זרע קודש, על התורה, כי תשאZera Kodesh, On Torah, Ki Tisa
א׳כי תשא את ראש ב"י לפקודיהם ונתנו איש כופר נפשו לה' בפקוד אותם ולא יהי' בהם נגף בפקוד אותם זה יתנו כו' מחצית השקל כו' הנה כפי מה שסדרו לנו אנשי כנה"ג אנו קורין ברוב השנים פרשה זו בשבת אחר פורים וי"ל מה רמזו לנו בזה הגם שע"פ פשוטו כי נס פורים הי' ע"י שקלים כמשחז"ל שהקדים ית' שקלים שלנו לשקלי המן רק על רמז זה קראנו כבר פ' שקלים קודם פורים רק ע"פ דבריהם ז"ל בענין השקלים י"ל שבכמה ענינים אחרים ג"כ מצינו רמוז בפ' זו מענין הנס פורים כי הנה הנס הי' אז בימי מרדכי ואסתר ע"י שהמשיכו עלינו מי"ג מדה"ר מוחנותי את אשר אחון אע"פ שאינו הגון וכדאי כו' וז"ש שאסתר שלחה בגדים להלביש את מרדכי שלכאורה תימה גדולה הוא וכי אסתר היתה סוברת שמחמת שאין לו בגדים ללבוש לכן לבש שק ואפר שבוודאי היתה יודעת שהדבר אינו כן שוודאי יש לו בגדים שלובש תמיד בפרט שהי' יושב בשער המלך והי' משרי המלך ובפרט שספרה לה בוודאי שהוא זועק צעקה גדולה ומרה בוודאי הבינה שהוא מחמת איזה צער על כללות ישראל רק רמזה לו בבגדים ששלחה לו ללבוש להורות אותו שצריך להמשיך עליהם מי"ג מדה"ר מי"ג הויות גי' לבוש שהוי' הוא שם הרחמים ומרדכי עשה כן והמשיך מי"ג מדה"ר שמקור' הוא שם אהי' כנ"ל בפ' תצוה יע"ש וזה רמוז בשם מרדכי שגי' י"ג פעמים אהי' עה"כ לרמוז שהמשיך ממקור השם אהי' בכל הי"ג מדה"ר והמשיך לכל המדו' ונמתקו כל הגבורו' מנל המדות וזהו ענין מחצית השקל כי שקל עה"א והכולל גי' י"ד פעמים שם אל שהוא שם הראשון מי"ג מדה"ר וחצי מחצית שקל גי' ז"פ אל להמתיק כל הז' מדות שיתמשך בכולם רחמים עלינו ודינים על שונאינו וזהו רמוז בשקל שהוא עשרים גרה אותיות הורג שהרגו רשעים כי כתיב בס' שחצי מתיב' שקל עה"כ גי' גבורה והכל ע"י לימוד תורה שבפ' זו כתיב נתינת התורה כמ"ש ויתן אל משה ככלותו לדבר אתו כו' שני לוחות עדות לוחות אבן כו' וכן הי"ג מדה"ר נאמרו למשה בפ' זו לרמוז שהמשכת י"ג מדה"ר הוא ע"י התוה"ק שניתנה בשתי לוחות עדות ועדות גי' תלמוד לרמוז שהכל ניתן למשה בסיני אפי' מה שתלמיד וותיק עתיד לחדש והלוחו' שהי' ארכן ו' ורחבן ו' ועובין ו' יש בהם רי"ו טפחים גי' ג"כ גבורה כנ"ל כי בתורה כתיב ה' עוז לעמו יתן כו' שהוא עוז וגבורה להתגבר על שונאינו ובפרט על היצה"ר ועל תאוות החומר לשבור אותם הכל ע"י דביקות בהתוה"ק וזהו רמז ג"כ במחצית השקל כי שקל גי' נפש לחצות ולשבור הנפש המתאווה לחומריות ולהשתמש בה ג"כ רק לעבודתו ית' ע"י לימוד תוה"ק שבלוחות הרמוז במחצית השקל עי"ז יש לו כח זה כמ"ש בראתי יצה"ר בראתי תורה תבלין ובמד' דרז"ל ע"פ ויתן אל משה ככלותו לדבר אתו כו' שלמדו למשה כללים כי הלוחות שרשם מעולם גבוה מאוד בחי' טל שהוא בהעלם גדול ואין נראה ירידתו כמ"ש מענין זה במ"א איך שיש טל ומטר וגשם שהוא גשמיות והלוחות הי' מבחי' טל דעתיקא שנעתק ונעלם מאתנו מהשיג ואח"כ נתגשמו לאבן כי ירדו מעולם הסתום להתגלות וית' למדו למשה כללים שענין הכלל הוא השורש של הפרטים כן למדו ית"ש הכללים רומז לשורש התורה ענין טל הנ"ל שורש הלוחות והי' זה בזכותו של משה שזכך חומרו וכביכול הי' לו ית' תשוקה לדבר אתו וז"ש ככלותו לדבר אתו לשון תשוקה ונתנו לו לוחות אבן ליתן לישראל שגם הם יזככו חומרם ויסירו את לב האבן מהם ויקחו להם לב טהור ע"י לימוד התוה"ק ובזה יקיימו שמים וארץ כמו שדרז"ל ב' לוחות נגד שמים וארץ כי ע"י התורה שבלוחות העדות כנ"ל שגי' תלמוד שכל התורה הי' נכלל בהם והלוחות שרשם מעולם הסתום ונעלם בחי' טל הנ"ל שהוא רוחניות בחי' שמים וגשמיות של לוחות האבן מהארץ ונתחברו בהם שמים וארן ולכן ע"י לימודם מתקיימים שמים וארץ ונמשך ע"י התורה י"ג מדה"ר כמ"ש במ"א שענין הטל מורה על י"ג מדה"ר שהאבות הקדושים פתחו המקור מהם וג"פ י"ג גי' טל ומשם יורד ג"כ גבורות על שונאינו ולכן הגם שכבר קראנו פ' שקלים עכ"ז סדרו קדמונינו שהפ' הזאת נקרא לאחר פורים לרמוז כל הנ"ל שנמשך אז הי"ג מדה"ר ע"י מרדכי שרמוזים בשמו הי"ג מדה"ר כנ"ל וע"י שהיינו נותנים מחצית השקל והחזקנו בתורה כמ"ש ז"ל הדר קבלוה בימי אחשורוש הרמוז בזה כנ"ל ברי"ו טפחים שבלוחות עי"ז נפלו שונאינו ורב טוב לב"י וליהודים היתה אורה זו תורה כמ"ש חז"ל:
1
ב׳כי תשא את ראש ב"י לפקודיהם כו' מחצית השקל כו' במד' זש"ה רבים אומרים לנפשי אין ישועתה לו באלקים סלה כו' רבים אלו אוה"ע כמ"ש המון עמים רבים כשעשו ישראל אותו מעשה לאחר שקבלו הם התורה ועשו העגל אמרו האוה"ע אין ישועת' כו' מגן בעדי כבודי שאמר ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם ומרים ראשי שנא' כי תשא את ראש ב"י כו' הנה כבר כתבנו שצריך האדם להיות מדותיו שבורות כנ"ל ועי"ז שבר הדינים הנאחזים בשם אלקים שע"י ששובר מדת טבעו שובר הדינים הנאחזים בשם אלקים שגי' הטבע והנה יש ה' גבורות כי הדינים הם כביכול מותרות הבריאה מכל הה' מדות כביכול פסול' הבריאה שם נאחזי' הדינים וע"י ששובר טבעו ושומר עצמו מלהתנהג במותרות בכל מדה ומדה עי"ז שובר כל הדינים וחנה ה"פ אלקים גי' שקל וז"ש מחצית השקל שמתנהג בכל מדותיו בבחי' שבירה למחצית שתהי' כל מדה כלולה מכולם למשל במדת חסד צריך לראות עם מי לגמול חסד כי אחז"ל המרחם על האכזרים סוף כו' עי"ז יהי' נשיאת ראש בנ"י והנה ענין שבירות המדות כנ"ל הוא ע"י שנפשו מחכה תמיד לה' ולעבודתו ולכן מתנהג לעבודתו ית"ש היפך טבעו והנה באמת אמרו ז"ל אלמלא הקב"ה עוזרו לא הי' יכול לו רק מחמת שי"ת חפץ חסד הוא וזוכר לנו את זכות אבותינו הקדושים שהתהלכו לפניו עי"ז עוזר לנו שיהי' נפשינו חכתה לה' ולכן ר"ת מ"נפשינו "חכתה "לה' הוא נחל וכן ר"ת "נוצר "חסד "לאלפים כי ע"י שי"ת נוצר חסד לאלפים משפיע לנו שיהי' נפשינו חכתה תמיד לה' ועוזר לנו לשבור הטבע והיצה"ר וכן ע"י שנפשינו חכתה לה' משפיע לנו מנחל עליון י"ג מדה"ר מבחי' נוצר חסד לאלפים ובזה הוא נשיאת ראש שלנו וזהו הכל ע"י בחי' ראשית והבריאה שהי' ית' נק' בשם אהי' שאמר אברא עולם ואהי' על הנבראים לאלקי ששם זה רחמים גמורים בחי' וחנותי את אשר אחון כמ"ש במ"א וכמו שאחז"ל שאמרו המלאכים עתיד הוא למחטי קמך ואמר ית' וכי למגני אנא נק' רחום וחנון כי שם זה היא מקור הי"ג מדה"ר ולכן בראשית ר"ת "שקלים "תשא "את "ראש "בני "ישראל שהכפרה שנתן לנו ית' בהשקלים הי' ג"כ במחשבה הקדומה בראשי' הבריאה שאז שיתף מדה"ר וברא התשובה ועוזר אותנו נגד היצה"ר ולהיות נפשינו חכתה לה' תמיד וזשה"כ ואף גם זאת בהיותם בארץ אויביהם לא מאסתים ולא געלתים לכלותם הוא מלשון כלתה נפשי שהתשוקה שלנו מקבל ית"ש ומסייע להיות מחכים לה' תמיד וז"ש שמאלי תחת לראשי וימינו תחבקני שמסייע אותנו לתשוקה הנ"ל וז"ש הנה אנכי שולח מלאך כו' כי מלאך ר"ת "כי "מחכים "אנחנו "לך כי מלאך גי' הוי' אדני מורה יחוד הוי' עם כנס"י ע"י שנפשינו חכתה לה' ולכן מלאך ר"ת "כי "מחכים "אנחנו "לך וזהו ע"י עזרתו י"ת ששולח לנו להיות מחכים לו לכן "הנה "אנכי "שולח מלאך "לפניך ר"ת השמאל שהיא בחי' שמאלו תחת לראשי כנ"ל וזש"ה שם ולהביאך אל המקום אשר הכינותי כי הנה אף שמלא כל הארץ כבודו מ"מ יש מסכים המבדילים ולזה הי' עזרתו ית' שהשרה שכינתו במקום המקודש שיהי' מבוטל ובטל כל המסכים המבדילים וז"ש ולהביאך אל המקום אשר הכינותי שזהו ג"כ עזרתו ית"ש לנו וז"ש ז"ל כבודי ועשו לי מקדש כו' ומרים ראשי ע"י השקלים כנ"ל שזהו מרים ראשם של ישראל:
2
ג׳כי תשא כי ע"י אתערותא דלתתא בא אתערותא דלעילא שאם אנו מכינים עצמינו לתורה לשמה ולתפלה בכוונה כפי מיעוט שכלינו אז י"ת משפיע עלינו הארה עליונה לעבדו בשכל יותר ודביקות גדול' ועד"ז מ"ש ז"ל אם תפלתי שגורה בפי יודע אני כו' כשי"ת שולח אתערותא דלעילא ושולח בפי דבורים קדושים המלהבים לבי אז אני יודע שאתערותא שלי גרם זה ויודע אני שתפלתי מקובלת ובעיקר התפילה צריך האדם שלא יכוון לצורך הנאתו רק לעשות נ"ר ליוצרו ולתקן תיקונים לשכינה הקדושה וזהו שאומרים קודם התפילה אדני שפתי תפתח אתה תפתחם ואז ופי יגיד תהלתיך ולא דבר אחר לצורך עצמי וגופי והנה אנשי כנה"ג תקנו לנו לשון התפילה על ענינים גשמיים וגופניים כגון רפואה ופרנסה וכדומה כ"ז רומזים לתיקונים בעולמות עליונים כמ"ש בס' שבאמת התפלה וצרכים שבה הם דברים העומדים ברומו של עולם שהם משל ודמיון על העולמות הקדושים וכשאנו מתפללין בכוונה זו ממילא באים עלינו כל הטובות והברכות והשפעות כי ע"י תפלתינו נמתקו כל הדינים ואז ממילא בא שפע מכל הטוב וזה מכונה בלשון נשיאת ראש להעלות התפילה עד"ז שלא יהי' כוונתינו רק לצורך גבוה וז"ש כי תשא את ראש כנ"ל לפקודיהם לשון חסרון מה שמתפללים נוסח התפילה בלשון המשמע על חסרונם וצורך גופם יהי' במדריגת נשיאת ראש שלא יהי' כוונתם עבור צורך עצמם רק יהי' כוונתם ביתר שאת ויהי' שכלם וראשם בשלימות שהעיקר רק צורך גבוה עי"ז ונתנו איש כופר נפשו ע"ד ששמעתי בשם הגאון מ' אייזיק אב"ד דק"ק קארץ ז"ל שיש ג' המתקות לאותיות מנצפ"ך שגי' פר והם שלשתן מרמזים בתיבות כפור כאפר יפזר שבכל תיבה יש אותיות פר ובתיבת כפור נתוסף בו אותיות כ"ו גי' הוי' הממתיק לדיני פר וכאפר אותיות פר וכ"א גי' אהי' הממתיק כנ"ל ויפזר אותיות פר י"ז גי' שם אהוה גושפנקא דחתים בי' שמיא וארעא גי' טוב הממתיק לדיני מנצפ"ך גי' פר וז"ש שע"י התפילה כנ"ל ונתנו איש כופר נפשו לה' שע"י ימתיקו הפר דינים ע"י השם הוי' ויומתק הדין מנפשם כי נפש גי' ה"פ אלקים וז"ש זה יתנו כו' כי שקל ג"כ גי' ה"פ אלקים וכן נפש עה"א גי' ב"פ גבורה עה"כ ועד"ז תיבות נפש שקל והענין מב"פ גבורה שגי' נפש כי יש ב' כוחות בנפש להיות טוב או להיפך ושניהם ע"י גבורה אם שיגביר וירגיז יצ"ט על יצה"ר או להפוך ח"ו ולכן שקל גי' ג"כ ב"פ גבורה כי צריך להכריע המשקל המרומז בחי' נפש לצד הטוב והקדושה ולהיות רק טוב ע"י גבורה כנ"ל ולהתגבר תמיד בתורה ומצות וז"ש זה יתנו כו' מחצית השקל בשקל הקודש שתמיד יכריע לאותו מחצית שהוא לצד הקדושה ויבחר תמיד בגבורה זו ולא ח"ו בהגבורה להיפוך שהוא המחצית האחר רק יתגבר כארי להיות טוב:
3
ד׳וי"ל עוד כי תשא כו' כשתרצה לישא את ראש בנ"י לפקודיהם שתרצה לישא את ראשם מחסרונות שלהם שלא יתקלקל ח"ו שכלם ומוחם שבראשם ע"י חסרונות שלהם ועיקר חסרונות באים ממה שעושין לנו הערב רב כמ"ש בזוה"ק דמעיקין לישראל יותר מאוה"ע והעיקר לחזק עצמו באמונה מאוד כי ישראל ממצרים נגאלו רק בזכות אמונה וכן גאולה העתידה וצריך חיזוק באמונה מחמת שרואין דרך רשעים מצלחת לכן צריך לקבוע האמונה בלבו שבוודאי ית' במהרה יגלה כבוד מלכותו עלינו וכל הרשעה כלה בעשן תכלה כו' רק שי"ת רוצה לברר אותנו ע"ד מי שיש בו חולה מתערובת הדמים בפסולת אזי עושים לו רפואות להכחיש הגוף ולמעט כל דמים שלו כדי להפליט ממנו הדמים הרעים ולא ישאר זולתי דם התמצית הנקי מאוד שא"א בשום אופן להתקלקל כל זמן שהנשמה באפו מחמת שהוא מקור חיותו ואחר שנשאר הגוף נקי מכל דמים הרעים אזי מתפשטת החיות מדם התמצית לכל הגוף ונעשה בריא כאולם כך עד"ז אני צריכים למאוס בתאוות הרשעים. נחזור לפי' הפסוק הנ"ל כי תשא כו' כנ"ל אז ונתנו איש כופר נפשו לה' בפקוד אותם שאז בשעת חסרונם ימסרו את נפשם לה' ועי"ז ולא יהי' בהם נגף בפקוד אותם שחסרונם לא יזיק להם זה יתנו כו' מחצית השקל ע"ד לעולם יראה אדם א"ע כאילו חציו זכאי וחציו חייב ויחזיק עצמו תמיד במחצית ובבעל הטורים כתיב שתשא את ראש בני ישראל הר"ת גי' תרי"ג הרמז שע"י תרי"ג מצות ממשיכין מבחי' ראש מבחי' בקע לגולגולת שהגלגולת על המוח ומשם נשפע להמוח ומשם לבחי' דעת ומשם להמדות כי בקע לגלגולת הנ"ל בוקע חלוני רקיע ויורד עד למטה שיתפשט קדושת כבוד מלכותו עלינו והרשעים יכרתון ותרוממנה קרנות צדיק ולכן בראשית ר"ת "שקלים "תשא את "ראש "בנ"י ישראל מרמז שע"י השקלים ממשיכין מהראשית כנ"ל:
4
ה׳גם י"ל כי שקלים גי' עת ואנו מתפללים ואני תפלתי לך ה' עת רצון שיהי' רצונו ית' בעולמו ויחשוק בו כמו שהי' רצונו ית"ש מקדם לברוא עולמו וזהו מורה שם אהי' וברא עולמו שהי' מהוה כל הויות וע"ז מורה שם הוי' הרי הוי' אהי' ובעשרה מאמרות נברא העולם הרי י"פ הוי' אהי' גי' עת גי' שקלים ולכן נרמז השקלים בבראשית כנ"ל:
5
ו׳במד' שלש דברים שמע משה מפי הקב"ה ונבהל ונרתע לאחוריו בשעה שאמר לו ועשו לי מקדש כו' אמר משה רבש"ע הנה כתיב השמים ושמי השמים לא יכלכלהו כו' ואמר לו הקב"ה לא כשם שאתה סובר אלא עשרים קרש בצפון כו' ובשעה שאמר לו את קרבני לחמי כו' ובשעה שאמר לו ונתנו איש כופר נפשו אמר משה מי יכול ליתן כופר נפשו הלא כתיב כו' ויקר פדיון נפשם אמר לו כנ"ל לא כשם שאתה סובר אלא זה יתנו כו' מחצית השקל כששמע משה כך אמר אשרי העם שככה לו אשרי העם שה' אלקיו אשרי שאל יעקב בעזרו עכ"ל המדרש הנה ית"ש נתן לנו התוה"ק הגם שבאמת הוא ארוכה מארץ מדה ורחבה מני ים וכתיב לכל תכלה ראיתי קץ רחבה מצותיך מאוד מ"מ אנו רואין שכביכול צמצם ית"ש קדושת אלקותו שבתוה"ק בתרי"ג מצות רמ"ח מ"ע ושס"ה מל"ת שעי"ז נוכל להשיג אלקותו קצת לפי ערכינו וזהו מאהבתו ית"ש כאב האוהב לבנו ומצמצם את שכלו לדבר עם בנו באופן שיוכל להשיג כן כביכול צמצם ית"ש החכמה עליונה שא"א להשיג שאין שיעור וערך ודבר עמנו וצוה אותנו לקיים התרי"ג מצות כנ"ל באופן שנוכל להשיג קצת לפי שאנו בעלי גבול ותכלית וא"א לנו להשיג דבר שהוא בלתי הגבול ולבלתי תכלית ולכך הוצרך לצמצם כביכול החכמה עליונה אך כשאנו מעוררין עצמינו לקיים המצות ולפי ערכינו בבחי' גבול ותכלית אז משפיע לנו ית"ש החכמה עליונה ושכליות שבלתי גבול ובלתי תכלית מה שאין כח בעצמינו רק להשיג רק ית"ש חונן אותנו דעה ובינה והשכל בדרך נפלא מערך עצמינו רק זו הוא כשמתחילה מקיים התרי"ג מצות בפועל שהם בבחי' הגבול והתכלית בדרך צמצום הנ"ל שעשה ית"ש לטובתינו והנה לא זו בלבד שצמצם כביכול אלקותו ית"ש בגבול ותכלית שהם המדות בחי' גבול ומדה משוער ומצומצם אף גם זאת עשה ית' שצמצום קדושת אלקותו כביכול אף בבחי' מדות שבורות כמו שאנו רואין שהארון כל מדותיו שבורין אמתים וחצי ארכו ואמה וחצי רחבו ואמה וחצי קומתו ומשם היתה כל הקדושה מתפשטת כמ"ש חז"ל שצמצם ית"ש שכינתו בין שני בדי ארון כמ"ש ונועדתי לך שם ודברתי עמך מעל הכפורת וכ"ז לטובתינו ללמוד אותנו בזה שעיקר המצוה להאדם והכניסה לעבודתו ית"ש תיקון המדות בשלימות ולכן צמצם כביכול שכינתו במדות שבורות כנ"ל כדי שנלמוד מדרכיו י"ת לשבור מדותינו ולהתנהג בהם בבחי' שבירה למשל כשמתנהג במדת חסד לפעמים צריך לשבור מדתו מדת החסד כי אמרו ז"ל המרחם על האכזרים לסוף נעשה אכזר על הרחמנים וכן במדת גבורה הגם שלפעמים צריך להתנהג במדה זו להתגבר על היצה"ר ועל הרשעים עכ"ז צריך מאוד מאוד לשמור מלהתכעס במקום שאינו לכבודו ית"ש וכן במדת התפארת עד"ז וזה הי' ענין המצוה של מחצית השקל מרמז ע"ז כי שקל מרמז על הגבורות שיש בה' מדות והשם אלקים מרמז על גבורה ושקל גי' ה"פ אלקים ומחצית השקל הי' להמתיק הגבורות ולמתקם ולמזגם בחסדים שלא יהי' מספר שקל שגי' ה"פ אלקים ה"ג והמתקה זו יהי' ע"י שאדם ישקול מדותיו וישברם למחצית כנ"ל שיהי' המדות שבורות וישבור טבעו ויתגבר על יצרו ולכן החצי משקל עה"כ גי' גבורה שיתגבר על יצרו לעשות ממדותיו מחצית השקל מדות שבורות וע"י שמתקן את מדותיו כנ"ל נמתקו כל הגבורות שבמדות ואם הבנים שמחה ונשברו ונמתקו כל הדינים וז"ש הכ' זה יתנו כו' הפי' שהנתינה של מחצית השקל יהי' עיקר הנתינה בבחי' אותיות זה כי הז' מזה מרמז על תיקון ז' המדות זי"ה ותיקון המדות היא שיתנהג בכל מדותיו ביראת ה' ולפרסם כבוד מלכותו ית"ש עי"ז מתנהג במדותיו כנ"ל במדות שבורות שאינו מתחסד עם הכל רק עם מי שהצורך לו כן ליראת ה' וכן אינו מתגבר וכועס על הכל רק עם מי שהצורך לו כן ליראת ה' ויפרסם כבוד מלכותו וזהו מרומז בחי' זה שאות ז' מרומז על ז' מדות ואות ה' על יראה עליונה בינה משפעת להם כידוע בספרים והז' מדות ינהגם ע"פ מדתו מדת יראה שמרומז באות ה' ואמר הכ' שעיקר הנתינה יהי' בנתינת ומסירות כל מדותיו לה' שמרומז בנתינת השקל כנ"ל ולכן אמר זה יתנו כו' והנה מדת יראת נקראת בית ע"ד שאמרו ז"ל חבל על דלית לי' דרתא ותרעא לדרתא עביד וזהו שרמז הכ' איזה בית אשר תבנה לי על יראה שזהו עיקר הבנין להשראת השכינה לתקן מדותיו ביראה כנ"ל ולכן כתיב במחצית השקל העשיר לא ירבה והדל לא ימעיט ממחצית השקל רומז על עשיר ועני בטבעו ומדותיו יש שהוא בטבעו טוב צריך לשבור מדתו לפי בחינתו שלא יתנהג בטוב עם הרשעים עוברי רצונו כנ"ל ויש שטבעו בגבורה וכעס צריך ג"כ לשבור טבעו לפי בחינתו ואין בזה ענין ריבוי ומיעוט כי אם הי' לו הרבה מדות לא טובות צריך לשבור הרבה ואם יש לו מעט צריך לשבור מעט ואחד הם המרבה והממעיט כי כ"א עושה לפי הצריך לו לטבעו בזה ולשבר ולהמתיק כל הדינים שבה' גבורות שמות אלקים כנ"ל ומתהפכים לחסדים ולכן הי' המחצית השקל של כסף שכסף גי' עץ וכידוע בכוונת הפ"נ בק"ס פרוטות גי' עץ כי האדם עץ השדה שמורה סדר השתלשלות מעילה לעלול ומסיבה לסיבה והמשכת חסדים עליונים להמתיק כל הדינים כידוע גם כסף הוא לשון תשוקה כמו נכסוף נכספתי ולשון בושה כמו הכסיפו פניו שמורה על תשוקתו ית"ש להשרות שכינתו בנו כמ"ש כי חשק ה' בכם ולכן צמצם שכינתו ית' בינינו כנ"ל ומתשוקתו י"ת להשרות שכינתו בתחתונים עמו בנ"י השתלשל כל הבריאה מעילה לעליל ומסיבה לסיבה ולכן אנו צריכים לעובדו ית"ש בתשוקה נפלאה ולהיות לנו תשוקה ובושה מלפניו י"ת כמ"ש למען תהי' יראתו על פניכם ואמרו ז"ל זה הבושה שמבושה מלפניו ית"ש מתירא מלחטוא לפניו ית"ש ומתקן את מדותיו ביראה הנ"ל נרמז בה' עליונה הרמוז בזה יתנו שהנתינה העיקר מה שמרומז באותיות זה ומרומז במחצית השקל של כסף כנ"ל וזהו שאנו אומרים אור פניך עלינו אדון נשא פניך גי' כסף לרמז על הארת השמות שגי' עץ וכסף כנ"ל ושקל אשא בבית נכון ונשא שמשקלים אלו נעשה המשכן לשכון י"ת בתוכינו כמ"ש ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם שע"י ששברו את מדותיהם הרמוז בשקלים אלו שכן י"ת בתוכינו ולכן שקל אשא בבית ר"ת אשב רמז פה אשב כי אויתי' שבמחצית שקל כסף מרומז כנ"ל שחשק י"ת אותנו ואוה לנו נחזור לפי' המד' שמשה נבהל ונרתע לאחוריו כששמע ועשו לי מקדש כנ"ל והשיב י"ת עשרים קרש בצפון כו' שמשה סבר לפי ערכו י"ת ולכן אמר הנה השמים ושמי השמים לא יכלכלוך אבל י"ת השיב לו שמאהבתו שאהב אותנו וחשק בנו בחפיצה נפלאה צמצם כביכול בדרך השתלשלות מעילה לעלול ומסיבה לסיבה וצמצם שכינתו בינינו ובמחצית השקל תמה משה מאמר ויקר פדיון נפשם והשיב ית' זה יתנו כנ"ל שעיקר הנתינה אצלי התיקון המדות הרמוז בזה ואמר משה אח"כ שכשראה שי"ת השתלשל מסיבה לסיבה ומעילה לעלול עד שבא לצמצום וצימצם שכינתו בינינו אמר אשרי העם שככה לו אשרי העם שה' אלקיו אשרי שאל יעקב בעזרו שאלו מורים על המדה של השתלשלות כי שככה לו מורה על מחשבה ע"ד וחמת המלך שככה וגי' עה"כ רצון מורה על חכמה אשרי העם שה' אלקיו מורה על בינה כמ"ש בסידור האר"י ז"ל ע"פ שברו על ה' אלקיו אשרי שאל יעקב בעזרו מורה על מדת דעת שהמשיכו חסדים עליונים לזי"ה כנ"ל מה' ראשונה בינה דינין מתערין מני' בחי' יראה עליונה ממנה מתקנין הזי"ה כנ"ל זה יתנו שמה' ימשיכו לזי"ה שצמצום כביכול השפעה מג"ר לזי"ה כנ"ל:
6
ז׳אמרו ז"ל בשעה שאמר י"ת למשה לך רד כי שיחת עמך אמר לו עמי ולא עמך כו' הפי' כי באמת רק הערב רב חטאו והם לקחם משה ממצרים והבין משה שרק הם חטאו ואמר בניחותא אמת שרק עמי הערב רב חטאו ולא עמך ישראל הקדושים זרע הקוד' רק מצד עמי שלקחתי מדעתי מהם בא החטא:
7
ח׳ויחל משה את פני ה' אלקיו פני לשון לפני שהמשיך מאותיות שלפני הוי' הממתיקים הדינים כמ"ש בכוונת בין המצרים:
8