אבקת רוכל קל״וAvkat Rokhel 136
א׳שאלה למהר"ר יצחק אשכנזי המקובל האלהי זצוק"ל
1
ב׳ח שאלה ילמדנו רבינו שמעון לקח מראובן מנה בתורת עיסקא וקנה בהם סחורה והוליכה בים ברשות ראובן ויהי בדרך מת שמעון והטילוהו אל הים וראובן לא נמצא עמו שם שתחזור לו העיסקא ואחרי כן טבעה הסחורה או נפסד' אם יגבה ראובן חצי העיסקא או הפחת מיורשי שמעון הואיל ומחציתה מלוה או נימא כיון שהדין הוא שמשעה שמת הדרא למרא אין על יורשי שמעון כלום משום דהרי שלו לפניו וכן אם לא נטבעה רק שהגיע אל ארץ נושבת ונמכרה הסחורה ועלה ריוח עשרים דינר מהו אם תפשוט לן דכשנטבעה אין על יורשי שמעון כלום משום דהדרא עיסקא והרי שלו לפניו אכתי תבעי אם ישומו את הסחורה כפי מה שיתנו בה הולכי הספינה והרי הוא חצי הקנייה ובפרט אם היתה הולכת הספינה מנמל אלכסנדרייא לקושטאנטינה או ויניציאה שהכל מלבישי בסחורה ולא ימצאו מעות כל עיקר ויגבה השאר מהיורשים או ישומו באומד כמה אדם רוצה לתת הסחורה זאת בארץ נושבת על מנת שיקבל אחריותה ממקום שמת והריוח או ההפסד יחלוקו ואם תפשוט לן דכשנטבעה יגבה ראובן מיורשי שמעון חלק המלוה א"כ נימא דיטלו יורשי שמעון גם מהרווח דאלת"ה אין דינם שוה:
2
ג׳תשובה מתוך שדבריך ערבים עלי אמרתי לישא וליתן בדבריך כתב כ"תר או נימא כיון שהדין הוא שמשעה שמת הדרא למרא אין על יורשי שמעון כלום עכ"ל ונר' שכיוונת למה שכתב הרמב"ם ז"ל בסוף פ"ה מה' שלוחין ושותכין א' מן השותפין או מן המתעסקין שמת בטלה השותפות או העסק אע"פ שהתנו לזמן קבוע שכבר יצא הממון לרשות היורשין ע"כ ועלה בדעת כ"ת לומר דממילא הדרא עיסקא משעת שמת ואין הדבר כן אלא היינו לומר שאם רצה השותף או המתעסק החי לחלוק הרשות בידו ואינם יכולי' לעכב על ידו מפני שעדיין לא הגיע הזמן שקבעו מפני שכיון שמת יצא הממון לרשות היורשים והם לא קבעו זמן אבל ממילא לא חשבינן לה אלא עם המת לא עם יורשיו דאילו הדרא למרא בכל זמן שלא הגיע לידו לא נפטרו היורשים מחצי העיסקא שהוא מלוה וכמבואר בפרק המוכר את הבית גבי ההוא דשטר כים היוצא על היתומים וכדברי הרמב"ם בפ"ז מה' הנז':
3
ד׳כתב כ"ת עוד וכן אם לא נטבעה כו' אי תפשוט לן דכשנטבעה אין על יורשי שמעון כלום משום דהדרא עיסקא והרי שלו לפניו אכתי תיבעי אם ישומו הסחורה כפי מה שיתנו בה הולכי הספינה והרי הוא שוה חצי הקניה ויגבה השאר מהיורשים או ישומו באומד כמה אדם רוצה לתת בסחורה זאת בארץ נושבת על מנת שיקבל אחריות ממקו' שמת והריו' או ההפסד יחלוקו עכ"ל תמהתי על טוהר שכלך דאי נפשוט דכשנטבעה אין על יורשי שמעון כלו' משו' דמשע' שמת הדרא עיסק' למרא והרי שלו לפניו היכי תיבעי אם ישומו הסחור' כפי שיתנו בה הולכי הספינ' והרי הוא שוה חצי הקניה ויגבה השאר מהיורשים והרי זה סותר מאי דפשטינן דאין על יורשי שמעון כלום וכן הצד השני שכתב כ"ת או ישומו באומד כו' והריוח או ההפסד יחלוקו אין לו מקום שמאחר שהקדמת שהדין הוא שמשעה שמת הדרא למרא ולפיכך אין על יורשי שמעון כלום משום דהרי שלו לפניו נמצא לפי זה שמשעה שמת שמעון שכבר חזר' כל העיסקא ליד ראובן והיאך אפשר לומ' שיטלו היורשי' חצי הריוח:
4
ה׳כתב עוד כ"ת אי תפשוט לן דכשנטבעה יגבה ראובן מיורשי שמעון חלק המלוה א"כ נימא דיטלו יורשי שמעון גם מהריוח דאלת"ה אין דינם שוה עכ"ל אין דברים אלו תלויים זה בזה דכשנטבעה דין הוא שיגבה מיורשי שמעון החלק שהוא מלוה שהוא חוב עליו ולא יתחייב מנה שכשלא נטבעה והיא בסחורה ריוח ועלה בדעת כ"ת דהיינו שיעלו חצי הריוח דאם איתא שהדין כמו שהקדמת שמשעה שמת הדרא למרא אין מקום לומר שיטלו היורשים חצי הריוח את זה ראיתי לישא וליתן בדברי כ"ת:
5
ו׳ולענין הדין הדבר פשוט כמ"ש דלא יצאו היורשים ידי חובת החלק שהוא מלוה עד שיגיע ליד ראובן הילכך אם טבעה הסחורה או נפסדה גובה ראובן מיורשי שמעון דמי חצי העיסקא שהוא מלוה ואם לא טבעה רק הגיע אל ארץ נושבת ונמכרה הסחורה ועלה הריוח עשרים דינר חולקין הריוח ראובן ויורשי שמעון שמאחר שכשמת שמעון לא ביטל ראובן העיסקא הרי מן הסתם יורשי שמעון במקומו להפסד ולריוח ואיכא לדמויי קצת להא דאמרינן בפ' הגוזל דקי"ב הניח להם אביהם פרה שאולה משתמשי' בה והולכי' כל ימי שאלתה זהו הנלע"ד הצעיר יוסף בכמוהר"ר אפרים קארו זלה"ה
6
