אגדת בראשית ע״אAggadat Bereshit 71
א׳פרק (ע) [ע"א] נביאים.
[א] ותאמר ציון עזבני ה' וה' שכחני (ישעי' מט יד). זש"ה אם אשכחך ירושלים וגומר (תהלים קלז ה), אמר הקב"ה לציון את אומרת עזבני ה', אם אשכחך אותך אשכח את התורה שנתתי בימין, דכתיב מימינו אש דת למו (דברים לג ב). ד"א אם אשכחך אשכח כל הניסים שעשיתי לישראל על הים, מה שאמרו לו בני ימינך ה' נאדרי בכח (שמות טו ו), ואת אומרת וה' שכחני.
[א] ותאמר ציון עזבני ה' וה' שכחני (ישעי' מט יד). זש"ה אם אשכחך ירושלים וגומר (תהלים קלז ה), אמר הקב"ה לציון את אומרת עזבני ה', אם אשכחך אותך אשכח את התורה שנתתי בימין, דכתיב מימינו אש דת למו (דברים לג ב). ד"א אם אשכחך אשכח כל הניסים שעשיתי לישראל על הים, מה שאמרו לו בני ימינך ה' נאדרי בכח (שמות טו ו), ואת אומרת וה' שכחני.
1
ב׳[ב] ד"א ותאמר ציון. זש"ה אי לזאת אסלח לך בניך עזבוני (ירמי' ה ז). על התורה שביטלתן שנקרא זאת, שנאמר וזאת התורה (דברים ד מד), ועזבתם אותה, שנאמר ויאמר ה' על עזבם את תורתי (ירמי' ט יב). ד"א אי לזאת שחיללתם את המילה שנקראת זאת, שנאמר זאת בריתי אשר תשמרו וגומר המול לכם כל זכר (בראשית יז י). ואתם עזבתם אותה, שנאמר כי עזבו בריתך (מ"א יט י), אי לזאת אסלח לך ויתרתי על הכל לי עזבתן, שנאמר בניך עזבוני וישבעו בלא אלהים (ירמי' שם ה ז). השבעתי אתכם בסיני, ואתם הנשבעים באשמת שומרון (עמוס ח יד), ואחר כל שעזבתן אותי ואת התורה ואת השבת ואת המילה, אלא אומרת עזבני ה' וה' שכחני.
2
ג׳[ג] ד"א ותאמר ציון עזבני ה'. אמר דוד חשבתי ימים מקדם שנות עולמים, הלעולם תאנף בנו וגו' (תהלים עז ו). מה ראתה לומר עזבני ה', אלא אמרה חשבתי כל ימים שבראת ולא נגאלתי, חשבתי ימי נדה, שכך אמר הנביא כטומאת הנדה היתה דרכם לפני (יחזקאל לו יז), חשבתי ולא נגאלתי, חשבתי ימי לידה, שאמר הנביא לכן יתנם עד עת יולדה ילדה (מיכה ה ב). חשבתי ימי הדורות, דכתיב שנותיו כמו דור ודור (תהלים סא ז). חשבתי עשרים שנה אלו שנתרצה ליצחק אחר עשרים שנה, שנאמר ויהי יצחק בן ארבעים שנה בקחתו את רבקה וגו' (בראשית כה כ), ובן ששים הוליד, שנאמר (ויהי יצחק) [ויצחק] בן ששים שנה בלדת אותם (שם שם כו), חשבתי ולא נגאלתי. חשבתי עשרים ושתים שנה ליעקב, כנגד עשרים ושתים שנה שעשה יוסף חוץ [מאביו], ואחר עשרים ושתים שנה נתוודע לו, שנאמר רב עוד יוסף בני חי (שם מה כח), חשבתי ולא נגאלתי. חשבתי המלכיות ע' שנה לבבל, שנאמר (כפי) [כי לפי] מלאת לבבל שבעים שנה (ירמי' כט י), וחשבתי של מדי ושל יון ולא נגאלתי, והרי כמה שנים ארם משעבדת אותי ולא נגאלתי, שמא השכח חנות אל (תהלים עז י), או שמא האפס לנצח חסדו וגו' (שם שם ט) לפיכך אני אומרת עזבני ה'.
3
ד׳[ד] ד"א למה אמרה עזבני ה', אלא אמרה ציון שבני (פי' השבאים שלי) הזכירוני שנאמר כי שם שאלונו שובינו (תהלים קלז ג), והוא לא הזכירני, שנאמר על נהרות בבל וגו' (שם שם א), אבל את אומרת אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני (שם שם ה), ולא אמרת אם אשכחך ציון, הוי עזבני ה'.
4
ה׳[ה] ד"א ותאמר ציון עזבני ה' מה ראתה לומר כך, אלא אמרה לא שרה שכינתו במקום ונסתלק וחזר שם עוד, האיך שרה במדבר סיני, שמא משסילק שכינתו משם חזר שם עוד, שרה בנוב ושילה ובגבעון משסילק שכינתו משם, חזר שם עוד, אף אצלי שרה ואמר זאת מנוחתי עדי עד (תהלים קלב יד), וסילק שכינתו ולא חזר, ואני אומרת כשם שעשה בכל המקומות אף לי כך עושה, הוי עזבני ה' וה' שכחני, אמר לה הקב"ה התשכח אשה עולה (ישעי' מט טו), שמא אשכח האישים והעולות שקיבל ממך, גם אלה תשכחנה ואנכי לא אשכחך (שם שם). א"ר ברכיה חייך שאעפ"י שעשית לי טובות הרבה, אף רעות הרבה עשית, ואיני נזכר הרעות שעשית אלא הטובות, גם אלה תשכחנה ואנכי ה' אלהיך לא אשכחך (ישעי' שם), למה מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה (שה"ש ח ז), איזה אהבה אוהב ה' שערי ציון מכל משכנות יעקב (תהלים פז ב).
5
