אבקת רוכל קכ״זAvkat Rokhel 127
א׳דיני מקח וממכר
1
ב׳א שאלה ראובן הוציא שטר על שמעון ולא מצא לו נכסים לגבות מהם ורצה לטרוף מלוקח שלקח קרקע משמעון אחר זמן השטר חוב טען הלוקח ואמר והלא נפרעת משטר חוב זה בבגדים שלקח' משמעון יותר ממה שעולה שט"ח המוקדי' השיב ראו' ואמ' בגדי' שקבלתי לא היו מחוב זה אלא משטר חוב אחר מאוחר שיש לי עליו בסך גדול וכתוב בו שיפרע לו בבגדים אבל משטר חוב זה לא קבלתי כלום והוציא השטר חוב המאוחר בפנינו וכתוב בו כדבריו שיפרע לו בגדים וגם כתוב על גב השטר סך מה שקבל מהחוב ההוא מבגדים הדין עם ראובן לטרו' מהלוקח שטר חוב המוקדם או לאו: תשובה הדין עם ראובן מכמה טעמים חדא שאם פרעון זה של בגדים הללו לא היה בפני עדים הא אמרי' בעובדא דאבימי דא"ל סיטראי נינהו דאי לא פרעיה בעדי' מגו דיכול למימ' לא היו דברים מעולם יכול למימר סטראי נינהו ואפי' אם פרעון זה היה בפני עדים בנדון זה נאמן לומר סיטראי נינהו משום דע"כ לא אמרינן התם דאי פרעיה בפני עדים לא מהימן לומר סיטראי נינהו אלא היכא דההיא טענה דסיטראי הויא מלוה ע"פ וכדפרש"י ז"ל וכתב הרא"ש ז"ל ובלא מגו לאו טענתא מעליתא היא דיותר ברצון אדם פורע מלוה בשטר ממלוה על פה משמע בהדיא דהיכא דתרויהו הוו מלוה בשטר אפי' איכא עדים דפרעיה מהימן לומר סיטראי נינהו ואפי' היה חוב זה שטען המלוה שממנו נתפרע מלוה ע"פ נאמן המלוה אם יש לו עדים שחייב דע"כ לא אצריכינן למיגו אלא משום דלא היה להם עדים על המלוה על פה אבל אם היה להם עדים על המלוה על פה אפי' פרעינהו באפי סהדי יכול למימר סיטראי נינהו וכמ"ש הרשב"א בתשובה וז"ל ומגו דקאמר התם לומר שהם נאמנים לומר שהוא, חייב להם בעל פה מצד אחר שאילו פרע בפני עדים לא היו נאמנים שחייב ע"פ מצד אחר אבל כל זמן שמביא ראיה שחייב לו מצד אחר אפי' פרע בפני עדים יכולים לומר לא לשם חוב זה שאמרת אלא לשם אותה שחייב מצד אחר בע"פ קבלום עכ"ל ועוד אפי' עדים מעידים שפרעו בפניהם ואומרים שא"ל הלוה בשעת פרעון הילך בגדים אלו בשביל החוב המוקדם והמלוה קבל ושתק יכול לומר אח"כ בשביל השט"ח מאוחר קבלתים כמ"ש הר"ן שם והרשב"א ועוד דכיון דמנהג פשוט לכתו' בשטר דידן נאמנו' נאמן מלוה זה לומר משטר המוקדם לא נפרעתי ואפי' לדברי האומרים דאין נאמנות מועיל לגבי לקוחות אלא א"כ קדם הנאמנות למכירה ה"נ קדם הנאמנות ואפי' לדברי האומרין דאפי' בכה"ג לא מהני היינו בלא שבועה אבל בשבועה מיהא מהימן ועוד שהרי ידים מוכיחות שהפרעון היה מהחוב המאוחר לפי שבשטר המאוחר כתוב שיפרענו בבגדי' ובשטר המוקדם אין כתוב כן ופרעו בבגדים מסתמא השטר חוב שכתוב בו שיפרענו בבגדים הוא שפרעו ועוד שכיון שעל גב השטר המאוחר כתוב הפרעון ודאי מההוא שטרא פרעיה דאי משטר המוקדם אגביה הוה ליה ללוה להכתיב הפרעון ועוד שכיון שהפרעון עולה יותר מסך השטר המוקדם אם איתא דההוא שטרא פרעיה שטרא בידיה מאי בעי:
2
ג׳הכלל העולה דמכל חד מהני אנפי דהוה סגי לזכות את ראובן כ"ש בהצטרף כולם הדבר פשוט הוא שראובן זוכה בדין לטרוף מהלקוחו' שטרו המוקדם אחר שכתבתי זה נודע לי שפרעון הנז' לעיל היה בפני עדים ואחד מן העדים הוא שכתב הפרעון על גבי השטר המאוחר ההוא במעמד הלוה וא"כ הוברר הדבר שהלוה על דעת השטר המאוחר פרעו ולא על דעת השטר המוקדם והילכך נתחזק ונתברר הדבר יותר שראובן יטרוף מהלוקח כדי שטרו המוקדם נאם הצעיר יוסף קארו
3
