זרע קודש, על התורה, אמורZera Kodesh, On Torah, Emor

א׳את לחם אלקיהם הם מקריבים והיו קודש נקדים לפרש מה שאומרים על יד בן ישי בית הלאמי קרבה אל נפשי גאלה להבין זה מה לנו בזה אם הוא בן ישי ומבית הלחמי ועל ידו יהי' הגאולה או ע"י אחר והגם שבאמת תהי' הגאולה ב"ב ע"י בן ישי בית הלחמי מה הסיפור רק הענין ע"ד שכ' במ"א על ענין יעקב שאח"כ נאמר לו לא יעקב יאמר עוד שמך כ"א ישראל כי מתחילה הי' בבית לבן שהי' לו שם צער גדול כמו שאמר אח"כ הייתי ביום אכלני חרב וקרח בלילה ותדד שנתי מעיני והי' תחת ממשלת לבן בביתו וארמי אובד אבי ביקש לעקור את הכל ולבן החליף משכרתי עשרת מונים והי' לו זה שפלות שיהי' הוא בבית לבן ופרנסתו על יד נכסיו של לבן ולכן הי' נקרא יעקב לשון עקב שהי' עובדו ית' בבחי' עקב בעשיית המצוה כפשוטו ולשמור עצמו ממעש"ר שלא ללמוד ממעשי עשו ולבן ויעקב לשון הכנעה שהי' בעצמו בהכנעה גדולה כי ידע שעבודתו בבחי' עקב הנ"ל אח"כ הי' כבר בא בעת שיתגדל ויהי' מלך וראש ויהי' לו טובת גדולות והנה כתיב לפני כבוד ענווה כי קודם הטובות יש מניעות ומלחמת כי יש מקטריגים ע"ז והצדיקים תחלתן יסורין וסופן שלוה ולכן הי' לו מלחמה עם המלאך ואח"כ אמר לו לא יעקב יאמר עוד שמך שלא תעבוד עוד בבחי' עקב הנ"ל רק ישראל יהי' שמך אותיות לי ראש במוחין גדולים חכמות עליונות ע"ד שאנו עתידים לקיימם המצות לעתיד שאחז"ל עתידים מצות בטילין לעתיד וכ' במ"א שלא נצטרך לקיימם בגשמיות רק בדרך רוחניות כמו שהיתה התורה קדמה אלפיים שנה לעולם וכל המצות כתובות בה הגם שלא הי' אז שום גשמיות ומוכרח שהמצות מציאות יש לקיים אף בלא גשמיות וע"ד שבקשו המלאכים את התוה"ק וגם כפשוטו לי ראש שיהי' ראש ושר כמו שהי' אח"כ אבל יעקב לא הי' כוונתו לזה שיהי' הוא ראש רק שיהי' ית"ש שר ומושל והי' כוונתו ומגמת רצונו לזה והי' צירוף ישראל ישר אל שאל ית' יהי' השר ומושל והנה שם אל ידוע שהוא מדת חסד אל כל היום אך פי' תי' אל הוא ג"כ לשון חוזק וגבורה מלשון אילי הארץ וזהו ע"ד כי גבר עלינו חסדו שהחסד יתגבר להכניע כל המונעים מלהשפיע החסד ההוא ושם אל הוא הראשון מי"ג מדה"ר י"ג תיקוני דיקנא שאמר בזוה"ק שערא דדיקנא קשישין אינון לאכפייא דינא הפי' כנ"ל לאכפייא דינא המונעים והמסכים המבדילים מלהשפיע החסדים עליונים מי"ג מדה"ר ת"ד ולכן בדוד מצינו כתיב בו והוא אדמוני עם יפה עינים וכ' בס' שהשטן שמח מאוד כשנולד אדמוני אמר שהוא מסטרא דילי' אדמוני אבל אח"כ הי' להיפוך שהכניע כח השטן והענין שהי' אדמוני למה עשה ית' באמת כך רק דוד ידוע שהוא בחינתו הי' מדת מלכות כי על ידו נתפרסם כבוד מלכות שמים והמלכות צריך להנהגה זאת שיהי' בו ג"כ מדת גבורה וזהו עיקר הטובה כי אם מתחסד ועושה טובה לאחר ואין להטובה ההוא שלא יטלנו אחר וכדומה אז אין הטובה בשלימות וז"ש אדמוני מורה גבורה אבל הגבורות לצורך החסדים לישראל וז"ש עם יפה עינים בחי' עיני ה' משוטטות בכל הארץ עוב עין הוא יבורך שהגבורות הי' לצורך חסדים הנמשכים מטוב עין עיני אשגחותא עינא פקיחא וזהו הענין הנ"ל שהי' בן ישי גי' ש"ך ש"ך דינים הידועים והדינים הי' להמשיך השפעות מי"ג מדה"ר כנ"ל בבחי' שם אל הראשון מי"ג מדה"ר וי"ג מדה"ר שורשם ג' הויות כידוע ששם הוא כולל' שכל אות מג' הויות אלו כולל הוי' א' ולכן כל מיני השפעות טובות נקראים בשם לחם שגי' ג' הויות שמשם נשפע כל הטובות ולחם אותיות מחל שנמשך משם מחילה וסליחה גם הוא אותיות לוחם מורה מלחמה הנ"ל להתגבר על כל מניעות שמונעים השפע וז"ש שעת אכילה שעת מלחמה התגברות הנ"ל על המונעים השפעות הכוללת בשם לחם וגם לחם אותיות חלם חלים מלשון הדר חלים שבריאות ורפואה נמשך משם ואותיות חומל וחולם שהנקודה על האות מורה על השפעות עליונות הנשפעים לישראל וז"ש על יד בן ישי מדת גבוה ש"ך דינים גם ישי גי' י"פ אל עם יו"ד כוללים שיהי' הדינים בבחי' שם אל הנ"ל להתגברות החסדים הנשפעים מג' הויות גי' לחם וז"ש בית הלחמי והגאולה שתהי' ב"ב סהי' בבחי' זו והנה עומר ג"כ גי' ש"ך עה"א גי' ישי וכנ"ל וז"ש עומר התנופה גי' ישראל ישר אל הנ"ל בחי' שם אל וז"ש אח"כ והקרבתם "מנחה "חדשה "לה' ר"ת לחם שע"י הספירה שמתקנים המדות נמשך מבחי' עומר לגולגולת כמ"ש במ"א כל מיני השפעות והגם שאין אתנו יודע עד מה מכוונת הספירה ותיקון המדות עכ"ז נתקן הכל בעזרתו ית' כמ"ש אשר קדשנו במצותיו ואין אומרים אשר קדשנו בעשיית המצוה להורות שהקדושה במה שציוונו הגם שאין עשי' בבחי' הנ"ל עכ"ז נתקן הכל וז"ש בכהנים את לחם אלקיהם הם מקריבים ע"ד הנ"ל שלחס כולל כל טוב מג"ר:
1
ב׳והבאתם את עומר ראשית קצירכם אל הכהן במד' הה"ד מה יתרון לאדם כו' שיעמול כו' ר' לוי אמר כל מה שבריות מסגלין מצות ומעש"ט בעוה"ז דיין שי"ת מזריח להם השמש דהנה אין לתלות שום דבר במנהגו ש"ע וסדרו רק הכל בהשגחה פרטיות בכל עת ורגע כי באמת תנאי התנה הקב"ה עם מ"ב נמצא כל הטבע מוכנע תחת תנאי זה שתולה התנאי בהשגחתו הפרטיות על כל מעללי איש ומצעדי גבר לכן אחז"ל שכשבא לילה הי' אדה"ר אומר אוי לי שזהו בשביל עוונתי כו' אף שבוודאי גם מקודם הי' יודע סדר הילוך המזלות ומשטרי הרקיע עכ"ז לא תלה במקרה וכן אמר משה בקר ויודע כו' ופי' רש"י מי שהבדיל בין ערב לבוקר כו' כן ויבדל אהרן כו' הורה בזה שהכל בהשגחתו כמ"ש המחדש בטובו בכל יום תמיד מ"ב כמו שברא העולם בחסדו כן בכל עת כמ"ש לעושה אורים גדולים כל"ח שבכל עת הוא חסדו הגדול לחדש מ"ב ובמה מחדש ית' עולמו ע"ד שאמרו ז"ל נמלך בנשמותיהם של צדיקים כו' שלקח מהם כביכול תענוג לחדש עולמו כן בכל עת וז"ש המד' אח"כ כל מה שהצדיקים מסגלים מצות ומעש"ט דיין שהשי"ת מחדש פניהם כגלגל חמה כו' כי על ידם נתחדש האור בכל יום תמיד כנ"ל ונמצא הם גורמין לאור ולכן מגיע להם זה בשכרם שיהבק פניהם כגלגל חמה וגם הם גורמין אור הרוחני לנשמות ישראל שמה שאיש מישראל עושה איזה מצוה בהתלהבות או תפלה ותורה כראוי הכל ע"י הצדיקים שממשיכים קדושה לעולם וממשיכין שע"נ שנמשכים משם אל"ף למ"ד שגי' פנים עה"א והכ' וב"פ אלף למ"ד נגד ב' פנים כידוע שתרין תפוחין קדישין הם שע"נ שלכן מגיע להם ש"י עולמות בשכרם נגד י' פנים א"ל שבכל מדה ממשיכין הקדושה וזהו ענין ספירת העומר שעומר גי' ש"י בחי' שם הנ"ל הראשון מי"ג מדה"ר ולהמשיך הי"ג מדה"ר ממקורם בחי' עומר לגולגלת שמשם נשפע השכל להמוח מבחי' גולגולת להמוח להמשיך משם וז"ש וספרתם לכם לשון בהירות יאמר מיום הביאכם את עומר כנ"ל להמשיך משם לזי"ה ולתקן כ"א מישראל את מדותיו שהם ז' מדות וכ"א כלול מז' ומ"ט ימי הספירה לזכות לבוא לבחי' שער הנו"ן שנזכה לעתיד ויהי' תספרו חמשים יום וז"ש והבאתם את "עומר "ראשית "קצירכם ר"ת הם הר"ת של "קבל "רנת "עמך שגי' ש"ע כנ"ל נגד הנהורין שנמשכים משם אלף למ"ד הראשון מי"ג מדה"ר ולהביא כל הז' מדות שנמשכים משם להביא הכל אל הכהן בחי' קדושה ע"ד אלקיכם כהן הוא ולשעבד כל מדותיו לה' לבדו וז"ש ז"ל הבל שאין בו חטא ול"א קול שאין בו חטא רק רמזו לתקן כל היו"ד מדות בבחי' הבל שאין בו חטא ועי"ז ימשיך משע"נ כי י"פ הבל גי' ש"ע וז"ש במד' שם שאין נותנין לו ית' אלא שכר הרוח כמ"ש מה יתרון לאדם שיעמול לרוח כי השע"נ נמשכים בכל היו"ד מאמרות ובכל מאמר נעשה בחי' הבל וי"פ הבל כנ"ל גי' שע"נ וז"ש שם עוד במדרש שבועות חוקות קציר ישמור לנו מרוחות וטללים רעים אימתי בז' שבועות שבין פסח לעצרת כנ"ל שאז ממשיכים ממקור י"ג מדה"ר ולתקן המדות ולהמשיך לכל מדה הארה ולהמשיך הארה לד' יסודות מד' אותיות הוי' שמשם ממשיכים "אהבה "ויראה "מצוה "תורה ר"ת אימתי וז"ש מאימתי קורין את שמע כו' הכהנים נכנסין לאכול בתרומתן כו' שע"י אכילתן תרומה הי' מעבירין החשכות המסכים המבדילים בהמשכת האור משם הוי' וממשיכי' הקדושה משם הוי' ובא משם אהבה יראה תורה מצוה כמ"ש וינזרו מקדשי בנ"י ולא יחללו את שם קדשי אשר הם מקדישים לי שממשיכים הקדושה משם הוי' ב"ה לעמו ישראל:
2