זבחים ג׳ אZevachim 3a
א׳יָתֵר עַל כֵּן, כָּתַב לְגָרֵשׁ אֶת אִשְׁתּוֹ וְנִמְלַךְ, מְצָאוֹ בֶּן עִירוֹ וְאָמַר לוֹ: ״שְׁמִי כְּשִׁמְךָ וְשֵׁם אִשְׁתִּי כְּשֵׁם אִשְׁתְּךָ״ – פָּסוּל לְגָרֵשׁ בּוֹ.
1
ב׳דִּילְמָא שָׁאנֵי הָתָם, דְּאִינְּתִיק לֵיהּ לְשֵׁם גֵּירוּשִׁין דְּהָהוּא!
2
ג׳אֶלָּא מֵהָא: יָתֵר עַל כֵּן, יֵשׁ לוֹ שְׁתֵּי נָשִׁים שֶׁשְּׁמוֹתֵיהֶן שָׁווֹת – כָּתַב לְגָרֵשׁ אֶת הַגְּדוֹלָה, לֹא יְגָרֵשׁ בּוֹ אֶת הַקְּטַנָּה.
3
ד׳דִּילְמָא שָׁאנֵי הָתָם, דְּאִינְּתִיק לֵיהּ לְשֵׁם גֵּירוּשִׁין דְּהָהִיא!
4
ה׳אֶלָּא מֵהָא: יָתֵר עַל כֵּן, אָמַר לְלַבְלָר: כְּתוֹב, וּלְאֵיזֶה שֶׁאֶרְצֶה אֲגָרֵשׁ – פָּסוּל לְגָרֵשׁ בּוֹ.
5
ו׳דִּילְמָא שָׁאנֵי הָתָם, דְּאֵין בְּרֵירָה!
6
ז׳אֶלָּא מֵהָא: הַכּוֹתֵב טוֹפְסֵי גִיטִּין – צָרִיךְ שֶׁיַּנִּיחַ מְקוֹם הָאִישׁ וּמְקוֹם הָאִשָּׁה וּמְקוֹם הָעֵדִים וּמְקוֹם הַזְּמַן. וְאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: אַף צָרִיךְ שֶׁיַּנִּיחַ מְקוֹם ״הֲרֵי אַתְּ מוּתֶּרֶת לְכׇל אָדָם״.
7
ח׳תּוּ רָמֵי מִילְּתָא אַחֲרִיתִי – מִי אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: חַטָּאת שֶׁשְּׁחָטָהּ לְשֵׁם עוֹלָה – פְּסוּלָה, שְׁחָטָהּ לְשֵׁם חוּלִּין – כְּשֵׁירָה; אַלְמָא דְּמִינַהּ מַחֲרִיב בַּהּ, דְּלָאו מִינַהּ לָא מַחֲרִיב בַּהּ?!
8
ט׳וּרְמִינְהוּ: כׇּל הַגֵּט שֶׁנִּכְתַּב שֶׁלֹּא לְשֵׁם אִשָּׁה – פָּסוּל. וַאֲפִילּוּ לְשֵׁם גּוֹיָה נָמֵי פָּסוּל!
9
י׳וְשַׁנִּי: גֵּט – דַּל גּוֹיָה מִינֵּיהּ הָוֵה לֵיהּ סְתָמָא, וּסְתָמָא פָּסוּל. קָדָשִׁים – דַּל חוּלִּין מִינַּיְיהוּ הָוֵה לֵיהּ סְתָמָא, וּסְתָמָא כְּשֵׁירִים.
10
י״אוּרְמָא מִילְּתָא אַחֲרִיתִי: מִי אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: חַטָּאת שֶׁשְּׁחָטָהּ לְשֵׁם עוֹלָה – פְּסוּלָה, שְׁחָטָהּ לְשֵׁם חוּלִּין – כְּשֵׁירָה; אַלְמָא דְּמִינַּהּ מַחֲרִיב בַּהּ, דְּלָא מִינַּהּ לָא מַחֲרִיב בַּהּ?!
11
י״בוְהָתַנְיָא: ״תּוֹכוֹ״ – וְלֹא תּוֹךְ תּוֹכוֹ, וַאֲפִילּוּ כְּלִי שֶׁטֶף מַצִּיל!
12
י״גוְשַׁנִּי: חוּלִּין אֵצֶל קָדָשִׁים – כִּמְחִיצָה אֵצֶל תַּנּוּר; מָה מְחִיצָה אֵצֶל תַּנּוּר לָא מַהְנְיָא לַהּ כְּלָל, אַף חוּלִּין אֵצֶל קֳדָשִׁים לָא מַהְנְיָא לֵיהּ כְּלָל.
13
י״דדִּתְנַן: תַּנּוּר שֶׁחֲצָצוֹ בִּנְסָרִים אוֹ בִּירִיעוֹת, וְנִמְצָא שֶׁרֶץ בְּמָקוֹם אֶחָד – הַכֹּל טָמֵא.
14
ט״וכַּוֶּורֶת שֶׁהִיא פְּחוּתָה וּפְקוּקָה בְּקַשׁ, וּמְשׁוּלְשֶׁלֶת לַאֲוִיר הַתַּנּוּר – שֶׁרֶץ בְּתוֹכָהּ, הַתַּנּוּר טָמֵא; שֶׁרֶץ בַּתַּנּוּר, אֳוכָלִין שֶׁבְּתוֹכָהּ טְמֵאִין. וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר מְטַהֵר.
15
ט״זאָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: קַל וָחוֹמֶר! אִם הִצִּיל בְּמֵת – הֶחָמוּר, לֹא תַּצִּיל בִּכְלִי חֶרֶס – הַקַּל?!
16
י״זאָמְרוּ לוֹ: לֹא;
17