בבא בתרא צ״אBava Batra 91

א׳מֵהִיפַּרְכְיָא לְהִיפַּרְכְיָא.

ב׳תָּנוּ רַבָּנַן: אֵין מִשְׂתַּכְּרִים בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בִּדְבָרִים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן חַיֵּי נֶפֶשׁ, כְּגוֹן: יֵינוֹת, שְׁמָנִים וּסְלָתוֹת.

ג׳אָמְרוּ עָלָיו עַל רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה, שֶׁהָיָה מִשְׂתַּכֵּר בְּיַיִן וָשֶׁמֶן. בְּיַיִן – סָבַר לַהּ כְּרַבִּי יְהוּדָה; בְּשֶׁמֶן – בְּאַתְרֵיהּ דְּרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה שְׁכִיחַ מִישְׁחָא.

ד׳תָּנוּ רַבָּנַן: אֵין מִשְׂתַּכְּרִין פַּעֲמַיִם בְּבֵיצִים. אָמַר מָרִי בַּר מָרִי: פְּלִיגִי בַּהּ רַב וּשְׁמוּאֵל; חַד אָמַר: עַל חַד תְּרֵי. וְחַד אָמַר: תַּגָּר לְתַגָּרָא.

ה׳תָּנוּ רַבָּנַן: מַתְרִיעִין עַל פְּרַקְמַטְיָא, וַאֲפִילּוּ בְּשַׁבָּת.

ו׳אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: כְּגוֹן כְּלֵי פִשְׁתָּן בְּבָבֶל, וְיַיִן וָשֶׁמֶן בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. אָמַר רַב יוֹסֵף: וְהוּא דְּזָל וְקָם עַשְׂרָה בְּשִׁיתָּא.

ז׳תָּנוּ רַבָּנַן: אֵין יוֹצְאִין מֵאָרֶץ לְחוּץ לָאָרֶץ, אֶלָּא אִם כֵּן עָמְדוּ סָאתַיִם בְּסֶלַע. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן: אֵימָתַי – בִּזְמַן שֶׁאֵינוֹ מוֹצֵא לִיקַּח, אֲבָל בִּזְמַן שֶׁמּוֹצֵא לִיקַּח – אֲפִילּוּ עָמְדָה סְאָה בְּסֶלַע, לֹא יֵצֵא.

ח׳וְכֵן הָיָה רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי אוֹמֵר: אֱלִימֶלֶךְ, מַחְלוֹן וְכִלְיוֹן, גְּדוֹלֵי הַדּוֹר הָיוּ, וּפַרְנְסֵי הַדּוֹר הָיוּ; וּמִפְּנֵי מָה נֶעְנְשׁוּ? מִפְּנֵי שֶׁיָּצְאוּ מֵאָרֶץ לְחוּצָה לָאָרֶץ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַתֵּהֹם כׇּל הָעִיר עֲלֵיהֶן, וַתֹּאמַרְנָה הֲזֹאת נׇעֳמִי״. מַאי ״הֲזֹאת נָעֳמִי״? אָמַר רַבִּי יִצְחָק, אָמְרוּ: חֲזִיתֶם נָעֳמִי שֶׁיָּצָאת מֵאָרֶץ לְחוּץ לָאָרֶץ – מָה עָלְתָה לָהּ?

ט׳וְאָמַר רַבִּי יִצְחָק: אוֹתוֹ הַיּוֹם שֶׁבָּאת רוּת הַמּוֹאֲבִיָּה לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, מֵתָה אִשְׁתּוֹ שֶׁל בֹּעַז. וְהַיְינוּ דְּאָמְרִי אִינָשֵׁי: עַד דְּלָא שָׁכֵיב שִׁיכְבָא – קָיְימָא מְנוּ בַיְיתֵיהּ.

י׳אָמַר רַבָּה בַּר רַב הוּנָא אָמַר רַב: אִבְצָן זֶה בֹּעַז. מַאי קָא מַשְׁמַע לַן? כִּי אִידַּךְ דְּרַבָּה בַּר רַב הוּנָא – דְּאָמַר רַבָּה בַּר רַב הוּנָא אָמַר רַב: מֵאָה וְעֶשְׂרִים מִשְׁתָּאוֹת עָשָׂה בֹּעַז לְבָנָיו, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיְהִי לוֹ שְׁלֹשִׁים בָּנִים, וּשְׁלֹשִׁים בָּנוֹת שִׁלַּח הַחוּצָה, וּשְׁלֹשִׁים בָּנוֹת הֵבִיא לְבָנָיו מִן הַחוּץ, וַיִּשְׁפֹּט אֶת יִשְׂרָאֵל שֶׁבַע שָׁנִים״.

י״אוּבְכׇל אַחַת וְאַחַת עָשָׂה שְׁנֵי מִשְׁתָּאוֹת – אֶחָד בְּבֵית אָבִיו, וְאֶחָד בְּבֵית חָמִיו; וּבְכוּלָּן לֹא זִימֵּן אֶת מָנוֹחַ – אָמַר: כּוּדָנָא עֲקָרָה, בְּמַאי פָּרְעָא לִי?

י״בתָּאנָא: וְכוּלָּן מֵתוּ בְּחַיָּיו. וְהַיְינוּ דְּאָמְרִי אִינָשֵׁי: ״בְּחַיִּיךְ דִּילַדְתְּ שִׁיתִּין שִׁיתִּין – לְמָה לִיךְ? אִיכְּפַל, וְאוֹלִיד חַד דְּמִשִּׁיתִּין זָרִיז.

י״ג(סִימָן: מָלַךְ, אַבְרָהָם, עֶשֶׂר שָׁנִים, שֶׁנִּפְטַר, נִתְנַשֵּׂא לְבַדּוֹ.) אָמַר רַב חָנָן בַּר רָבָא אָמַר רַב: אֱלִימֶלֶךְ, וְשַׂלְמוֹן, וּפְלוֹנִי אַלְמוֹנִי, וַאֲבִי נָעֳמִי – כּוּלָּן בְּנֵי נַחְשׁוֹן בֶּן עַמִּינָדָב הֵן. מַאי קָא מַשְׁמַע לַן? שֶׁאֲפִילּוּ מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ זְכוּת אָבוֹת, אֵינָהּ עוֹמֶדֶת לוֹ בְּשָׁעָה שֶׁיּוֹצֵא מֵאָרֶץ לְחוּצָה לָאָרֶץ.

י״דוְאָמַר רַב חָנָן בַּר רָבָא אָמַר רַב: אִמֵּיהּ דְּאַבְרָהָם – אֲמַּתְלַאי בַּת כַּרְנְבוֹ. אִמֵּיהּ דְּהָמָן – אֲמַּתְלַאי בַּת עוֹרֶבְתִּי. וְסִימָנָיךְ: טָמֵא – טָמֵא, טָהוֹר – טָהוֹר.

ט״ואִמֵּיהּ דְּדָוִד – נִצֶּבֶת בַּת עַדְאֵל שְׁמָהּ. אִמֵּיהּ דְּשִׁמְשׁוֹן – צְלֶלְפּוֹנִית, וַאֲחָתֵיהּ נַשְׁיָין. לְמַאי נָפְקָא מִינַּהּ? לִתְשׁוּבַת הַמִּינִים.

ט״זוְאָמַר רַב חָנָן בַּר רָבָא אָמַר רַב: עֶשֶׂר שָׁנִים נֶחְבַּשׁ אַבְרָהָם אָבִינוּ – שָׁלֹשׁ בְּכוּתָא, וְשֶׁבַע בְּקַרְדּוּ. וְרַב דִּימִי מִנְּהַרְדְּעָא מַתְנִי אִיפְּכָא. אָמַר רַב חִסְדָּא: עִיבְרָא זְעֵירָא דְּכוּתָא – זֶהוּ אוּר כַּשְׂדִּים.

י״זוְאָמַר רַב חָנָן בַּר רָבָא אָמַר רַב: אוֹתוֹ הַיּוֹם שֶׁנִּפְטַר אַבְרָהָם אָבִינוּ מִן הָעוֹלָם, עָמְדוּ כׇּל גְּדוֹלֵי אוּמּוֹת הָעוֹלָם בְּשׁוּרָה; וְאָמְרוּ: אוֹי לוֹ לָעוֹלָם שֶׁאָבַד

י״חמַנְהִיגוֹ, וְאוֹי לָהּ לַסְּפִינָה שֶׁאָבַד קַבַּרְנִיטָהּ.

י״ט״וְהַמִּתְנַשֵּׂא לְכֹל לְרֹאשׁ״ – אָמַר רַב חָנָן בַּר רָבָא אָמַר רַב: אֲפִילּוּ רֵישׁ גַּרְגּוּתָא, מִשְּׁמַיָּא מוֹקְמִי לֵיהּ.

כ׳אָמַר רַב חִיָּיא בַּר אָבִין אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קׇרְחָה: חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁאֲפִילּוּ מָצְאוּ סוּבִּין – לֹא יָצְאוּ. וְאֶלָּא מִפְּנֵי מָה נֶעֶנְשׁוּ? שֶׁהָיָה לָהֶן לְבַקֵּשׁ רַחֲמִים עַל דּוֹרָם, וְלֹא בִּקְּשׁוּ – שֶׁנֶּאֱמַר: ״בְּזַעֲקֵךְ יַצִּילֻךְ קִבּוּצַיִךְ״.

כ״אאָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא מָעוֹת בְּזוֹל, וּפֵירוֹת בְּיוֹקֶר; אֲבָל מָעוֹת בְּיוֹקֶר – אֲפִילּוּ עָמְדוּ אַרְבַּע סְאִין בְּסֶלַע, יוֹצְאִין.

כ״ב(סִימָן: סֶלַע, פּוֹעֵל, חָרוּבָא, טַלְיָא, אָמְרִין.) דְּאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: נְהִירְנָא כַּד הֲווֹ קָיְימִין אַרְבַּע סְאִין בְּסֶלַע; וַהֲווֹ נְפִישִׁי נְפִיחֵי כְפַן בִּטְבֶרְיָא, מִדְּלֵית אִיסָּר. וְאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: נְהִירְנָא כַּד לָא הֲווֹ מִיתַּגְרִין פּוֹעֲלַיָּא לְמַדְנַח קַרְתָּא; מֵרֵיחַ פִּיתָּא מָיְיתִין.

כ״גוְאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: נְהִירְנָא כַּד הֲוָה בָּצַע יָנוֹקָא חָרוּבָא; וַהֲוָה נְגִיד חוּטָא דְּדוּבְשָׁא עַל תְּרֵין דְּרָעוֹהִי. וְאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: נְהִירְנָא כַּד הֲוָה נָטֵיל עוֹרְבָא בִּשְׂרָא; וּנְגִיד חוּטָא דְמִשְׁחָא מֵרֵישׁ שׁוּרָא וְעַד לְאַרְעָא. וְאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: נְהִירְנָא כַּד הֲווֹ מְטַיְּילִין טַלְיָא וְטַלְיְיתָא בְּשׁוּקָא כְּבַר שֵׁית עֶשְׂרֵה וּכְבַר שַׁב עֶשְׂרֵה, וְלָא הֲווֹ חָטַאן. וְאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: נְהִירְנָא כַּד הֲווֹ אָמְרִין בֵּי מִדְרְשָׁא: דְּמוֹדֵי לְהוֹן – נָפֵיל בִּידֵיהוֹן; דְּמִתְרְחִיץ עֲלֵיהוֹן – דִּילֵיהּ דִּילְהוֹן.

כ״דכְּתִיב: ״מַחְלוֹן וְכִלְיוֹן״, וּכְתִיב: ״יוֹאָשׁ וְשָׂרָף״ – רַב וּשְׁמוּאֵל; חַד אָמַר: ״מַחְלוֹן״ וְ״כִלְיוֹן״ שְׁמָן, וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמָן ״שָׂרָף״ וְ״יוֹאָשׁ״? ״יוֹאָשׁ״ – שֶׁנִּתְיָאֲשׁוּ מִן הַגְּאוּלָּה, ״שָׂרָף״ – שֶׁנִּתְחַיְּיבוּ שְׂרֵיפָה לַמָּקוֹם.

כ״הוְחַד אָמַר: ״יוֹאָשׁ״ וְ״שָׂרָף״ שְׁמָן, וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמָן ״מַחְלוֹן״ וְ״כִלְיוֹן״? ״מַחְלוֹן״ – שֶׁעָשׂוּ גּוּפָן חוּלִּין, וְ״כִלְיוֹן״ – שֶׁנִּתְחַיְּיבוּ כְּלָיָה לַמָּקוֹם.

כ״ותַּנְיָא כְּמַאן דְּאָמַר ״מַחְלוֹן״ וְ״כִלְיוֹן״ שְׁמָן – דְּתַנְיָא, מַאי דִּכְתִיב: ״וְיוֹקִים, וְאַנְשֵׁי כֹזֵבָא, וְיוֹאָשׁ, וְשָׂרָף – אֲשֶׁר בָּעֲלוּ לְמוֹאָב; וְיָשֻׁבִי לָחֶם; וְהַדְּבָרִים עַתִּיקִים״. ״וְיוֹקִים״ – זֶה יְהוֹשֻׁעַ, שֶׁהֵקִים שְׁבוּעָה לְאַנְשֵׁי גִּבְעוֹן. ״וְאַנְשֵׁי כֹזֵבָא״ – אֵלּוּ אַנְשֵׁי גִבְעוֹן, שֶׁכִּזְּבוּ בִּיהוֹשֻׁעַ. ״וְיוֹאָשׁ וְשָׂרָף״ – אֵלּוּ מַחְלוֹן וְכִלְיוֹן. וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמָן ״יוֹאָשׁ״ וְ״שָׂרָף״? ״יוֹאָשׁ״ – שֶׁנִּתְיָאֲשׁוּ מִן הַגְּאוּלָּה, ״שָׂרָף״ – שֶׁנִּתְחַיְּיבוּ שְׂרֵיפָה לַמָּקוֹם.

כ״ז״אֲשֶׁר בָּעֲלוּ לְמוֹאָב״ – שֶׁנָּשְׂאוּ נָשִׁים מוֹאָבִיּוֹת. ״וְיָשֻׁבִי לָחֶם״ – זוֹ רוּת הַמּוֹאֲבִיָּה, שֶׁשָּׁבָה וְנִדְבְּקָה בְּבֵית לֶחֶם יְהוּדָה. ״וְהַדְּבָרִים עַתִּיקִים״ – דְּבָרִים הַלָּלוּ, עַתִּיק יוֹמַיָּא אֲמָרָן; דִּכְתִיב: ״מָצָאתִי דָּוִד עַבְדִּי״, וּכְתִיב: ״שְׁתֵּי בְנֹתֶיךָ הַנִּמְצָאֹת״.

כ״ח״הֵמָּה הַיּוֹצְרִים וְיֹשְׁבֵי נְטָעִים וּגְדֵרָה, עִם הַמֶּלֶךְ בִּמְלַאכְתּוֹ יָשְׁבוּ שָׁם״; ״הֵמָּה הַיּוֹצְרִים״ – אֵלּוּ בְּנֵי יוֹנָדָב בֶּן רֵכָב, שֶׁנָּצְרוּ שְׁבוּעַת אֲבִיהֶם.

כ״ט״יֹשְׁבֵי נְטָעִים״ – זֶה שְׁלֹמֹה, שֶׁדּוֹמֶה לִנְטִיעָה בְּמַלְכוּתוֹ. ״וּגְדֵרָה״ – זוֹ סַנְהֶדְרִין, שֶׁגָּדְרוּ פִּרְצוֹתֵיהֶן שֶׁל יִשְׂרָאֵל. ״עִם הַמֶּלֶךְ בִּמְלַאכְתּוֹ יָשְׁבוּ שָׁם״ – זוֹ רוּת הַמּוֹאֲבִיָּה, שֶׁרָאֲתָה בְּמַלְכוּת שְׁלֹמֹה בֶּן בְּנוֹ שֶׁל בֶּן בְּנָהּ – שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיָּשֶׂם כִּסֵּא לְאֵם הַמֶּלֶךְ״, וְאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: לְאִמָּהּ שֶׁל מַלְכוּת.

ל׳תָּנוּ רַבָּנַן: ״וַאֲכַלְתֶּם מִן הַתְּבוּאָה יָשָׁן״ – בְּלֹא סַלְמַנְטוֹן. מַאי ״בְּלֹא סַלְמַנְטוֹן״? רַב נַחְמָן אָמַר: בְּלָא רְצִינְתָּא. וְרַב שֵׁשֶׁת אָמַר: בְּלָא שְׁדִיפָא.

ל״אתַּנְיָא כְּוָתֵיהּ דְּרַב שֵׁשֶׁת, תַּנְיָא כְּוָתֵיהּ דְּרַב נַחְמָן. תַּנְיָא כְּוָתֵיהּ דְּרַב נַחְמָן: ״וַאֲכַלְתֶּם יָשָׁן״ – יָכוֹל יְהוּ יִשְׂרָאֵל מְצַפִּין לֶחָדָשׁ, מִפְּנֵי יָשָׁן שֶׁכָּלָה? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״עַד בֹּא תְּבוּאָתָהּ״ – עַד שֶׁתָּבֹא תְּבוּאָה מֵאֵלֶיהָ.

ל״בתַּנְיָא כְּוָתֵיהּ דְּרַב שֵׁשֶׁת: ״וַאֲכַלְתֶּם מִן הַתְּבוּאָה יָשָׁן״ – יָכוֹל יְהוּ יִשְׂרָאֵל מְצַפִּין לֶחָדָשׁ מִפְּנֵי יָשָׁן שֶׁרַע? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״עַד בֹּא תְּבוּאָתָהּ״ – עַד שֶׁתָּבֹא תְּבוּאָה מֵאֵלֶיהָ.

ל״גתָּנוּ רַבָּנַן: ״וַאֲכַלְתֶּם יָשָׁן נוֹשָׁן״ – מְלַמֵּד שֶׁכׇּל הַמְיוּשָּׁן מֵחֲבֵירו,ֹ הָוֵי יָפֶה מֵחֲבֵירוֹ. וְאֵין לִי אֶלָּא דְּבָרִים שֶׁדַּרְכָּן לְיַישְּׁנָן; דְּבָרִים שֶׁאֵין דַּרְכָּן לְיַישְּׁנָן – מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״יָשָׁן נוֹשָׁן״ מִכׇּל מָקוֹם.

ל״ד״וְיָשָׁן מִפְּנֵי חָדָשׁ תּוֹצִיאוּ״ – מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ אוֹצָרוֹת מְלֵאִין יָשָׁן וָגֳרָנוֹת מְלֵאִין חָדָשׁ, וְהָיוּ יִשְׂרָאֵל אוֹמְרִים: הֵיאַךְ נוֹצִיא זֶה מִפְּנֵי זֶה? אָמַר רַב פָּפָּא: כׇּל מִילֵּי עַתִּיקָא – מְעַלְּיָא, לְבַר מִתַּמְרֵי, וְשִׁיכְרָא, וְהַרְסָנָא.

ל״ה

הֲדַרַן עֲלָךְ הַמּוֹכֵר אֶת הַסְּפִינָה