרים, ומשה היה יודע זה, וחשב פרעה כי עתה הגיע עת סור הצפרדעים, על כן נסהו והאריך ואמר למחר, עכ"ל. ועיין מ"ש על פי זה (בהפטורת תצא) וגו' לפרש מאמר דוד המלך ע"ה (תהלים פג ז-יט) אהלי אדום וישמעאלים וגו', (תהלים פג י) עשה להם כמדין וגו', (תהלים פג יט) וידעו כי אתה שמך ה' עליון על כל הארץ. והמתבאר שם כי יש לכל כוכב וכוכב מאורעות מיוחדות כשעומד במביט רע, אם כן אם פורעניות אחת בא לעולם, יוכלו אומות העולם לומר שאותו כוכב ששולט על זה הוא במביט רע, אבל כשכמה פורעניות באים כאחת, מסתמא יש בהם פורעניות ממזלות מתנגדים, ואי אפשר אם לא בהשגחה מאתו ית'. עוד נתבאר שם דשם הויה ב"ה שאותיותיו הם במספר המועט מכל האותיות, מורה על ענותנותו ית', ואם כן מורה על השגחתו ית' בעולם השפל, שלא כדעת האומרים כי עזב ה' את הארץ, שלרוב רוממותו אין כבודו להשגיח בשפלים, ולכך פרעה שלא האמין בהשגחה כמ"ש לעיל בשם הרב שמואל בן חפני, לכך אמר לא ידעתי את ה' (שמות ה ב), דשם הויה לא הוי ידע כמ"ש המפרשים, אף דשם אלקים הוי ידע דידע מציאת הבורא ב"ה, ועיין שם בארוכה. והנה ידוע כי כל מכה כללה כמה מכות כמבואר ממאמרם ז"ל, והנה היו כלולים מכל המערכת מלמטה ולמעלה, כמבואר בדברי רבי יהודה הלוי שהביא הראב"ע בסדר זה (שמות ט' פסוק א'), עיין שם. וז"ש הנה אני שולח את כל מגפותי דייקא, בעבור תדע כי אין כמוני בכל הארץ, שאני משגיח לבדי אף בקרב הארץ השפלה, ולא מסרתי הממשלה ביד מערכת הכוכבים, והבן.
3
ד׳ויתכן עוד לפרש אומרו (שמות ט יד) כי אין כמוני בכל הארץ. דיתכן לומר כי אני ה' בקרב הארץ לפי הפירוש הזה. אבל נראה דיש עוד כונה עמוקה בזה, על פי שכתבתי בדרוש במקום אחר בענין השגחה, עיין שם הטעם דאין העולם מתקיים מעצמו אף אחר שנברא, אף דפעולת כל האומנים רק בעת מלאכתן, היינו ששקען בשורש הקיום. מה שאין כן המקיים הכל, אין שורש אחר המקיים זולתו, והיינו כי אין כמוני כנ"ל, והבן כי עמוק הוא בס"ד. ועל כן אמר (שמות ט טו) ועתה הנה שלחתי, ר"ל בהשגחה ולא בטבע המערכת ואך אותך וגו', (שמות ט טז) ואולם בעבור זאת העמדתיך, דהיא הנותנת למען ספר שמי דייקא, היינו שם הויה ב"ה המורה על ענוה והשגחה. ויתכן לומר ספר שמי, כמו ספור את הכוכבים (בראשית טו ה), שהוא לשון ספירה וחשבון שאותיותיו הם במספר המועט מכל האותיות, והיינו על דרך ולחושבי שמו (מלאכי ג טז). וזה שאמר ולמען ספר שמי בכל הארץ, שידעו שאני משגיח עליהם, כי לולי זה יתכן לומר למען יודע שמי, כנ"ל.
4
ה׳עוד נראה לומר (שמות ט יד) אני שולח אל לבך דייקא, (שמות ט טז) ולמען ספר שמי וגו'. דהנה יש לעיין בענין השלכת המטה שהיה לתנין (שמות ז ט-י), על מה עשה ה' ככה שיצוה ליתן מופת במה שיוכלו החרטומים לעשות כמעשהו, היפלא מה' דבר. ונ"ל לתרץ על פי מ"ש בעל עיון יעקב פירש על דברי רז"ל (במנחות דף פ"ה.) למתא ירקא ירקא שקול, וז"ל: למתא שיש ירקא, הם מבינים היטב את הירק איזהו רע ואיזהו טוב, לכך מביאין כל ירק טוב לשם, לפי שמבינין עליו והוא חשוב בעיניהם. כך אתם שהכל בכישוף, אם כן מבינים מה שנעשה דרך נס ולא דרך כישוף, עכ"ל. ולפי זה אתי שפיר, דבדבר אחר שלא היה להם כלל מבוא בו, היו חושבין שהיא כישוף גדול שבכשפים שהם אינם יכולים, אבל בזה שהם היו יכולים, ובפרט בנחש שהיא טומאה הגסה והיו הכל בקיאין בו, ובחנו היטב שעשיית משה ואהרן היו אלקית, אבל לא רצו להודות שרשעים היו, כיון שבפני העולם היו יכולים להראות שהם יעשו כמוהם, והעולם אינם מבינים החילוק. אבל בכנים שלא יכלו לעשות ולהראות בפני העולם ובעצמם, הבינו שהיא אלקית, ואדרבה בכאן לא בחנו שהיא אלקית רק מחמת הראשונים, רק בכאן הוכרחו להודות שלא היו יכולים להראות ולומר שהיא כישוף גדול שהם אינם יכולים, זה היו חרפה להם המתפארים בחכמת הכשפים, לכך אמרו האמת, כנ"ל ברור. והיוצא מזה כי החרטומים ידעו תיכף כי אין זה מגדר הכישוף, רק שלא רצו להודות על האמת, והנה אחר שהודו עדיין היו להם טעות כי הוא ממערכת הכוכבים, והנה עיין היטב מה שמבואר בעקרים (מאמר ב' פרק כ"ז) בענין שקר וכזב ואמת, ואם כן מתחילה היה כזב ושקר נסכם, ואחר כך נשאר השקר לבד, שאף הלב מוטעם ואינו מסכים עם החוץ לנפש, והבן. ולזה אמר אני שולח אל לבך דייקא, בעבור תדע וגו' האמת לאמיתו שהיא אלקית ממש, והיינו ולמען ספר שמי ששמו של הקב"ה אמת והבן.
5
ו׳עוד י"ל (שמות ט טז) ולמען ספר שמי, על פי העיר בנימין במסכת גיטין בסימן קנ"ז מ"ש על אמרם ז"ל (גיטין דף ס"ז ע"ב) איסי בן יהודה הוא היה מונה שבחן של חכמים, על פי מ"ש הרמב"ם מצוה לספר בשבח החכמים בתורתם וחכמתם, כדי שקנאת סופרים תרבה חכמה. והנה זה יתכן אם נאמר כי החכמה היא מהאל ית' דיהיב חכמתא לחכימין על פי המעשה (דניאל ב כא), וכאמרם ז"ל (נדה דף ע' ע"ב) מה יעשה האדם ויחכם, יבקש ממי שהחכמה שלו. אבל אם נאמר כמאן דאמר מז"ל מחכים ויש מזל לישראל, אם כן מה לנו לשבח להחכמים שהרי אין זה תלוי בבחירת האדם. והנה בסמוך לזה אמר הוא יוסף איש הוצל, הוא איסי בן יהודה, ואיהו אמר (פסחים דף קי"ג:) מנין שאין שואלין בכלדיים, שנאמר (דברים יח יג) תמים תהיה עם ה' אלקיך, והיינו דס"ל אין מזל לישראל, לכך היה מונה שבחן של חכמים, עד כאן דבריו עיין שם. ונמצא היוצא מזה דאם במזל תולה הכל, אין חשיבות כל כך להצדיקים בזה העולם, והבן. והנה אמרו רז"ל (ב"ב דף ע"ה ע"ב) עתידין צדיקים שיקראו בשמו של הקב"ה, וזהו שאמר ולמען ספר שמי בכל הארץ דייקא, כלומר כיון שיתראה שאין תלוי במערכת, אם כן יספרו בכל העולם ממעלת הצדיקים כנ"ל.
6