אבקת רוכל ר״וAvkat Rokhel 206
א׳ד שאלה מאת ק"ק מגנשייא אל האשל הגדול נר"ו ילמדנו רבינו ראובן חבר עיר נשאול נשאל מאת קהלות הקדש אשר בעיר מגנשייא זה ימים ושנים להיות מרביץ תורה בתוכם ובשבועה חמורה על דעת רבים מפורשים ובשטר מקויים קבלוהו עליהם להיות לראש ולקצין בפני החכם הרופא הנעלה כה"ר אברהם שלום ז"ל ואחרי פטירתו קודם תשלום זמן השטר על ענין גבינה שעשה יהודי אחד ונמצא שהיה אסור ואסר אותו החכם מרביץ תורה בקהלות והכריז ע"י שליח ב"ד שהיה אסור קם כנגדו זקן מק"ק טולידו והתירו:
1
ב׳והדברים עמוקים כי כבוד אלהים הסתר דבר והקהל הנזכר העיזו פניהם בעצת הזקן ואמרו שלא היו רוצים את החכם למרביץ תורה ועברו שבועה והפרו חק וברית ואז לכבוד החכם וכבוד התור' נתפרדו שאר הקהלות מק"ק טולידו והחזיקום לעבריינים וכתבו הסכמה א' שרירא וקיימת אשר נסחתה יראה מעכ"ת וקוד' תשלום ששה חדשים נפטרו לבית עולמם בעל הגבינה והזקן המתיר ועוברי השבועה ירדו מנכסיהם אשר לסבתם נתבלבלה העיר ואז נחה שקטה בלבול העיר ואז הגיע הגביר החכם הנעלה הרופא המובהק כה"ר שמואל ואביו נר"ו וע"י נתגלגל שק"ק טולידו חזרו למוטב וקבלו עליהם את החכם לראש ולקצין כשאר הקהלות ועשו הקהלות שלום ביניהם ואיש על מקומו בא בשלום ובהמשך הזמן רוב ק"ק שלום יצאו מקהלם ובאו קצתם בק"ק טולידו וקצתם בק"ק לורקא ברשות החכם שנתן להם שאמר מאחר שכבר נכנס ק"ק טולידו בכלל הקהלות כל עוד שהקהלות הם כלם ביחד אין חשש שילכו בכל מקום שירצו וכ"ש שהיוצאים משם היו פורעים תמיד הפרס לחכם כמו שהיו פורעים כשהיו בק"ק שלום ולא נשארו בק"ק שלום כי אם בקושי מנין רובם עניים ובעלי מלאכה והחכם לא היה הולך שם מצד שלא נשארו שם כי אם מעט מזער וגם הם לא היו חוששים לזה ועכ"ז שמו יקרא עליהם ודן את דינם ורב את ריבם כבתחלה וכל הקהלו' הם ביחד בהסכמו' ובמסים וארנוניות ורובא דמנכר' הם ק"ק לורקא יותר מבני הק"ק טולידו ושלום בכל מכל כל ובתוך זה הזמן עלה על לב החכם לתקן שיהיו ממונים בעיר שישגיחו בכל ענייני העיר אשר נסחא יראה מעכ"ת ג"כ וחתמו בה כל הקהלות והכריזוה בכל הבתי כנסיות ואין פוצה פה ומצפצף ובזאת השנה בחול המועד של סוכות בזמן שנוהגי' להוציא ממונים ופרנסים עפ"י הגורל יצאו מק"ק לורקא שנים ממונים ושנים פרנסים ומק"ק טולידו ממונה אחד וגזבר אחד ושלחו הב"ד לק"ק שלום שיוציאו הם ג"כ ממונה אחד וגזבר אחד כפי ההסכמה והשיבו שבעוונות נשארו מעט מזער עניים ומרודים ואין להם כי אם גבאי אחד לגבות הצדקה אבל הם מקבלים עליהם כל מה שיגזרו ויתקנו בכל ענייני הקהלות כמו שהיה ממונה וגזבר שלהם ובכן נועצו יחדיו הממונים והגזברים עם המרביץ תורה בק"ק לורקא ושם השגיחו בענין ההסכמות ותקנות וגזרות וחסרו והוסיפו כפי הזמן ונכתבו כל ההסכמות בספר ובסוף כל ההסכמות כתוב וז"ל ועוד קבלו עליהם כל הח"מ גזברים וממונים בשבועה חמורה וכחומר כל ההסכמות לקיים כל הכתוב לעיל בלי שום התרשלו' ובהשתדלות נמרץ לעבודת שמים כדי שיתקיימו כל ההסכמות הנ"ל:
2
ג׳וכל מה שיתקנו ויעשו הממונים בכל זה הזמן והגזברי' עמהם והמרביץ תורה עמהם והכל עפ"י הרוב לקיים ונשבעו כולם שבוע' חמורה בתקיעת כף וקבלו עליהם חומר ההסכמות וחתמו שמותם הממונים והגזברים והחכם בראשם והממונים והגזברים בעצת החכם נמנו וגמרו לתקן תקנה והסכמה אחת שיש בה מיגדר מילתא והוא שראו בעונות הדור פרוץ ומצד שהבחורים ונערים הולכים לטייל בשבת מחוץ לעיר במקומות מיוחדים שם עושי' עבירות קשות ורעות הסכימו שלא יוכלו לטייל בשבת מחוץ לעיר באותם המקומות המיוחדים לטייל והכריזו ההסכמה בכל קהלות עפ"י החכם שהוא היה המכריז וקבלוה עליהם כל הקהלות ובשבת שנית קצת מבני ק"ק טולידו עברו ההסכמה והלכו לטייל ואמרו שהם לא שמעו כי אם במקום אחד מיוחד ולא במקומות שהלכו לטייל והחכם עם הממונים אמרו שבכל המקומות היתה ההסכמה והתרו בהם ואמרו שמאחר שהם אומרים שלא שמעו עברו בשוגג אבל מכאן והלאה שיהיו נזהרים שלא ילכו שאם ילכו יעברו על ההסכמ' ויהיו נכשלים בחרם ח"ו וקצת מהקהל היו אומרים שלא היו רוצים לקבלה והחכם ענה בם ואמר שלא היו יכולים להפטר מאחר שכבר קבלוה עליהם ונכרזה ההסכמה והיו מרננים ועברו ב' או ג' שבתות ולא הלכו לטייל בשום מקום וביום שבת זכור יצאו בני בליעל ואמרו החכם נתן רשות שנוכל לטייל חוץ ממקום פלוני שהוא אותו המקום המיוחד הנזכר ונגררו אחריהם רבים מהבחורים ונערים יחדיו ואנשים רקים ופוחזים והלכו לטייל ועברו ההסכמה והממונים והגזברים נוסדו יחדיו ליסרם ולנדותם ואותם שהיו מק"ק לורקא קבלו תוכחה ויצאו מבית הכנסת ושאלו מחילה והתירו להם על מה שעברו אבל אותם שהיו מק"ק טולידו לא רצו לקבל תוכחה באומרם שלא עברו הסכמה ויד הממונה והגזבר שלהם עמהם כדי שלא להוכיחם:
3
ד׳וטענת שהחכם נתן להם רשות נמצא שקר כ"ש שהוא לא היה יכול לתת רשות בלי הגזברים ואחר כך חזרו לטעון שהם לא קבלו אלא אותו המקום המיוחד כנ"ל והחכם והממונים אמרו שעל הכל היתה ההסכמה והכל קבלו ושהיו עוברים הסכמה והעיזו פניהם כנגד החכם ואמרו שלא היו רוצים לשמוע דינו ואמרו שישמע טענותיהם החכם הרופא כמה"ר שמואל זאבי נר"ו ונתרצו הקהלות בעבור שלא יתרבה המחלוקת והחכם מחל על כבודו גם כי אין בזיון גדול מזה ועברו טענות אחרות ואמרו שמאחר שלא היה שם ממונה מק"ק שלום שאין ההסכמה שעשו כלום:
4
ה׳וזאת הטענה בודאי היא בטלה ממה נז"ל מצד שכבר קראו להם והם ענו מה שענו כדבר שנאמר כ"ש שבהסכמה לא נזכר ארבעה ממונים מהג' קהלו' אלא ארבעה ממונים מהרשומים שם יהיו מי שיהיו וכאן היו ששה שגם הגזברים הם ממנין הממונים הנזכרים בהסכמה וכ"ש שכבר נכרזה ג"כ בק"ק שלום וקבלוה והחכם הרופא הנ"ל אמר שנראה בעיניו שעכ"פ ישאלו מחילה על העבר ויתירו להם ועד הפסח לא יורשו ללכת לטייל לשום מקום ואז יצאו ממוני' אחרים והם יראו אם יקיימו ההסכמה או יבטלוה כפי ראות עיניהם הגם שלפי הדין כפי מאמר החכם אינם יכולים לבטלה עד הזמן שהם תקנו ההסכמה עכ"ז מפני שלא יהיו במכשול החרם נתרצו בזה הממונים והקהלות ובני ק"ק טולידו עשו בזוי גם מזה ולא רצו לקבל התרה כי עוד ידם נטויה שלא עברו ההסכמה והתרו בם בליל שבת שיתירו ההסכמה שעברו למען ה' ולא יהיו במכשול ולא רצו גם ביום השבת התרו בהם ולא רצו להתיר העבר ואחר האכילה הלכו לטייל ועברו על ההסכמה בזדון גמור אחר שכבר קבלו מה שיגזרו עליהם ומה שיגזור החכם הרופא הנ"ל ובשעת מנחה היה דורש החכם ובתוך דבריו אמר כי רע ומר עליו המעשה מה שעשו ק"ק טולידו שהם עבריינים ושראוי להתרחק מהם מאותם שעברו ההסכמה גם מהממונ' והגזבר שלהם שידם במעל לבטל ההסכמה והם קבלו עליהם בשבועה ובחרם לקיים כל מה שיתקנו הממונים והגזברים הנ"ל והם היו בעוזרי עוברי ההסכמה שלא יקבלו התר כנזכר והעיזו פניהם פעם שנית כנגד החכם ואמרו שלא היו רוצים לחכם מאחר שקראם מחורמים ואמרו שהחכם הוא מחורם מאחר שקראם מחורמים שלא כדין ועוד שיש להם הסכמה מזמן קדמון שגם שיבזו את החכם שלא יוכל לנדות כי אם ברשות הגזברים וכאלה רבות שאסור להזכירם ולשומעם:
5
ו׳עוד יש הסכמה אחת מת"ת שתקנו הקהלות ע"י החכם הנעלה כמה"ר משה עונקינירא יצ"ו זה ג' שנים בכל חזוקים וקיומים שאפשר להעשות בהסכמות שאין לה בטלה עולמית ובחומרות גדולות ויש בה ג' תנאים הא' שכל מה שנדרו וידרו יפרעו אותו תכף ומיד בידי הממונים גזברי החברה ב' שבכל שמחה שיהיה יחוייב לידור לחברה הוא והעולים עמו ג' שכל מי שיהיה בידו מעות ממעות החברה בין מהלואה בין מריוח בין מנדבה יחוייבו להביאו בחולו של מועד של פסח ביד הגזברים וכל העובר על שום תנאי מכל הכתובים שם הוא מחורם ומנודה בעולם הזה ובעה"ב ועוד רבות שתסמר בה שער האדם לשומעם וקהל טולידו עברו בשאט בנפש כל אלו התנאים עם היות שהתרו בהם פעם ופעמים ובפרט אלו הב' הממונה והגזבר שלהם הגזבר לא פרע בזמן שנדרו הנדבה ועברו עליו תשעה רגלי' והממונ' עבר שנדר לתת כך בכל שנה וזה שנתים ימים ולא רצה לתת בכמה פעמים ששאלו ממנו:
6
ז׳ועוד שהיו בידו מעות גביע א' שגבה ביום הפור ולא הביאם ליום הנועד ליד הגזבר של החברה אחרי שהתרו בו כמה פעמים ועדיין מחזיק בטמאתו ואינו רוצה להוציאם מתחת ידו גם כל הקהל כאחד הם במכשול החרם שהרבה פעמים בשמחתם לא נדרו והנודרים לא פרעו ונוסף עכ"ז שאיש אחד מבני הכהנים אך לא מזרע אהרן במעשיו יצא מקהל לורקא והלך בקהל טולידו להחזיק יד מרעים אחר שעבר כל הכתוב לעיל והתרו בו שהיה עובר ההסכמה מאחר שהחכם לא היה מאותו הקהל כפי ההסכמה שנזכר ברמז למעלה היא ההולכת לפני מעכ"ת והוא ענה שכבר נתבטלה אותה הסכמה והוסיף על חטאתו פשע שמלבד שבחג הסכות בפני קהל ועדה בתוך הבית הכנסת ביזה את החכם וחרפו וגדפו והחכם נידה אותו בפני קהל ועדה וכל הקהל חשו לנידוי החכם ובאו אנשים רשומים מהקהלות לפייס את החכם שיבא לשאול מחילה ממנו ונתרצה החכם לבקשת הנכבדים להיות שמאל דוחה וימין מקרבת ובא ושאל מחילה מהחכם ונשק את ידיו ובהיות שבקרבו שם ארבו להיות אויב ושונא לחכם כדרך הרשעים ששונאים לתלמידי חכמים מטבעם לא שאל היתר על הנדוי גם החכם לא התירו כי ניבא ולא ידע מה ניבא כי בנידוייו ימות בע"ה ומאז לא דיבר עם החכם מטוב עד רע הגם שהחכם היה נותן לו שלום לא היה משיב עד שיום ראשון של פסח שהיה עומד החכם והגזבר ויהודים אחרים היו עומדים ומדברים לענין ההסכמות ואז בא שם זה האיש המבאיש כבוד חכמים. והגזבר היה שואל להחכם דבר א' מהסכמות והשיב אותו האיש ממקומו ואמר במקום שעומד גוי א' כזה שמבלבל הקהלות לא יש הסכמה ותקנה ואמר זה על החכם העומד שם והחכם כעס הרבה מאד עליו וחזר ונידהו פעם שנית והארור פער פיו לבלי חק וביזה וגידף לחכם בחירופין קשי' ורעים גם לאביו שהיה חכם וחסיד ואחרי מותו חרפו וגדפו עד שהיה ראוי לסקלו באבנים והחכם אחרי שאיררו לא השיבו מטוב עד רע ובהיות מנודה לרב מנודה לכל העיר כמבואר בכל הפוסקים קהל טולידו קבלוהו בסבר פני' יפות ושמחו כולם על הגידופין וחירופין שגידף וחירף לחכם ואמר שאותו הנידוי אינו נידוי מאחר שיש הסכמה שהחכם אינו יכול לנדות כנז' למעלה:
7
ח׳וזאת ההסכמה מלבד שאינה הסכמה כידוע מדברי הריב"ש ז"ל בבא החכם במגנשיאה כשתקן ההסכמו' לפני החכם הרופא כה"ר אברהם שלום ז"ל תקן זאת הסכמ' עוד הסכימו שלא יהיה רשאי שום אדם לא יחיד ולא רבים לנדות לשום יהודי חבירו בין שיהיה כדין ושלא כדין חוץ מהחכם המרביץ תורה שיוכל לנדות לכבודו ולכבוד התורה ואם יהיה היהודי חייב נידוי מצד אחר הגזברי' יהיו מחוייבי' לנדותו והוא יקבל עליו לשמור מה שיגזרו עליו הגזברי' ע"כ הנה בפירוש נתבטלה אותה הסכמה גם כתוב בהסכמה הנ"ל שעשו הקהלות וז"ל וכל האיש אשר יגע בכבודו עליו לייסרו כמשפט התורה בלי נשוא פנים לשום אדם כי אם לאמת ע"כ הנה בפירוש שהרשות בידי החכם לייסר כמשפט התורה ועתה אין לנו כי אם המבז' ת"ח חייב לנדותו גם כי זה הרשע הבליעל יותר מזה היה ראוי עכ"ז לא נעשה עמו דבר רק מה שנידהו החכם ועדיין במרדו הוא עומד גם הקהל מחזיקים ברשעתם ושם החכם וכבוד התורה מנואץ בפיהם ולבבם אינו נכון עם ה' ועם תורתו מאחר שהם מחללים את ה' ומבזים התורה ולומדיה:
8
ט׳והנה החכם כבר כתב על זה מה שנראה פשוט בעיניו והביא ראיות רבות ונכנס הפסק שלו ביד איש מיוחד לא נזכיר את שמו משום כבודו וכנראה הוא חולק על הפסק לא שעיין בספרים להביא ראיות נגד ראיות ופסק החכם רק מסברא כמו שנזכיר מקצתם למטה ע"כ שר צבא ה' באנו לשחר פניך בכל לב יצא תצא לישע התורה והשיבנו שולחנו דבר על כל אשר אנחנו שואלים מאת פני מעכ"ת ויבא דברך דבר ה' וכבדנוך והסר מקרבנו מכשול ושכרך כפול מן השמים:
9
י׳ראשונה על דבר ההסכמה הראשונה שנעשתה לכבוד החכם כמו שיראה מעכ"ת על דבר קהל טולידו שמרדו בו אם בעבור שהרשה החכם כשקהל טולידו נכנסו במסורת הברית שקהל טולידו יהיו כשאר הקהלות כל עוד שהם באגודה עם הקהלות עתה שיצאו מכלל הקהלות לא נתבטלה אותה ההסכמה אחרי שהחכם לא התיר השבועה ולא החרם כדרך היתר שבועה וחרם רק שאמר אין חשש מאחר שכל הקהלות הם ביחד ועוד שהיה בטוח שרוב ק"ק שלום היותו פה והם כולם היו מושבעים ועומדים ואם תמצי לומר שאותם שיצאו אז אולי הם מותרים מאחר שיצאו ברשות החכם אבל היוצאים עתה אחר שיצא החכם וחזרו לסורם בודאי אינם יכולים לצאת ולהתפלל באותו בית הכנסת וכ"ש שקהל טולידו נגעו בכבוד החכם ועשו תקנה כנגדו שלא יהיה חכם שלהם ושם כתוב בפירוש גם הסכמנו שאם ק"ק טולידו יעשו איזה הסכמה או תיקון שיהיה נגד כבוד הקהלות או נגד כבוד החכם מעתה ומעכשיו קבלנו עלינו בכח ההסכמה הנזכר להיות נבדלים מהם ולא להמצא בשמחתם ולא באבלתם ולא להיות נמנים עמהם לכל דבר שבקדושה הרי הם מפורשים כו' וההסכמה מעולם לא נתרה והשבועה במקומה עומדת אם כן היאך יכולים להתפלל שם שום יחיד מקהלות לורקא ושלום:
10
י״אשנית על מה שביזו הקהל לחכם פעמים שלש כנזכר למעלה והחכם נידה לאותם שביזוהו שאינם כי אם ארבעה פושעי ישראל כי שאר הקהל אינם בכלל ההכעס' והבזוי רק ארבעה מהם אשר בשם ישראל יכנו וכהן הבעל שנתלוה עמם כי הוא היה שאור שבעסה על כל דבר פשע ומצה אם הם חייבים נידוי להחזיקם למנודים:
11
י״בשלישית על דבר ההסכמה שתקנו הממונים מהטיול אם יש טעם בטענתם או אם הם עבריינים העוברים והמחזיקים בם ויש מי שרצה לעוזרם מצד שמצא כתוב בהסכמ' הממונים וכך אם שיצא כתוב וחתום מיד הארבעה ממונים כו' כמו שיראה כת"ר מנסח ההסכמ' שזה התנאי מבטל כל מה שנזכר למעלה ומאחר שהסכמה לא היתה כתובה וחתומה מיד הממוני' אעפ"י שנכרזה אינו כלום וכבר מתקן ההסכמה בטל זאת הסבר' ואמר שאותו תנאי לא נכתב שם לבטל הכתוב למעלה כי אם לאוסופי ההסכמה שתהיה כתובה וחתומה לא יוכלו לבטלה עולמית מה שאם ההסכמה לא נכתבה ונחתמה יוכלו לבטלה ולהתירה כשירצו הממונים וזה נראה מבואר ליודע טבע הלשון שאם כוונתו לסתור הלשון יותר קצר ומבוא' והיה יכול לומר בלשון שלילה וכל דבר שלא נכתב ונחתם מיד הד' ממונים הוא בטל מעיקרו וגם שהיה לשון מסופק היה ראוי להחמיר שהוא דבר חכם כ"ש שהוא דבר ברור וכדברי המתקן וטענת שהם צבור נראה שאינה טענה מאחר שהם קבלוה ובהיות מגדר מילתא נראה שיכולים הרוב לכוף למיעוט וטענת שלא נמצא שם ממונה מק"ק שלום נראה שכבר נתבטלה ממה שכתוב למעלה:
12
י״גרביעית אם ראויים לעונש על מה שעברו על מה שגזר החכם הר"ר שמואל שקבלוהו לדיין והחכם שקראם מחורמים על זה אם טעה בזה או לא ומאז הם בחרם מאחר שעברו ובמזיד העיזו פניהם לעבור על דת: חמשית על דבר הממונה והגזבר שנראה שעל ג' פושעי ישראל ועל ארבעה הם ראויים לעונש גדול הא' מצד מה שהעיזו פניהם שניהם עם שנים אחרים כמדובר שארבעתם היו בעצה רעה לבזות את החכם ולהוציאו מחכ' מצד שהיה מייסרם ואומר להם שהיה נראה לו לפי הדין והתורה כדי שלא יכשלו במכשול החרם ונכשלו במהמורות בל יקומו הב' מצד שאמרו שהחכם היה מוחרם כמו שנזכר למעלה שעבר על הסכמה שלא יוכל לנדות כו' ואות' ההסכמ' כבר נתבטלה פעמים באהבה כנ"ל ואפי' שיהיה שונא להם לא היה ראוי להוציא דבר זו מפיהם בהיות שקר כ"ש בהיות' כאבים בוכים ושברים רעים וחטאים שלא היה ראוי לקרא למי ששמעו תורה מפיו כמה ימים ושנים והוא רבם על כרחם שלא בטובתם הג' מצד שעברו שבועה וחרם כנ"ל הד' מצד שעברו הסכמת החברה שהיא עולה על כולם א"כ במה יכופר עון החטאים האלה בנפשותם יבא דברך דבר אלהים ונדעה נרדפה לעשות משפט כתוב: הששית מה משפט הכהן המבזה פעמים שלש והוא מנודה מפי החכם אם הוא מנודה לכל העיר או לאו ואם הוא עובר על ההסכמה שקבלו ק"ק לורקא שלא לצאת כו' כנ"ל ואל יחר בעיני אדונינו במה שקרינו את האנשים האלה רעי' וחטאים כי אם אינם חוזרים בתשובה כראוי כאשר יראה בעיני מעכ"ת בודאי שראוי לקוראם בשם יותר מגונה ואין כפרה להם עולמית כי חטאתם כבדה מאד וכבוד אלהים הסתר דבר אנא האדון על כל דברי האגרת הזאת יבא תשובתו הרמתה באר היטב לנו למושעות לפרוע פרעות עלבון התורה ולומדיה ועל דכר כבוד שמו יתברך ומה' שכרך הרבה מאד וה' אלהים אמת ינחנו בדרך אמת להראותינו נפלאות מתורתך הרמה והנשאה ויעלך גם עלה במעלה רמה כנפש גאונינו ומרים ראשנו ונפש צעירי הצאן אשר פה העירה מאגנשייא משתחוים אפים ארצה מול הדרת יקרת כסא כבוד הודו והדרו ימים על ימיו יוסיף ה' בשלוה ובכבוד ושנים על שנותיו בנעימים לאורך ימים אמן:
13
י״דנסח הסכמה שעשינו ק"ק לורקא וק"ק שלום לכבוד החכם נר"ו ביום שבת קדש כ"ו אלול עזר"ם ומגינם ליצירה אנו בני ק"ק לורקא ובני ק"ק שלום המתגוררי פה העירה מאגנסייא קמנו ונתעודד לכבוד אלהי ישראל ולכבוד תורתנו הקדושה ונתחברנו יחד להיות כלנו אנחנו שני הקהלות הנ' יחד באהבה ואחוה שלום ורעות לכל דבר שבקדושה ולעשות רצון אבינו שבשמים ואיש לרעהו יעזורו ולאחיו יאמר חזק והסכמנו בינינו הסכמה גמורה שרירא וקיימת בכל תוקף וחוזק ההסכמות הנהוגות בכל ישראל בכח נח"ש חמור וגמור לקיים כל מה שנזכיר הנה בלי שינוי כלל:
14
ט״וראשונה קבלנו עלינו את החכם פלוני כל ימי היותו דר בעיר הזאת להיות מרביץ תורה בתוכנו ולהיות ראש וקצין עלינו בכל אשר יגזור ואיש ממנו לא ימרה את פיו כו' וקבלנו עלינו להדרו ולכבדו ולעוזרו ולסומכו ולתומכו בכל מעשה ידינו וה' אלהים יעזר לנו וכל האיש אשר יגע בכבודו עליו לייסרו כמשפט התורה מבלי נשוא פנים לשום אדם כי אם לאמת:
15
ט״זעוד הסכמנו בהסכמה גמורה בכח הנז' שלא יוכל שום אחד מהמתפללים בכל קהל וקהל מהב' קהלות הנז' לצאת מהקהל אשר הוא מתפלל ללכת להתפלל בקהל אחר לא בעד כעס ולא בעד שום מריבה ואם יצא יצא ילך מק"ק לורקא לק"ק שלום או מק"ק שלום לק"ק לורקא ולא למקום אחר בשום אופן שבעולם ואפי' דרך עראי כו' גם הסכמנו שאם ק"ק טולידו יעשו איזו הסכמה או תיקון שיהיה נגד כבוד הקהלות או נגד כבוד החכם מעתה ומעכשיו קבלנו עלינו בכח ההסכמה הנ"ל להיות נבדלים מהם ולא להמצא בשמחתם ולא באבלם ולא להיות נמנים עמהם לכל דבר שבקדושה והרי אנו מופרשים ונבדלים מהם כו' כל זה קבלנו עלינו בכח הסכמה הנ"ל וכל אחד ואחד ממנו נשבענו שבועה חמורה שרירא וקיימא בלי מרמה ותחבולה ועקבה ע"ד המקום ב"ה וע"ד הנשבעים באמת וע"ד רבים מפורשים רבני צפת תובב"א וע"ד החכם המרביץ התורה מבלי שנוכל לבטלה עולמית בלי רשות החכם הנזכר וכל מי שיעבור ח"ו על שום דבר מכל הנ"ל מלבד שהוא עובר על כל הכתוב לעיל הרי הוא מחורם לקהלות ישראל עד אשר ישוב ונחם ורפא לו וכל המקיימם ישא ברכה מאת ה' וצדקה מאלהי ישעו אמן וחתמנו שמותינו פה והכל שריר ובריר וקיים וחתמו כל חשובי הק"ק יצ"ו:
16
י״זנסח הסכמות הממונים
17
י״חביום שבת קדש כ"א לחדש כסליו שנת השכ"א ליצירה בהתאסף ראשי עם קדש פרנסי ומנהיגי הק"ק יצ"ו אשר פה העירה מאגנסייא יחד עם החכם המרביץ תורה בקהלות יצ"ו נוסדו ונימנו יחד לגדור פרצות כו' וראו להוציא מתוך העדה הקדושה כ"ד אנשים רשומים וחתומים בקצה היריעה אשר נקבו בשמות להיות ארבעה מהם ממוני' בכל ששה חדשים לפקח בכל ענייני העיר ולבער כל אנשי עושי עול ורשעה כו' אלה הכ"ד אנשים שלמים הם אתנו להיות ממונים ארבעה מהם עפ"י הגורל בכל ששה חדשים ויהיו חוזרים חלילה עד תשלום עשר שנים רצופות ויהיו ד' ממונים בכל ששה חדשים עם החכם המרביץ תורה בקהלות יצ"ו לפקח ולעיין ולראות ולתקן בכל ענייני ותקוני העיר כנ"ל ואיש לא ימרה את פיהם:
18
י״טרק לחזק ולאמיץ בכל מאמצי כח כל גזרתם ותקונם אשר יגזרו ויתקנו בעיר בע"ה בכל נפשם ובכל מאדם ומעתה ומעכשיו מקבלי' עליהם כל הק"ק בכלל ובפרט כל מה שיגזרו ויתקנו הממונים עם החכם המרביץ תורה עמהם מבלי שיוכל שום אדם להיות פוצה פה ומצפצף על כל מה שיגזרו ויתקנו בענייני ותקוני העיר לפי ראות עיניהם על נפשם ועל יהידותם וקבלו עליהם הממונים הנ"ל כלם כא' וכל אחד בפני עצמו ההסכמה הזאת המאושרת ומקויימת כדרך כל ההסכמות הנהוגות בישראל בכל החומרו' והחיזוקי' אשר נזכיר לעשות הכל לשם שמים ולבלתי נשוא פנים לשום אדם כו' ולא יוכלו לוותר ולבטל שום דבר מכל מה שיתקנו ויגזרו הממונים כל כת מהם בזמנם ולא לעבור על כל דבר מכל מה שיסכימו ויתקנו ויגזרו וכן כל בני הקהלות יצ"ו מגדולם ועד קטנם קבלו עליהם לעמוד ולקיים כל מה שיגזרו ויתקנו הממונים יצ"ו שיהיו בכל זמן וזמן עד תשלום העשר שנים הנ"ל מבלי שיוכל שום אדם לנגד על שום דבר מכל מה שיסכימו ויתקנו ועל פיהם יהיה כל ריב וכל נגע בחברת' וכעצת החכם המרביך תורה בקהלות יצ"ו וכל דבר שיצא מתחת יד הממונים כתוב וחתום מחתימת יד הארבע' ממונים שיהיו כל ששה חדשי' כנ"ל וחתום מהמרביץ תורה כנ"ל הרי היא כאלו נעשה מב"ד הגדול שבירושלים תובב"א שריר וקים בכל ח"ס ואשרי וקיימי מבלי שיוכל שום אדם לבטלו בעולם כו' כל הכתוב לעיל קבלו עליהם כל הק"ק בכלל ובפרט כדרך כל ההסכמות הנהוגות בישראל שרירות וקיימות מבלי שיוכל שום אחד מבני הקהלות לא כולם ולא מקצתם לבטל זאת ההסכמה ולא שום פרט מפרטי ההסכמה כנ"ל עד תשלום הנ"ל בכח כל החומרות והאלות הכתובות בספר תורת משה רע"ה בקנס חרם ונידוי ושמתא ע"ד המקום ב"ה וע"ד חכמי רבני צפת תוב"ב מבלי שיהיה להסכמה הזאת התרה עולמית עד תשלום הנ"ל וכל מי שיעלה על לבו הן יחיד הן רבי' לבטל זאת ההסכמה עד תשלום הנ"ל ארור הוא ביום ארור הוא בלילה ארור הוא בשוכבו ארור הוא בקומו ארור יהיה מפי עליון הנורא ארור יהיה מפי מלאכי הגבורה יהיה בחרם יהיה בנידוי יהיה בשמתא בעה"ז ובעה"ב מבלי שיהיה לו כפרה עולמית שההסכמה הזאת היא מקויימת ומאושרת עד תשלום הנ"ל מבלי שיהיה לא כולה ולא מקצתה שום ביטול בעולם ועל המקיימה והמחזיקה להיות עוזר לאמת ולתיקון הקהלות יבורך מפי עליון וחתמו בה כל חשובי הקהלות:
19
כ׳ויהי בראותם כי כלתה אליהם הרעה על כל הסכמות והנידויין שעברו התשובה שעשו היא שעלה על לבם טינא לאמר נחרים גם אנחנו לחכם ולכל מי שקורא אותנו מנודים ומחורמים ובחושבם שהחרם או הנידוי שאינו מפי חכם שאינו נידוי הלכו בלא כח וסיתו ברצי כסף ללומד א' שמו רבי שלום ימעט מהבל שמו והקימוהו לראש ולקצין בקרב עמו להיות המשרה על שכמו בשם חכם יכנוהו ולריב ריבם כנגד החכם הזקן שמוהו והוא נתרצה ועליון יתן קולו ונתעטף בטלית שאינה שלו ולא הבינו אין בכל מה שעשה בקול רעמים כי מלא ידיו דמים ונתערב עם שונים מנודים ומחורמים אנשים רקים ופוחזים ניקשים ונלוזים דבר ה' בוזים ונכנס בעובי הקורה כי היכי דלימטי ליה שיבא מכשור' מהחכם והאדירה ותחלת מעשהו זר עבודתו נכריה ותושיה נדחה ממנו והחזיק עצמו לרב גדול ורב אלוף עי"רם והתיר לכל מנודה ומחורם כאלו היה בידו להחרימם ועל הראשונים עזי פנים הבוז לגאייונים היינו מצטערים וזה בא להוסיף אמרים מי המרים המאררים ואם ארזי עליזי גאוותו התאוו תאוה והיו לזעוה בסלוא דלא מבע דמא כי במלחמ' הוסיפו סרה זעם ועברה בהיותם כואבים בסלונים וסרבים והמה בכתובים מפורסמים בחטאות ואשמים במארה יהיו נארים חסרים בורים רקים עד מעמקים מה יעשה ליום פקודא כל שישנו בלמידה נוסף גם הוא על שונאי התורה פרץ ויעבור מעברה פשט כתונת היראה ודרכו נסתרה דורש דמים לא זכר דרך דמים ענוים אחרי דרך מבוא העם המתאוי' לעורר מדנים מרוח צועה מסער לבש אדרת שע"ר למען כחש ולדבר קשות שות שת השערה להיות ביושב אהלים ולהתל התולים נתן בים מריבה דרך ובמים עזים נתיבה משיב רעה תחת טובה:
20
כ״אגם על זה יבא תשובת האדון אם עשה כהוגן מאחר שמנודה לרב מנודה לכל העיר והוא עבר והחזיקם לטובים ולישרים ואם התירו הוא התר בלי רשות החכם שנידם לכבודו ולכבוד אביו וגם על הסכמות שעברו ואם כל הקהל הם במכשול שהם מתפללים עם אלו הד' מנודים ומחורמי' מכמה טעמים:
21
כ״בואף גם זאת שהסכמת הממונים מבקשים לבטלה ועל הכל יתגדל חסדו עמנו להודיענו הכל בפרטות על הן ועל לאו ואחרי דברו לא ישנו כאשר דברו דבר מלך שלטון וגם כי החכם ואחרים עמו רבים ונכבדים הורו מה שהורו על דבר זה לא סמכנו עליהם וימחול לנו כבודם ושלחנו ליה למר כי על דבריו אנו נשענים ולתשובתו הרמתה אנו בטוחים ושלום רב למר ולכל אוהבי תורתו אמן:
22
כ״גתשובה ראה ראיתי הסכמת ק"ק לורקא וק"ק טולידו והיא תקנת ותיקין ואין כח ביד שום אדם להתירו לפי שהיא לדבר מצוה וכל תקנה שהיא לדבר מצוה אין כח ביד שום אדם להתירה וכך השיב הרשב"א על קהל שהסכימו וגזרו חרם שלא לשחוק בקובייא ואח"כ רצו להתירה שאין כח בידם להתירה מהטעם שכתבתי ודברי המערער על ההסכמה ההיא הם בטלים במיעוטם ואין בהם ממש כמו שיפה כתבו והוכיחו החכמים השלמים המשיבים כדין וכהלכה וכל העובר ההסכמה הנז' הוא נכשל בחרם וגדול עונו מנשוא והמחזיק בידו או שיש בידו למחות ואינו מוחה עתיד ליתן את הדין:
23
כ״דומה טוב ומה נעים היה לק"ק שלום להחזיק בשמם ולהתחבר עם אחיהם ולהתחבר עם השתי קהלות כאשר היו מימי קדם קדמתא כי בזה יקדשו שם שמים ותרבה עבודת שמים מכמה פנים מבוארים וגלוים לעין כל וישימו גבולם שלום באמת מפיל אני תחנתי לפניהם יכנסו דברי באזניה ויסירו מתוכם כל צד מחשבה המעכבת וחוצצת בפני זה רק ייחדו לבם לעבוד' שמים וישמעו דברי חכמי' וחידותם כי שומע להם ישכון בטח והיה זה שלום נאם הצעיר יוסף בכמה"ר אפרים קארו זלה"ה
24
