זרע קודש, על התורה, נשאZera Kodesh, On Torah, Nasso
א׳ואיש את קדשיו לו יהי' כי המזכה רבים זכות הרבים תלוי בו וז"ש ואיש את קדשיו כשמקדש את אחרים בקדושה ותשובה לו ית' לו יהי' שעי"ז משפיע עליו ית' ג"כ קדושה עליונה:
1
ב׳א"י שהכתוב מזהיר את המקדש אחרים ע"י שמוכיחם שיהי' מקיים קשוט עצמך ואח"כ קשוט אחרים וז"ש ואיש את קדשיו לאחרים לו יהי' יראה שיהי' נאה דורש ונאה מקיים:
2
ג׳בפ' זו שהוא פ' סוטה רומזים הרבה פעמים ג' שמות אהי' הוי' א ו"ה שבשמות אלו גנוז כל הטוב ושמות אלו גי' דין כי הטוב צריך להיות ע"י צמצום כמ"ש במ"א והסוטה המשיכה הטוב למקור טומאה לכן הי' מכוון הכהן באלו השמות כדי להמשיך הטוב למקורו וע"ד הטיבה ה' לטובים:
3
ד׳כה תברכו את בנ"י פי' כי השכינה הקדושה ששוכנת עמנו תמיד נקראת כה על שמלמדת אותנו כה תעשו וכה תתנהגו בעבודתו ית' ואמר לכהנים שיברכו את מדת כה עם ב"י כשמברכים אותם שיתברך מדת כה עמם כי ע"י מעש"ט שלנו מתברכת בברכה ושפע:
4
ה׳א"י תברכו לשון והתברך בלבבו כו' לשון התפארות ותברכו לשון פועל יוצא שתפעלו שמדת כה תפאר לפניו ית' שבמעשים טובים שאנו עושים מתפארת ואומרת לפניו ית' חזי במאי ברא קא אתינא קמך:
5
ו׳אמור להם כו' בכאן תיבות אמור בנקודת קמץ ואולם מה שלא מצינו כן בשאר מקומות רק כי בתיבת אמור שהוא מקור כידוע בדקדוק מורה לנו מקור ושורש הברכות שהם על ידי שאנו משגיחים למעלה ע"ד שאו מרום עיניכם ומתיראים ממנו ית' והשי"ת עיני ה' אל יריאיו ומשגיח עלינו ועל זה מורים ב' נקודות אלו שהקמץ הוא רקיע ונקודה יורדת למטה רומז להשגחתו ית' היורדת עלינו למטה כמ"ש השקיפה ממעון קדשיך מן השמים ונקודת חולם שהוא על האות למעלה מורה שאנו משגיחים למעלה וע"י ב' השגחות אלו יורדים כל הברכות הנכללים בברכת כהנים ואמור לשון יחוד מלשון עשה בה מאמר שע"י ב' השגחות אלו נעשה יחוד:
6
ז׳גם רמז בזה שישראל יכינו עצמם להיות כלים מוכנים לקבל הברכות ע"י שיהיו בהכנעה ולכל א' ידמה בעיניו שהוא מקבל מחבירו וחבירו הוא בחי' משפיע נגדו והוא בבחי' ארץ נגד חבירו וארץ לית לה מגרמה כלום וכן ידמה ג"כ לחבירו ולכל א' ואחד וז"ש במלאכים וכולם מקבלים עליהם עומ"ש זה מזה ולהבין לשון מלכות שמים הלא מלכותו בכל משלה גם בארץ רק הפי' כנ"ל שלכל אחד וא' נדמה לו שחבירו הוא בבחי' שמים שמשפיע לו והוא נגדו בבחי' מלכות דלית לה מגרמי' כלום שע"ז מורה מדת מלכות שהמלך אין לו מעצמו כלום רק מהעם שממליכין אותו וז"ש וכולם מקבלין עליהם עומ"ש זה מזה וזה מורה בב' נקודות הנ"ל חולם למעלה ובנקודה שתחת הקמץ מורה כנ"ל גם הברכה נמשכת מנקודת קמץ שהוא דוגמת זקן להמשיך מי"ג מדה"ר:
7
ח׳מה שברכת כהנים נקראת ברכה משולשת י"ל על שבכל פסוק הוי' אחת שהוא מקור הברכה וכה ר"ת כת"ר "ה' שמכתירים אותו ית' כשמתקנים הה' מדות ומ"ש יברכך ה' פי' שיתברך ויתרבה ויתפשט בך השם הוי' שבך כבריכה שבכל אדם יש חלק אלקי ועי"ז וישמרך מעין הרע שבא ע"י התפרדות מהשי"ת כמ"ש בפ' וישלח:
8
ט׳במדרש יברכך ה' בבנים וישמרך אלו הבנות שצריכים שמירה הרמז בזה שהעובד את השי"ת וכוונתו בשביל עצמו לבד ואינו רוצה לפעול שג"כ אחרים יעבדו את ה' הוא בבחי' מקבל כנוקבא שמקבלת גם כי נוקבא אין כוונתה בשביל אחר רק שמבקשת תאוותה כמ"ש חז"ל שכל דברי' דברי ניאוף אבל העובד את ה' וכוונתו ורצונו שג"כ אחרים יעבדו את ה' ועי"ז יושפע עליהם ג"כ כל טוב וג"כ הם יהי' טוב להם שיתקנו את נפשם זה הוא בבחי' איש דכר שמשפיע וז"ש יברכך ה' בבנים שהעובד ה' כנ"ל בבחי' דכר משפיע יברכו ה' שיהי' יכול לעובדו ית' בשלימות וימשיך ברכה להעולם כרצונו שימשיך ברכה לכל העולם וז"ש יברכך יעשה אותך כבריכה להמשיך ברכה כרצונו להשפיע ולהמשיך ברכה לכל העולם אבל מי שהוא במדריגות נוקבא הנ"ל אין כוונתו בעבודתו להמשיך ברכה לאחרים ולא שייך אצלו ענין ברכה שמורה על המשכת שפע לאחרים לזאת וישמרך אלו הבנות שהם בבחי' הנ"ל כנוקבא ישמור אותו ית' מחטא שיזכה לבוא לתכלית מבוקשו בשביל עצמו וכ"א ממשיך על עצמו כפי כוונתו בעבודתי ית'.
9
י׳יאר ה' פניו אליך שתהי' בבחי' אשר התהלכתי לפניו אותיות שלפני הוי' ויש ג"כ בחי' אחרי ה' אלקיכם תלכו ואותיות שלפני השם הוי' ולאחריו גי' אדני וז"ש אני ה'.
10
י״אויהי ביום כלות משה להקים אתהמשכן כי בז' ימי המילואים שימש משה שהוא הי' בחי' שער הכולל של י"ג מדה"ר והי' ג"כ שער הכולל של הכהנים וי"ב נשיאים היו נגד י"ב מדות של רחמים וכל אחת כלולה מחסד וגבורה הרי כ"ד ומשה שער הי"ג משלים למנין כה וז"ש כה תברכו בהי"ג מדה"ר ומה שמשה שימש ז' ימים ובכל יום הי' מעמיד המשכן ומפרקו כי כן צריך להיות עבודת האדם בעוה"ז שלא ידמה בעיניו שעובד את ה' בשלימות רק שבכל יום יראה שביום אתמול לא עבד ה' כראוי ויתחיל בשכל אחר ובמדה אחרת מז' מדות וכן בכל יום ולברר מכל מדה מדה ממוצעת:
11
י״בובמדרש יהי ביום כלות משה כו' הה"ד אשמעה מה ידבר האל ה' כו' מאי האל ה' אמר משה כו' והוא בקושי עמהם ואין האל אלא לשון חוזק כמ"ש ואת אילי הארץ או כו' והוא נוהג עמהם במדה"ר שה' רחמים כמ"ש ה' ה' אל רחום וחנון פי' אם שם אל נעשה ג"כ כשם הוי' רחמים או ח"ו להיפוך וזהו הי' ויהי ביום כלות משה פי' רש"י לשון כלה ר"ת "כי "לה' "המלוכה ולעתיד כתיב תקראו לי אישי שתהי' השכינה הקדושה בבחי' אשה ר"ת "אם "הבנים "שמחה והנה בתוה"ק מצינו ג"כ אלו הב' בחי' שנקראת תורת חסד ונקראת אש דת להמתיק הכל:
12