ישמח משה, וישלח ד׳Yismach Moshe, Vayishlach 4
א׳גרתי. ב' במסורה. עם לבן גרתי, אויה לי כי גרתי משך (תהלים קכ ה), ועיין בבעל הטורים שפירש בשביל שיעקב היה ירא מעשו וקראו אדוני, גרם לבניו שנעשו גרים לבין האומות. והנה לדבריו אין לו חיבור רק עם לאדוני לעשו. ולי נראה על דרך בעל הטורים לפרש באופן אחר, כי מגרתי עם לבן, נמשך אויה לי כי גרתי משך שהיא הגלות, כי ידוע מה שכתב הרמב"ן בנבואה שיצאה לפועל דמיוני נתחזקה מאד. והנה אמרו (סוטה ל"ד ע"א) כל מה שאירע לאבות סימן לבנים. והנה צרת דינה רומז לגזירת מלכות יון שכל בתולה תבעל לטפסר תחילה, ויוסף לגלות האחרון המיואשת ח"ו מחמת אריכות, שכמעט נואשים מהגאולה לפי טבע לולא האמונה הטבועה, ועיין בשפת אמת (סי' ל' פסוק כ"א), ועיין שם רמז נאה על וישב שם, והנה ענין יוסף הוא על מה שלא קיים יעקב כיבוד אב בהיותו בבית לבן כ"ב שנים כמו שאמרו רז"ל, לכך נשתהה כל כך. ונמצא נעשה פועל דמיוני לגלות האחרון שראה אברהם בין הבתרים ונתחזקה הדבר. והנה ידוע דפיזור בקצוות בכל האומות הוא בגלות האחרון, ועל פי זה מבואר המסורה עם לבן גרתי, שבטל כיבוד אב וגרם למכירת יוסף, וגרם אוי לי כי גרתי משך. ואני לעצמי נראה לפרש המסורה בפשוט, דהמסורה צווח ראו מה בין הראשונים לאחרונים יעקב שלא נצטווה עדיין, עם לבן גרתי ותרי"ג מצות שרמתי ולא למד ממעשיו כפירוש רש"י, אבל אוי לי כי גרתי משך, כי אני לומד ממעשיהם כמו שנאמר לעיל (תהלים קכ ב) הצילה נפשי משפת שקר והבן, וכן מה שאמר אחר כך (תהלים קכ ו) רבת שכנה לה נפשי והבן, וכן הוא האמת כי ישראל שבחוץ לארץ עובדי ע"א בטהרה הן כמו שאמרו רז"ל (ע"ז ח' ע"א), ורוב המצות אינם נעשים כראוי, והוא נכון בס"ד.
1