ישמח משה, ויחי כ״אYismach Moshe, Vayechi 21
א׳בן פורת יוסף וגו' (בראשית מט כב), וימררוהו ורובו וישטמוהו בעלי חצים (בראשית מט כג), ותשב באיתן קשתו וגו' (בראשית מט כד). כבר כתבנו (בפרשת ויגש בפסוק (בראשית מה ח) ועתה לא אתם שלחתם אותי הנה כי האלקים), לפרש כי באמת לא היו השבטים ראוים לאותה מעשה של מכירת יוסף, אך מאת ה' היתה זאת הנסיבה למען יהיה יוסף מושל בכל ארץ מצרים מטעם המבואר שם. וזה אומרו וישטמוהו בעלי חצים, אשר הם כל אחד כגירא בעינא דשטנא מגודל צדקתם, ואיך עשו כדבר הזה, אך זה היה למען ותשב באיתן קשתו, שהתיישב בחזק קשתו וחזקו, ויפוזו זרועי ידיו זו נתינת טבעת על ידו, כל זה היה מידי אביר יעקב ולא מידם, עיין שם באורך.
1
ב׳ועוד נראה לפרש ותשב באיתן קשתו וגו' (בראשית מט כד). בהקדים לפרש המדרש (ב"ר פ"ד ח') למה וישנאו אותו (בראשית לז ד), כדי שיקרע הים לפניהם. וכבר פירשתי בפרשת וישב, וכעת אפרש באופן אחר כפשוטו, על פי המדרש (ב"ר פ"ז ח') הים ראה וינס (תהלים קיד ג), מה ראה ארונו של יוסף ראה, דכתיב ביה (בראשית לט יב) וינס ויצא החוצה. והנה אם לא היה זה הענין מהשנאה והמכירה, לא היו באים למצרים רק בזמן שהיה ראוי להתחיל השיעבוד, אם כן לא היו השבטים ויוסף כלל במצרים, ואם כן לא היה נקרע הים כלל, (אחר כך מצאתי באלשיך פרשת ויגש מעין זה). ועוד נראה לפרש על פי שביארתי שאלמלא לא גדרו עצמן מן העריות והיו נושאים נכריות, לא היה נחשבין לזרע ישראל, דבנך הבא מן הנכרית אינו קרוי בנך אלא בנה (יבמות י"ז ע"א), ולא היה צריך הים לקיים התנאי שהתנה הקב"ה עמו שיהיה נקרע לבני ישראל (ב"ר ה' ה'), והבן. והנה מבואר במדרש (ויק"ר ל"ב ה') דבזכות יוסף נגדרו כולם מן העריות, והשתא מבואר המדרש הנ"ל, ודו"ק. ועכשיו מבואר דהשפעת גדר העריות נצמח מיוסף, ונמצא אי לא הוי יוסף במצרים, היו אנשי ישראל מטילין זרעיהן בבנות מצרים, אם כן אף שהאב ישראל אין הבן ישראל, ואם הנשים היו נבעלין למצרים והבן ישראל, דבנך הבא מן הישראלית קרוי בנך, מכל מקום אין האב ישראל ומזוהם הוי, ועל ידי שהיה יוסף במצרים הוי האב ובן ישראל. והנה כל השפעה דלעילא נקרא בשם רעיה והזנה, כמו לחם אבירים (תהלים עח כה), והבן. והנה אבן פירש רש"י (ד"ה אבן) והתרגום אב ובן, ועל פי זה מבואר (בראשית מט כג) וישטמוהו בעלי חצים כמ"ש בפירוש הראשון הנזכר לעיל, ואם כן לא היה ראוי לאותה מעשה, רק זה היה משום ותשב באיתן וגו', כפירוש רש"י (ד"ה נזיר) בשם רבותינו דרשו (ב"ר צ"ח כ'), ובהתרגום יונתן על כבישת יצרו באשת אדוניו, ועל ידי זה נגדרו כולם מן העריות, ויפוזו וגו' כתרגום יונתן, ואף על פי כן ברית קדש נשמר וזה ענין פלא, ועל ידי זה נשפע גדר העריות, לכך זה הענין של וישטמוהו לא מידם, רק מידי אביר יעקב, כי משם רועה היה השפעה של אבן ישראל, שיהיו אב ובן ישראל כנ"ל, והוא ענין פלא בס"ד.
2
ג׳עוד יש לפרש ותשב באיתן קשתו וגו' (בראשית מט כד). על פי דכתיב (בראשית מא נ) וליוסף יולד שני בנים בטרם תבא שנת הרעב. הטעם מבואר בזוהר (ח"א ר"ד ע"א) דבשנת הרעב דסט"א שלטא בעלמא, בעי לאסתמא מבועי דלא לאמשכא רוחא מתמן, (והובא למעלה בדברינו במקומו). וזה שאמר ותשב באיתן קשתו שכבש יצרו ומעיינו, כעין פירוש האברבנאל עיין עליו, ויפוזו זרועי ידיו, ר"ל בעת שיפוזו זרועי ידיו בנדיבות, כפירוש האברבנאל דהיינו בשנות הרעב, וזה יותר נפלא מענין אשת פוטיפר דהתם איסור והכא היתר, ואלו התם חדא זימנא, והכא כל שעה ושעה כמבואר בגיטין (דף נ"ז ע"א), מידי אביר יעקב, ר"ל בשביל כבוד שמו ית' עיין במורה נבוכים בשיתוף שם יד. או ר"ל אביר יעקב, השורש של יעקב שהשורש הוא חזקו של דבר, ר"ל שימשך כל זרעו משורש יעקב ולא משורש אחר ח"ו, משם נצמח רועה אבן ישראל כפירוש רש"י אבן אב ובן, ר"ל יעקב ובניו דהם תחת יד השי"ת. והוא אמרו (בראשית מט כה) מאל אביך ויעזרך, דאלו האומות הם תחת המזל כנודע, רק יעקב חבל נחלתו (דברים לב ט), ושמא תאמר צדיק מה פעל, הלא על ידי זה שכבש מעיינו נחסר ממנין שבעים דהוא דבר גדול כידוע ליודעי חן, על זה אמר ואת שדי, כלומר שאתה עמו ית', דהשי"ת כביכול נחשב לאחד מישראל להשלים המנין (עיין פרקי דר"א פל"ט) ויברכך, דעל ידי שהיה שכינתו עמהם נתברכו וילדו ששה בכרס אחד, וכמבואר בדברינו למעלה שם ובפרשת שמות, עיין שם והבן.
3
