אבקת רוכל נ״טAvkat Rokhel 59
א׳נסתפקנו על מקוה יש בו יותר משני שיעורין והוא בבית המרחץ והוא מימי מעין הבאי' לתוכו דרך צנור קבוע בקרקע ודרך הבאים לרחוץ ליקח מהמים ההם אשר במקוה בכלי עץ ומוליכים אותו הכלי מלא ממימי המקוה כדי לערב עם המים חמים כדי לצננם ולרחוץ בהם ולפעמים נפסקים המים הבאים דרך הצנור בתוך המקוה באופן שלפעמים בלקיחתם תמיד מים מהמקוה ההוא כדרכם יום יום נחסרים המים מהמקוה עד שלא נשאר במקוה שיעור מי מקוה ואז פותחים הפ"קה ובאים המים במקוה עד שיתמלא המקוה והמים שטים ונשפכי' דרך מעלה על שפת המקוה יותר מכמה שיעורי' מקוה ונסתפק לנו אם המקוה ההוא אחר שלא הורקו המים הראשונים אשר ע"י שאיבת הכלים אשר לקחו ממנו ונחסרו נשארו פחות משיעור מי מקוה ונהפכו כל המים ההם מים שאובים שבלקיחת המים עם הכלי ההוא נשפכים מהמים אשר בתוך הכלי בתוך המקוה וכשהמקוה חסר משיעורו נהפכו כל המים אשר בתוך המקוה מים שאובים ואח"כ אף אם הרבה בו מים כשרים אין מועיל דבר והרי המקוה אף יש בו שיעו' מקוה ויותר אח"כ כשפותחים הפקה הרי הוי כל המים שאובים ופסולים לטבילה אחר שלא הוריקו המים מהמקוה מכל וכל או אם נאמר שאחר שהמים נשפכים דרך מעלה מרבוי המים הזוחלים לתוכו והרי כשנתחשב יוצאים מהמים דרך מעלה יותר מהמים אשר היו מקודם במקוה כשנפסל והוי כההיא דאמרינן פ"ג דמקוואות כיצד הבור שבחצר ונפלו לו שלשה לוגין לעולם הוא בפסולו עד שיצא ממנו מילואו ועוד ופירש מפרש המשנה כגון מקוה שיש בו עשרים סאה ונפלו לתוכו ג' לוגין מים שאובים ונתמלא אח"כ מי גשמים לעולם הוא בפסולו עד שיצא ממנו עשרים סאה שהיו שם תחלה ועוד מעט יותר למעט שלשה לוגין ומדקאמ' עד שיצא משמע שרבו הגשמים שנכנסו במקוה עד שיצא דרך פיו מלואו ועוד וא"כ בנדון שלנו הרי יצאו והוי המקוה כשר או דילמא שאין המקוה כשר עד שיוציאו בידים כל מי המקוה עד שלא ישאר כלל ואז כשיתמלא המקוה מהמים הבאים לתוכו דרך הצנור יהיה כשר ויהיה פי' עד שיצא עד שיוציא כו':
1
ב׳ועל זה שנסתפקנו הסכמנו לתקן פתח במקוה ויהיה לעולם ועד נעול עד שיבואו הנשים לטבול ואחר שטבלו שיחזרו וינעלו אותו עד היום האחר ועם זה שהוא נעול לא יקחו מימימי המקוה לעולם הבאים לרחוץ וכן עשינו ונמשכה הסכמתינו זאת חדש ימים או שתי חדשים ואחר כך בעטו העם בהסכמה ושברו את הפתח ונשאר כבראשונ' ועתה אחר שראיתי שאי אפשר להעמיד הסכמתנו חזרתי וחפשתי ספר וספרים לראות היש מקום לספקנו זה או לאו ואחר שנתיישב דעתי ראיתי שהאמת כמקומותינו אלה שהמקוואות כלם הם מימימי מעיין ובאי' לתוך המקוה מהמקוה החיצון אשר בבית החיצון מקום שפושטים שם והמקוה ההוא הוא גדול עד מאד וכשהמקוה ההוא מלא עד שפתו אז משם באים הבאים דרך שפת המקוה דרך צנור מבניין למקוה הפנימי אשר הנשים טובלות בו ומאחר שכן מכמה טעמים אין חשש בדבר ראשונה מאחר שהמקוה מחזיק יותר משני שיעורי מקוה א"כ כשנתחסר המקוה משיעורו והמים הנשארים נהפכו כולם למים שאובים כמו שאמרנו אין דבר אחר שיש משפת המקוה עד המים יותר משיעור מקוה וכשבאים מי מעיין במקוה ונתמלא יש במה שנתמלא יותר משיעור מקוה בטלו אלו המים כשרים את הראשונים אשר היו פסולים אחר שיש במים הכשרים יותר משיעור מקוה וכל המשניות כולם לא דיברו כי אם במקוה שלם בארבעים סאה מעלה ומטה זאת ועוד שאחר שנתמלא אח"כ והמים נשפכים דרך שפת המקוה בריבוי עד שיצאו יותר ממילואם פעמים שלש אין ספק שהמקוה כשר שעד שיצא גרסינן במשנה לא עד שיוציא ובביאור הביאה המשנה כך וז"ל בור שהוא מלא מים שאובים והאמה נכנסת לו ויוצאה ממנו לעולם הוא בפיסולו עד שיחשב שלא נשתייר מהראשונים ג' לוגין ופי' המפרש אמת המים כגון מי גשמים הבאים מן המרון ונכנסים לו ויוצאה ממנו הרי מכאן משמע מדקאמר עד שיתחשב דלא בעינן שיצאו המים שאובים קודם שיכנסו בתוכו מים אלא בהיותו מלא ממים שאובים עם המים הנכנסין בתוכו ויוצאין מצד האחר הם כ"כ כשיתחשב המים הנכנסים הם כ"כ שצריך הראשונים כולם עד שיכנסו תמורתם אם לא יצאו בפועל כי המים נכנסים דרך שפת הבור ויוצאים מצד אחר דרך שפת הבור אם הם כ"כ שכשנתחשב אלו הנכנסים בתוך הבור דרך האמה כ"כ שצריך שיצאו המים כולם אשר בתוך הבור עד שיכנסו כל אלו המים שנכנסו דרך האמה אף אם לא יצאו בפועל כחשוב כאלו אלו הנכנסין הוציאו השאובים ונכנסו הם והרי בנדון שלנו שנכנסין דרך הצנור ויוצאים דרך שפת המקוה מריבוי המים והם כ"כ הנכנסים והיוצאים יותר מהמים שנפסלו פעמים שלש ודאי הוי המקוה כשר זאת ועוד כי בנדון שלנו ממקוה החיצון אשר לעולם הוא מלא ויש בו כמה שיעורי מקוה מכשיר הפנימי אף אם יהיה כולו שאוב ע"י הצנור שמצרפן כמו שהביא המשנה בפ"ג ממקוואו' וז"ל בור שבחצר ונפלו לו שלשה לוגין לעולם הוא בפיסולו עד שיצא מנו מילואו ועוד או עד שיעמיד בחצר ארבעי' סאה ויטהרו עליונים מהתחתונים ופירש המפרש מקוה כשר למטה מן הפסול פותקן לכשר כדי שיתחברו ויטהר העליון הפסול מן התחתון הכשר כדאמרינן גוד אסיק וכל שכן אם הכשר למעלה דאמרן גוד אחית ובנדון שלנו דכשר למעלה שמשם באים המים לתוך הפנימי כו':
2
ג׳הרי בנדון שלנו כל זמן שקודם שיבואו הנשים לטבול כמו שני שעות מעלה ומטה יפתחו הצנור ויבואו המים במקוה עד שיתמלא המקו' ויהיו מימיו נשפכין משפת המקוה שיעור המקוה וגם כשהאשה טובלת מהצניר לא נפסקו מימיו עלתה טבילת מהמקוה ההוא לכ"ע ולא נשאר שום ספק ממה שנסתפקנו ועם זה התיקון נראה לי שהמקוה כשר וכל זה שכתבתי יובן אם נודה שהופסל המקוה ע"י לקיחת מימיו על ידי כלי כמו שאמרנו אבל אם נקח סברת בעלי התוס' אשר כתבו בפ"א די"ג על המשנה אין המים פוסלין את המקוה אלא לפי חשבון ופירשה רבה לפי חשבון כלים ויוסף בן חנני היא דאומר ג' לוגין שנפלו במקוה בשנים או בשלשה כלים פוסלין בארבעה בחמשה אין פוסלין וכתבו בעלי התו' ופסק הראב"ד דהלכה כיוסף בן חנני ולפיכך נראה כששואבין את המקוה לנקותו שנוטלים אותם מים שבתוכו ע"י כלי ונותנים מים אחרים תחתיהם אי' לחוש אפילו נשתייר קצת מן הראשונים במקוה שנופל מן הדלי לתוכו והוו ליהו שם יותר משלשה לוגין מים אפי"ה אין לחוש דמסתמא לא נפלו שלשה לוגין בשלשה כלים כו' הרי בנדון שלנו כפי זאת הסברא לא נפסל המקו' מעולם אף אם נשארו המים שבתוך המקוה פחות משיעור על לקיחת המים ע"י כלי שבבירור כתב שאין לחוש לזה דעל הסתם אין נופלין שלשה לוגין אלא מיותר משלשה כלים ואף אם יש מחמיר בדבר שהצריך לנקוב את הכלי בכונס משקה משום חשש זה בנדון שלנו אפשר לומר שאף לדברי המחמיר יקל בזה דדוקא שם שבא לנקות המקוה ובזה אחר זה כלי אחר כלי בתכיפות לוקחים מים מהמקוה ואפשר דבשלשה כלים נפלו שלשה לוגין בלתי פסיקת המים זה מזה ולזה הצריך לנקוב הכלי אבל בנדון שלנו שאינם באים לנקות המקוה עד שנאמר שנפלו שלשה לוגין משלשה כלים בלתי פסיקת המים מהכלים כי אם הצריך להם ליקח כלי מים ואחר שעה בא אחר הצריך לאלו המים ולוקחים כלי אחר ואליבא דכולי עלמא אינו נופל מכלי אחד ג' לוגין אף אם יפול מהאחר הבא ליקח לתשלום ג' לוגין אין דבר כי אין פוסל את המקוה כשנפלו משניים או משלשה כלים אלא שקוד' שנפסק מהראשון נפל מהשני וכ"כ הרמב"ם ז"ל בפ"ה מה' מקוואות מקוה שנפלו עליו ג' לוגין מים שאובים מכלי אחד או משנים ושלשה כלים מצטרפין והוא שיתחיל השני עד שלא פסק הראשון מארבעה אין מצטרפין הרי לך בבירור שמשני כלי' אין מצטרפין עד שיתחיל קודם שפסק הראשון וכשם כשבאים לנקות המקוה מסתמא מנקים אותו כלי אחר כלי כדי לנקותו במהירות ולזה למחמיר יש מקום להחמיר אולי ב"ג כלים נפלו ג' לוגין וקודם שפסק הראשון התחיל השני ולזה הצריך המחמיר נקובת הכלי אבל בנדון שלנו שאינם לוקחים בשלשה או בשנים כי אם בכלי אחד ואחר שעה לוקחים כלי אחר להצריך לו הרי אף לדברי המחמיר יודה כי מכלי אחד אינו נופל ג' לוגין בבת אחת א"כ בנדון שלנו אף לדברי המחמיר לא נפסל המקוה מעולם ועם זה לא חששו הראשונים והנראה לע"ד כתבתי אם יסכימו רבני צפת תוב"ב הצעיר משה ברוך
3
