בבא מציעא קי״זBava Metzia 117

א׳כְּשֶׁהוּא דָּר, לְבַדּוֹ הוּא דָּר כִּדְמֵעִיקָּרָא, אוֹ דִלְמָא שְׁנֵיהֶם דָּרִין, דַּאֲמַר לֵיהּ: אַדַּעְתָּא לְאַפֹּקִינַן לָא אֹגַרִי לָךְ.

ב׳אִם תִּמְצָא לוֹמַר שְׁנֵיהֶם דָּרִין בּוֹ, כְּשֶׁהוּא מִשְׁתַּמֵּשׁ – דֶּרֶךְ פְּתָחִים מִשְׁתַּמֵּשׁ, אוֹ דֶּרֶךְ גַּגִּין מִשְׁתַּמֵּשׁ? מִי אָמַר כִּדְמֵעִיקָּרָא: מָה מֵעִיקָּרָא, דֶּרֶךְ גַּגִּין – הַשְׁתָּא נָמֵי דֶּרֶךְ גַּגִּין. אוֹ דִלְמָא מָצֵי אֲמַר לֵיהּ: עֲלִיָּיה – קַבֵּילִי עֲלַאי, עֲלִיָּיה וִירִידָה – לָא קַבֵּילִי עֲלַאי.

ג׳אִם תִּמְצָא לוֹמַר, מָצֵי אֲמַר לֵיהּ: עֲלִיָּיה וִירִידָה לָא קַבֵּילִי עֲלַאי. שְׁתֵּי עֲלִיּוֹת זוֹ עַל גַּב זוֹ, מַהוּ? אִיפְּחִית עֶלְיוֹנָה, נָחֵית וְדָר בְּתַחְתּוֹנָה. אִיפְּחִית תַּחְתּוֹנָה, מַהוּ לְמִיסְלַק לִגְמָרֵי בְּעֶלְיוֹנָה?

ד׳מִי אָמְרִינַן דַּאֲמַר לֵיהּ: שֵׁם עֲלִיָּיה קַבֵּילְיתְּ עֲלָךְ? אוֹ דִלְמָא: חַד עֲלִיָּיה – קַבֵּיל עֲלֵיהּ, שְׁתֵּי עֲלִיּוֹת – לָא קַבֵּיל עֲלֵיהּ? תֵּיקוּ.

ה׳רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: הַתַּחְתּוֹן נוֹתֵן אֶת הַתִּקְרָה כּוּ׳. מַאי ״תִּקְרָה״? רַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָא אָמַר: קִינִּים וּסְנָאִין. וְ[יוּ]סְטִינִי אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ: לְווֹחִים. וְלָא פְּלִיגִי: מָר כִּי אַתְרֵיהּ וּמָר כִּי אַתְרֵיהּ.

ו׳הָנְהוּ בֵּי תְרֵי דַּהֲווֹ דָּיְירִי, חַד עִילַּאי וְחַד תַּתַּאי. אִיפְּחִית מַעֲזִיבָה. כִּי מָשֵׁי מַיָּא, עִילַּאי אָזְלִי וּמַזְּקִי לְתַתַּאי. מִי מְתַקֵּן? רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא אָמַר: הָעֶלְיוֹן מְתַקֵּן, וְרַבִּי אִלְעַי מִשּׁוּם רַבִּי חִיָּיא בְּרַבִּי יוֹסֵי אָמַר: הַתַּחְתּוֹן מְתַקֵּן. וְסִימָן: ״וְיוֹסֵף הוּרַד מִצְרָיְמָה״.

ז׳לֵימָא רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא וְרַבִּי אִלְעַי בִּפְלוּגְתָּא דְּרַבִּי יוֹסֵי וְרַבָּנַן קָמִיפַּלְגִי? לְמַאן דְּאָמַר הָעֶלְיוֹן מְתַקֵּן, קָסָבַר עַל הַמַּזִּיק לְהַרְחִיק אֶת עַצְמוֹ מִן הַנִּיזָּק. וּמַאן דְּאָמַר תַּחְתּוֹן מְתַקֵּן, קָסָבַר עַל הַנִּיזָּק לְהַרְחִיק אֶת עַצְמוֹ מִן הַמַּזִּיק.

ח׳וְתִיסְבְּרָא רַבִּי יוֹסֵי וְרַבָּנַן לְעִנְיַן נְזָקִין פְּלִיגִי? וְהָא אִיפְּכָא שָׁמְעִינַן לְהוּ, דִּתְנַן: מַרְחִיקִין אֶת הָאִילָן מִן הַבּוֹר עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ אַמָּה, וּבֶחָרוּב וּבַשִּׁקְמָה חֲמִשִּׁים אַמָּה, בֵּין מִלְּמַעְלָה בֵּין מִן הַצַּד. אִם הַבּוֹר קָדַם – קוֹצֵץ וְנוֹתֵן דָּמִים. אִם הָאִילָן קָדַם – לֹא יָקוֹץ. סָפֵק זֶה קָדַם סָפֵק זֶה קָדַם – לֹא יָקוֹץ.

ט׳רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: אַף עַל פִּי שֶׁהַבּוֹר קוֹדֶמֶת לָאִילָן – לֹא יָקוֹץ, שֶׁזֶּה חוֹפֵר בְּתוֹךְ שֶׁלּוֹ, וְזֶה נוֹטֵעַ בְּתוֹךְ שֶׁלּוֹ. אַלְמָא, רַבִּי יוֹסֵי סָבַר עַל הַנִּיזָּק לְהַרְחִיק אֶת עַצְמוֹ, וְרַבָּנַן סָבְרִי עַל הַמַּזִּיק לְהַרְחִיק אֶת עַצְמוֹ!

י׳אֶלָּא אִי אִיכָּא לְמֵימַר פְּלִיגִי, בִּפְלוּגְתָּא דְּרַבִּי יוֹסֵי וְרַבָּנַן דְּהָתָם קָמִיפַּלְגִי.

י״אוְרַבִּי יוֹסֵי וְרַבָּנַן דְּהָכָא, בְּמַאי פְּלִיגִי? בְּחוֹזֶק תִּקְרָה קָמִיפַּלְגִי. רַבָּנַן סָבְרִי: מַעֲזִיבָה אַחְזוֹקֵי תִּקְרָה הוּא, וְאַחְזוֹקֵי תִּקְרָה (עַל הַ)תַּחְתּוֹן בָּעֵי (לְ)אַחְזוֹקֵי. וְרַבִּי יוֹסֵי סָבַר: מַעֲזִיבָה אַשְׁווֹיֵי גּוּמּוֹת הוּא, וְאַשְׁווֹיֵי גּוּמּוֹת (עַל הָעֶלְיוֹן לְאַשְׁווֹיֵי).

י״באִינִי? וְהָאָמַר רַב אָשֵׁי: כִּי הֲוֵינָא בֵּי רַב כָּהֲנָא, הֲוָה אָמְרִינַן: מוֹדֶה רַבִּי יוֹסֵי בְּגִירֵי דִּילֵיהּ!

י״גדְּפָסְקִי מַיָּא וַהֲדַר נָפְלִי.

י״דמַתְנִי׳ הַבַּיִת וְהָעֲלִיָּיה שֶׁל שְׁנַיִם שֶׁנָּפְלוּ, אָמַר בַּעַל הָעֲלִיָּיה לְבַעַל הַבַּיִת לִבְנוֹת וְהוּא אֵינוֹ רוֹצֶה לִבְנוֹת – הֲרֵי בַּעַל הָעֲלִיָּיה בּוֹנֶה אֶת הַבַּיִת וְדָר בְּתוֹכָהּ, עַד שֶׁיִּתֵּן לוֹ אֶת יְצִיאוֹתָיו.

ט״ורַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אַף זֶה דָּר בְּתוֹךְ שֶׁל חֲבֵירוֹ, צָרִיךְ לְהַעֲלוֹת לוֹ שָׂכָר. אֶלָּא בַּעַל הָעֲלִיָּיה בּוֹנֶה אֶת הַבַּיִת וְאֶת הָעֲלִיָּיה, [וּ]מְקָרֶה אֶת הָעֶלְיוֹנָה, וְיוֹשֵׁב בַּבַּיִת עַד שֶׁיִּתֵּן לוֹ אֶת יְצִיאוֹתָיו.

ט״זגְּמָ׳ אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: בִּשְׁלֹשָׁה מְקוֹמוֹת שָׁנָה לָנוּ רַבִּי יְהוּדָה אָסוּר לְאָדָם שֶׁיֵּהָנֶה מִמָּמוֹן חֲבֵירוֹ. חֲדָא – הָא דִּתְנַן.

י״זאִידַּךְ מָה הִיא, דִּתְנַן: הַנּוֹתֵן צֶמֶר לַצַבָּע לִצְבּוֹעַ לוֹ אָדוֹם וּצְבָעוֹ שָׁחוֹר, שָׁחוֹר וּצְבָעוֹ אָדוֹם, רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: נוֹתֵן לוֹ דְּמֵי צַמְרוֹ. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אִם הַשֶּׁבַח יוֹתֵר עַל הַהוֹצָאָה – נוֹתֵן לוֹ הַיְּצִיאָה, וְאִם הַהוֹצָאָה יְתֵירָה עַל הַשֶּׁבַח – נוֹתֵן לוֹ אֶת הַשֶּׁבַח.

י״חוְאִידַּךְ מַאי הִיא, דִּתְנַן: מִי שֶׁפָּרַע מִקְצָת חוֹבוֹ וְהִשְׁלִישׁ אֶת שְׁטָרוֹ וְאָמַר לוֹ: ״אִם אֵין אֲנִי נוֹתֵן לְךָ מִכָּאן וְעַד זְמַן פְּלוֹנִי – תֵּן לוֹ שְׁטָרוֹ״. הִגִּיעַ זְמַן וְלֹא נָתַן, רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: יִתֵּן, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: לֹא יִתֵּן.

י״טאַמַּאי? דִּלְמָא עַד כָּאן לָא קָאָמַר רַבִּי יְהוּדָה הָכָא, אֶלָּא מִשּׁוּם דְּאִיכָּא שַׁחְרוּרִיתָא.

כ׳אִי נָמֵי לִצְבּוֹעַ לוֹ אָדוֹם וּצְבָעוֹ שָׁחוֹר – מִשּׁוּם דְּקָא מְשַׁנֶּה, וְהָתְנַן: כׇּל הַמְשַׁנֶּה יָדוֹ עַל הַתַּחְתּוֹנָה.

כ״אוּמִי שֶׁפָּרַע מִקְצָת חוֹבוֹ נָמֵי הָוֵי אַסְמַכְתָּא, וְשָׁמְעִינַן לֵיהּ לְרַבִּי יְהוּדָה דְּאָמַר לָא קָנֵי.

כ״באָמַר רַב אַחָא בַּר אַדָּא מִשְּׁמֵיהּ דְּעוּלָּא: תַּחְתּוֹן הַבָּא לְשַׁנּוֹת, בִּגְוִיל – שׁוֹמְעִין לוֹ, בְּגָזִית – אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ.

כ״גבִּכְפִיסִין – שׁוֹמְעִין לוֹ. בִּלְבֵנִים – אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ. לְסַכֵּךְ בַּאֲרָזִים – שׁוֹמְעִין לוֹ. בְּשִׁקְמִים – אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ.

כ״דלְמַעֵט בְּחַלּוֹנוֹת – שׁוֹמְעִין לוֹ. לְהַרְבּוֹת בְּחַלּוֹנוֹת – אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ. לְהַגְבִּיהַּ – אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ. לְמַעֵט – שׁוֹמְעִין לוֹ.

כ״העֶלְיוֹן שֶׁבָּא לְשַׁנּוֹת, בְּגָזִית – שׁוֹמְעִין לוֹ, בִּגְוִיל – אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ.

כ״ובִּכְפִיסִין אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ, בִּלְבֵנִים שׁוֹמְעִין לוֹ. בַּאֲרָזִים אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ, בְּשִׁקְמָה שׁוֹמְעִין לוֹ. לְרַבּוֹת בְּחַלּוֹנוֹת שׁוֹמְעִין לוֹ, לְמַעֵט בְּחַלּוֹנוֹת אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ. לְהַגְבִּיהַּ אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ, לְמַעֵט שׁוֹמְעִין לוֹ.

כ״זאֵין לוֹ לָזֶה וְלֹא לָזֶה, מַאי? תַּנְיָא: אֵין לוֹ לֹא לָזֶה וְלֹא לָזֶה – אֵין לוֹ לְבַעַל עֲלִיָּיה בַּקַּרְקַע כְּלוּם.

כ״חתַּנְיָא, רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: תַּחְתּוֹן נוֹטֵל שְׁנֵי חֲלָקִים וְהָעֶלְיוֹן שְׁלִישׁ. וַאֲחֵרִים אוֹמְרִים: תַּחְתּוֹן נוֹטֵל שְׁלֹשָׁה חֲלָקִים וְהָעֶלְיוֹן נוֹטֵל רְבִיעַ. אָמַר רַבָּה: נְקוֹט דְּרַבִּי נָתָן בִּידָךְ, דְּדַיָּינָא הוּא וְנָחֵית לְעוּמְקָא דְּדִינָא, קָא סָבַר: כַּמָּה מַפְסֵיד עֲלִיָּיה בַּבַּיִת – תִּילְתָּא, הִלְכָּךְ אִית לֵיהּ תִּילְתָּא.

כ״טמַתְנִי׳ וְכֵן בֵּית הַבַּד שֶׁהוּא בָּנוּי בַּסֶּלַע וְגִינָּה אַחַת עַל גַּבָּיו, וְנִפְחַת – הֲרֵי בַּעַל הַגִּינָּה יוֹרֵד וְזוֹרֵעַ לְמַטָּה עַד שֶׁיַּעֲשֶׂה לְבֵית בַּדּוֹ כִּיפִּין.

ל׳הַכּוֹתֶל וְהָאִילָן שֶׁנָּפְלוּ לִרְשׁוּת הָרַבִּים וְהִזִּיקוּ – פָּטוּר מִלְּשַׁלֵּם. נָתְנוּ לוֹ זְמַן לָקוֹץ אֶת הָאִילָן וְלִסְתּוֹר אֶת הַכּוֹתֶל, וְנָפְלוּ בְּתוֹךְ הַזְּמַן – פָּטוּר, לְאַחַר הַזְּמַן – חַיָּיב.

ל״אמִי שֶׁהָיָה כּוֹתְלוֹ סָמוּךְ לְגִינַּת חֲבֵירוֹ וְנָפַל, וְאָמַר לוֹ: פַּנֵּה אֲבָנֶיךָ, וְאָמַר לוֹ: