אבקת רוכל כ״הAvkat Rokhel 25
א׳כתב עוד הח' ר' משה מטראני נר"ו על הנזכר וז"ל
1
ב׳כח מעשה ידי הגדתי זה לי כ"ח שנים משנת הרצ"ב עד שנת השגי"ח שנות ארבע שמטות ובכל שמטה ושמטה לא מנעתי עצמי מלהתעסק ולעיין בעניין דיני השמטה בפירות הגדלים בקרקע של גוי בא"י ואם נתמרחו ע"י ישראל אם יהיו חייבים תרומות ומעשרות ומאז כתבתי שהיו פטורים וגם שהיה בהם דין שביעית וכמו שהבאתי ראיות לזה מהסברא משנה וברייתא ותוספתא וירושלמי ודברי המפרשים ועוד הוספתי ראיות בכתב בשנת הרצ"ט שהיתה שנת השמיטה ומאז עד עתה הייתי מורה לשואלים ממני בשנת השמטה על חיוב תרומ' ומעשר שלא היו חייבים:
2
ג׳ועתה בשמטה זו ראיתי את הח' הר' יסף נר"ו שהיה מורה להפריש תרומה ומעש' ושלח לי שאשלח לו תופס מה שכתבתי על ענין זה ושלחתי לו וכתב דחיות על הראיות אשר כתבתי ועל דברי המפרשים ז"ל כמו שכתוב בכתבו ואצלי הם דחיות בקש ואיני חושש להשיב על מה שטען עלי אלא על מה שטען על דברי המפרשים ז"ל אשר נר' בפי' ממה שכתבו שפורות שגדלו בקרקע הגוי בא"י הן באיסו' שביעית:
3
ד׳ראשונה מן הברייתא גוי שהיה מוכר פירות ואמר של עזיקה הן לפירוש רש"י שכתב בשם רבותיו מפרדס מעוזק וגדור לשומרו שהוא שנת שביעית וקשיא ליה להאי פירושא דמה איס' יש כאן אם עבר זמן הביעור לא שנא מן המשומר לא שנא מן ההפקר אסור וקודם הזמן אלו ואלו מותרים הרי דלפי' רבותיו אם היינו מאמינים לגוי שהיו הפירות של שביעית לא היינו לוקחים ממנו ואף רש"י ז"ל לא דחה פירושם מפני שאין הדין אמת שהרי כתב דלא שנא מן המשו' כו' אסור על פירות של גוי דמשמע דפירות של גוי בקרקעו בארץ ישראל יש להם דין שביעית ולפירושו ג"כ דעזיקה שם עיר בארץ ישראל שפירותיה משובחים יהיה משבחן הגוי שהם של אותה העיר ולא אמר כלום ואין חוששין לדבריו דמשמע שאם היינו חוששין שהיו של עזיקה של הארץ ישראל היו אסורין אפי' הן בקרקע הגוי
4
ה׳ומ"ש החכם נר"ו דיש לדחות שמא פירות ישראל ביד גוי הן ודחה מה שטענתי על זה אינה דחיה והרי הבאתי מה שכתב הרא"ש בשם ר"ת ז"ל דעל כרחין מיירי בקרקע של גוי ולא שלקחו מישראל מדקתני סיפא דהך מתני' אבל אם אמר על איש פלוני כו' וכדי להעמיד דחייתו השמיט ידו והעלים עיניו כאן מזה שכתבתי בשם הרא"ש ור"ת ז"ל והרי הוא מוכרח שהברייתא דברה בפירות של קרקע גוי וסבירא להו לרש"י ורבותיו הרא"ש ור"ת דהם אסורים ואחר כך כתב דא"ל דהרמב"ם ז"ל שהוא מאריה דאתרא פליג עלייהו וגם נמצא לרבינו שמשון הזקן ז"ל דפירות הגוי יש בהן קדושת שביעית כדמוכח בדוכתיה טובא ועל הראיה שהבאתי מתוספתא דאהלות כתב ג"כ דאיכא לאוקומי בפירות ישראל ביד גוי ובאיכא לאוקומי דחה ראייתי מפשט התוספתא שהבאתי בשנת הרצ"ב והרי בעל כפתור ופרח שפרח ונדפס אחר כמה שנים שהביא תוס' זו בפ' י"א והבין בבירור ממנה מה שהבנתי אני שפירות הגוי בקרקעו בארץ ישראל אסורים שהרי כתב פי' על תוספ' זו ועל מעשה דרבי דבית שאן שאפי' בפירות שביעית של גוי היו נוהגים בו איסור קודם לכן והביא פידוש רבינו שמשון על התוספתא הנז' ועל פירושו כתב מה שכתב וכ"כ בפרק הנז' נמצא לפי זה שכבוש עולי בבל אינו נאכל ואפילו נעבד וכן נמי נראה לפי דברי הראב"ד ז"ל והזכרנוהו בפ' שאחר זה גבי עזיקה ואמנם האיסור מבואר באהלות פי"ז זכרנוהו בפ' י"א עכ"ל וכת' אח"כ בפ' מ"ז ההיא דעזיקה וכתב יש מפרשים ויש אומרים והם פירושי רבותיו של רש"י ז"ל ופי' רש"י וכתב הראב"ד פי' עזיקה ארץ עבודה ואם ספיחים אסורים בטביעית כ"ש פירות ארץ ישראל ארץ עבדה בין של גוים בין של ישראל ואמרינן שאינו נאמן שלא נתכוון אלא להשביח מקחו ע"כ הרי של כל פירות של עזיקה שגדלו בקרקע גוי בארץ ישראל יש להן דין שביעית ולא כדחיית החכם נר"ו שהן פירות של ישראל ביד גוי וכן בפי"א כתב על מתני' דשביעית פ' לא נאכל ולא נעבד שאסור לנו עבודת הארץ ההיא ואם תעבד ע"י אחר אסור לאכול ממה שתוציא והוא לשון פירושי הרמב"ם ז"ל ואי אפ' לפרש מה שפי' החכ"ם נר"ו שאותו אחר הוא ישראל כיון שכתב קודם שאסור לנו עבודת הארץ ההיא והוא כולל דלנו את כל ישר' וכתב אח"כ ואם תעבד כו' אחר דמשמע דאינו ישר' משלנו וכן בעל כפתור ופרח לשון הרמב"ם ז"ל שכתב בפ' מ"ז במה שתמה על מה שכתב הרמב"ם ז"ל דפירות הגוי מותרי' שהרי שנינו לא נאכל ולא נעבד והרב בעצמו פירש שאם תעבד ע"י אחר אסור לאכול ממה שתוציא וזה אפי' בקרקע הגוי דאם היה דעת הרב ז"ל שאינו נעבד ר"ל בקרקע ישראל כו' ע"כ הרי שהבנת דברי הרב ע"י אחר הוא גוי בקרקעו וכ"כ אח"ך וממשנת אינו נאכל ואינו נעבד יראה ג"כ כדפרשתי שע"י הגוי בעבודתו הן אסורים כו' ע"כ וכתב אח"ך נמצאת למד שבקדושה שניה אסורה בעבודה מדאורייתא וספיחיה אסורין מדרבנן וכן לפי הנראה מה שזרע הגוי בקרקעו וכתב אחר כך אם כן מה שזרע הגוי בקרקעו בארץ ישראל מקדושה שהיה בשביעי' אסור אבל ספיחיו מותרין ע"כ: וגם כי מדברי הרמב"ם ז"ל פ"ד שכתב גוי שקנה קרקע מא"י וזרעה בשביעי' פירותיו מותרין שלא גזרו על הספיחים אלא משום עוברי עבירה והגויים אינם מצווים כו' נראה מפשט לשונו שפירות הגויים בקרקעם אין בהם קדושת שביעית הרי כתב בפירוש המשנה שאם תעבד ע"י אחר דהוי גוי כדהוכחתי לעיל שפירותיו אסורים וכן כל המפרשים ז"ל שהבאתי למעלה סוברים כן שפירות הגוי בקרקע אסורים בשביעית. לכן נראה לי לפרש דברי הרב ז"ל שרוצה לומ' שמה שזרע הגוי בשביעית דאע"ג דאין קנין לגוי אינו אסו' לאכול כמו מה שזרע ישראל שהוא אסו' באכילה וחייב לעוקרו וכמ"ש הרב ז"ל בפ"א ולא בספיחים ג"כ של ישראל שכתב למעלה בפ' זה שגזרו עליהם אלא מפני עוברי עבירה והגויים אפי' שזרעו אותם אינם מצווים על השביעית כדי שנגזו' עליהם ולכן הן מותרי' כמו הספיחים מן התורה: ואם הר' כפתור ופרח היה מפרש פי' זה על דברי הרב ז"ל לא היה תימא עליו ולא היה צריך לכתוב ואל הרב ז"ל יש לו להאמין אף על שמאל שהוא ימין נגד כל מה שכתב בכמה מקומות הכתובים למעלה כי פירות הגוי הם אסורים והוכרח ג"כ לכתוב אח"ך נראה שנשארו פירותיהם בשביעית בחיוב תרומות ומעשרות כ' ולא ראיתי ולא עצרתי כ"ח שנים בארבעה שני שמטות ולא מצאתי שום מפרש או פוסק שיכתוב שפירות הגוי בא"י כשנתמרחו ע"י ישראל כו' יהיו חייבים בתרומה אלא הרב הזה וגם הוא לא כתב כן אלא על מה שהבין בפשט לשון הרב שפירותיהם מותרין הם מותרין לגמרי ואינו כן אלא שהם מותרין לאוכלם בקדושת שביעית כמ"ש למעלה ולא נשאר שום סמך לחייב הפירות בתרומה ומעשרות דכיון שהם בקדושת שביעית לפי מה שכתבו המפרשים שהבאתי למעלה וכפי מה שפירשו בדברי הרב ז"ל אין בהם חיוב תרומה ומעש' כמ"ש הר' בעל כפתו' ופרח מי שפירותיו של שביעית אין בו חיוב תרומות ומעשרות ולא נשאר עלי שום קושי כי אם מה שאנו מקילין בפירות שביעית בפירות הגוים שהיה מן הדין לנהוג בהם קדושת שביעית כמ"ש למעלה בשם רש"י ורבותיו ז"ל וכן ר"ת והרא"ש שהכריחו מאותה בריית' שהם פירות הגוי מקרקעו וגם שלא דברו בענין שביעי' אלא בערלה וכלאי' ונטע רבעי הרי שנוי באותה בריית' עזיקה ובין שיהיה פי' עזיקה כרבותיו של רש"י ז"ל או כרש"י או כפי' הראב"ד הרי כתבו שהם פירות גוי בקרקעו וכן פי' רבינו שמשון הזקן ז"ל שכתב פירות הגוי יש בהם קדושת שביעית הרי הם שבעה רועים ומנהיגים אותנו על קדושת פירות שביעית ונוסף עליהם הרמב"ם ז"ל בפי' המשנה ובחיבו' לפי מה שפי' דבריו והרמב"ם ג"כ דכתב דשמא אין קנין לגוי להפקיע מדיני שביעית והרב בעל כפתו' ופרח שכתב בכמה מקומות כמה פעמים שפירות הגוי הם בקדושת שביעית והביא התוספתא פי"א בפי' רבינו שמשון ז"ל כמ"ש למעלה ואין גם אחד שיחלוק עליהם ואין לי פה להשיב על קושי זה כי אם בענין הביעו' שאנו מקילים וסומכין על דברי רבינו שמשון הזקן שכתב דאע"ג שיש כאן קדושת שביעית כדמוכח בדוכתיה טובא איסו' הוא ודאי דלא פקע אלא ביאור הדבר תלוי בממון להפקר ולחלק לעניים ומצי למימ' קא אתינא מכח גברא דלא מצית לאשתעויי דינא בהדי' כדאמר בשלהי פ"ק דבכורות ג"כ לוקח תבלים כו' ונרא' לי דמהאי טעמא נמי נקל בדיני סחורה בפירות שביעית דהא דילפינן לאוכלה אמ' רחמנא ולא לסחורה היינו בפירות ישרא' שזכו מן ההפקר משדות ישראל להכי הוא לאוכלה ולא לסחורה אבל מי שלקח בדמים פירות שביעית של גוי הרי תחלתו בסחורה ומצי למימ' אתינא מכח גברא כו' אבל בשאר דיני של שביעית אשר רבו לא מצאתי שום סמך להתי' והר' בעל ס' כפתו' ופרח כתב בפי"א שאפי' בפירות שביעית של גוי היו נוהגים בו איסו' קודם לכן ע"כ ואפש' ג"כ כי מה שהיה אסור הוא ג"כ שצריך לאוכלם בקדושת שביעי' שלא ישלם מהם ולא לענין ביעו' בסחורה. וא"כ לא היו נוהגין להוציא מהן תרומה ומעש' והאסו' בשאר דיני שביעית לא ידענא היכי ליפקע ואפי' היינו מורין עתה להתנהג בדיני שביעית היה נראה עתה כמו תקנה חדשה מה שלא היו נוהגים עד עתה והייתה תקנה שאין רוב הציבור יכולים לעמוד בה מצד הגלות והשעבוד שאנו צריכים לעולם לקנות מן הגויים ואין מספר לדיני שביעית כמ"ש התוספות פ' לולב ואם יש מי שיכול ליזהר ולשמו בו תבא עליו ברכת טוב נאם הצעי משה בר יוסף מטראני ז"ל אמר יוסף קארו אחר שכתב החכ' הר' משה מטראני אגרת זאת השנית רצה לעשות מעשה כדבריו בשמטה שעברה ומיחו בידו ובשמטה זו שהיא שנת השל"ד הקשה את רוחו ואמץ את לבבו לתקוע עצמו לעשות מעשה כדבריו ביד רמה וקמו כל חכמי העי' ועיינו בדבריו הראשונים והאחרונים וראו שאין בהם ממש והכריזו בבתי כנסיות בגזרת נדוי שכלם יפרישו תרומות ומעשרות מפירות הגוי שנתמרחו ביד ישראל בשביעית כמו בשאר שנים נאם הצעי' יוסף קארו הכרנו וידענו שנדפס מכתב ידו של מורינו הרב והיא כתיבת ידו ממש וכל הנזכר אות באות חתמנו שמותינו משה גאלאנטי ראיתי מה שכתב מוהר"ר משה מטראני זלה"ה על פירות הנלקחים מן הגוי כשזרעם הגוי בקרקע שלו בא"י בשנת השמיטה אם יש בהם חיוב תרומות ומעשרות וכתב שאין בהם חיוב תרומות ומעשרות ונטה דעתו אחר דעת מוהר"ר שלמה שירילייו זלה"ה שכת' שיש בהם קדושת שביעית ויש להם ביעו' וכתב מוהר"ר משה מטראני זלה"ה שאין להם חיוב תרומה ומעשרות דהא בהא תליא והביא ראיות ממס' ידים פ"ד ממחלוקת רבי טרפון ור"א ן' עזרייא על עמון ומואב מה הן בשביעית שר' טרפון אומ' מעש' עני וראב"ע אומ' מעש' שני ואם היה חיוב בפירות הנלקחים מן הגוי שזרעם בקרקע שלו ומירחם ישראל בשנת השמטה למה לא הביאו ראיה מא"י ויאמר אם מא"י מפרישין מעש' עני עמון ומואב ג"כ יפרישו מעש' עני ואם מפרישין מעש' שני גם הם יפרישו מעש' שני אלא ודאי דאין חיוב תרומות ומעשרות בא"י בשביעית אפילו בפירות הגוי שזרעם בקרקע שלו ומוהררי"ק זלה"ה דחה ראיה זו דאי אפשר דכי היכי דפליגי רבי טרפון סבר דעמון ומואב מפרישין מעש' שני כעולי מצרים וראב"ע סבר דהרי הם כעולי בבל נמי פליגי בא"י אם מפרישין בשביעי' מע"ע או מע"ש:
5
ו׳ולע"ד קשה לזה דליפלגו בא"י ומינה הוה ילפי' לעמון ומואב אמנם לדעתי הא דלא ילפי מא"י כדי להביא ראיה כוללת בין לפירות הנלקחים מן הגוי שנזרעו בקרקע ישראל לפי שבא"י לא יש שביעי' אלא במה שנזרע בקרקע ישראל בין בפירות שנזרעו בקרקע הגוי ואפשר ג"כ לומ' שבא"י כל הקרקעות רובם או כולם היו מישראל ואם מעט מזער היו קרקעות גויים ר"ט ור"א לא היו יודעים איך היו נוהגים או שנשכח הדב' איך היו מפרישין אם מע"ש או מע"ע:
6
ז׳עוד הביא ראיה מוהר"ר משה מטראני מבריית' דאיתא בפ' בתרא דיבמות גוי שהיה מוכ' בשוק ואמר פירות הללו של ערלה הן של עזיקה הן של נטע רביעי לא אמ' כלום שלא נתכוון אלא להשביח מקחו לא אמר כלום ופירש"י של עזיקא מפרדס מעוזק והיה שנת שביעית ומשמע משום דדוקא דלא נתכוון אלא להשביח מקחו לא אמר כלום הא לאו הכי היתה בהם קדושת שביעי' וגם לפי' שני שכתב שעזיקה שם עיר שבא"י שהיו פירותיו משובחין ולא דחה רש"י הפי' הראשון אלא מטעם דלא שנא מן המשומ' ול"ש מן המופק' אמנם לענין הדין שוים הם ולדעתי אינו כן מאח' דפי' דעזקה אין פי' מעוזק מכח הקושייא שהקשה ולא הייתה שנת שביעית אלא שם עיר מא"י ולא מיירי אלא לענין מעשרות לא יש ראיה משם אם יש שביעי' במה שנזרע בקרקע דגוי וגם לפי' הראשון שהביא מוהרי"ק דשם מיירי במה שנזרע בקרקע ישראל וכתב הוא ז"ל דאם איתא דמיירי שנזרע בקרקע ישראל למה ליה למימ' דלא אמ' כלום מטעם דאינו נאמן היה לו לומ' אפילו שיהיה נאמן שהפירות הן מעזיקה לא חיישינן שמא הם מפירות שנזרעו בקרקע ישראל ונפלאתי ולא אבין למה לא חיישינן שמא מפירות שנזרעו בקרקע ישראל הן ויהיו אסורין:
7
ח׳גם ממה שהביא ראיה מהרא"ש ור"ת דכתבו דמיירי בקרק' של גוי מדקתני סיפא דהך מתניתא אבל אם אמר של איש פ' כו' מוהרי"ק כתב על זה דעל הרמב"ם סמכינן דהוא מאריה דאתרא כו' ולא אבין למה לא דחה ראיה זו דהרא"ש ור"ת לא הביאו מתניתא זו אלא לענין ערלה ונטע רבעי ולא לענין שביעית ואפשר דמאחר דיש שני פירושים דהפי' ראשון פירש דמיירי ג"כ לענין שביעית ועזיקה פי' מעוזק זה פי' שני פירש שם עיר ולא איירי לענין שביעי' לכן לא הביא הראיה משם אף לענין שביעי': ומה שכתבו התוס' שם פי' בקונדריס מפרדס מעוזק ומשומר וקשה לי כו' והדר הכי כתבו ואין נראה לר"ת דהא בהדייא תני כתב ר"ת אין ראיה דסובר ר"ת כפי' ראשון אלא בא לומר שהקושיא שהקשה רש"י על פירוש זה אינה קושיא אלא דיש חילוק בין מן המשומר ובין מן ההפקר והואיל וכן אפשר לפרש עזיקה משומר ואפי' לפ' שהיא שם עיר מא"י ולהכי לא הביאו ראיה משם לענין שביעית ועל מה שכתב מוהרי"ק על דברי כפתור ופרח דברי הרב אינם צריכים חיזוק שכל דבריו הם ישרים ונכוחים למוצאי דעת. ומ"ש מוהר"ר משה מטראני לפי דברי הרמב"ם שגם הוא סובר בפירות שזרעם גוי בקרקעו יש בהם קדושת שביעית וז"ל לכן נראה לי לפ' דברי הרב ז"ל שרוצה לומר שמה שזרע הגוי בשביעי' דאע"ג דאין קנין לגוי אינו אסור לאכול כמו מה שזרעו ישראל שהוא אסור באכילה וחייב לעוקרו וכמ"ש הרב ז"ל בפ"א ולא בספיחים ג"כ של ישראל שכתב למעלה בפ' זה שגזרו עליהם מפני עוברי עבירה אלא מותרי' באכיל' בקדושת שביעי' והגוים אפי' שזרעו אותם אינם מצווים על השביעי' כדי שנגזור עליהם ולכן הם מותרים כמו הספיחים מן התורה עכ"ל הפירוש הזה הוא הפי' שפירש מוהררי"ק אלא שהוא מפרש שמה שכתב הרמב"ם מותרים לגמרי שאין בהם קדושת שביעי' אלא מותרין באכילה בקדושת שביעית ומהררי"ק פי' מותרים לגמרי וכן הבין בעל כפתור ופרח בדברי הרמב"ם ולא נהירא לי מה שפי' הרב משה מטראני שהם מותרים לאכול בקדושת שביעית דאם איתא לא היל"ל פירותיו מותרים אלא היה לו לומר אוכלים אותם בקדושת שביעי' כמו שכתב בפ"ד וז"ל התבואה והקטניות אסורין באכילה משום ספיחים ופירות האילן אוכלין אותם בקדושת שביעי' אלא ודאי שפירוש מה שאמר כאן מותרין פירוש מותרין לגמרי ואין בהם קדושת שביעית ובהא סליקנא ובהא נחיתנא דפירות הגוי בקרקעו יש בהם חיוב תרומו' ומעשרות כסברת מוהרי"ק ז"ל נאם הצעיר שם טוב עטייא:
8
