אבקת רוכל קס״בAvkat Rokhel 162
א׳תשובתי על הפסק הנ"ל
1
ב׳נדרשתי לאשר שאלוני על דבר הפסק הנ"ל ובקשו ממני להעלות על ספר דעתי בנדון זה והנני משיב כאשר יורנו מן השמים והוא כי נ"ל שאין כח ביד ב"ד לעכב המעות שביד החייב הנז' ולא לכופו שיתן ערבות מכמה טעמים. ה"א כי עדות זה שהועד בב"ד אין בו כדי לחייב את ר' יצחק הנז' שהעד הראשון העיד שאמר לו ר' יצחק כו' ומשנה שלימה שנינו בפ' זה בורר אם אמר הוא אמר לי שהוא חייב לא אמר כלום עד שיאמר בפנינו הודה שהוא חייב לו מאתיים זוז והעד השני העיד שתבע ר' יוסף גיבר"א את ר' יצחק נחום והשיב לו שנשארו בידו סך מעות מהיתומות ודבר פשוט הוא שאין בעדות זה כדי לחייב את ר' יצחק הנז' דהא אי בעי אמר משטה אני בך ועל פי הדברים האלה יש לתמוה על מה שנכתב בנוסח הפסק הנז' והועד בב"ד כי אביה נהרג כו' ושנשארו בידו קצתם ליתומה זו ואחותה בנות בעת הנהרג ושאמר ר' יצחק הנ"ל זה היום כמו שתי שנים כי לזמן הנישואין יתן להם מה שנשאר בידו עכ"ל ופשט לשון זה שהעדים העידו שהם יודעים בודאי שנשארו מעות ליתומה וזה דבר שאינו כי לא העידו אלא שאמר להם ר' יצחק הנז' ומפיו הם חיים וכך היה ראוי לסדר נוסח הדברים האלה והועד בב"ד ששמעו לר' יצחק הנז' שאמר שיש בידו מקצת מעות ליתומה הנז' ושלזמן הנישואין יתן להם:
2
ג׳ה"ב שאין כאן אמתלאה בדברי התובע ואע"פ שכתוב בפסק הנז' דאומדן דעתא הוא שלא פרע עדיין כיון שאמר שלא היה רוצה לתת אלא לצורך הנישואין עכ"ל אדרבא איפכא מסתברא דאומדן דעתא הוא שכיון שזה שתי שנים או ג' שיצא ר' יצחק הנז' מפה ויתומה זו כפי מ"ש הפסק כבר הגיעה לפרקא ונתארסה והגיעו זמן הנישואין אית לן למימר דמסתמ' אם היה בידו איזה דבר של היתומה כבר שלחו:
3
ד׳ה"ג שאפילו לדברי הרא"ש בנ"ד אפי' אם היה אמתלאה בדברי התובע אין כח לעכב נכסים הללו ותמיהא לי מילתא טובא איך עלה על דעת שום אדם לדמות נ"ד לההיא דהרא"ש דלא דמו אפילו כי אוכלא לדנא דהא על כרחין לא קאמר הרא"ש אלא כשהנתבע הוא עני ואין לו נכסים ממה לפרוע אם יבריח אלו אבל אם הוא אמיד בנכסי כגון בנ"ד שר' יצחק הנז' אמיד בנכסי טובא אע"פ שהיה אמתלאה בדברי התובע אין מעכבים אותם הנכסים וזה מבואר ופשוט בדברי הרא"ש שכתב כלשון הזה וכן מי שבא לפני ב"ד ואמר יש לי תביעה על פ' ומצאתי נכסיו במקום ידוע ואני ירא שאם יבואו לידו יבריחם ולא אמצא מקום לגבות חובי הרי מבואר ופשוט בדבריו דלא איירי אלא דשאם יבואו נכסים אלו לידו יבריחם ולא יכול לגבות ממנו אבל היכא דבלא הני נכסי יש לו נכסים אחרים שיוכל לגבות מהם אין מעכבין נכסים הללו וכן מבואר עו' בדברי הגאון שהביא דתקנתא דרבנן הוא באיניש דמפסיד נכסיה משום השבת אבידה משמע בהדיא דלא איירי אלא בדמפסיד נכסיה ולא ימצא זה ממה לגבות ומשום השבת אבידה אבל אי לא מפסיד נכסיה דאין כאן השבת אבידה אין מעכבים הנכסים וכך הם דברי תשובת הרי"ף ז"ל שכתב מצי אמר ליה אדהכי והכי אכלת לזוזי וליכא לאישתלומי ממך עכ"ל:
4
ה׳הרי מבואר בדבריו דטעמא משום דאכל להני זוזי וליכא לאישתלומי אבל אי אמיד בנכסי דמצי לאשתלומי אין מעכבין וכן כתוב בהדיא בתשובת הרי"ף שכתב בעל התרומות וז"ל וזה שאמרו רבותינו אחוי טרפך ואשלם לך כשיש לו ממון לשלם אבל אם אין לו לא עכ"ל הרי בהדיא כשיש לו ממון לשלם אמר ליה אחוי טרפך ואשלם לך:
5
ו׳והשתא זכינו לדין מק"ו דהשתא ומה התם דאפוקי ממונא הוא דבלא נתן מעות מיירי וכמ"ש התוס' מהני טענת אחוי טרפך ואשלם לך להוציא מעות מיד הקונה כל שיש לו מאין לשלם הכא לאוקומי ממונא עאכ"ו דכיון שיש לו מאין ישלם דהא אמיד בנכסי דלא נעכב הנכסים ומעתה נתברר הדבר שמלבד הטעמים הנ"ל ממקו' שבאו מדברי הרא"ש והגאון אנו לומדין בפירוש שאין לעכב נכסי' הללו בשום פנים נאם הצעיר יוסף בכמה"ר אפרים קארו זלה"ה
6
