בבא מציעא קי״אBava Metzia 111

א׳וְזֶה, לְפִי שֶׁאֵין פְּעוּלָּתוֹ אֶצְלוֹ. הֵיכִי דָמֵי? אִי דַּאֲמַר לְהוּ שְׂכַרְכֶם עָלַי – שְׂכָרוֹ עָלָיו הוּא, דְּתַנְיָא: הַשּׂוֹכֵר אֶת הַפּוֹעֵל לַעֲשׂוֹת בְּשֶׁלּוֹ וְהֶרְאָהוּ בְּשֶׁל חֲבֵירוֹ – נוֹתֵן לוֹ שְׂכָרוֹ מִשָּׁלֵם, וְחוֹזֵר וְנוֹטֵל מִבַּעַל הַבַּיִת מַה שֶּׁהֶהֱנָה אוֹתוֹ!

ב׳לָא צְרִיכָא, דַּאֲמַר לְהוּ: שְׂכַרְכֶם עַל בַּעַל הַבַּיִת.

ג׳יְהוּדָה בַּר מָרִימָר אֲמַר לֵיהּ לְשַׁמָּעֵיהּ: זִיל אֱגוֹר לִי פּוֹעֲלִים, וְאֵימָא לְהוּ: שְׂכַרְכֶם עַל בַּעַל הַבַּיִת, מָרִימָר וּמַר זוּטְרָא אָגְרִי לַהֲדָדֵי.

ד׳אָמַר רַבָּה בַּר רַב הוּנָא: הָנֵי שׁוּקָאֵי דְּסוּרָא לָא עָבְרִי מִשּׁוּם ״בַּל תָּלִין״, מִידָּע יָדְעִי דְּעַל יוֹמָא דְשׁוּקָא סְמִיכִי, אֲבָל מִשּׁוּם ״בַּל תְּשַׁהֶא״ וַדַּאי עוֹבֵר.

ה׳שְׂכִיר שָׁעוֹת גּוֹבֶה כׇּל הַלַּיְלָה וְכׇל הַיּוֹם. אָמַר רַב: שְׂכִיר שָׁעוֹת דְּיוֹם – גּוֹבֶה כׇּל הַיּוֹם, שְׂכִיר שָׁעוֹת דְּלַיְלָה – גּוֹבֶה כׇּל הַלַּיְלָה. וּשְׁמוּאֵל אָמַר: שְׂכִיר שָׁעוֹת דְּיוֹם – גּוֹבֶה כׇּל הַיּוֹם, וּשְׂכִיר שָׁעוֹת דְּלַיְלָה – גּוֹבֶה כׇּל הַלַּיְלָה וְכׇל הַיּוֹם.

ו׳תְּנַן: שְׂכִיר שָׁעוֹת גּוֹבֶה כׇּל הַלַּיְלָה וְכׇל הַיּוֹם, תְּיוּבְתָּא דְּרַב! אָמַר לְךָ רַב: לִצְדָדִין קָתָנֵי. שְׂכִיר שָׁעוֹת דְּיוֹם – גּוֹבֶה כׇּל הַיּוֹם, שְׂכִיר שָׁעוֹת דְּלַיְלָה – גּוֹבֶה כׇּל הַלַּיְלָה.

ז׳תְּנַן: הָיָה שְׂכִיר שַׁבָּת, שְׂכִיר חֹדֶשׁ, שְׂכִיר שָׁנָה, שְׂכִיר שָׁבוּעַ, יוֹצֵא בַּיּוֹם – גּוֹבֶה כׇּל הַיּוֹם. יוֹצֵא בַּלַּיְלָה – גּוֹבֶה כׇּל הַלַּיְלָה וְכׇל הַיּוֹם.

ח׳אָמַר לְךָ רַב: תַּנָּאֵי הִיא, דְּתַנְיָא: שְׂכִיר שָׁעוֹת דְּיוֹם – גּוֹבֶה כׇּל הַיּוֹם, שְׂכִיר שָׁעוֹת דְּלַיְלָה – גּוֹבֶה כׇּל הַלַּיְלָה, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: שְׂכִיר שָׁעוֹת דְּיוֹם – גּוֹבֶה כׇּל הַיּוֹם, שְׂכִיר שָׁעוֹת דְּלַיְלָה – גּוֹבֶה כׇּל הַלַּיְלָה וְכׇל הַיּוֹם.

ט׳מִכָּאן אָמְרוּ: כׇּל הַכּוֹבֵשׁ שְׂכַר שָׂכִיר, עוֹבֵר בַּחֲמִשָּׁה שֵׁמוֹת הַלָּלוּ וַעֲשֵׂה. מִשּׁוּם ״בַּל תַּעֲשֹׁק אֶת רֵעֲךָ״, וּמִשּׁוּם ״בַּל תִּגְזֹל״, וּמִשּׁוּם ״בַּל תַּעֲשֹׁק שָׂכִיר עָנִי״, וּמִשּׁוּם ״בַּל תָּלִין״, וּמִשּׁוּם ״בְּיוֹמוֹ תִּתֵּן שְׂכָרוֹ״, וּמִשּׁוּם ״לֹא תָבֹא עָלָיו הַשֶּׁמֶשׁ״.

י׳הָנֵי דְּאִיכָּא בִּימָמָא – לֵיכָּא בְּלֵילְיָא, דְּאִיכָּא בְּלֵילְיָא – לֵיכָּא בִּימָמָא? אָמַר רַב חִסְדָּא: שֵׁם שְׂכִירוּת בְּעָלְמָא.

י״אאֵיזֶה הוּא עוֹשֶׁק וְאֵיזֶהוּ גָּזֵל? אָמַר רַב חִסְדָּא: ״לֵךְ וָשׁוּב״, ״לֵךְ וָשׁוּב״ – זֶה הוּא עוֹשֶׁק. ״יֵשׁ לְךָ בְּיָדִי וְאֵינִי נוֹתֵן לְךָ״ – זֶה הוּא גָּזֵל.

י״במַתְקֵיף לַהּ רַב שֵׁשֶׁת: אֵיזֶהוּ עוֹשֶׁק שֶׁחִיְּיבָה עָלָיו תּוֹרָה קׇרְבָּן – דּוּמְיָא דְּפִקָּדוֹן, דְּקָא כָפַר לֵיהּ מָמוֹנָא! אֶלָּא אָמַר רַב שֵׁשֶׁת: ״נְתַתִּיו לָךְ״ – זֶהוּ עוֹשֶׁק, ״יֵשׁ לְךָ בְּיָדִי וְאֵינִי נוֹתֵן לָךְ״ – זֶה הוּא גָּזֵל.

י״גמַתְקֵיף לַהּ אַבָּיֵי: אֵיזֶה הוּא גָּזֵל שֶׁחִיְּיבָה עָלָיו תּוֹרָה קׇרְבָּן, דּוּמְיָא דְּפִקָּדוֹן בָּעֵינַן, דְּקָא כָפַר לֵיהּ מָמוֹנָא! אֶלָּא אָמַר אַבָּיֵי: ״לֹא שְׂכַרְתִּיךָ מֵעוֹלָם״ – זֶה הוּא עוֹשֶׁק, ״נְתַתִּיו לָךְ״ – זֶה הוּא גָּזֵל.

י״דוּלְרַב שֵׁשֶׁת, מַאי שְׁנָא עוֹשֶׁק דְּקַשְׁיָא לֵיהּ, וּמַאי שְׁנָא גָּזֵל דְּלָא קַשְׁיָא לֵיהּ? אָמַר לָךְ: גָּזֵל – דְּגַזְלֵיהּ וַהֲדַר כַּפְרֵיהּ.

ט״ואִי הָכִי, אֲפִילּוּ עוֹשֶׁק נָמֵי דַּהֲדַר כַּפְרֵיהּ! הָכִי הַשְׁתָּא: בִּשְׁלָמָא הָתָם כְּתִיב: ״אוֹ בְגָזֵל״ – מִכְּלָל דְּאוֹדִי לֵיהּ מֵעִיקָּרָא. אֲבָל גַּבֵּי עוֹשֶׁק מִי כְּתִיב ״אוֹ בְעוֹשֶׁק״? ״אוֹ עָשַׁק״ כְּתִיב, שֶׁעֲשָׁקוֹ כְּבָר.

ט״זרָבָא אָמַר: זֶה הוּא עוֹשֶׁק זֶהוּ גָּזֵל. וְלָמָּה חִלְּקָן הַכָּתוּב – לַעֲבוֹר עָלָיו בִּשְׁנֵי לָאוִין.

י״זמַתְנִי׳ אֶחָד שְׂכַר אָדָם וְאֶחָד שְׂכַר בְּהֵמָה וְאֶחָד שְׂכַר כֵּלִים – יֵשׁ בּוֹ מִשּׁוּם ״בְּיוֹמוֹ תִּתֵּן שְׂכָרוֹ״, וְיֵשׁ בּוֹ מִשּׁוּם ״לֹא תָלִין פְּעֻלַּת שָׂכִיר אִתְּךָ עַד בֹּקֶר״. אֵימָתַי – בִּזְמַן שֶׁתְּבָעוֹ. לֹא תְּבָעוֹ – אֵינוֹ עוֹבֵר עָלָיו. הִמְחָהוּ אֵצֶל חֶנְוָנִי אוֹ אֵצֶל שׁוּלְחָנִי – אֵינוֹ עוֹבֵר עָלָיו.

י״חשָׂכִיר בִּזְמַנּוֹ – נִשְׁבָּע וְנוֹטֵל. עָבַר זְמַנּוֹ – אֵינוֹ נִשְׁבָּע וְנוֹטֵל. אִם יֵשׁ עֵדִים שֶׁתְּבָעוֹ בִּזְמַנּוֹ – הֲרֵי זֶה נִשְׁבָּע וְנוֹטֵל.

י״טגֵּר תּוֹשָׁב יֵשׁ בּוֹ מִשּׁוּם ״בְּיוֹמוֹ תִּתֵּן שְׂכָרוֹ״, וְאֵין בּוֹ מִשּׁוּם ״לֹא תָלִין פְּעוּלַּת שָׂכִיר אִתְּךָ עַד בֹּקֶר״.

כ׳גְּמָ׳ מַנִּי מַתְנִיתִין? לָא תַּנָּא קַמָּא דְּ״מֵאַחֶיךָ״, וְלָא רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה. מַאי הִיא, דְּתַנְיָא:

כ״א״מֵאַחֶיךָ״ – פְּרָט לַאֲחֵרִים. ״גֵּרְךָ״ – זֶה גֵּר צֶדֶק. ״בִּשְׁעָרֶיךָ״ – זֶה אוֹכֵל נְבֵילוֹת.

כ״באֵין לִי אֶלָּא שְׂכַר אָדָם, מִנַּיִן לְרַבּוֹת בְּהֵמָה וְכֵלִים? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״בְּאַרְצְךָ״ – כׇּל שֶׁבְּאַרְצְךָ. וְכוּלָּן עוֹבְרִים בְּכׇל הַשֵּׁמוֹת הַלָּלוּ.

כ״גמִכָּאן אָמְרוּ: אֶחָד שְׂכַר אָדָם וְאֶחָד שְׂכַר בְּהֵמָה וְאֶחָד שְׂכַר כֵּלִים – יֵשׁ בּוֹ מִשּׁוּם ״בְּיוֹמוֹ תִתֵּן שְׂכָרוֹ״, וְיֵשׁ בָּהֶן מִשּׁוּם ״בַּל תָּלִין פְּעֻלַּת שָׂכִיר״. רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: גֵּר תּוֹשָׁב יֵשׁ בּוֹ מִשּׁוּם ״בְּיוֹמוֹ תִּתֵּן שְׂכָרוֹ״, וְאֵין בּוֹ מִשּׁוּם ״לֹא תָלִין״. בְּהֵמָה וְכֵלִים אֵין בָּהֶן אֶלָּא מִשּׁוּם ״בַּל תַּעֲשֹׁק״ בִּלְבַד.

כ״דמַנִּי? אִי תַּנָּא קַמָּא דְּ״מֵאַחֶיךָ״ – קַשְׁיָא גֵּר תּוֹשָׁב. אִי רַבִּי יוֹסֵי – קַשְׁיָא בְּהֵמָה וְכֵלִים!

כ״האָמַר רָבָא: הַאי תַּנָּא – תַּנָּא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל הוּא, דְּתָנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: אֶחָד שְׂכַר אָדָם, וְאֶחָד שְׂכַר בְּהֵמָה וְאֶחָד שְׂכַר כֵּלִים – יֵשׁ בּוֹ מִשּׁוּם ״בְּיוֹמוֹ תִתֵּן שְׂכָרוֹ״ וּמִשּׁוּם ״לֹא תָלִין״. גֵּר תּוֹשָׁב – יֵשׁ בּוֹ מִשּׁוּם ״בְּיוֹמוֹ תִתֵּן שְׂכָרוֹ״, וְאֵין בּוֹ מִשּׁוּם ״בַּל תָּלִין״.

כ״ומַאי טַעְמָא דְּתַנָּא קַמָּא ״דְּמֵאַחֶיךָ״ – גָּמַר ״שָׂכִיר״ ״שָׂכִיר״. וְרַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה לָא גָּמַר ״שָׂכִיר״ ״שָׂכִיר״.

כ״זנְהִי דְּלָא גָּמַר ״שָׂכִיר״ ״שָׂכִיר״, בְּהֵמָה וְכֵלִים מִשּׁוּם ״בְּיוֹמוֹ תִתֵּן שְׂכָרוֹ״ נָמֵי נִיחַיַּיב? תָּנֵי רַבִּי חֲנַנְיָא, אָמַר קְרָא: ״וְלֹא תָבֹא עָלָיו הַשֶּׁמֶשׁ כִּי עָנִי הוּא״ – מִי שֶׁהֵן בָּאִין לִידֵי עֲנִיּוּת וַעֲשִׁירוּת, יָצְאוּ בְּהֵמָה וְכֵלִים שֶׁאֵינָן בָּאִין לִידֵי עֲנִיּוּת וַעֲשִׁירוּת.

כ״חוְתַנָּא קַמָּא, הַאי ״כִּי עָנִי הוּא״ מַאי עָבֵיד לֵיהּ? הַהוּא מִיבְּעֵי: לְהַקְדִּים עָנִי לְעָשִׁיר. וְרַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה: הָהוּא ״מִלֹּא תַעֲשֹׁק שָׂכִיר עָנִי וְאֶבְיוֹן״ נָפְקָא.

כ״טוְתַנָּא קַמָּא: חַד לְהַקְדִּים עָנִי לְעָשִׁיר, וְחַד לְהַקְדִּים עָנִי לְאֶבְיוֹן.

ל׳וּצְרִיכָא, דְּאִי אַשְׁמְעִינַן אֶבְיוֹן – מִשּׁוּם דְּלָא כְּסִיף לְמִתְבְּעֵיהּ. אֲבָל עָשִׁיר, דִּכְסִיף לְמִתְבְּעֵיהּ – אֵימָא לָא. וְאִי אַשְׁמְעִינַן עָשִׁיר – מִשּׁוּם דְּלָא צְרִיךְ לֵיהּ, אֲבָל אֶבְיוֹן דִּצְרִיךְ לֵיהּ – אֵימָא לָא, צְרִיכָא.

ל״אוְתַנָּא דִּידַן: מָה נַפְשָׁךְ? אִי יָלֵיף ״שָׂכִיר״ ״שָׂכִיר״ – אֲפִילּוּ גֵּר תּוֹשָׁב נָמֵי, אִי לָא יָלֵיף ״שָׂכִיר״ ״שָׂכִיר״ – בְּהֵמָה וְכֵלִים מְנָא לֵיהּ?

ל״בלְעוֹלָם לָא יָלֵיף ״שָׂכִיר״ ״שָׂכִיר״, וְשָׁאנֵי הָתָם דְּאָמַר קְרָא ״וְלֹא תָלִין פְּעֻלַּת שָׂכִיר אִתְּךָ עַד בֹּקֶר״: כֹּל שֶׁפְּעוּלָּתוֹ אִתְּךָ. אִי הָכִי, אֲפִילּוּ גֵּר תּוֹשָׁב נָמֵי! אָמַר קְרָא ״רֵעֲךָ״ – רֵעֲךָ, וְלֹא גֵּר תּוֹשָׁב.

ל״גאִי הָכִי, אֲפִילּוּ בְּהֵמָה וְכֵלִים נָמֵי! הָא כְּתִיב ״אִתְּךָ״. מָה רָאִיתָ לְרַבּוֹת בְּהֵמָה וְכֵלִים וּלְהוֹצִיא גֵּר תּוֹשָׁב? מִסְתַּבְּרָא בְּהֵמָה וְכֵלִים הֲוָה לֵיהּ לְרַבּוֹת – שֶׁכֵּן יֶשְׁנָן בִּכְלַל מָמוֹן רֵעֲךָ, גֵּר תּוֹשָׁב אֵינוֹ בִּכְלַל מָמוֹן רֵעֲךָ.

ל״דוְתַנָּא קַמָּא דְּ״מֵאַחֶיךָ״ [וְר׳ יוֹסֵי בְּר׳ יְהוּדָה], הַאי ״רֵעֲךָ״ מַאי עָבְדִי לֵיהּ? הַהוּא מִיבְּעֵי לֵיהּ לְכִדְתַנְיָא: ״רֵעֲךָ״ וְלֹא גּוֹי. גּוֹי מֵ״אַחֶיךָ״ נָפְקָא!

ל״החַד לְמִשְׁרֵא עוֹשְׁקוֹ, וְחַד לְמִשְׁרֵא גְּזֵלוֹ, וְקָא סָבַר גֶּזֶל גּוֹי מוּתָּר. וּצְרִיכִי: דְּאִי אַשְׁמְעִינַן גְּזֵלוֹ – מִשּׁוּם דְּלָא טָרַח בֵּיהּ, אֲבָל עוֹשְׁקוֹ, דְּטָרַח בֵּיהּ – אֵימָא לָא. וְאִי אַשְׁמְעִינַן עוֹשְׁקוֹ – מִשּׁוּם דְּלָא אֲתָא לִידֵיהּ, אֲבָל גְּזֵלוֹ, דַּאֲתָא לִידֵיהּ – אֵימָא לָא. צְרִיכָא.

ל״ווְרַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה, הַאי ״לֹא תָלִין פְּעֻלַּת שָׂכִיר אִתְּךָ עַד בֹּקֶר״ מַאי עָבֵיד לֵיהּ? מִיבַּעְיָא לֵיהּ לְכִדְרַב אַסִּי. דְּאָמַר רַב אַסִּי: אֲפִילּוּ לֹא שְׂכָרוֹ אֶלָּא לִבְצוֹר לוֹ אֶשְׁכּוֹל אֶחָד שֶׁל עֲנָבִים – עוֹבֵר מִשּׁוּם ״בַּל תָּלִין״.

ל״זוְאִידַּךְ: מִ״וְאֵלָיו הוּא נֹשֵׂא אֶת נַפְשׁוֹ״ נָפְקָא, דָּבָר הַמּוֹסֵר נַפְשׁוֹ עָלָיו.