אבקת רוכל קס״חAvkat Rokhel 168
א׳דיני שותפות וערב
1
ב׳א שאלה ראובן ושמעון נשתתפו לקנות מציאות במחנה ואחר ימים הסכימו להפרד איש מעל אחיו ונשאר ממון השתוף ביד שמעון ובבואם לעשות חשבון חסר חלק ממנו ושמעון טוען כי בפי שראה גוים באים שם אותו הכיס בתוך שק יאודי אחד שהיה עמו בבית ושכח אח"כ לקחתם משם וחשד שאותו יהודי גנבו ורץ אחריו ומישש כל כליו ולא מצא בידו מאומה וטוען עוד שמעון שהוא אמר לראובן לחלוק תכף שנפרדו מהשות' ולא רצה ראובן לחלוק עד שובם אל עירם וראובן אומר לא כי אלא אני אמרתי לך לחלוק אז ואתה לא רצית עד שובינו אל בתינו ילמדינו רבינו הדין עם מי ושכרו כפול מן השמים:
2
ג׳תשובה נראה דשמעון פטור אפילו פשע בממון ההוא מפני שנשתתפו ביחד ולא אמרו אתה תקנה היום ואני אקנה למחר וכדאיתא בפ' חזקת הבתים אמר שמואל השותפין נעשין שומרי שכר זה לזה ופריך ואמאי שמירה בבעלים היא אמר רב פפא דאמר ליה שמור לי היום ואשמור לך למחר ואין לדחות ולומ' דהני מילי בשותפים שנשתתפו במשפט אבל אלו שלא נשתתפו אלא בדברים אע"פ שלדעת הראב"ד והרשב"א ז"ל נתקיים השותפות מ"מ לדעת הרמב"ם ז"ל בפ"ד מה' שלוחין ושותפין לא נתקיים השיתוף וכן לדעת הרמב"ם ז"ל שאין דין שמירה בבעלים תלויה בקיום השיתוף דאפי' אמר ליה אשקיין מייא הוי שמירה בבעלים כדאיתא בהשואל ולא גרע מה שאומר שילך לקנות והריוח יהיה לשניהם והלך וקנה והוא עומד בדבורו מאשקיין מייא וא"כ הוי שמירה בבעלים ופטור אלא שמאחר שהפרידו השותפות איכא למימ' אזלא ליה ההיא שמירה ואתיא לה שמירה אחרת שאינה בבעלים וא"ת כיון שמתחילה כיון שנעשה שומר על ממון זה הויא כבעלים כל זמן שלא הוציא הממון מתחת ידו אכתי שמירה קמייתא במקומה עומדת י"ל שאין הדבר כן אלא בעת שנפרדו מהשיתוף אזלא לה שמירה קמייתא וראיה מדתנן בפרק האומנין כל האומנים שומרי שכר הם וכולן שאמרו טול שלך והבא מעות שומר חנם הרי בהדיא שאף על פי שכשבא כלי זה ביד האומן היה שומר שכר עליו כיון שא"ל טול את שלך הלכה לה שמירת שכר מעצמה אע"פ שלא הוציא הכלי מתחת ידו א"כ הכא נמי בשעה שאמרו להפריד השותף אזלא לה שמירה קמייתא ואתייא לה שמירה שלא בבעלים והוי שמעון זה שומר חנם על ממון זה ופטור מגניבה ואבידה וחייב בפשיעה ועוד שלא פשע שמעון במה שנתן לתוך שקו של חבירו דכיון דשרוי עמו בבית היה רשאי להפקיד בידו דכל המפקיד על דעת אשתו ובניו של בעל הבית הוא מפקיד וה"ה על דעת בני ביתו כמ"ש הר"מ במז"ל בפ"ד מה' שאלה ופקדון וכיון שאם היה מפקיד בידו לא הויא פשיעה כשנתן לתוך שקו נמי לא הוי פושע הוא דמאחר דבחזקת נאמן היה אצלו כשהיה מוצא ממון שאינו שלו בתוך שקו מחזירו לבעליו ואין לומר שפשע במה שלא שמר ממון זה כראוי דכספים אין להם שמירה אלא בקרק' כדאית' בהמפקיד דהני מילי בימי חכמי התלמוד אבל לא בזמן הזה כמ"ש מוהר"י קולון ז"ל בשרש ו' אלא דמ"מ חשבינן ליה פושע משום דאע"ג דלא היה לו לשמור בקרקע מ"מ הו"ל לשמור כדרך השומרים שדרכם לזכור במקום שהניחו הפקדון ובשעה שרצה לילך בעל השק הי"ל לזכור שהניח שם מעותיו ואפשר שלא היו נאבדים וכל היכא שיש לתלות שמחמ' שינוי זה שעשה נאבדו המעות חייב באחריותן וכמ"ש מוהרי"ק ז"ל:
3
ד׳אבל מדברי מוהרי"ק נראה שכיון שכשבא הממון לידו היה שמירה בבעלי' לעול' הוי שמיר' בבעלי' ופטור שהרי כת' בבעלי' בשרש ק"ד אמנם אם כשלקחה רבקה אותם המעות ונתנ' בכיסה גם ביד שרה היו מעות כו' הרי שאע"פי שכבר חלקו השותפות מטוה זה שכל אחת לקחה חלקה בריוח מטוה הזה והאחת נטלה הקרן לתתו לגויה שכבר אין להם שום זכות בקרן ההוא חשיבא שמירה בבעלים וכן יש להוכיח ממ"ש בח"ה סי' קע"ו השותפין שומרי שכר הם כו' עד פטורים דשמירה בבעלים היא וכן משמע בפרק השואל גבי הא דבעי רבי אבא בר מימר שאלה בבעלי' שכרה שלא בבעלי' ואי פשיטא דפטור משום דשכירות בשאלה מישך שייכא ופי' רש"י כל חייובי שוכר דגניבה ואבידה ישנן בשואל ולא הוסיף כלום ומחמת משיכא ראשונה באו לו וההיא בבעלים הוא ופטור:
4
ה׳והא דתנן כל האומנין שומרי שכר הם כו' צריך לומר דאע"ג דמשומר שכר לשומר חנם משתנה בדיבור בעלמא שמירה בבעלי' כיון שבשעה שהתחיל בשמירה זו היה בעליו עמו במלאכתו כל זמן שלא הוציא הממון מתחת ידו הוייא שמירה בבעלי' וא"כ כשבא ממון זה ליד שמעון ונתחייב בשמירתו היה חייב ראובן בשמירת אחד מהשותפו' וגם היה משועבד לתת לשמעון חלקו בריוח מה שיקנה הוי לעולם שמירה בבעלים וכמדומה לי שהבנתי מתוך דבריך דגם ביד ראובן היה קצת ממון השותפות וא"כ הוא הדבר ברור שאפי' את"ל שבשע' שהפרידו השותפות אזלא לה שמירה קמייתא ואתייא לה שמירה חדשה הוייא ליה שמירה בבעלים שהרי בשעה זו שהפרידו השותפות ואתה אומר שאז נתבטלה שמיר' קמייתא וחלה עליו שמירה חדשה הוי מאחר שבאותה שעה היה ראובן משועבד לשמור ממון השותפות הוי עמו במלאכתו ופטור נאם הצעיר יוסף קארו
5
ו׳לא נמצאת השאלה
6
ז׳ב תשובה במקומי אני עומד בהדין עם ראובן דכיון שהוציא בתחלה וקנה לצורך השותפות נהי דדיינינן ליה כפושע אם שינה בקניית אותה סחור' מדרך הקונים היינו לחייבו בהפסד אבל לענין שנאמר שהסחורה הטובה שקנה אח"כ במעות עצמו יהא לשותפות חלק בו איני רואה טעם בדבר דאפי' בהפסד שיש בסחורה שקנה לצורך השותפות לא נתחייב עד שיעמוד בדין ויחייבוהו ואפי' את"ל דבעת שקנאה מיד נתחייב בהפסד אם דמי ההפסד נתחייב לו ריוח שיבא לו ממעותיו מי נתחייב לו ואפי' אם היו מעותיו מעורבין עם דמי השותפות בכיס א' כיון דלא לשם שותפות הטילם שם בידו לברר ולומר אלו של שותפות ואלו שלי שהרי אינו חייב לשלם לשותפות אותם דמים שלקח ממש ולא דמי לההיא דשלשה דיהבי לחד למיזבן מידי וזבן לחד מינייהו זבין לכולהו אם לא צר וחתם איניש איניש לחודיה דההיא שאני דכל חד שליחא שוייה ואין לו כח לזכות לזה יותר מלזה כיון שמעותיהם מעורבים אבל הכא כיון שהוציא כדי מעות השותפות לצורך השותפות כלתה שליחותו והנשאר הרי הוא שלו ואין לשותפות עסק בו:
7
