זרע קודש, על התורה, וישלחZera Kodesh, On Torah, Vayishlach
א׳וישלח יעקב כו' עם לבן גרתי ופי' רש"י גרתי בגי' תרי"ג כלומר עם לבן הרשע גרתי ותרי"ג מצות שמרתי כו' להבין כפל לשון שפי' רש"י עם לבן הרשע גרתי הלא חד הוא מה שפי' עם מה שבכתוב ומה צריך לכפול גם כוונת רש"י בתי' כלומר כאילו בא לחדש דבר חדש הוא ע"ד שפי' אשרי האיש אשר לא הלך בעצת רשעים כו' ובמושב לצים לא ישב כ"א בתורת ה' חפצו ובתורתו יהגה יומם ולילה שלכאורה ההיפך מקצה לקצה בלי ממוצע שיאמר שאינו רשע גמור רק צדיק גדול וקדוש ויוצדק לומר על צדיק שאינו בינוני רק צדיק ולמה התחיל כאן בקצה האחר שרחוק מאוד מדרך זה הקדוש רק יובן על פי אמרם ז"ל איזה חכם הלומד מכל האדם שנאמר מכל מלמדי השכלתי ולהבין איך ילמוד מכל האדם א"כ ילמוד ח"ו ממעשי הרשע ג"כ וגם בכתוב אמר רק מכל מלמדי ולא מכל אדם רק כי באמת צריך האדם ללמוד גם ממעשי הרשע ע"ד שכ' בספרי מוסר שילמוד האדם מהרשעים איך לא ישנו אם לא ירעו ונגזלה שנתם אם לא יכשילו מחמת שתאוותם בוער בקרבם במאוד מאוד ולאור יקום רוצח כו' ועין נואף שמרה נשף וכל התחבולות עושים למלאות רצון היצה"ר ותאוותם הרעה מזה ילמוד איך לעשות תחבולות ולהתגבר בעבודתו ית"ש במעט שנות מעט תנומות ובכל מיני התגברות וז"ש הלומד מכל אדם ע"ד הנ"ל וז"ש מכל פי' מכל מיני תחבולות בני אדם לצרכם ותאוותם מזה מלמדי השכלתי שמכ"ז השכלתי לעצמי לימוד דרך לעבודתו ית"ש וז"ש אשרי האיש אשר לא הלך בעצת רשעים כי אם בתורת ה' חפצו פי' שלא הלך בין הרשעים רק לתכלית הטוב הזה מחמת שבתורת ה' חפצו ורוצה ללמוד מהם תחבולות לעבודתו ית"ש לתכלית טוב הזה לבד הלך בעצתם ובדרכם אבל לא ח"ו מצד חפצתו דרכם וזהו הי' ענין היות יעקב אצל לבן הרמאי שהחליף את משכורתו עשרת מונים בכל מיני תחבולות וכן מכל עשיותיו של לבן ברשעתו מהכל למד אבינו יעקב ממנו דרך לעבודתו ית"ש בתתבולות וחכמות גדולות ועי"ז בירר מאתו כל הנ"ק כמו שפי' ומאשר לאבינו עשה את כל הכבוד הזה וכן העוד לנו חלק ונחלה בבית אבינו ועד"ז כמ"ש במ"א וזהו שרמז כאן לעשו עם לבן גרתי בגי' תרי"ג פי' שעמו ועל ידו של לבן הרשע תרי"ג מצות שמרתי שלמדתי מאתו איך להתגבר על היצר הרע בתחבולות וזה שפי' רש"י כלומר עם לבן הרשע גרתי ותרי"ג מצות שמרתי להורות הפי' הזה שמרשעתו של לבן למדתי איך להזהר בשמירת תרי"ג מצות והורה לעשו בזה שלא יהי' יכול להתגבר עליו ולבטלו מעבודתו ית"ש ואדרבא ממנו יקח ראי' איך לעבוד ה' וזה שאמר ג"כ ויהי לי שור וחמור שור בחי' הקדושה בהמה טהורה חמור בחי' הקליפה טמא' שגם קליפת חמור הי' לי לטוב' לעבודתו יית"ש כנ"ל ליקח ממנו ראי' לעבודתו ית"ש כי גם מהקליפה והיצה"ר יכולין ללמוד עבודתו ית"ש ע"ד הנ"ל שלוקחין ראי' מאת היצה"ר איך רודף אחר האדם תמיד ואינו מרפה ממנו אפי' רגע אחת כלל וכלל כך ילמוד האדם איך לא ירפה מעבודתו ית"ש. צאן ג"כ מורה על בחי' הקדושה צאן קדשים ועבד ושפחה בחי' הקליפה הכל הי' לו סיוע לעבודתו י"ת וגם לעשו אמר באמת אח"כ עד אשר אבוא אל אדוני שעירה שגם ממנו ילמד איך לעובדו יתברך שמו.
1
ב׳וישלח יעקב מלאכים לפניו על פי מה שפי' הנה אנוכי שולח מלאך לפניך כו' דהנה אנו אומרים ממקומך מלכינו תופיע כו' כי מחכים אנחנו לך כו' כי משרתיו שואלין זה לזה אי' מקום כבודו שאין משיגין ויודעין מקום כבודו וז"ש ממקומך שאין ידוע לנו תופיע כו' כי מחכים אנחנו לך כי על דבר שאין בידינו שייך לשון מחכים אל דבר ההוא משא"כ על דבר שביד האדם לא שייך לשון מחכה לזה הדבר כיון שברצונו תלוי להיות לו הדבר אם ירצה ואח"כ אנו מבקשין ועינינו תראנה מלכותך שיתגלה כבוד מלכותו עלינו עין בעין יראו כו' ומשה אמר אם אין פניך הולכין כו' שרצה שיהי' התגלות כבודו וכמ"ש הראני נא את כבודיך וכן אם אין פניך הולכין רומז להתגלות פנימיות הקדושה וי"ת אמר הנה אנוכי שולח מלאך כו' כפי' רש"י כאן רמז שעתידין לחטוא כי מלאך ר"ת "כי "מחכים "אנחנו "לך שאע"פ שעתידין לחטוא ולא יהי' במדריגה זאת ע"ד הנ"ל עתה שלא נתקיים עדיין מה שאמר ועינינו תראנה מלכותך רק שיאמרו "כי "מחכים "אנחנו "לך ר"ת מלאך כי מזה שישראל אומרים כן נבראו מלאכים כי מדיבורו של צדיק נבראו מלאכים ע"ד וברוח פיו כל צבאם כן מדיבור הצדיק ויש מלאכים שנבראו מרצון הצדיק ע"ד שאנו אומרים מבורכים הם מלאכיך שעושים רצונך פי' שהרצון עושה אותן והנה עניני ב' מדריגות של התגלות כבודו ומדריגה של מחכים אנחנו לך הם עניני מדריגות צדיק גמור ובע"ת כי הבע"ת אינו יכול לאחוז בקדושה גדולה כל כך כמו הצדיק גמור רק הוא מקווה ומחכה לו ית"ש שיעזרינו שלא יתפתה עוד מהיצה"ר ושימחול לו על חטאיו שלא יהי' מהם מסך מבדיל בינו לבינו ית"ש ולכן עכן שהתוודה ועשה תשובה אמר על כן נקוה לך לראות מהרה בתפארת עוזך שזהו עדיין לא נתגלה רק שמקווה שעינינו תראנה כבודו והנה ס"ת של מהר"ה בתפאר"ת עוז"ך הוא תכה שבזה שהשי"ת יכה האומות אז יתגלה כבודו כשישבור ויכה כל שונאינו ואז "כל "הנשמה "תהלל יה ר"ת ג"כ תכה ע"ד הנ"ל וכבר אמרנו שמזה שאנו מחכים לראות כבודו נבראו מלאכים ויעקב שלח לעשו מאותן מלאכים שהי' לפניו שנבראו ע"י שהי' מקווה ומחכה לו ית"ש שיכה שונאיו וז"ש כה תאמרון כו' יש כאן אותיות יכה כנ"ל שס"ת מלראות מהר"ה בתפאר"ת עוז"ך מתקוה הזאת נזכה שיכה ית"ש את שונאינו ויעקב הי' סימן לבנים ושלח לו מאותן מלאכים גם רמז במ"ש "כה תאמרון רמז לו שיש עמו המדה שנקראת כה הוא השכינה הקדושה השוכנת עמנו תמיד ומלמדת אותנו לעשות רצונו י"ת באמת ושלא לעבור על רצונו ולכן נקראת כה שאומרת כה תעשו וכה תתנהגו.
2
ג׳וישלח יעקב מלאכים לפניו כו' במ"ד הה"ד שלח אורך ואמתך המה ינחוני כו' כי הנה אמרו ז"ל יעקב תיקן תפילת ערבית כי יעקב איש תם יושב אוהלים באוהל אברהם ואוהל יצחק שכלול משניהם ולכן תיקן תפילת ערבית שערב הוא לשון תערובות המדות מו"ק שבבחי' מערב ששם מתערבים כל המדות וזה טעם שקורין היום וא"ו עש"ק כי ערב לשון תערובות ואף בבוקר ביום וא"ו נקרא עש"ק ע"ש שנתערב בו קדושת שבת ועד"ז אמרנו שלכן אנו קוראין את ליל שבת ע"ש יום ששי ובמוצאי שבת ששייך הלילה ליום א' אנו קוראין על שם שבת קודש לרמוז על תערובות המדות להמשיך מבחי' יום השישי גם זה לקדושת שבת אף שיום השישי עדיין חול הוא נמשך ג"כ אותו לקדושת שבת קודש ועד"ז במוצאי שבת קוראין הלילה על שם קדושת שבת קודש להכניס קדושת שבת בחול והנה י"ל שיעקב הי' בבחינה זו ותיקן תפילת ערבית לערב ולייחד המדות וזהו בחי' היסוד שהיסוד מכל דבר הוא שבו מתערב הבנין עם הארץ שעלי' עומד הבנין והיסוד מערב את הבנין מו"ק להארץ שעלי' עומד הבנין וז"ש ביעקב ויבן לו בית שבית ר"ת "בנין "יסוד "תקרה הבנין הם הו"ק והתקרה מעמיד הבנין ומצרף הקצוות של הבנין שהם הו"ק והיסוד מערבם לארן והוא בחי' יעקב שתיקון ת"ע לערב המדות ולהמתיק כל המדות זה בזה שיהי' כולם אור גדול והמשיך מש"י עולמות עליונים שעליהם נאמר להנחיל אוהבי י"ש והמשיך אור כי הש"י עולמות הם ר"ז מימין גי' אור וק"ג משמאל ויעקב עשה ק"ג שבשמאל ג"כ רחמים גדולים בחי' ימין וז"ש ותעבור המנחה על פניו מנחה גי' ק"ג גם רמז במ"ש על פניו שהמשיך משע"נ שהם בחי' תרין תפוחין קדישין שבפנים העליון כי שע"נ באים משם אל במילוי שאלף למ"ד גי' קפ"ה ב"פ קפ"ה גי' ש"ע וב"פ פנים עם האותיות וב"כ גי' ש"ע וז"ש כי ראיתי אלקים פנים אל פנים ב"פ פנים וז"ש ויבוא יעקב שלם עיר שכם שלם גי' ש"ע שהמשיך השע"נ ע"י שהוא הי' בריח התיכון מבריח מקצה כו' וקצה בחי' אות ו' ועי"ז לקח הו' מעשו ונעשה מעשו עש ע"ד כבגד יאכלנו עש ועי"ז הוציא ממנו הנ"ק וז"ש ויבא יעקב שלם עיר עיר הוא לשון שונא ע"ד ופישרא לערך שעשה והמתיק הכל והוציא כל הנ"ק מהס"א השונאים הקדושה וכן עיר גי' פ"ר כידוע שיש פ"ר דינים והמתיקם יעקב ע"י המשכתו משע"נ גי' שלם וזה הכל ע"י שדבק באמונתו ית"ש מאוד כי "נפשינו "חכתה "לה' ר"ת נחל ונחל ר"ת "נוצר "חסד "לאלפים שע"י שתמיד הוא מקוה ומחכה לו ית"ש כנ"ל ע"פ וישלח כו' והגדיל תמיד שם כבוד מלכותו עי"ז המשיך משע"נ ומי"ג מדה"ר וז"ש עיר שכם ר"ת "שם "כבוד "מלכותו עי"ז המשיך משע"נ גי' שלם והמתיק הפ"ר דינים גי' עיר וזה היה כל עבודתו להמתיק הכל ולהמשיך כנ"ל משע"נ שמשם אל שהוא השם הראשון מי"ג מדה"ר ולכן קראו לו ית' אל כמשחז"ל ויקרא לו אל וז"ש לא יעקב כו' כ"א ישראל ישר אל שהמשיך מי"ג מדה"ר לערב ולהמתיק כל המדות וז"ש שתיקן ת"ע לערב הכל ברחמים ולכן מערב גי' שי"ב נגד י"ב צרופי הוי' שיעקב עם הבנים נגדם הי' וז"ש ואת אחד עשר ילדיו ויעבור את מעבר יבק מעבר גי' שי"ב ויב"ק גי' אהי' הוי' אדנ"י שהמתיק ויחד השמות לעשות הכל רחמים גמורים וז"ש ויקחם ויעבירם את הנחל ר"ת "נוצר "חסד "לאלפים שהמשיך מי"ג מדה"ר וז"ש המד' הנ"ל ע"פ וישלח יעקב מלאכים לפניו הה"ד שלח אורך ואמיתך כו' כי "וישלח "יעקב "מלאכים "לפניו ר"ת ליום שהמשיך אור שנק' יום כמ"ש ויקרא אלהים לאור יום כו' שהמשיך ויחד הכל להיות אור וז"ש מלאכים לפניו כנ"ל שהמשיך משע"נ בחי' פנים וז"ש המדרש הה"ד שלך אורך ואמיתך כו' כי שלח גי' י"ג הויות נגד י"ג הויות שהמשיך משם האור וז"ש שלח אורך ואמיתך ויעקב מדת אמת כמ"ש תתן אמת ליעקב המשיך מי"ג הויות גי' שלח ועשה הכל אור כנ"ל שהמתיק אף הק"ג שבשמאל גי' מנחה להיות אור כי טוב. גם ירמוז ויעבור את מעבר יבק כנ"ל שהמתיק הנל ע"י השמות הנ"ל עד שיבוא משיח ב"ד והוא המעביר את בניו בבוא משיח צדקינו כי כן הי' ביצמ"צ וירא ישראל את היד הגדולה ישראל סבא וכן יהיה לעתיד ולכן מעבר יבק גי' משיח ב"ד עד אז הי' עבודת יעקב אע"ה בשבילינו והמשיך לנו מי"ג מדה"ר וי"ב צרופי הוי' ומשמות אהי' הוי' אדני עד התגלות בחי' מלכותו כי הוא בריח התיכון מבריח מן הקצה אל הקצה וזהו שפירש"י עשה עצמו כגשר להעביר מצד זה לצד אחר ויעבירם את הנחל נחל ר"ת "נוצר "חסד "לאלפים המשכה מי"ג מדה"ר ע"י תפילתו כשביקש קטונתי כו' עי"ז המשיך מי"ג מדה"ר מוחנותי את אשר אחון אע"פ שאינו הגון וכדאי וז"פ מאן דאיהו זעיר איהו רב שמי שמחזיק עצמו בבחי' קטנות ומבקש מאתו ית"ש לא בזכותו רק מוחנותי את אשר אחון איהו רב ממשיך ממדת ורב חסד חסדים גדולים ולכן יעקב שאמר קטונתי ונק' יעקב הקטן שהקטין עצמו ויעבירם את הנחל שהעביר להם את הנחל עליון "נוצר "חסד "לאלפים והמשיך כל הבחי' הנ"ל משמות כנ"ל כי יעקב בו אותיות יב"ק והוא אמר על שמות אלו לאל העונה אותי ביום צרתי.
3
ד׳ויותר יעקב לבדו במדרש אין כאל ישורון ומי כאל ישורון ישראל סבא מה הקב"ה כתיב בי' ונשגב ה' לבדו אף יעקב ויותר יעקב לבדו כי הנה כל המאורעות של יעקב אע"ה וכל מעשיו הי' סימן לבנים כנ"ל והנה יעקב נק' שמש כמ"ש חז"ל ע"פ והנה השמש והירח ואחד עשר כוכבים משתחווים לי אמר יעקב מי הגיד לו ששמי שמש כי הי' ביעקב ב' כוחות א' להשפיע חסדים על ישראל והב' להטיל גבורות על שונאיהם ולכן יעקב גי' ב"פ אלקים עה"א אחד בחי' אלקים גבורות ממותקות לאכפיא דינא מעל ישראל ובחי' אלקים ב' גבורה על שונאיהם כי הי' בחינתו לברר מהכל מכל הבחי' אפי' מבח' נמוכות מאד בחי' אלקים אחרים גם שם ידו וכוחו אוחזת לברר משם צד אחוזחם בקדושה ונ"ק שבתוכם חלקי הטוב ומבטל את צד הרע ע"ד שפי' וידו אוחזת בעקב עשו וע"פ והנה מלאכי אלקים עולים ויורדים בו על בחי' הנ"ל שמטיל גבורו' על צד הרע ומכניעו תחת חלק הטוב ומבררו ומעליהו לקדושה ומשפיע חסדים לכנס"י ולכן נק' שמש כנ"ל כי בהשמש מצינו ג"כ ב' כוחות כח החסד כי השמש הוא אור מאיר וכח הגבורה מצינו בשמש כי הוא כאש שורף וכתיב בי' כגבור לרוץ אורח לאכפייא דינא ובזה ביטל כח עשו וכח שרו וזהו מרומז בתי' שמש שגי' י"פ דין וגם כי אלקים במילוי יודי"ן גי' ש' והוי' בחילוף אותיות בא"ת ב"ש ג"כ גי' שי"ן הרי ב' שינין שבתי' שמש והמ"ם שבשמש מורה על ל"ט אותיות שבד' מילואי הוי' עה"כ וזה מורה על המתקת גבורות והתכללותם בחסדים והתמזגותם ולכן יש בשמש ב' כוחות ולכן יעקב לזה נק' שמש כנ"ל כי הי' יעקב יושב בשני אוהלים של אברהם ויצחק להמתיק הדין ולכן (יעקב) אמרו ז"ל לעתיד לבוא הקב"ה מוציא חמה מנרתקה ורשעים נידונים בה דכתיב הנה היום בא בוער כתנור והי' כל זדים וכל עושי רשעה קש ולהט אותם היום הבא כו' וצדיקים מתרפאין בה דכתיב וזרחה לכם יראי שמי שמש צדקה ומרפא בכנפי' ויעקב שכל עניניו הי' סימן לבנים על העתיד להיות כתיב בי' ויזרח לו השמש ופירשו ז"ל לצרכו ולרפאותו מצלעתו כמ"ש שמש צדקה ע"ד כי שמש ומגן ה' אלקים כו' לא ימנע טוב שבשמש להולכים בתמים ויעקב איש תם ומרפאו בכנפיו ומורה כנ"ל שהי' סימן על העתיד תענוג הצדיקים וביטול הזדים ועושה רשעה ולכן כתיב וישלח יעקב מלאכים לפניו פי' ששלח מלאכים להודיע לעשו ולרמוז לו את אשר יהי' באחרית הימים אל עשו אחיו ארצה שעיר שדה אדום כל הסימנים הללו מורים על זה דכתיב ועלו מושיעים כו' את הר עשו ובבואו מאדום חמוץ בגדים וכן אמר אח"כ עד אשר אבוא אל אדוני שעירה שבהודיע לו זה נתבטל כוחו ונפל עליו יראה ופחד ואימה ע"ד שפי' הודו לה' כו' הודיעו בעמים עלילותיו ע"ד ולמען כו' את אשר התעללתי במצרים שההתפעלות מזה בב' פנים אחד לפתוח גם אז בעת הסיפור שערי ישועה לנו ונקמה משונאינו וגם שעי"ז יתעורר פחד גדול על אוה"ע בהזכירם הדבר הרע הזה שיש להם על ידינו וז"ש הודיעו בעמים עלילותיו מלשון את אשר התעללתי במצרים להודיע זה לעמים ולהטיל עליהם אימה ובהלה ופחד ולכן שלח יעקב ג"כ מלאכים לפניו להודיע לעשו לפנים מה שיהי' אח"כ כי הי' סימן לבניו בכל עניניו כנ"ל שמרומז בו ב"פ אלקים מורה על ביטול כח הרע לגמרי לעתיד לבוא וז"ש וירא ה' אל יעקב עוד הורה כנ"ל שיש בו עוד בחי' אלקים וז"ש אלקים אל יעקב עוד כנ"ל שמטיל גבורות על צד הרע ומכניעו ומברר כל הטוב שבו ומעליהו לקדוש' וכשיוגמר בירור כל הנ"ק יהי' ונשגב ה' לבדו ביום ההוא כמו שדרשו ז"ל שכל הרשעה כעשן תכלה ואתה א' ושמך אחד ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ.
4
ה׳ויאבק איש עמו פי' רש"י ז"ל ויאבק הוא לשון התקשרות ועניבה שקשרו וחיבקו וי"ל הפי' שנתדבק ית"ש עמו שנק' איש מלחמה ולכן ויאבק גי' כסא הכבוד עה"כ שלכן צורת יעקב חקוקה בכסה"כ ע"י שנתדבק ונקשר בו ית"ש גם י"ל כי בתיבת איש מרומזים ג' ראשונות כידוע וז"ש כי יעקב איש תם שהמשיך השפעות מג"ר המרומזים בתי' איש וז"ש ויאבק איש עמו שנתדבק בו השפעות מג"ר ומשם הוריד השפעות עד עלות השחר החסדים גדולים נקראים עלות השחר הכל המשיך יעקב אע"ה:
5
ו׳וי"ל עוד על ענין זה כי כתיב תתן אמת ליעקב ואמת יש בו אותיות מראש א"ב וסופו ואמצעו כך יעקב הי' כלול כל העולמות מתתא לעילא ומעילא לתתא כנ"ל וכתיב האמת והשלום אהבו שבמדת אמת נכלל שלים ונולד ביחד עם עשו שגי' שלום כי את זה לעומת זה עשה אלקים ועשו הוא מדתו כמ"ש יצחק על חרבך תחי' שזהו מסטרא דשמאלא והשמאל נכלל בימין והימין מכניעו ולכן שלח לו יעקב מנחה גי' ק"ג כנ"ל להמתיק גם אותם שבשמאל ושלח לו מנין תק"ף בהמו' להתקיף ולהתגב' עליו ונראו' כ"ז שרו של עשו ואיך החליש כוחו ע"י המנחה ונתקיים ביעקב ברצות ה' דרכי איש גם אויביו ישלים אתו בא אל יעקב לבקש שלום והרמז כי "ויאמר "לו "מה "שמך ר"ת שלום וזהו הי' התאבקותו לשון חיבור וקישור שרצה להתקשר ולהתחבר עמו ויעקב השיב לו שמי יעקב מורה על המשכת הקדושה מיו"ד לעקב ויאמר לא יעקב יאמר עוד שמך כ"א ישראל ע"ד פי' רש"י ז"ל שפי' כי אם ברכתני שתודה לי על הברכות לכן קראו ישראל אותיות לי ראש שאני מקבלך עלי לגביר וראש כמו שברכך אביך הוי גביר לאחיך ופי' רש"י שם שבזה נכללו כל הברכות ושאל יעקב מה שמך כדי (כשאוכל לידע שאדע להשביע אותך) ולקראותך בשם כשאצטרך כדרך שהצדיקים עושים לשאר מלאכים והשיבו למה זה תשאל לשמי כיון שאתה במדת אמת ואני מסטרא דשקרא הנפסד והנאבד ואתה ממדת אמת הקיים לעד ורמז לזה כי תשאל ר"ת "שפת "אמת "תכון "לעד.
6
ז׳לא יעקב יאמר עוד שמך כ"א ישראל כי יעקב הי' כולל כל התורה וכן מרומז בשמו יעקב יו"ד דברות שבהם קע"ב תיבות שבקע"ב תי' שביו"ד דברות נכלל כל התורה והנה עתה בעת הזאת אנו מקיימין התורה בגשמיות שלוקחין צמר ועושין ציצית ולוקחין עור בהמה ועושין תפילין וזהו מרומז ביעקב יוד עקב שמכניסים היוד הוא הראשית בעקב כי יוד הוא נקודה וכל אות שתרצה לעשות א"א בלי שתעשה נקודה מקודם א"כ היוד הוא הראשית וחכמה נקראת ראשית ראשית חכמה והחכמה עליונה ההוא מכניסים בדברים שהם תחתונים כגון עור וצמר כנ"ל שעושים ומקיימים בהם את התורה וזה מרומז ביעקב כנ"ל ויעקב בחי' של סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה והנה באמת זה הי' טענת המלאכים אשר תנה הודך על השמים שיתן להם התורה כי מה יהי חשיבות ואדיר שמך בכל הארץ שיקיים האדם המצות בשכל פחות שיש לו הלא טוב שתתן לנו התורה עכ"ז כי יעקב בחר לו יה אף שיקיימו רק במדריגה שרומז ביעקב כנ"ל כי ע"י המצות שמקיימין עתה בגשמיות מתעוררין בזה שורש המצות שהם ברוחניות אורות עליונים וז"ש ויעקב חבל נחלתו וז"ש ויבוא יעקב כו' ויחן את פני העיר כו' ויחן ר"ת "יעקב "חבל "נחלתו שזאת היתה עבודת יעקב במצות מעשיות ובזה הי' מעורר השורש ברוחניות כמו החבל אפי' יהי' ארוך מאוד כשמנענעין אותו למטה מנענע ג"כ למעלה כן ענין המצות שמקיימין בגשמיות אבל באמת אמרו עתידות מצות שיהי' בטילות לעתיד והפי' שיהי' בטילות מלקיים אותם בגשמיות רק נקיימם ברוחניות כמו שהי' המלאכים חפיצים ליקחם ולקיימם וז"ש לו י"ת שמך יעקב לא יקרא שמך עוד יעקב כו' וקשה למה אמר שמך יעקב רק ע"ד הנ"ל שע"י שהי' מקודם במדריגות יעקב חבל נחלתו שקיים בגשמיות ומעורר ברוחניות עי"ז בא אח"כ למדריגות ישראל אותיות לי ראש לקיים המצות בבחי' ראש וגם ישראל אותיות ישר אל שממשיך מי"ג מדה"ר שהשם הראשון הוא אל וגם בזה השם אל לשון גבורה שהגבירה על שונאי ישראל ע"י גודל הרחמים עלינו וז"ש כי שרית עם אלקים שהתגברת בכח גבורה עליונה בחי' אלקים וכן בשם אל בחי' גבורה שהוא מלשון אילי הארץ ולכן אח"כ קרא לו אל אלקי ישראל דרשו ז"ל שי"ת קראו ליעקב אל כנ"ל על שהמשיך בחי' גבורה ובזה נתגבר על המלאך והמשיך חסדים על עצמו מי"ג מדה"ר ששם הראשון הוא אל כנ"ל שהעבירם את הנחל ר"ת נוצר חסד לאלפים משם המשיך מי"ג מדה"ר ולכן אמר לו י"ת שמך יעקב יוד עקב ומקיים המצות בגשמיות עי"ז תגיע לבחי' וראשו מגיע השמימה וממשיך מי"ג מדה"ר לכן עתה שמך ישראל ישר אל כנ"ל וכן לזה קרא לו י"ת אל וכן יהי' לעתיד כ"א מישראל יהי' נק' כן ויהי' י"ת נקרא אל אלים פי' אל עלינו שכ"א נק' אל כנ"ל.
7
ח׳ויחן את פני העיר ע"ד הנ"ל שיעקב הי' בחי' חבל שר"ת של ויחן "יעקב "חבל "נחלתו ולכן דרשו ע"ז מרחצאות ופונדקאות תיקן להם בדברים גשמיים וכוונתו הי' ברוחניות כנ"ל שזהו בחי' חבל שמנענע למטה ומנענע גם למעלה וזהו עיקר תענוגי' של י"ת כביכול שאנו מקיימין המצות בגשמיות בדברים גשמיים ולכן מלאך סנדלפון קושר כתרים לקונו כמ"ש בזוה"ק בפרשה זו להורות על הנ"ל שזה תענוגו י"ת ממה שמקיימין המצות בגשמיות בעולם העשי' ומלאך זה קושר כתרים לו ית"ש הוא ממשלתו בעולם העשי' כידוע וזהו בחי' יעקב כנ"ל שמזה עולים לבחי' ראש כנ"ל שורש המצות ברוחניות וזו ע"י שגובר את היצה"ר שמטיל לו תמיד פניות בעשיות המצות והוא מתגבר על כל הפניות שמטיל לו הן שמטיל לו פניות איזה תאווה ושאר ענינים ורוצה לבטלו בזה מעבודתו ית"ש הן שמטיל לו פניות מאנשים שרואים אותו שהוא עובד ה' לרדוף אחר הכבוד מהם ולהתגאות ושאר ענינים שרודף היצה"ר לבטלו מעבודתו ית"ש ע"י אנשים כשמתגבר על הכל אז הוא בבחי' לי ראש ראש כנ"ל וז"ש כ"א ישראל כי שרית עם אלקים ואנשים ותוכל שהתגברת על כל עניני פניות הן מצד המלאך היצה"ר הן מצד אנשים ואז תזכה לבחי' ישראל כנ"ל כי יעקב אותיות יוד עקב וישראל אותיות יוד לראש כי יעקב הוא בחי" וא"ו שבאמצע אות אלף למ"ד ויוד למעלה ויוד למטה.
8
ט׳אי' במדרש וירא ה' אל יעקב עוד כו' ילמדינו רבינו מי שאינו מניח לעניים ללקוט מה ענשו כך שנו רבותינו מי שאינו מניח כו' ע"ז נאמר אל תשיג גבול עולים אמר הקב"ה אני עשיתי לזה עשיר ולזה עני שנאמר כי אלקים ישפוט זה ישפיל וזה ירים ביעקב כתיב במקלי עברתי ר"ת הירדן כו' ואח"כ ויפרוץ האיש מאוד בבית לבן מנין מברכת אביו ויתן לך כו' וכשחזר נגלה עליו ה' לברכו לזה נאמר וירא ה' אל יעקב עוד כו' עכ"ל חז"ל להבין דברי המדרש נקדים פסוק מה רב טובך כו' ר"ל שיש שני מיני אהבה אהבת האב להבן והבן להאב, האב לבן ללמדו ולהנהיגו ולחנכו לדרך הטובה והמצות ולחכמו בחכמת התורה היינו כשהבן סמוך על שולחן אביו ורואה את אביו בכל עת האב מלמדו בכל הענינים לנוכח בגלוי ועוד כשהבן רואה את אביו עין בעין הוא מבין רצון אביו מה לעשות נ"ר באהבה וביראה לעבדו וכשהבן גלה ונתרחק מאביו כשאביו רוצה ומבקש להנהיגו בדרך הטוב ולהכניס בלבו אהבתו שולח לו מתנה למשל שולח לו כוס נאה של כסף וספל נאה של זהב אם חכם בנו שמח במתנה ולא על דמי ערך הכלי רק על שהוא מבין בזה רצון אביו להנהיגו בנטילת ידים שחרית בקומו מהשינה ונ"י לאכילה ובזה הוא אוהב לאביו וירא ממנו שלא ימנע ממנו ח"ו טובה זו להנהיגו ומפאר לאביו בעיני הבריות ע"ז נאמר אם חכם בני ישמח לבי גם אני וכשבנו סכל הוא שמח רק בדמי ערך הכלי וזה נגד רצון אביו כן הענין בהיותינו קרובים אל אלהינו והיינו על שולחן אבינו במדבר במן ובאר וראינו נפלאותיו בכל עת והי' גלוי לנו רצון אבינו שבשמים ולא הוצרכנו לשום טובה בגשמי כי עין בעין נראה עלינו ודעת ה' למד עמנו וכעת התרחקנו בעוה"ר הוצרכנו לטובת גשמיות ובזה צפונה חכמתו ית"ש וכן הוא כל השפעות טובות הנשפעים עלינו אינם רק ללמוד אותנו לקיים מצות ע"ד מי הקדמני ואשלם אני נתתי לו טלית שיקיים מצות ציצית וכן כל דבר וחנם הבורר אוכל מכל הפסולת כמשל הנ"ל ומבין רצון הפנימי בזה הוא מיחד כל דבר בשורשו שממנו לומד לקיים מצותיו לאהבו ולירא ממנו ולעבדו בלבב שלם כי בכ"מ שהנחלים הולכים הם שבים ללכת שהוא מחזיר כל השפעות טובות גשמיות לרוחניות בזה שמבין שבו צפונה חכמחו ואהבתו ויראתו ומצותיו ועובדו בכח טובה זו עבודה תמה ובזה שמעתי בשם אדמו"ר הרב הקדוש מוהר"ר מיכל ז"ל כאשר ירד הגשם והשיג מן השמים ושמה לא ישוב פי' כנ"ל שכל הדברים צריכין להתאחד בהחזרה לשורשם והם לא ישובו כ"א בזה האופן כנ"ל וז"ש ושמה לא ישוב כ"א ונתן זרע לזורע ולחם לאוכל ובזה הם שבים שבכח האכילה ההוא עובד לה' ע"ד וילך בכח האכילה ההוא ודפח"ח נמצא שצריך כל האדם להאמין בזה שכל טובת ה' הי' רק למענו לעובדו וללמוד בהם תורה ומצות רק הטובה מלובש בגשמיות כמ"ש רז"ל וסתים וסתור מחמת שגלינו מעל שולחן אבינו והשפעה של עיקר הטובה דהיינו אהבה ויראה וחכמה שבו צפונה וסתור ע"ד ואנכי הסתיר אסתיר פני מהם בעת ההוא פי' שהפנימיות יהי' בהסתר פנים שמשפיע לנו חכמתו ואהבתו ויראתו הוא צפונה בלבוש הגשמיי לא כמו המן שהי' רק דבר רוחני מן השמים ולא ניתנה תורה רק לאוכלי מן כי הי' בלי שום ענין גשמיי ע"ד לחם אבירים כו' וכעת בעוה"ר נצרכנו ללבוש גשמיי ע"ד אני אענה את השמים כו' והארץ יענה את יזרעאל והחכם המבין כ"ז המשל הנ"ל כשהוא שמח בטובת ה' אינו שמח רק בטובה הצפונה שזה עיקר אהבתו בעולם ורואה אהבת אביו להזכיר ולעורר לבו לאהבתו וליראתו ולקיים מצותיו ובדרך זה אמרתי פי' הפ' אל יתהלל כו' כ"א בזאת יתהלל המתהלל השכל כו' לכאורה תיבת המתהלל מיותר רק שהקרא כוון לזה שאמרנו שאל יתהלל כמו הסכל ששמח בדמי ערך רק כדרך החכם שמבין בזה דעת אביו ולז"א כ"א בזאת יתהלל ר"ל בזאת רשות להתהלל בטובת אלו חכם גבור ועשיר המתהלל השכל וידוע אותי שמבין באלו הטובות מה הצפון בהם אהבתו לעובדו בהם ואם לאו אין גומרין עליהם את ההלל ואדרבא אל יאמר אני העשרתי מצאתי און לי וזה מאמר דהע"ה טוב אתה ומטיב פי' טוב אתה במה שמשפיע עלינו כל טוב ומטיב פי' ומטיב יותר בזה שלמדינו חוקיך דהיינו הטובה הצפונה ולמדינו בהם חכמה ומוסר טפלו עלי שקר אשר לא כתורתיך שהמה יבינו שמצאתי און לי כנ"ל ובאמת דהע"ה לא הי' שמח כ"א בטובה הצפונה ולז"א מה רב טובך אשר צפנת ליריאיך פי' רב עיקר גודל הטובה שצפנת ליריאיך הטובה הצפונה כנ"ל פעלת לחוסים בך נגד בכי אדם השמחים בדמי ערך כמשל הנ"ל וזה היתה גם מדתו של יוסף הצדיק שע"י ניזון כל העולם והוא צפנת פענח שע"י נתגלה הטובה הצפונה כנ"ל שנתגלה הרצון לעובדו בהשפעה זו וכן הבין יעקב אע"ה בכל הכבוד אשר הציל מלבן הי' בהם טובה צפונה כי בעת ההוא לא הי' הדעת ורצון הבורא ב"ה בגילוי והי' כוונת יעקב בכל הממון שהשפיע לו בדרך כלל הם רק לקיים מצותיו שהבין כחכם המשל הנ"ל זה ממון הוא היקום והעמדה ע"ד היקום אשר ברגליהם בוודאי השפיע לו לעשות בהם מצות אשר המצות המה ג"כ קיום והעמדה לעולם שמקיימין כמו הירכיים המקיימין את הגוף ועשו הבין כסכל אשר במשל הנ"ל כאשר בארנו במאמר דהע"ה טפלו עלי שקר זדים כו' ולזה מפרש רש"י ז"ל שני פירושים כדעת הפשוט של עשו כמבואר ברש"י שלא נעשיתי שר וחשוב ואין לי מטל השמים רק מארץ וכדעת יעקב אע"ה ותרי"ג מצות שמרתי שור זה יוסף וחמור זה יששכר וזה הי' עיקר מגמתו לטובה הצפונה כנ"ל וזאת אמר קטונתי מכל החסדים והאמת אך שהתורה מרמז לנו כגון יעקב אע"ה ע"פ דאי' בס' שהקב"ה אמר לאות ט' א"א לברוא בך עלמא שטובך גנוז בגווך ולכאורה אינו מובן הלשוו שהטית אמרה בי נקראת טוב ה' לכל ומה זו התשובה אם לפי פשוטה חייב אדם לברך על הרעה כשם שמברך על הטובה כל מה דעביד רחמנא לטב עביד אין זה ממין הטענה של הטית שבה נק' טוב ה' לכל צ"ל וזה התירוץ טובה גנוזה בתוך טובה וזה טובך גנוז בגויך הנק' טוב ולזה כ' קטונתי באות ט' לרמז על טובה הצפונה בה דהיינו קיום המצות כנ"ל לא כן בשעת מ"ת הי' רצון ה' שיהי' תכלית השלימות ע"ד ואני אמרתי אלקים אתם כו' נאמר במשה ותרא אותו כי טוב טית גדולה שיתגלה מצפונה ולזה אמר ב"פ מכל כי כל חסד כל אמת גי' תרי"ג כפי' אחר של רש"י ז"ל דהיינו כל כוונתם הי' אל הטובה הצפונה דהיינו תרי"ג מצות לאשר שהם ג"כ קיום והעמדה לעולם כמו הממון ולזה היפך הבנת עשו שרק הממון קיום לעולם ע"ד היקום אשר ברגליהם בלא קיום המצות ולזה ויאבק איש עמו ואמרו ז"ל שהעל אבק ברגליהם עד כסה"כ פי' יעקב עשה מכל הממון הזה רק מצות ומעש"ט נעשו הכל כסא לכבודו ית' ואשר כן דרך הצדיקים להאמין שהכל ברא לכבודו ולזה זכה יעקב שצורתו חקוקה בכסה"כ במקום מצותיו "אשר "קדשנו "במצותיו ר"ת אבק וזה עד כסה"כ שכן ויאבק גי' כסא הכבוד עה"כ דהיינו מן היקום אשר ברגליהם של הס"א עשה יעקב קיום והעמדה לעולם שהם כמו היריכיים המעמידין את הגוף ויגע בכף יריכו שכל אחיזת הס"א בהממון רק שיעקב תיקן את כ"ז ויבוא יעקב שלם וזה שאחז"ל בכף יריכו ביוצאי יריכו שעדיין בנינו ואנו צריכים לתקן כ"ז ולעשות מהכל כסא לכבודו ית"ש ונחזור לענינו שיעקב היוצא מבית לבן בעשירות הזה הטובה שהי' צפונה אצלו והכל במה שהחזיק עצמו לעקב והי' עבד אצל לבן והגם שכוונתו הי' לכל טוב אעפ"כ הי' ירא מעשו כי אמר אולי לא יגן עליו כל המצות כמו שאי' במד' ר' לוי אמר כדאי אני אבל קטנתי פי' כדאי שהתרי"ג שמרתי אבל קטנתי בעת הזאת עדיין לא הי' גלוי התורה והמצות רק בכח והי' כאינו מצווה ועושה וקרא עצמו קטן כקטן שלא הגיע לדעת וזה קטונתי מכל החסדים כו' שהם בגי' תרי"ג שכן במשה רע"ה נאמר ויגדל האיש שהגיע לדעת שע"י ניתן התורה והוא הי' כוללת כל דעת ישראל הגם שהי' יעקב ג"כ להתפאר להבורא ב"ה כמו משה שנאמר בו זרוע תפארתו רק שמשה זכה יותר לכלל דעת כל ישראל לכן קבעו לנו כנה"ג בתפילתנו כליל תפארת בראשו נתת לו שזכה לדעת התורה שהיא בראשו והגם שאח"כ זכה יעקב ג"כ לזה שנק' ישראל אותיות לי ראש אך שנאמר והי' שמך כמאמר חז"ל הקורא לישראל יעקב אינו עובר כמו הקורא לאברהם אברם על שכתוב והי' שמך וזה דברי המד' ויברך ה' את יעקב עוד שלכאורה תי' עוד מיותר רק ע"ד שכתבנו למעלה שהחזיק עצמו במדת מה וטוב לבד עבד ונקלה ממתכבד בזה ללקוט אשר לבן בו דהיינו הטובות הצפונות בלבו ועשה מהן כסא ע"ד נעוץ סופן בתחילתן ובממון שהם בעקב עשה מצות שהגיע עד כסה"כ כנ"ל כאשר ראה סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה סולם גי' ממון וזהו ויברך ה' את יעקב עוד ע"י שעוד מחזיק עצמו לעקב מפני זה זכה שנק' ישראל וזה פי' המדרש מי שאינו מניח ללקוט כדרך שלוקח יעקב ע"ז נאמר אל תשיג גבול עולם פי' כדרך שעשה שהעלה עד כסה"כ אמר הקב"ה אני עשיתי אותך למעלה ועני למטה פי' שזה שלמטה הוא בבחי' עני והוא למעלה יכול אני לעשות העני למעלה דהיינו יעקב שהחזיק עצמו במדת עני כנ"ל שלא נעשיתי שר וחשוב ואותך למטה שיכנע תחת יעקב כנאמר בכה ויתחנן לו שנאמר אלקים שופט זה ישפיל וזה ירים שנאמר במקלי עברתי את הירדן במקלי גי' יעקב פי' במדת עקב עברתי את הירדן וכשנכנס לבית לבן ויפרוץ האיש מאוד מנין מהברכה שנאמר ויתן לך את ברכת אברהם לך כו' שנאמר וה' בירך את אברהם כו' פי' כמו שעשה יעקב שעשה הכל כסא לכבודו ית"ש והי' הברכה בכל נוטריקון "כל "ברא "לכבודו כדרך שעשה יעקב כנ"ל.
9
י׳[לקוטים]
וישלח יעקב מלאכים לפניו ר"ת גי' אלקים שהטיל עליו דינים.
וישלח יעקב מלאכים לפניו ר"ת גי' אלקים שהטיל עליו דינים.
10
י״אקטונתי מכל החסדים ומכל האמת לכאורה היה יכול לומר מכל החסדים והאמת ומאי ומכל האמת ואיתא במדרש ר' אבא בר כהנא אמר איני כדאי ור' לוי אמר כדאי אני אבל קטונתי במה פליגי וי"ל בהקדים פסוק מה רב טובך אשר צפנת ליראך כו' כי זה כלל גדול שכל מה שברא הקב"ה לא ברא אלא לכבודו ולזאת אם מתפלל אדם צרכיו דהיינו חיי בני ומזוני צריך שיהיה בהם כבוד השם ולכאורה לא היה לו להתפלל רק בפירוש על כבוד השם אך שהקב"ה מתאווה לתפילתן לתפילתן של צדיקים וצריך להתפלל על כל הצטרכות ובאמת השפע הבא מן השמים ממולא בכל טוב כאשר שמעתי מפי אדמו"ר מלובלין שאמר שהוא מתפלל על אדם שיושפע לו עשירות ובהשפעה זו נשפע גם יראת שמים כי שפע המקום ב"ה נכלל מכל טוב וכשהקב"ה משפיע לאדם טובה בתוכה כל מיני טובות אפילו יראת שמים דהיינו העזר הבא לו מקודש ע"ד מי הקדמני ואשלם ודפח"ח ולזה יכווין כל אדם בתפילתו על צרכי הגוף כי נכלל בזה גם צרכי הנפש כאשר אמרנו מזון וצידה השביע לנפשינו דהיינו החיות הקודש הניצוד בהמזון מחי' לנפשינו דהיינו תורה ומצות ויראת שמים הוא חיי הנפש וזה הוא הטוב הצפון ע"ד שאמר הקב"ה לאות טי"ת טובך גנוז בגווך כי הטי"ת אמרה לברוא עולמו בה באשר שבה נקרא טוב ואין טוב אלא תורה ולזה אמר הקב"ה טובך גנוז בגווך ולזה לא ברא עולם בה כי לא ברא בה עולמו והיה נתגלה טובה לא היה שכר ועונש לזה טובה גנוז כדי שיהיה הבחירה ביד אדם שלא ידחה הטוב הצפון וצדיקים ילכו בה לזה מה רב טובך דהיינו גודל הטוב אשר צפנת ליראיך שזה הטוב הגנוז דהיינו היראה זה הוא עיקר הטובה הגגוז בטוב וזה פעלת רק לחוסים בך והוא נגד אלו הנקראים בני אדם ע"ד צדיקים ילכו בם ולזה הי' עיקר כוונת יעקב בוודאי ולא שם עיניו על עשירות שהי' לו מבית לבן ולזה מפרש רש"י שני פירושים שכוונת יעקב הי' פשוט על עשירות לזאת מפרש רש"י עפ"י פשוט ופי' אחר דהיינו כוונת יעקב תרי"ג מצות שמרתי וזהו עיקר קיום העולם רק לעשו יאמר שאין לו מטל השמים כמו שברכו אביו אשר כוונתו בזה על טובה הצפונה כטל שאינו נראה הילוכו לארץ ומשמני הארץ הם טובות העוה"ז ואמר לעשו רק טובות העוה"ז ובאמת בפי' אחר נתקיים ברכת אביו ולרמז ע"ז כתב במה טובו אוהליך יעקב ט' גדולה מאתוין רברבין לרמוז על הטובה הצפונה דהיינו התורה ויעקב איש תם יושב אוהלים באוהלי של תורה ולזה אמר ר' כהנא איני כדאי בפשוטו ששלמת לי בטובות שעשית עמדי ור' לוי אמר כדאי אני ששמרתי תרי"ג מצות אך שהם על כל החסד ואמת שעשית עמדי והשפעת בהם כל מה שעשיתי כי דרך הצדיק לתלות הכל בו ית"ש ולזה אמר שני פעמים כל כי כל חסד כל אמת גי' תרי"ג כי חסד הם המ"ע והאמת הם המצות ל"ת ולהבין מלת קטונתי ע"ד יקום יעקב כי קטן הוא כי באמת הי' יעקב שורש ומקור התורה כמרומז בשמו יו"ד עשרת הדברות וקע"ב תיבות בהם אך שלא זכה שימסור לנו התורה על ידו וע"ד ואנכי לא ידעתי הגם שבאמת הי' לו כללות התורה בשמו ישראל יש שישים ריבוא אותיות לתורה אך ישראל עלו במחשבה ובעת הזאת עדיין לא היה ההתגלות ההוא ע"ד ישראל יהיה שמך ולזה נקרא קטן שלא בא עדיין לדעת כדרך הקטן אשר עדיין לא בא לדעת התורה ומשה רבינו ע"ה אשר זכה לדעת כל ישראל נקרא גדול ע"ד גם האיש משה גדול מאוד הגם שיעקב היה במדתו כמו משה רבינו ע"ה אעפ"כ זכה משה לעלות עד הדעת זו התורה ע"ז כליל תפארת בראשו נתת לו ולעתיד הקטן יהיה לאלף אלוף חכמה אלוף בינה ומלאה הארץ דיעה ולז"א דוד המלך ע"ה טוב אתה ומטיב עוד יותר שבטובה זו גנוזה שתלמדינו חוקיך טפלו עלי שקר זדים אשר לא כתורתיך.
11
י״בהציליי נא מיד אחי בוודאי היה מחשבתו אז להתפלל גם עלינו ותפילתו היתה נצחיות.
12
י״גבשמש יש ב' כוחות כמו שכתבנו בפרשה זו שיש בה כח חסד וגם וגם כח גבורה יע"ש מרמז לנו שמתחילה יתגבר האדם על יצרו ובאמת תמיד היא ההתחלה ע"ד שפי' והוא יושב פתח האוהל.
13
י״דויותר יעקב לבדו לבדו גי' מ"ב שם מ"ב שעל ידו העלאת העולמות.
14
ט״וותקע כף ירך יעקב תקע גי' יו"ד פעמים אל הוי'.
15
ט״זיעקב החזיק במדת בטחון אע"פ שאמר קטונתי כו' אמר לקטו אבנים ועשו גל וקרא לו גל עד מורה על שם הבטחון גי' עד ועיין בפרשת דברים עוד מזה.
16