זרע קודש, על התורה, חיי שרהZera Kodesh, On Torah, Chayei Sara
א׳ויהיו חיי שרה כו'. בזוהר הק' מאן דאיהו רב איהו זעיר וכן להיפך כו' י"ל דהפי' מאן דאיהו רב מחזיק עצמו לזעיר כי כן מצינו במשה רבינו ע"ה שהי' רב מאד והחזיק עצמו לעניו מכל האדם ולהיפך מאן דאיהו זעיר באמת ע"י זה מחזיק עצמו לרב כמו שמצינו בגמרא אסתרא בלגינא קיש קיש קריא וכן אמרו ז"ל סימן לגסות הרוח עניות דתורה ומפרש בזוהר הק' שלכן במאה שהם מרובים אמר שנה לשון מעט ובשבע אמר שנים לשון מרובה הענין כי השי"ת אחד הפשוט מקור האחדות וכל העולמו' וכל הנבראי' התפשטו מאחדותו ית"ש ולכן כל מדריגה שהוא גבוה מחבירו יש בה אחדות יותר כי הוא יותר קרובה למקור האחדות ולכן יש ע"ד זה בעולמות עליונים שמאה נחשבים רק לאחד וע"ד זה באלף שהם עשרה מאות בעולם הנמוך ובקבירו הגבוה ממנו נחשבים רק לאחד כל האל"ף וע"ז מורה אות אלף שהוא מספר אחד וכולל אלף (ולכן יש ע"ד זה בעולמות עליונים) ולכן ע"ד זה כל הגדול מחבירו קרוב יותר למקור האחדות ולכן מחזיק עצמו למיעוט יותר ולכן בשבע כתיב שנים כי בג"ר מדריגות אחדות יותר מבחי' ז' ימי הבנין שמשם יפרד ובא לזמן ומספר ופרדים משא"כ במאה כנ"ל.
1
ב׳ואברהם זקן בא בימים וה' בירך את אברהם בכל כו', כי הנה ית"ש נוהג בחסדו כל דור כביכול בעצמותו ית"ש מתחסד עם הכל וא"כ צריך להבין מה פעולתם של צדיקים שגורמי' שית"ש יתנהג עם עולמו במדה"ר כיון שי"ת רוצה בזה ובזה הנהגתו ומה פעולה צריך לזה רק זה ע"ד הפסוק ולך ה' חסד שבאמת אתה רב חסד ונוהג בחסדו כל דור ועכ"ז ית"ש רוצה בעמו ונתן להם תורה ומצות שהם צינורות להמשיך השפעה דרך צינורות המצוה לכנס"י שהמצות הם רמ"ח צינורות גי' רחם והמשיך רחמנותו ית"ש מי"ג מדה"ר על כנס"י וז"ש ולך ה' החסד שית"ש רב חסד בעצמותו ית"ש ועכ"ז כי אתה תשלם לאיש כמעשיהו כאילו הוא הי' משפיע וע"י מעשיו הי' ממשיך החסד אף שלך ה' החסד וז"ש רצה הקב"ה לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצות כנ"ל שהתורה ומצות הם צינורות להמשיך החסד אף שרצונו ית"ש בחסד להשפיע מכ"מ מזכה את ישראל בכך שיהי' כאילו הם הם המשפיעים וזיכה אותם בזה והנה הצדיק שממשיך השפע דרך הצינורות המצות כנ"ל יודע הצדיק בעצמו שאין הוא העושה והגורם רק ית"ש רצונו להטיב לברואיו רק שמבין כנ"ל שית"ש רוצה להחזיק לו טובה לומר שהצדיק הוא המשפיע וז"ש השלך על ה' יהבך והניקוד של יהבך עולה בגי' חסד שתשליך החסד שעשה ית"ש עם כנס"י השלך על ה' שתדע בעצמך שהוא ית"ש עושה חסד רק והוא יכלכלך כי כל הוא נקרא משפיע וכלכל ב"פ כל וז"ש והוא יכלכלך שיעשה אותך צינור ומשפיע כאילו אתה משפיע ומכלכל ומחזיק לך טובה ע"ז שגרמת ההשפעה לכנס"י כנ"ל בפי' הפסוק כי אתה תשלם לאיש כמעשהו והנה איתא במדרש שאברהם ראה שמדתו ית"ש להתנהג בחסד עם בריותיו מכל העולם ולכן תפס במדת החסד שכוונתו הי' להיות מרכבה וצינור למדת התסד לקיים התורה ומצות בזה גרם שזקן בא בימים שי"ג מדה"ר נקראים י"ג ת"ד והם למעלה מהזמן וגרם להמשיך השפע מהם בזי"ה שנקראים ימים על שהם בזמן ג"כ וז"ש שזקן בא בימים שתחת הזמן ועי"ז גם לשם המשיך השפע מי"ג ת"ד לעוה"ז שתחת הזמן ועי"ז וה' בירך את אברהם בכל שבכל כתוב בספרים שכנס"י נקראת כן וגם כתוב שהשם בפסוק זה היא בניקוד יהבך לרמוז שאף שלך על ה' יהבך הניקוד של יהבך גי' חסד שי"ת נוהג בחסדו כל דור עכ"ז וה' בירך לשון בריכה ומעיין להשפיע שה' בירך את אברהם עשה אותו בריכה וצינור להמשיך השפע בכל לכנס"י שנקראת כן נעשה אברהם צינור להמשיך השפע לכנס"י:
2
ג׳א"י כי הכתוב אומר לנו צדקתו של א"א ע"ה שאף שהי' זקן והלך כבר בכל המדריגות ובכל הבחי' עכ"ז בא בימים שהי' עבודתו ית"ש דומה עליו בכל יום כחדש וזה בא בימים ע"ד שדרשו חז"ל ע"פ אשר אנכי מצוך היום שבכל יום יהי' בעיניך כחדשי' ועי"ז הי' ממשיך חסדים חדשים בכל פעם כמ"ש חדשים לבקרים בחי' מקור הוא חסד מתחדש בכל יום ברן יחד כוכבי בוקר ועיין בזוהר הק' ע"פ ימי שנותינו בהם שבעים שנה ואם בגבורות שמונים שנה עד היכן אית דרגין ידועין מכאן ואילך לית דרגין ידועין מורה כנ"ל (שבכל יום הי' בעיניו עבודתו ית"ש) שכבר הולכין אז בכל הדרגין ובחי' אברהם על כל זה בא מחדש בימים כנ"ל שבכל יום הי' בעיניו עבודתו ית"ש כדבר חדש ועי"ז פעל כנ"ל שהמשיך מי"ג מדות הרחמים בחי' זקן מלא רחמים והמשיך מראשית הבריאה שברא ית"ש העולם כי הי' רצונו ית"ש להטיב לנבראיו ולכן ר"ת את השמים ואת הארץ השם אהוה גושפנקא דחתם בי' שמיא וארעא גי' טוב כמספר שם הנ"ל בחי' ראשית הבריאה ופעל להמשיך חסדים הגדולים כנ"ל שהניקוד מהשם הזה וה' בירך כו' היא בניקוד יהבך מורה על חסדים גדולים ולכן הניקוד ביהבך גי' חסד מורה שלכן המשיך על ה' יהבך כי תהי' בטוח בחסדו הגדול ית"ש שאין שיעור וערך וגבול לחסדו ית"ש משם המשיך אברהם חסדים עליונים ונעשה בריכה להשפיע לכנס"י כנ"ל ובאליעזר מצינו ג"כ שהלך בד"ז שבכל יום הי' בעיניו כחדשים וז"ש ואבוא היום אל העין היום יצאתי והיום באתי כאילו היום בא אל הבאר מעין עבודתו ית"ש וזה שאמר הכתוב [ואבוא היום אל העין] היום יצאתי והיום באתי ע"ד שכתוב בתנד"א בכל יום אדם נזכר ובכל יום אדם נפדה בכל יום אדם מת ובכל יום אדם מתחי' ולכן אמר היום יצאתי והיום באתי שכבר יצאתי מעוה"ז והיום באתי לעוה"ז ולכן צריך בכל יום להתחיל מחדש בעבודתו ית"ש כיון שבכל יום נעשה ברי' חדשה ועי"ז כשעובד כנ"ל ממשיך חסדים חדשים כנ"ל.
3
ד׳במדרש ואברהם זקן בא בימים וה' בירך את אברהם בכל הה"ד עטרת תפארת שיבה בדרך צדקה תמצא על שעשה אברהם צדקה כמ"ש כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו כו' ושמרו דרך ד' לעשות צדקה כו' זכה לשיבה משל למלך כו' ונותן לאוהבי ועטרה שעל ראשי כו' ושער ריש' כעמר נקי הנה מצינו שאחז"ל אצטגנינות גדול היתה בלבו של אברהם ועד שחקר בחכמתו שהעולם יש מאין וחקר ואמר וכי יש ביר' בלא מנהיג ואמר לו י"ת אני הוא בעל הבירה ונתבטלו אצלו כל החכמות לאחדותו י"ת להמשיך עי"ז ההשפעה מחכמה עליונה שנקראת מרים כמ"ש בכוונת ולכן נקרא אברם כי החכמה נקראת רם כנ"ל ונקראת אם כידוע וכענין זאת כתבתי במ"א וע"פ וארא אל אברהם אל יצחק פי' רש"י וארא אל האבות שאברהם יצחק ויעקב המשיכו מאורות עליונים שנקראו אבות והנה מחכמה עליונה ממשיכן חיים כמ"ש והחכמה תחי' את בעלי' ולכן חכמה גי' חיים וזהו שדרשו חז"ל במדרש על אברהם רודף צדקה וחסד ימצא חיים ולכן כתיב ואלה שני חיי אברהם אשר חי הוכפל הלשון להורות על המשכה מחכמה עליונה חכמה תחי' שזה חיות האמת כמ"ש על קיום המצות מהתורה שהוא החכמה מחיים ואברהם שקיים כל המצות עד שלא נתנו ואחז בחכמת התוה"ק המשיך חיים מחכמה כנ"ל שהחכמה גי' חיים והחכמה תחי' ולכן כתיב עץ חיים היא למחזיקים כי עץ התורה דבוק בו ית' ובכלל ישראל דכתיב ואתם הדבקים בד' אלהיכם חיים כולכם היום ולכן אברהם על קיומו התורה הי דבוק בו ית"ש ונקרא אברהם אוהבו והמשיך חיים כנ"ל שלכן כתיב בו ואלה שני חיי אברהם אשר חי הכל ע"י החכמה כנ"ל שחיים מחכמה שגימ' החיים והחכמה תחי' כנ"ל והנה כתיב ראשית חכמה יראת ד' ולכן כתיב יראת ד' תוסיף ימים כי ע"י יראה שהוא ראשית החכמה בא חיים והנה יראה גי' גבורה שביראה יתגבר על יצרו על שיודע שעל הכל נותן דין וחשבון לפני אדון כל ית"ש ולכן אמרו חז"ל לא הי' אדם שקראו לו י"ת אדון עד שבא אברהם וקראו אדון כי הוא המשיך היראה מחמת חכמה כנ"ל להיות מתירא מאתו ית"ש שהיא אדון עולם מכל הברואים והכל משיבין לו ית"ש והנה ידוע ששם אדני שמורה על שהוא ית"ש אדון הכל משם מדת יראה וגבורה וצריך לאחוז במדת יראה ולהתגבר על יצרו להמתיק הדינים והגבורות משם אדני שהנה זאת היראה הוא צדק מורה על שם אדני וכתיב בזוה"ק ששם דינים גדולים כמ"ש שם דלא יתמרק עלמא בשלהובא דצדק וצריך להמתיק ולעשות מצדק צדקה וזהו הי' עבודתו של אברהם שכתיב בו אשר יצוה את בניו ואת ביתו אחריו ושמרו דרך ד' לעשות צדקה כו' כי באברהם כתיב מי העיר ממזרח צדק שהוא הי' מעורר היראה מצדק ומה שאברהם עשה מצדק צדקה כי בהבראם אחז"ל בה' בראם גם דרשו ז"ל באברהם שבשבילו נברא העולם נמצא הי' לו כח באות ד' שהעוה"ז נברא בד' כנ"ל כמו שדרשו ז"ל ע"ד כי ביה ד' צור עולמים וזהו ענין הה' שניתוסף לשמו של אברהם להורות שכל העולם בשבילו נברא באות ה' ובכח הה' עשה אברהם מצדק צדקה והמתיק כל הדינים וזהו הי' ענינו שעשה תמיד צדקה וגמ"ח כמ"ש ויטע אשל בבאר שבע כדי להמתיק כל הדינים צדק כי מוטל הי' הדבר עליו כי הוא הי' המעורר מדה זאת ע"י היראה כנ"ל ע"ש הצדקה שעשה הי' מעורר הי"ג מדה"ר מוחנותי את אשר אחון וז"ש אחד הי' אברהם שהמשיך הי"ג מדה"ר גי' אחד ולכן כתיב כי אחד קראתיו ואברכיהו והנה ידוע שיש י"ב צרופי הוי' וכשמצטרפין ובאין למקור האחדות מדת אין משם בא כל הרחמים כמ"ש מאין יבא עזרי והנה כ"ז הי' הכח בידו על שהיא הי' עיקר הבריאה כנ"ל וז"ש המדרש עטרת תפארת שיבה שנתן לו ית"ש עטרת שבראשו כידוע שענין שיבה מורה על מדת כתר מקור י"ב הויות שהם גי' שי"ב מעם ד' דאברהם כנ"ל שהעולם נברא באות ה' היא בשבילו הרי הכל גי' שיבה ור"ת י"ב שמות הוי' ופתח אברהם שערים עליונים כנ"ל וז"ש שער ראשו כעמר נקי כידוע שהשערות הם חלולים כמו שערים ואברהם פתח שערים עליונים כנ"ל. וז"ש ואברהם זקן בא בימים זה שקנה חכמה כנ"ל שאברהם ממדת חכמה כנ"ל וכבר אמרנו שפי' רש"י וארא אל האבות מורה שבעולמות עליונים יש מדת שנקראים אבות והמדה נקראת בעולמות עליונים אברהם חכמה שמשם המשיך אבינו כנ"ל ובעולמות עליונים נקראת אברהם זקן כנ"ל שזקן מורה על חכמה זה שחנה חכמה ובחי' אברהם זקן המשיך א"א לכל המדות על צדקה מחסד כנ"ל והכניס החסד שהוא מדת אברהם כמ"ש חסד לאברהם לכל המדות וז"ש ואברהם זקן מדת החכמה בא בימים בזי"ה וה' ברך את אברהם בכל מידת אברהם חסד נמשך לכל המדות ובירך לשון המשכה ובריכה למדת חסד בכל המדות ובזה מתורץ הכפל שמתחילה אמר אברהם זקן כו' ואח"כ עוד בירך את אברהם וד' בירך אותו הל"ל רק כנ"ל שהראשון קאי על מדת חסד לאברהם כנ"ל שאברהם המשיך החכמה בזי"ה וזה הענין שכתוב בספרים לומר פסוק ואברהם זקן כו' ואח"כ עוד בירך את אברהם וה' בירך אותו הל"ל רק כנ"ל שהראשון קאי על מדת חכמה והשני על המשכתו ממדת חכמה בהימים וזהו ענין התחדשות המוחין בכל יום תמיד כידוע שהוא צורך השינה שיבוא המוח להעלם ואח"כ מתחדשות ולכן בר"ח שאז התחדשות הלבנה אומרים פסוק זה שמורה ג"כ על התחדשות המוחין כנ"ל ששניהם אחד בענין התחדשות כנ"ל.
4
ה׳ויאמר ד' אלקי אדוני אברהם הקרה נא לפני היום ועשה חסד עם אדני אברהם להבין זה מה מהירות שהיום יקרה ד' לפניו ואם יהי' ביום מחר ג"כ יהי' טוב רק כי הנה כתיב בכל דרכיך דעהו שהאדם צריך בכל מעשיו להבין ולשקול מעשיו ודרכיו שיהי' לשם שמים וזו פי' ד' בדד ינחנו ואין עמו אל נכר בדד ר"ת בכל דרכיך דעהו כנ"ל ואין עמו אל נכר שלא יהי' כוונתינו לפניות וכח אחר רק לד' לבדו לישב האדם לעצמו בכל מעשיו איך הוא לעבודתו ולבוא על דבר זהו לעבודתו וליראתו ית"ש ובכל מדה שעוסק אם באהבת דבר ויראת דבר וכדומה בכל ז' מדות ידבק ע"י במדותיו ית"ש באהבתו ויראתו וכדומה בכל המדות והנה מצינו בארון שכל מדותיו הי' שבירות לא אמות שלימות ללמד לנו על מי שרוצה להיות משכן התורה שתשכון בו דוגמת הארון צריך שמדותיו יהי' שבורות לא להיות טוב לכל כי לפעמים צריך לכעוס לעבודתו ית"ש כמ"ש רגזו ואל תחטאו ולכעוס על עוברי רצונו ית"ש וכדומה וכן במדת גבורה צריך לשקול בזה דרכיו שלא יהי' כעסן יותר מדאי ועד"ז בכל מדותיו מדת שבירות לא להיות מדה אחת שעכ"ז אין לו שלימות שאין שלום בכל מדותיו רק צריך להיות מדותיו שבירות ואז יכול להיות משכן לתורה וזה רמז ית"ש בארון שמדותיו שבורות והנה כתיב אל ד' ויאר לנו כי העיקר לעבדו ית"ש באהבה ויראה והם רומזים בשם אל הוי' כי אל היא לשון אילי הארץ לשון תוקף והוי' שם הרחמים כי שם אל הוא מורה גבורות ממתקות ממדת גבורה והוי' הוא רחמים חסד וכשעובד האדם ביראה ואהבה עושה יחוד בין ב' שמות הנ"ל אל הוי' והם גי' יום עה"כ שבה הארה גדולה מהם ולכן הם גי' יום שמאיר כמ"ש ויקרא אלקים לאור יום וז"ש אל ד' ב' שמות הנ"ל ויאר לנו שמאיר לכל הבחי' ולכל הגבורות נעשה ג"כ חסדים וז"ש ויאר לנו גי' אלקים שאף שם אלקים יעשה חסד ומאיר בחסדו בהארת ב' שמות הנ"ל שהם גי' יום וזהו מורה ג"כ אותיות יום שהוא יו"ד וא"ו מ"ם יו"ד מורה על שם אלקים כי יו"ד היא הראשית וכן שם אל ראשית י"ג מדה"ר שמשם נשפע לוא"ו מורה על דין ומשם להמ"ם מורה על השפעה לעוה"ז לד' רוחות והנה אליעזר שהלך בשליחותו של א"א ע"ה והבין שצריך לדבק בבחינתו אברהם ויצחק אהבה ויראה ענין הב' שמות הנ"ל ובאמת כ"א כלול גם מחבירו כידוע שבעקידה נכלל אברהם ג"כ במדת יצחק וכן יצחק במדת אברהם והי' יצחק כלול ג"כ מחסד ולכן יצחק גי' אל אלקים הוי' אדני לומר שהי' כלול מכל המדות וכשהלך אליעזר בשליחותו של זה לקח לעוזרו אברהם ויצחק ולכן הוא הי' מוכן לשליחות זה כי שמו מורה על חיבור ב' שמות ומדות הנ"ל והשפעה הנ"ל (ל"ב) לכל המדות ועל פי זה כי אליעז' אותיות אל כנודע שם אל יזר גי' יצחק עה"כ שגי' הב' שמות הנ"ל אל הוי' אלקים אדני ובא השפע לכל הזיה"ה שכ"א כלול מכולם גי' טוב והוא הכל מרומז בתיבת אליעזר וזהו הי" תפילת אליעזר הקרה נא לפני היום פי' בקשתי הי' כיון שאני הולך בשליחות אברהם להשיא אשה ליצחק יהי' יחוד בין ב' שמות הנ"ל שהם מורים על אברהם ויצחק אהבה ויראה שעי"ז מאיר לכל כנ"ל בפי' אל ד' ויאר לנו שאף בגבורות יהי' מאיר החסדים והשפע הטוב ואליעזר הי' כלול הנ"ל כאשר רמוז בשמו כנ"ל ולכן ביקש תפילה זאת וז"ש המדרש ע"פ זה מי בכם ירא ד' שומע בקול עבדו אליעזר ובכ"מ שהלך אפי' בחשיכה ה' ית"ש מאיר לו כנ"ל שע"י שהי' שליח אברהם שכלול ג"כ מיראה הי' מאחד הב' שמות הנ"ל הרמוזים בשמו כנ"ל ובא אור יום הנ"ל והי' מאיר לו בכל הבחי' כנ"ל.
5
ו׳ובמדרש ויאמר ד' אלקי אברהם הקרה נא לפני היום ועשה חסד עם אדני זשה"כ עבד משכיל ימשול בבן מביש עבד משכיל זה אליעזר ומהו הי' השכלתו כו' ימשול בבן מביש זה יצחק שבייש את כל אוה"ע בשעה שנעקד ע"ג המזבח ובתוך אחים יחלק נחלה בתוך ישראל מה אלו מזכירין זכות אבות אף זרעו כו' הנה ברא ית"ש עולמו להטיב לנבראיו וכשעלה ברצונו הפשוט ית"ש לברוא העולם הי' כקרא שמו ית"ש אהי' שאמר אברא נבראים ואהי' להם לאלקי' ולהטיבם והי' מהוה ית"ש כל הוי' ונעשה אדון ית"ש על כל המעשה ונעשה עי"ז חיבור הוי' אהי' ואדני ובזה נמתקו כל הגבורות של אדני ע"י חיבור השמות של רחמים כי שם אהי' היא מקור י"ג מדה"ר של וחנותי את אשר אחון אע"פ שאינו כדאי והגון וכשיש א"ו איזה גבורה בעולם שנתעורר בעת ההיא צריך אזי האדם שלא לתלות כלל בזכות עצמו במעש"ט שעשה רק ימשוך מי"ג מדה"ר אע"פ שאינו הגון וכדאי ובזה יומתקו כל הדינים של שם אדני וזהו שאומרים אל אדון על כל המעשים שכמו שבעת הבריאה נמתק שם אדני ע"י י"ג מדה"ר שעיקרן והתחלתן הוא שם אל כן אנו רוצים להמשיך תמיד חסד אל לכל המדות ולבחי' שם אדני וזהו הי' תפילתו של אליעזר להמתיק הדינים כי ידוע שיצחק מדה"ד ולכן אליעזר אמר והי' הנערה אשר אמרה כו' ואמרה שתה וגם לגמליך אשאב אותה הוכחת לעבדיך ליצחק כיון שהיא גומלת חסדים והיא במדת חסד תמתיק הגבורות יצחק וכאן בזיווג יצחק עם רבקה הי' גמר מיתוק גבורות יצחק כי הגם שכבר בעת העקידה נכלל בחסד אברהם עכ"ז הי' צריך למיתוק בזיווגי הנ"ל וז"ש ובה אדע כי עשית חסד עם אדוני כנ"ל ששם אדני יומתק בחסד וכל המתקות אלו ע"י המשכת מי"ג מדה"ר כנ"ל וז"ש והוא עומד על הגמלים כי כתיב בספרים בזוה"ק י"ג מכילין דרחמי אנון גאות ד' והנה גמל ר"ת "מלך "גיאות "לבש מורה על התלבשות ית"ש בי"ג מדה"ר גיאות ד' וז"ש והוא עומד על הגמלים שהמשיך מי"ג מדה"ר ולכן אחז"ל הרואה גמל בחלום מיתה נקנסה עליו מן השמים וניצל ממנה כי נמשך עליו מרחמים הגדולים י"ג משם גומל חסדים טובים וז"ש ויצא יצחק לשוח בשדה לפנות ערב וירא והנה גמלים באים כי גם יצחק מכיון שכבר התחיל המיתוק בעת העקידה להמתיק הדינים ולשוח בשדה חקל תפוחין קדישין בחי' מלכות לפנות ערב שהוא עת התעוררת הדינים הלך להמתיקם בבחי' מלכות כי יצחק גי' ד"פ שם ב"ן שהוא שם הוי' במילוי ההי"ן שאות ה' מורה על נוקב' שכשהקב"ה מקבל ולוקח כביכול תענוג מעם קרובו ישראל לעצמו ית"ש נתמלא שם הוי' ית"ש במילוי ההי"ן שהוא נוקבא מקבל וכשיהי' כן בכל הד' עולמות אבי"ע שבכול' נתעורר התענוג הזה ונמשך השפע עי"ז בכל הד' עולמות אז הוא ד"פ שם ב"ן גי' יצחק ולכן הלך לשוח בשדה בחי' מלכות נוקבא בחי' שם ב"ן וז"ש בזוה"ק שד' לשונות מלשו' זיווג נאמר ביצחק לרמז על הד' הנ"ל וישא עיניו וירא והנה גמלים באים כנ"ל ד' מלך גיאות לבש די"ג מדה"ר גיאות ד' ושאלה רבקה מי האיש הלזה ההולך בשדה לחקל תפוחין כנ"ל ויאמר העבד הוא אדוני שעדיין הוא בגבורה קצת שם אדני וכוונתו שיהי' המיתוק ע"י הזיווג וז"ש ויביאה האוהלה שרה אמו שכמו שאברהם הי' טפל לשרה בנבואה כמ"ש ז"ל ע"פ כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקולה כן רבקה היתה במקום שרה אמו ויצחק טפל לה ונמתקו גבורותיו על ידה שהיתה בחי' חסד וז"ש הקרה נא לפני היום כי יום הוא בחי' חסד כנ"ל בפי' הפ' שמורה חסד ועשה חסד עם אדוני שם אדוני יומתק בחסד יום והנה כל הענין הזה מורה כנ"ל על המתקות גבורות וכל פעולתו של אליעזר הי' על ענין זה כי אליעזר עבדו המושל בכל אשר לו הי' בחי' מט"ט המלאך הנקרא עבד חנוך נער והיא המושל כביכול בהנהגות עולם שהשי"ת נותן לו הנהגה זאת ובו נמתקו גבורות יצחק וז"ש במדרש עבד משכיל זה אליעזר ומושל בבן מביש זה יצחק כי אליעזר רומז למט"ט וימשול ביצחק להמתיק גבורותיו ומה שאמר לו שים נא ידך תחת יריכי זה הי' כדי שעי"ז ילך עמו מלאך הברית הנקרא מלאך הגואל ולכן "הוא "ישלח "מלאכי "לפניו ר"ת מילה וזה שאמר כאן כשסיפר אליעזר ללבן אמר לו בשם אברהם שאמר אשר "התהלכתי "לפניו "ישלח "מלאכו אתך ג"כ ר"ת מילה ומה שאמר כאן אתך ואברהם אמר לפניך אליעזר רצה להורות שיש לו ג"כ אחיזה בבחי' מלאך הברית ולכן אמד כך שמורה בצוותא חדא והתחברות עם מלאך הברית מלאך הגואל כנ"ל [ועיין מענין זה לקמן בריש פ' תולדות מענין מיתוק הגבורות בזיווג זה הק'] וז"ש במדרש שהזכיר זכות אבות מורה שהמשיך ממדות עליונות שנקראו אבות כמ"ש במ"א ובין "אחים "יחלק "נחלה הר"ת הוא אין שהמשיך מראשית הכל בחי' אין להמתיק הכל כנ"ל וכדה על שכמה כי צריך האדם לקבל על עצמו עומ"ש ועי"ז מביא שפע לכל הנבראים ע"י שממליכו ית"ש על כל הבחי' וז"ש וכדה על שכמה וכדה אותיות כ"ד ה' כאילו כתיב כ"ד כ"ה שהכף נצטרף גם לה' לרמוז לכ"ה אותיות בשמע ישראל עד סוף הפ' וכ"ד אותיות בברוך שכמל"ו שבאלו האותיות ממליכין אותו ית"ש וגורמין יחוד ומביאין שפע וז"ש ותרד כדה שעי"ז שתרד כדה שרומז לשפע מהאותיות אלו ותשקהו ותאמר גם לגמליך אשקה כו' שיגרום שפע לכל הנבראים.
6