אבקת רוכל כ״אAvkat Rokhel 21
א׳עמדתי על שני הקונדריסים דברי המחייב ודברי הפוטרים גם עמדתי על מה שהשיב הח' המחייב על התשובות שהשיב החכ' הפוטר ואחר שדקדקתי בדבריהם ובכל ראיותיהם אני אומר שהפסק שפס' הראשונים קיים וישר כאשר הסכימו החכמים הפוטרים כאשר כתוב בקונדריסים שלהם ואע"ג דאמרינן בתלמודא לא חיישינן לב"ד טועים וכי דיינא בתר דיינא לא דייקי הני מילי בזמניהם אבל האידנא דייקינן ודייקינן שכן כתב רבינו ירוחם בשם הרשב"א בתשובה (אמר יוסף קארו לא דק דלא אמ' כן הרשב"א אלא בדין ההוא שהוא זר אבל בשאר דינים גם בזמן הזה לא דייקי בתר בית דינא וזה פשוט בתשובת הרשב"א שכתבתי בבית יוסף ומה שטען שהדיינים היו יחידים מאחר שקבלום עליהם שם בב"ד לא דייקינן בתרייהו כו') דהאידנא דלא בקיאי כ"כ בדינין הילכך דייקינן בתר בית דינא ואם בזמנו של הרשב"א ככה כ"ש בזמני' וכ"ש בנ"ד שהדיינים היו הם יחידים והנה החכם המחייב בדק עד היכא שידו מגעת בכל מה שאפשר לדקדק ולא ראיתי בכל דבריו טעם מספיק לבטל פס' הראשונים וכ"ש בהסכמת שני החכמים הפוטרים וכן אני מסכים לפי שכל מה שכת' הח' המחייב הם השערות ואומדנות ואולי והדבר ידוע דלא מפקינן ממונא בגדולה שבאומדנות כי האי דגמל המאחר בין הגמלים כו' ולענין לכוף את החכם המחייב לחתום בפסק דין הפוטרים אומר אני שאם מניעת חתימתו גורמ' לביטול המעשה חייב לחתום שהתורה אמרה אחרי רבים להטות ואם חתימתו אינה מבטלת המעשה אין כופין אותו לחתום כיון שאין חתימתו מעלה ומוריד לענין המעשה ולשו' רבינו ירוחם בב"י בסי' ל"ט והנ' לע"ד כתבתי
1
ב׳דוד ן' אבי זמורא
2
