אבקת רוכל קל״גAvkat Rokhel 133
א׳והנני משיב ואומר שאין דעתי נוחה בפסק הזה ובעיני יפלא כמה מהדר והמפך בכמה טצדקי למשכן נפשיה לאפוקי ממונא כי מ"ש וז"ל אבל כפי הנראה מהטענות לא מסר שמעון סחורת ראובן לשומר אחר אלא ששם אותה בספינה וא"כ חייב אפי' יש עדים שנאנסה דהוי תחילתו בפשיעה וסופו באונס דחייב כו' ואפילו מסרו ביד הגוי בעל הספינה ויש עדים שנאנסה נראה ג"כ דהוי תחלתו בפשיעה וסופו באונס דחייב כו' ואפילו מסרו ביד הגוי בעל הספינה ויש עדים שנאנסה אבל גוי דאין אמנה בו ופיהם דיבר שוא אפי' בדיעבד נמי הויא פשיעה דמחזקינן לה כגנבי כו' והוי תחילתו בפשיעה וסופו באונס וחיישינן ששלח בה יד דקם ליה ברשותיה להתחייב באונסין והוי כפושע מי שמסרה בידו עכ"ל אעיקרא דדינא פירכא שכתב שלא מסר שמעון סחורת ראובן לשומר אחר אלא ששם אותו בספינה וכי המשים סחורתו בספינה לא יקרא מסר לשומר וכי בשופטני עסקינן שמניחים סחורתם בספינה שלא מדעת בעל הספינה וגם הספינה אינה חצר שאינה משתמרת שיוכל שום אדם להניח בה סחורתו שלא מדעת בעל הספינה וסופריו ומשרתיו והמלחים והחבלים וכבר פשוט הוא שאין מכניסים שום סחורה כי אם מדעת בעל הספינה וסופריו וכותבים בספר הסחורה שמכניסין ושל מי הוא ואין לך שומר שמסר לשומר גדול מזה וכמדומה שאינו בקי בענייני הספינות וחשבם כחצר שאינה משתמרת ולא השכיל לראות במעשה דמרדכי בפרק המפקיד שהביא בסוף דבריו שכ' בהדיא שמה ששם בספינה הוי שומר שמסר לשומר היה נמנע מלכתוב מ"ש אבל נראה שלא פקח עיניו על אותו מעשה אלא שאחר שכתב מ"ש וחמל על יגיע כפיו והניחו כמו שהיה כתוב:
1
ב׳ומ"ש עוד ואפילו מסרי ביד הגוי בעל הספינה אבל גוי אפילו בדיעבד הוי פשיעה כו' לפי דבריו שאין לך סוחר שמביא סחורה בספינה שאינו פושע שכולם מוסרים סחורתם לבעל הספינה ונעלמה מעיניהם עד שמגיעים למחוז חפצם ומחזירה להם ואי אפשר בספינות גדולות להיות בענין אחר לומר שתהיה הסחורה ביד הסוחר בהיותו בספינה שהרי הסחורות מכניסים אותם בתחתית הספינ' זו ע"ג זו עד שתמלא כל התחתית והאנשים יושבים על גבה וא"כ כיון שכבר ידוע שאי אפשר להביא הסחורה בספינ' אא"כ ימסרנה ביד הספן גוי כי מסר ראו' לשמעון סחורתו אדעתא שימסרנה לספן גוי בין בהליכה בין בחזרה מסרה לו ואין כאן רמז פשיעה כלל אלא עשה שליחותו כמו שציוהו וכך לא בא עמה כמו בא עמה דדא ודא אחת היא כמו שהוכחתי בבירור ומ"ש עוד אלא שכתבו בהגהות דהיינו באונס הבא מחמת פשיעה כו' וכי דייקינן בה שפיר חזינן דלא דמי להא דמלאך המות כו אם לא היה שולחה בספינה זו והיה מביאה עמו היתה ניצולת שהרי בא הוא עם שאר נכסיו בשלוה ואפשר נמי דאם היה הוא בספינה זו אפשר שהיה יכול להציל כו' אע"פ שלענין הדין לא הייתי צריך להשיב ע"ז מפני שכל דבריו אלה על יסוד שיש כאן פשיעה וכבר הוכחתי שאין כאן פשיעה כלל מ"מ כדי שלא יראה מתוך שתיקתי שאני מודה בדבר אכתוב את אשר עם לבבי שמ"ש אם לא היה שולחה בספינה זו והיה מביאה עמו היתה נצולת הרי בא הוא עם שאר נכסיו בשלוה הדבר ברור שלא מחמת שמסרה לספן בא האונס וכיון שכן מה לי אם בא הוא עם שאר נכסיו בשלוה או אם לא בא:
2
ג׳ומ"ש אפשר נמי שאם היה הוא בעצמו בא אפשר שהיה יכול להציל כו' ויש ביד הערלים בעלי הספינה להחביא איזה יהודי איני יודע מה ענין זה לכאן שעל הסחורה אנן דנין לא על הצלת היהודי:
3
ד׳ומ"ש ולכתוב נכסיהם על שמם גם בזה גילה דעתו שאינו בקי בטיב הספינות שהמכתב בעת שטוענים הספינה כותבים כל סחורה בשם בעליה ואח"כ אי אפשר להחליף שם בשם כי יהיה הפנקס מזוייף ויחייב הסופר את ראשו וכ"ש דאפילו הוה אפשר למעבד הכי בעת בא השוללים בצערם הם טרודים ואין פנאי לכך והדבר ידוע וברור דאפי' היה שם לא היה יכול להציל:
4
ה׳ומ"ש עוד ועוד אני אומר דאפילו היה מוסר' ומפקד' ביד ישראל הכא בספינה היה משו' דהוה שומר שכר שמסר לשומר חנם כו' עד אם אין עדים שמסרה ששמרה כראוי ולא פשע בה איני יודע מי בקש זאת מידו כי אינו ענין לנדון שלנו:
5
ו׳ומ"ש אחר זה מצאתי במרדכי כו' מי יתן והיה מוצאו קודם והיה נח מיגיעו. ומ"ש ובנדון זה ליכא עדים שלקחו הקורשאריו"ש סחורתו של ראובן דבר תימא הוא מי הגיד לו שאין עדים בדבר שהרי היהודים שהיו בספינה יעידו שנלקחה סחורתו של ראובן ועוד שאין אנו צריכים לעדותם שהרי הדבר ידוע שהשוללי' לוקחים ספר הסופר וכל סחורה שמוצאים כתובה ע"ש היאודי לוקחים אותה וכיון שסחורה זו היתה כתובה ע"ש יהודי אנן סהדי שלא הניחוה:
6
ז׳ומ"ש עוד ואילו היה שם יש ספק אם היה יכול להציל כבר כתבתי סתירתו ומ"ש ואפילו מסרה לשומר ישראל כו' עד סוף הדברים כבר כתבתי שאינם ענין לנדון שלנו שזה עשה שליחותו כמו שציוהו ואין כאן צד פשיעה כלל הילכך מהני טעמי פטור שמעון אבל מצד אחר היה אפשר לדון בדבר לחייבו אלא שלא נזכרה אותה טענה בדברי ראובן ואע"פ שהיה אפשר דפתח פיך לאלם הוא אילו היו באים לדון בפנינו אבל מאחר שלא נשאלתי אלא על פסק זה הכתוב ע"פ אלו הטענות אמשוך ידי מלטעון טענה אחר' שמא מתוך דברי ילמדו לשקר כיון שאין הבעלי דין לפנינו זהו מה שנראה לעניות דעתי הצעיר יוסף קארו
7
