אבקת רוכל ס׳Avkat Rokhel 60
א׳נדרשתי לאשר בקשו ממני לכתוב מה שנראה לי בפסק הס' והנני משיב ואומר כי מ"ש ונסתפק לנו אם המקוה ההוא אחר שלא הורקו המים הראשונים כו' ואח"כ אף הרבה בו מים כשרים אין מועיל דבר והרי המקוה כו' ופסולים הם אחר שלא הורקו מי המקוה מכל וכל או אם נאמר שהמים נשפכים דרך מעלה כו' והרי בההיא דאחרינן פ"ג דמקוואות כיצד הבור שבחצר ונפלו לו ג' לוגין כו' או דילמא שאין המקוה כשר עד שיוצי' בידים כל מי המקוה כו' דברים תמוהים הם מה מקום יש לספק הזה דכיון דמקני' קתני עד שיצא ולא קתני עד שיוצי' משמע בהדייא דלא בעינן שיוציא בידים וכן פי' הראב"ד בספר בעלי הנפש כדאיתא בספר בית יוסף וכן פי' הרמב"ם בפי' המשנה וכך מבואר מדבריו בחיבור פ"ה מה' מקוואות וכן משמע עוד בהדייא ממתני' דבור שהוא מלא מים שאובים והאמה נכנסת לו ויוצאה ממנו לעולם הוא בפיסולו עד שיתחשב שלא נשתייר מהראשון ג' לוגין:
1
ב׳ימ"ש עוד ומאחר שכן מכמה טעמים אין חשש בדבר ראשונה שמאחר שהמקוה מחזיק יותר משני שיעו' מקוה כו' וכל המשניות כולם לא דיברו אלא במקוה שיש בו ארבעים סאה מעלה מטה עכ"ל גם אלה דברי תימה דא"כ לא לשתמיט תנא או אמורא או מפרש או פוסק להשמיענו כן ואדרבא מדקתני בור שבחצר ונפלו לו ג' לוגין לעולם הוא בפיסולו עד שיצא ממנו מילואו ועוד משמע ודאי שאפילו ירדו בו כמה שיעורי מקוואות לא אפשר אם לא יצא ממנו מילואו ועוד ולפי דבריו יש לשאול כמה שיעור המים הכשרים שירדו לתוכו יותר משיעור מקוה לשיתבטלו המים השאובים אם יאמר שיעור שני מקוואות אני אומר לא כי אלא שיעור שלשה או ארבעה או יותר אלא ודאי דברים הללו מוקצים מן הדעת:
2
ג׳ומ"ש זאת ועוד שאחר שנתמלא אח"כ כו' כל אורך דברי' אלו ללא צורך והנם מבוארים בלשון המשנה עצמה ומה גם בדברי הראב"ד שהובאו בספר ב"י ומ"ש זאת ועוד כי בנדון שלנו המקוה החיצון אשר לעולם הוא מלא כו' עד דאמרינן גוד אסיק וכ"ש אם הכשר למעלה דאמרינן גוד אחית איכא למימ' אי מהא לא אירייא שהרי על מה שמסיים במשנה החכרת רבי אלעזר בן עזרייא פוסל אלא אם כן פסק פרש"י פוסל דלית ליה גוד אסיק ואפשר שאפילו גוד אחית לית ליה דרבנן דאמרי כתוספתא אין מטבילין לא בתחתונה ולא בעליונה עכ"ל והרמב"ם נראה מדבריו שהוא פוסק כרבנן דלית ליהו גוד אפילו גוד אחית לענין מקוואות:
3
ד׳ומ"ש וכל זה שכתבתי יובן אם נודה שנפסל המקוה כו' אבל נקח סברת בעל התוס' אני אומר שלומר דהלכה כיוסף בן חנני לא היה צריך כל האריכות הזה שהרי בהדייא פסק הרא"ש כמותו בפרק תינוקת והרמב"ם והטור והשתא בנ"ד דלוקח בכלי ממי המקוה לא שכיח שישפכו ג' לוגין שהוא חצי רוטול מג' כלים ועוד אני אומר שאפי' אם היו נשפכין ג' לוגין מג' כלים היה מקום להכשיר אם לא ידעו שנפל מכל א' לוג שלם שאם נפל מאחד מהכלים פחות מלוג אינו מצטרף וכמו שכתב רש"י והראב"ד כדאיתא בס' ב"י ועוד שאפילו אם היו נשפכים מג' כלים מכל אחד לוג שלם לא היה נפסל המקוה אלא אם כן התחיל לישפך מהכלי השני עד שלא פסק הראשון וכדתנן בהדייא בפ"ג דמקוואות והא נמי לא שכיח:
4
ה׳הנה עד כה כתבתי לפי דרכו של החכם הכותב הספק הנז' שעלה בדעתו שנ"ד יצדקו בו כל המשניות הנז' לעיל אבל לפי האמת הם רחוקים זה מזה כרחו' מזרח ממערב שהרי נ"ד מעיין הוא וכל המשניות דלעיל הם במקוה מכונס ממי גשמים אבל מעיין אפילו כל שהוא אפי' נפלו לתוכו כמה סאין מים שאובים אע"פי שהם רבים על המים שהיו בתוכו תחלה לא נפסל כדתנן בפ"ק דמקוואות מעיין שמימיו מועטים שרבו עליו מים שאובים שוה למקוה לטהר באשבורן ולמעיין להטביל בו בכל שהוא ובפ"ה דמקוואות תנן מעיין שהוא משוך כגדל ריבה עליו והמשיכו הרי הוא כמות שהיה היה עומד וריבה עליו והמשיכו שוה למקו' לטה' באשבורן ולמעיין להטביל בו בכל שהוא וכן פסקו הרמב"ם והראב"ד והרשב"א והטור והריב"ש והר"ן והמרדכי בשם כמה חכמים וכל הפוסקים ראשונים ואחרוני' דאין מים שאובי' פוסלין במעיין והרא"ש בתשובה קרא תגר על המצריכין לנקות מקוה שמימיו נובעים ע"י דלים המנוקבים וכתב שטעות הוא בידם וכתב שהודה מהר"ם לדבריו והביא ראיות ברורות לדבריו ומוהרי"ק כתב וז"ל לא מצינו מי שיחוש במי מעיין לג' לוגין אלא אותו דעת שדקדק עליו המרדכי דמדקאמ' פוקקין את נקבי הנביעה דאף במעיין קאמר וכן הר"מ חסדאי אלו השנים לבדם הם שמצינו שיקפידו בג' לוגין למי מעיין עכ"ל:
5
ו׳ואני אומר דאפשר דלאו תרי נינהו אלא חד דאותו דעת שדקדק עליו המרדכי מדקאמר פוקקין את נקבי הנביעה דאף במעיין קאמר הוא הר"מ חסדאי שכת' המרדכי כן בשמו ומאחר שלא מצינו שום פוסק שיסבור כן תולין אותו דעת שדקדק ממנו המרדכי כן בהר"מ חסדאי ובין שיהיה כן בין שיהיה חכם אחר פשיטא דלית דחש להו במקום שכל הפוסקים חלוקים ועוד שהמרדכי עצמו כתב על הר"ם חסדאי שלא נודע לו ראייה:
6
ז׳מכל אילין טעמי נתבאר דבנ"ד אין לחוש למים שאובים כלל אפילו נפלו בו אלף סאין מים שאובי' אינו נפסל כלל אלא בכשרותו הוא עומד ויישר כחן של הראשוני' שלא פקפקו בדבר ומי יתן והיה לבכם של האחרונים שעלה בדעתם לפקפק בנדון זה שהיו מפקפים במקוה של חמת שלדעת גדולי המפרשים והפוסקים הוא פסול כמו שמבואר בספר ב"י והיו מוחין ביד המחזיק בידם להקל ולהכשירו להם שלא כדין ומקלו יגיד לו וה' יאיר עינינו במאור תורתו אמן נאם הצעיר
7
ח׳יוסף קארו
8
