אבות דרבי נתן נוסח ב כ״טAvot DeRabbi Natan, Recension B 29

א׳חמשה תלמידים היו לו לרבי יוחנן בן זכאי ואלו הן רבי אליעזר בן הורקנוס. ורבי יהושע בן חנניה. ורבי יוסי הכהן. ורבי שמעון בן נתנאל. ורבי אלעזר בן ערך. היה רבי יוחנן בן זכאי משנה בשבחן ואומר אליעזר בן הורקנוס בור סיד שאינו מאבד טיפה. יהושע בן חנניה אשרי יולדתו. [רבי יוסי הכהן חסיד שבדורו. רבי שמעון בן נתנאל ערוגה שהיא מקבלת מימיה במדבר. ור' אלעזר בן ערך מעין המתגבר. הוא היה אומר אם יהיו כל חכמי ישראל בכף מאזנים ורבי אליעזר בן הורקנוס בכף שניה מכריע את כולם]. אבא שאול אומר משום רבי עקיבא שהיה אומר משמו לא היה אומר אלא אם יהיו כל חכמי ישראל בכף מאזנים ואליעזר בן הורקנוס עמהם ואצבעו של רבי אלעזר בן ערך מכריע את כולם. ומפני מה לא נתגדל שמו בחכמה אלא כיון שיצאו מירושלים אמר אנה אלך והוא שאמר נלך למאוס לעיר יפה שמימיה (מעוסקים) [מתוקים] לא נתגדל שמו בחכמה והם שאמרו נלך לנו ליבנה למקום שמאהבים התורה למקום שתלמידי חכמים מרובים הם נתגדל שמם בחכמה. משל אם יראה אדם דינר לצבע ואת הצמר לשולחני זה אינו יודע מה טיבו של זה. אבל אם יראה צמר לצבע ואת הדינר לשולחני זה מכיר אומנותו. הוא שאמר נלך לנו למאוס העיר יפה לעיר שמימיה יפים כל מי שהוא מבקש ללמוד תורה ילך לו אחריה (נתגדל) [נתמעט] שמו בחכמה. והם שאמרו נלך לנו למקום שמאהבין את התורה למקום שתלמידי חכמים מרובים הם נתגדל [שמם] בחכמה:
1
ב׳אמר להם ראו איזה היא דרך טובה שידבק בה האדם. רבי אליעזר אומר עין טובה. (רבי שמעון) [רבי יהושע] אומר חבר טוב. רבי יוסי אומר זה יצר טוב. ויש אומרים זו אשה טובה. רבי שמעון אומר הרואה את הנולד. רבי אלעזר אומר לב טוב. טוב למצוה וטוב לבריות. אמר להם רואה אני את דברי רבי אלעזר בן ערך מדבריכם שבכלל דבריו דבריכם:
2
ג׳ועוד אמר להם צאו וראו איזו היא דרך רעה שיתרחק ממנה האדם רבי אליעזר אומר עין רעה. רבי יהושע אומר חבר רע. רבי יוסי אומר זה יצר רע ויש אומרים זו אשה רעה. (רבי יוסי) [רבי שמעון] אומר הלוה ואינו משלם אחד לוה מן האדם כאילו לוה מן המקום שנאמר לוה רשע ולא ישלם וצדיק חונן ונותן (תהלים ל"ז כ"א). רבי אלעזר אומר לב רע. רע למקום. רע למצות. רע לבריות. אמר להם רואה אני את דברי אלעזר בן ערך שבכלל דבריו דבריכם:
3
ד׳ועוד ג' [דברים] היה אומר רבי אליעזר יהי כבוד (תלמידך) [חבירך] חביב עליך כשלך. אל תהי נוח לכעוס. ושוב יום אחד לפני מיתתך:
4
ה׳[יהי כבוד חבירך חביב עליך כשלך] הוי חס על כבוד בניו ובנותיו. אם רוצה את שלא יטול אדם את שלך אף את לא תיטול את של חבירך. אם רוצה את שלא יאמר אחריך דבר אף אתה לא תאמר אחריו דבר:
5
ו׳ואל תהי נוח לכעוס. מעשה באחד שבא להכעיס הלל הזקן המתין לו עד (שיישן) [שישן] התחיל דופק ואומר מי כאן (בית) הלל. א"ל מה לך. א"ל שאלה [יש לשאול]. עמד ופתח לו. נתעטף וישב לו. שאלתך מה. א"ל שכחתי. א"ל הזהר ברוחך. א"ל מפני מה זנבה של פרה ארוך ושל חמור קצר. א"ל שאלה גדולה שאלת. א"ל מפני שהחמור נושא אוכף על בשרו ואין זנבו מגיע אלא עד חצי יריכו. בשר הפרה מגולה וזנבה ארוך [ומשמשה עמו על כל בשרה]. א"ל יש לך שאלה אחרת. א"ל לאו. עמד והלך לו. עלה וישן לו. כיון שישן התחיל דופק ואמר מי כאן הלל. א"ל מה לך. [א"ל] שאלה. עמד ופתח [לו] נתעטף וישב לו. א"ל אמור שאלתך. א"ל שכחתי. א"ל הזהר ברוחך. א"ל מפני מה ראשיהם של בבליים ארוכים ושל בני מדינה זו מגולגלים. א"ל שאלה גדולה שאלת. א"ל מפני שאין במקומן עריסות וכל ימיו מתגדל על חיק אמו. ושל בני מדינה זו כיון שהיא יולדת אותו היא נושאת ונותנת אותו בתוך העריסה ראשיהן נעשין מגולגלים. ולפיכך ראשן של בבליים ארוכים ושל בני מדינה זו מגולגלים. א"ל יש לך שאלה אחרת. א"ל לאו. עמד והלך לו. עלה וישן לו. התחיל דופק ואומר מי כאן הלל. א"ל מה לך. א"ל שאלה. עמד ופתח לו נתעטף וישב לו. א"ל אמור שאלתך. א"ל שכחתי. א"ל הזהר ברוחך. א"ל מפני מה פרסות רגליהם של בני (אפסיים) [אפריקה] רחבות מכל בני אדם. א"ל שאלה גדולה שאלת. א"ל שמקומם (ביתוצים) [בין בצעי המים] והן מהלכין ביום ובלילה בתוך המים פרסותיהן מתפרטות מן המים לפיכך הם רחבות מכל בני אדם. א"ל יש לך שאלה אחרת. א"ל לאו. עמד והלך לו. עלה וישן לו. [התחיל דופק מי כאן הלל. א"ל מה לך. א"ל שכחתי. א"ל הזהר ברוחך. א"ל מפני מה עיניהם של תרמודים צרות מכל בני אדם. א"ל שאלה גדולה שאלת מפני שהן סמוכין למדבר והרוח זורה את החול על פניהם ועיניהם מתמלאות מים עליהם. א"ל יש לך שאלות אחרות. א"ל לאו. הלך לישון]. התחיל צווח ואומר (אילך) [אוי לי] מפניך (בית) הלל (אילך) [אוי לי] מפניך. א"ל מה לך. [א"ל] ענותנותך גרמה לי שאפסיד ארבע מאות דינר. א"ל מוטב לך שתפסיד ארבע מאות דינר על ארבע מאות דינר ואל יקרא (בית) הלל קפדן אפילו שעה אחת לפני המקום:
6
ז׳מעשה באחד שבא אצל שמאי. א"ל רבי גיירני על מנת שתעשני כהן גדול. א"ל וכי אין לנו בישראל מלעשות כהן גדול אלא הגר הזה. היתל בזעפו וסילקו בנזיפה. הלך לו אצל הלל הזקן. א"ל רבי גיירני על מנת שתעשני כהן גדול. א"ל בני מי שהוא מבקש לעשות שמשו של מלך בשר ודם צריך הוא ללמוד קודם היאך הוא יוצא והיאך הוא נכנס והיאך הוא מתקן סעודתו של מלך בשר ודם. אתה שאתה מבקש לעשות שמשו של מלך מלכי המלכים הקב"ה על אחת כמה וכמה שצריך את ללמוד היאך אתה נכנס והיאך אתה יוצא והאיך אתה שוחט והאיך אתה זורק והאיך אתה מקטיר את הקטורת ומטיב את הנרות. נתן לו הספר והתחיל קורא בו והולך עד שהגיע להזר הקרב יומת (במדבר א' נ"א). א"ל רבי על מי נאמר זה הפסוק. א"ל אפילו על דוד מלך ישראל. נענה אותו הגר ואמר אני הגר הקל שבאתי במקלי ובמנעלי על אחת כמה וכמה. א"ל קפדנותך שמאי גרמה לי לטרוף נפשי מחיי העולם הזה ומחיי העולם הבא. וענותנותך הלל זכה לי לנחול חיי העולם הזה וחיי העולם הבא:
7
ח׳מעשה באחד שבא אצל שמאי הזקן. אמר לו רבי כמה תורות נתנו מן השמים. א"ל אחת בכתב ואחת בפה. א"ל אני מאמינך אלא זו שנתנה בכתב אבל זו שנתנה בפה איני מאמינך [גער בו וסלקו בנזיפה. בא לפני הלל. א"ל רבי כמה תורות נתנו מן השמים. א"ל אחת בכתב ואחת בעל פה. א"ל אני מאמינך אלא זו שנתנה בכתב אבל זו שנתנה בעל פה איני מאמינך]. כתב לו אל"ף בי"ת. א"ל זאת מהו. א"ל אל"ף. וזה מהו. א"ל בי"ת. א"ל מי הודיעך שזה אלף ושזה בי"ת. א"ל קבלתי כך עלי באמונה. א"ל כשם שקבלת זו עליך באמונה כך תקבל את זו עליך [באמונה]. אמר קפדנותך שמאי גרמה לי לטרוף נפשי מחיי העולם הזה ומחיי העוה"ב [וענותנותך הלל זכה לי לנחול חיי העולם הזה וחיי העולם הבא]:
8
ט׳ושוב יום אחד לפני מיתתך. מעשה ברבי אליעזר בן הורקנוס שהיה אומר לתלמידיו שובו לפני מיתתכם יום אחד. אמרו וכי אדם יודע אימתי ימות שיעשה תשובה (אליו) [א"ל] בכל יום יאמר אדם היום אעשה תשובה שמא אמות למחר נמצאו כל ימיו באים בתשובה (ומה) [וזה] פירושו של דבר בכל עת יהיו בגדיך לבנים (קהלת ט' ח'):
9
י׳והוי זהיר בגחלתן שלא תכוה שנשיכתן נשיכת שועל ועקיצתן עקיצת עקרב ולחישתן לחישת שרף:
10