אבות דרבי נתן נוסח ב ל׳Avot DeRabbi Natan, Recension B 30
א׳רבי יהושע אומר עין הרע ויצר הרע ושנאת הבריות טורפים את האדם מחיי העולם הזה ומחיי העולם הבא:
1
ב׳עין רעה שלא תהא עינו של אדם רעה בממונו של חבירו לא בבניו ולא בבנותיו ולא בצאנו ולא בבקרו ולא בכל מה שיש בידו:
2
ג׳יצר הרע שבשעה שאדם נולד יצר הרע נדבק בו. משל אם יעלה אדם את הבהמה לראש הגג היא סוללת אחריה (את) [אבל] התינוק הוא רץ ליפול ממנו. סמוך למדורה הוא רץ ליפול בתוכה. סמוך לגחלים הוא פושט ידו לקומצן. מפני מה. מפני שיצר הרע נזרק בו. משל למה"ד למלך שהיו לו שדות הרבה והרבה והיה לו שדה אחת שלא היה לו שדה אחרת רעה כמותה. ואמר המלך לחכירה לאריס והחכירה לאריס (גדה) [נרה] זבלה זרעה קצרה (כשחזרה בררה) ולא עשת אלא עשרה כורים ומה שעשה הכניס לתוך ביתו של מלך. א"ל המלך הבא את השאר. א"ל אדוני המלך אתה יודע [שדה שלך שלא היתה לך שדה אחרת רעה ממנה ומה שעשה כבר הכנסתי לתוך ביתך. כך הם ישראל עתידין לומר לפני הקב"ה רבונו של עולם אתה יודע] יצר הרע (שנזרקה) [שזרקת] בנו שנאמר כי יצר לב האדם רע מנעוריו (בראשית ח' כ"א). וכן הוא אומר כי הוא ידע יצרנו זכור כי עפר אנחנו (תהלים ק"ג י"ד):
3
ד׳ושנאת הבריות שכל מי שהוא שונא את חבירו המקום עוקרו מן העולם. שכן מצינו באנשי סדום שלא עקרן המקום אלא בעבור שהיו שונאים זה לזה שנאמר ואנשי סדום רעים וחטאים לה' מאד (בראשית י"ג י"ג). רעים זה לזה. וחטאים בגלוי עריות. מאד בשפיכות דמים. דבר אחר מאד במשכב זכר:
4
ה׳רבי שמעון אומר הוי זהיר בקריאת שמע וכשאתה עומד להתפלל אל תעש תפלתך קבע אלא תחנונים לפני המקום שנאמר כי חנון ורחום הוא (יואל ב' י"ג). ואל תהי רשע בפני עצמך:
5
ו׳רבי יוסי אומר יהי ממון חבירך חביב עליך כשלך. והתקן עצמך ללמוד תורה שאינה ירושה לך. וכל מעשיך יהיו לשם שמים:
6
ז׳[יהי ממון חבירך חביב עליך כשלך] הוי חס על ממון חבירך כשלך ועל ממון בניו ובנותיו ואם רוצה את שלא יטול אדם את שלך אף אתה אל תיטול את שלו:
7
ח׳והתקן עצמך ללמוד תורה שאינה ירושה לך שאילו היתה תורה ירושה לך היה אדם מורישה לבנו ולבן בנו ולבן אחותו עד סוף כל הדורות. שכן מצינו במשה בשעה שהיה סבור שבניו עומדים תחתיו מהו אומר ויאמר משה אל ה' לאמר יפקוד ה' אלהי הרוחות לכל בשר [וגו'] אשר יצא לפניהם (במדבר כ"ז ט"ז וי"ז). בא וראה מה (המקרא) [המקום] משיבו קח לך את יהושע (שם י"ח):
8
ט׳וכל מעשיך יהיו לשם שמים כהלל. כשהיה הלל יוצא למקום היו אומרים לו להיכן אתה הולך. לעשות מצוה אני הולך. מה מצוה הלל. לבית הכסא אני הולך. וכי מצוה היא זו. אמר להן הן. בשביל שלא יתקלקל הגוף. איכן אתה הולך הלל. לעשות מצוה אני הולך מה מצוה הלל. לבית המרחץ אני הולך. וכי מצוה היא זו. אמר להן הן. בשביל לנקות את הגוף. תדע לך שהוא כן מה אם אוקיינות העומדות בפלטיות של מלכים הממונה עליהם להיות שפן וממרקן המלכות מעלה לו סלירא בכל שנה ושנה ולא עוד אלא שהוא מתגדל עם גדולי המלכות. אנו שנבראנו בצלם ודמות שנאמר כי בצלם אלהים עשה את האדם (בראשית ט' ו') על אחת כמה וכמה. שמאי לא היה אומר כך אלא יעשה חובותינו עם הגוף הזה:
9
י׳רבי אליעזר אומר הוי שקוד ללמוד תורה ומה שתשוב לאפיקורס על דברי תורה שלא יסתירו. ודע מלפני מי אתה עמל ומי בעל בריתך שנאמר בכל דרכיך דעהו (משלי ג' ו'):
10