בית אהרן, השמטותBeit Aharon, Addendum
א׳לאשר באו ליקוטים אלה לידינו אחרי שכבר נדפסו המכתבים הק' ע"כ נלחצתי לשים להם פה מקום ביחוד
1
ב׳בט"ו בשבט דקדק במשנה. בא' בשבט ר"ה לאילן כו' ב"ה אומרים בחמשה עשר בו. ולמה לא נקט לשון רבים ר"ה לאילנות כמו דנקט מתחילה ר"ה לשמיטין וליובלות כו' ולירקות. ותירץ ע"פ המדרש. ויהי אחרי מות אברהם ויברך אלקים את יצחק. משל למלך שהיה לו פרדס והיה בו שתי אילנות כרוכים של סם חיים ושל סם המות כו'. וכך הוא הפי' במשנה כאן ר"ה לאיל"ן לאילנא דחיי לקבל חיות מאילנא דחיי על כל השנה. והמש"י:
2
ג׳ברש"י אסף אלקים את חרפתי. משיש לה בן תולה בו מי שבר כלי זה בנך. מי אכל תאנים אלו בנך. דקדק אדומו"ר ז"ל מאי דנקט דברים אלו כלים ותאנים. ואמר מי שבר כלי זה רמז לשבירת הכלים שתולה ביוסף שמדתו הוא המתקן ענין שבירת הכלים כידוע. מי אכל תאנים. כי שופרי' דיעקב מעין שופרי' דאדה"ר. ואלה תולדות יעקב יוסף. וכפירש"י עלה תאנה הוא העץ שאכלו ממנו. בדבר שקלקלו בו נתקנו והמבין יבין:
3
ד׳משוך חסדך ליודעיך אל קנא ונוקם. היינו שמיום רביעי שאומרים בו שיר של יום אל נקמות ה' אנו מבקשים ומצפים חסד ד' בהארת שבת הבא ג' ימים מקמי שבתא:
4
ה׳אחר המאמר הנכתב בלקוטים ד' קמד ע"ד המתחיל מי זה האיש ירא ה' יורנו בדרך יבחר. וכתיב יורה חטאים בדרך. וסיום המאמר בפירוש בדרך יבחר אף שאינו כבוש ומסור לכל. ואחר דברי המאמר הלז שייך מאמר זה בלשון זה:
5
ו׳מבנו הרה"ק זצוקללה"ה. אמר. המשל בזה למי שנושא משא כבד שצריך הוא לילך דוקא בדרך הכבוש לכל שלא יפול ח"ו תחת משאו מחמת שהדרך עוד לא כבושה כראוי. משא"כ כשהולך בלא משא יוכל לחפש ולבקש מסילות הקרובים ביותר בכדי למהר להגיע למחוז חפצו. והנמשל מובן. כנ"ל שהדרך לעבודת ה' יש ללמוד מדרך הגשמי. ועוד אמר שעוד יש ללמוד בזה שכמו שבדרך הגשמי אינו יכול לילך במחשבה לבד אף שרצונו ודעתו לילך. ההילוך הוא דוקא ע"י כלי הפעולה וברגלים דוקא. כך הדרך לעבודת ה'. המחשבה לבד אין זה הדרך לילך בו. עד שיצורף לו עובדא ומילולא. ובשם אביו הרה"ק אדומו"ר זצוקללה"ה. שהרי אף בחיות הפשוט תלוי בעובדא. כוון אכילה ושתיה וכיוצא. ואף להמשיך נשמה מלמעלה. וכש"כ וק"ו להשיג חיות של מצוה בתורה ותפלה בוודאי תלוי הדבר בעובדא ובמילולא וביגיעה לפי כחו:
6
ז׳עוד מבנו הרה"ק זצוקללה"ה דברי נחמה שאמר בדמעות שליש בעת שבאו לנחמו על הסתלקות אביו הק' אדומו"ר זצוקללה"ה נבג"מ:
7
ח׳א"א מו"ר זצוק"ל טרם ששם פעמיו לדרך ההוא שנתבקש בשם לישיבה של מעלה אמר לי בזה"ל. על הציון הקדוש של אא"ז הקדוש הרב ר' אהרן הגדול מקארלין זצוקללה"ה יש לקונן ולפרש הפ' דרכי ציון אבלות מבלי באי מועד. שהדרכים של אותו הציון המה אבלות מבלי באי מועד. ולא כן ציוני הצדיקים שהמה במדינת וואלין שרבים משתטחים עליהם בתפלה ותחנונים לפני השי"ת. כך אמר לי בפיו הקדוש. והבנתי מדבריו הקדושים שהתפלל ע"ז לעת מצוא שיהיה בוואלין. וכך הועילה לו תפלתו:
8
ט׳עוד אמר. אא"ז הק' והנורא הרב ר' אהרן הגדול זצוקללה"ה היה לו קבלת יחוס מזרע דוד המלך ע"ה. ואאמו"ר היה לו כמה בחי' שהיו אצל דוד המע"ה. שהנהיג עדתו עדת ישורן שבע וארבעים שנה. כזמן מלוכת דהמע"ה. וכמה דמים יצאו מגופו בכל יום. כדאיתא במדרש גבי דהמע"ה. והיה נעים זמירות ישראל כידוע. ואין לנו לנחם עצמינו זולתי במאמר המדרש כשאין מי שיתפלל עבור ישראל. הקב"ה בעצמו עומד ומתפלל:
9
י׳ואמר בשם הרה"ק ר"ב ממעזיבוז זצלה"ה הפי' ברוך פודה ומציל ברוך שמו. היינו שהקב"ה בעצמו עושה הפדיון בשמו הגדול. ומשפיע כל טוב לישראל:
10
י״אעוד אמר בשם הרה"ק מהר"ש מקארלין שאמר אחר שנתבקש אא"ז בישיבה של מעלה. לא תתגודדו. לא תעשו אגודות אגודות. ולא תשימו קרחה. לשון קרח וקרירות. כי רק בין עיניכם למת. אבל באמת עדיין עומד ומתפלל. אא"ז הרה"ק ר' אשר זצללה"ה אמר קודם עלייתו לשמי מרום. יש צדיקים הק' שמבטיחים שלא יכנסו לג"ע עד שיבא הגואל. ואנו אין בכחינו להבטיח הבטחה כזה. רק זה נאמר כאשר היה כל עובדותינו בעוה"ז בתפלה ותחנונים עבור ישראל כך בעולם העליון נעמוד בתפלה ובתחנונים עבורם. וכל הדברים האלו צריכין אנו להאמין באמו"ש לעת כזאת על א"א מו"ר זצללה"ה זי"ע ועכ"י:
11
י״בתם ונשלם
12
י״געוד מכתבי ק' מאדומו"ר זצ"ל
13
י״דלהשרידים אשר ה' קורא להם אילי הצדק מטע ה' להתפאר עם ה' ומארצו יצאו ודרשו טוב הארץ מאהבה רצון קונם בהונם ואונם רב חסד ואמת נפגשו צדק הלא המה אהובינו אחינו בני ישראל מרחמים וגו"ח המופלאים ונגידים ונודבים יראים ושלמים הם אנשי מעשה בכל מקום שהם ה' עליהם יחיו. יהי שמם לעולם חמדה טובה וגנוזה להם חמודות. המה על נדיבתם יקומו נדיבי עם אלקי אברהם יהיה בעזרם וכצינה רצון תעטרם בעטורי ועטופי מצו' עד ביאת גואל צדק:
14
ט״ובראש כל אמי"ר אמירה תמה ונעימה. ויהי נועם ה' עליהם במעשה ידיהם ויהי צדק אזור מתניהם ואמונה להיות קשורים בקישורי עבותות אהבה אהבת אמת תיכון לעד ולעולמים למען ירבו ימיהם ושנותיהם בטוב ובנעימים. גם בניהם עדי עד ישבו ישרים את פניהם נעימות בימינם נצח הון ועושר בביתם. וצדקתם לעד יושיבם לנצח ויגבהו קרנם ומזלם למעלה למעלה כי"ר אמן:
15
ט״זהסכת ושמע ישראל וישמע אליכם ה'. ברוך ה' אשר קדשנו בקדושת ארץ ישראל אשר אורה אור תורה פרושה בהירה היא בשחקים. ארץ חמדה לצדיקים אשר [* כ"ה בהעתקה ואולי יש פה איזה ט"ס] אום כראי מוצקים. ועדת קדושים אשר בה' אלקים חיים דבקים. אשר באמת כל התורה והמצוה וחיי בית ישראל חיי עד בארץ החיים קשורה אשר על כך ארץ צבי כתיב בה שכל מי שחשקה נפשו בתורה וביראת י"י בלבו זה צפייתינו צפינו שיחזיר י"י אותה עטרה לראשינו. ולזה קבעו לנו חכמים ונביאים שנהיה קובעים מקום לתפילתינו ג' פעמים בכל יום לארצינו ולבית חיינו מקום מקדשינו. אשר בשביל זה נקראים הבתי כנסיות ובתי מדרשות מקדש מעט. והעיקר שיקבע זה בלבינו בכדי שיושם כל מגמתינו אל ארץ החיים. ועי"ז נזכה להכין אותה ולסעדה במשפט ושביה בצדקה וכמאמר חז"ל לא גלו ישראל כו':
16
י״זוהנה עד הנה עזרונו רחמיו ולא עזבונו חסדיו. אשר בכל גבולינו סביבותינו גאולה תהיה. מתאמצים ומתאזרים ומתחזקים בנדבות הגונות ועצומות ולעזרת ה' בגבורים. גבורי כח עושי דברו בארץ הקדושה ועומדים על משמרתם משמרת הקודש והמקדש להעתיר בעדינו ובעד אחינו העומדים חוצה לה. וראיתי שאין ביניכם מי שיעורר אתכם משינת תרדמתכם ולעמוד על נפשכם שתזכו להיות עומדים בימין צדקיכ' להסתפח בנחלת ה':
17
י״חאמרתי אעלה בתמר ואוחזה בסנסיניו ולהודיע ולבקש מאתכם בחנינה ובקשה. אהובינו אחינו בני ישראל תעירו ותעוררו לבבכם לחוס ולרחם עניי ארצינו ארץ החיים למאיש ועד אשה מעולל ועד יונק חזקו נא ואמצו נא צעדינו בעדינו ובעד ערי אלקינו ויכמרו רחמיכם המרובים ואמצו לבבכם כל המייחלים לה':
18
י״טבקשו נא אהבת נפשם להשתתף בצערם. והם ישמחו בנו ובמתנת חלקינו עמם וחסדם לא ימוט לעולם. ואתם בני אל חי. מחיה החיים יחיינו מיומים. איש את רעהו יעזורו. ולאחיו יאמר חזק ואמץ לעזרת ה' ויחזקו ידי עושי המלאכה המתאמצים בכל גבולם סביב ולהיות הכסף מובא בית ה' ולהיות חלקם בחיים בחיי עד ויזכו לאור פני מלך חיים ששמו חיים עד העולם:
19
כ׳ועדיין צריכין אנו למודעי. לאהובינו אחינו בני ישראל המקורבים בזרוע עוז ותעצומות לאלקים ולישראל. היות שנמצא בכל עיר וכפר מחלוקת קרח ועדתו שירצו גם הם בכהונה גדולה לעצמם ולטובתם שאומרים לרע טוב ויעוררו זדון לבם הרע ויתרשלו ידי המחזיקים במצוה זו בטענת עניי עירך. וזה בא בטענת מוחזק למה לא מסרו לי התאמצות של מצוה זו והייתי מתנהג בה כשורה יותר ויותר מהמה. הזהרו מאנשים כגילם. שכבר נקבו בשמות ובמגילת ספר כתוב עליהם בתורה במרגלים. ובנביאים אצל ירבעם. ובכתובים אצל סנבלט החורוני וטובי' העמוני ימח שמם. וכמה מאמרי חז"ל רבו כמו רבו. וזיל קרי בי רב הוא. קטן וגדול שם הוא. ועבד חפשי מאדוניו:
20
כ״אודעו נאמנה שכתב הרב הגאון כהן צדק מרנא ורבנא דארעא דישראל על האנשים ההם שידעו כי בנפשם הם. ובנפש בני ביתם. וחוץ מזה שנפרסם אותם בפני כל הצדיקים והחסידים והתמימים והישרים בלבותם שידעו ויכירו הכל התגלות לבם ופיהם יכשילם בכשיל וכלפות יהלומו ראשם. ופעם אחר פעם באתי באזהרת תורתינו הקדושה ואזהרת כל הצדיקים אשר נפשי קשורה בהם אשר הם בחיים חיותם יחיו חיי עד. ולקדושים אשר בארץ המה ירוצו גולגלתו ומוחו עד בלתי השאיר לו שריד וכו'. ואל יקל בעיניהם זה. ובפירוש הותנה שיומסר לידי כל כסף הקדשים ואם ירצה השם יבא להם קבלות מארץ החיים להם ולנשיהם ולבניהם עד העולם. והם שלום וביתם שלום וכל אשר להם שלום. ויברך אתכם ברוב עוז ושלום על ישראל שלום. ולהיות בארץ החיים בבטח ובשלום:
21
כ״במנאי הכותב וחותם בטובת אחינו ולטובת הארץ ולדרים עליה ברחמים. ומטובה יבואו טובים ויקבלו טוב מטוב לטוב לכם סלה. ויזכו להתענג בדשן נפשם ולעלות לציון ברנה ושמחת עולם על ראשם. ויעבור מלכם לפניהם וה' בראשם. וחלקת מחוקק ספון להם מאור הגנוז יהיו גנוזים בחדרי לבותם ודעתם דעת קדושים וזקנים זקני תורה יהיה מהם לעולם. ובצל החכמה בצל הכסף צל סוכת לויתן ואורו אור של משיח צדקינו יצדקנו בצדקת ה'. יעשו מעשה הצדקה שלום:
22
כ״גאהובינו אחינו בני ישראל הנצמדים בקירות לבינו. עד הנה עזרונו ה' ברוב רחמיו לקשר לבות אחינו בני ישראל לקבל עליהם עול מלכות שמים זה מזה באהבה. ולייחדם באמונת ישראל הן בגוף ונפש ומאוד בכחו ומוחו וכל מגמתו. יהיו עומדים לימין צדקי לעזור לי ולאחינו בני ישראל המקושרים והעטופים בעטוף עולל ויונק ברחובות קריה נאמנה מלאתי משפט וצדקה עשו עמנו שזכינו להיות להם עוזר להחזיק להם ישיבתם בארץ החיים סלה. והם הם השומרים המופקדים בעיר אלקינו אלקים יכוננה עד עולם סלה. נטורי קרתא לשמור כל עיר ועיר אנשים ונשים וטף מהמחזיקים אותם ביכולתם יכולת ה' בחפצו קשורה בכדי שיוכלו לעמוד על משמרתם משמרת הקודש. וזהו בלי ספק ואמונה אומן כשאנו מקושרים עמהם ומחלקים חלקם בחיים מעמל נפשינו ויגיע כפינו אנו עמהם בצוותא חדא ובסימא במחיצתן אף על פי שהגופות רחוקות הלבבות קרובים לפני ה'. אשר ה' דורש אותה תמיד ואותם ואותנו תמיד עיני ה' אלקיך בנו להטיב לנו בכל מילי מיטב:
23
כ״דוהנה אהוביי אחיי וריעיי כמה סיבות והרפתקאות שהיו להם ולא יהיו עוד. ונגרע מערכם כסף הקדשים כמעט עד אשר אין בידם לפורטה. ובפרט בעתים הללו שדחיקא שעתא לכל העולם והמשתכר משתכר אל צרור נקוב. והנה יש מקום להיצר אבן מכשול שמכשיל את לבות אחינו המסו את לבבינו. ולאמר איך מלאך לבך לבקש בעד עמינו ובעד ערי אלקינו שידוע ומפורסם שכלה פרוטה מן הכיס ריק ואין בו. אבל נחשים ועקרבים יש בו. וזה מעשה נחש השורף לשרש בלבו המחשבה הרעה הזאת. ואין זאת כי אם רוע לב וחס ושלום נעתק הוא מאמונת ה' ויראת שד"י יעזוב ופורק עול וחס ושלום נאבדו כל צדקותיו אשר עשה עד הנה ויכול להיות נדחה חס ושלום בזה ובבא חלילה וחלילה:
24
כ״הואהוביי אחינו בני ישראל רחמנים ביישנים גומלי חסדים עם המקום ב"ה ויראיו ועבדיו ובפרט מקום מקדשינו. מאמינים בני מאמינים. חזק ונתחזק בעד עמינו ובעד ערי אלקינו שלישועתו קוינו כל היום ומצפים לישועה להתהלך לפני ה' בארצות החיים זרע ברך ה'. ע"כ אני גוזר ואומר לכל מי שירצה לקבל עליו דברי חברות שכל מי שמגיע מעות הקדש משנה זו יסלקו כל או"א חלקם בחיים הגם מגלימא דעל כתפיהם ולא יתנו להגובה שום משכון רק מזומן ומן השמים יעזרו להם ויאמרו לצרות ישראל די. ומהיום והלאה יסלקו בכל שבוע ושבוע. וישכון בטח בדד עין יעקב ותבא עליו ברכת טוב לטוב מעם השם ויהיה נקשר עמו בצוותא ואחוה ושלום וריעות. ומכלל הן וכו'. ה' ישמרם. מנאי אהובם עד הנה ואל יטשם לנצח המעתיר בעד כל אשר להם לטובה ה"ק
25
כ״ולאנ"ש הנאהבים אלינו כמים הפנים לפנים. יחיו הם וכל אשר להם כולם יעמדו על הברכה:
26
כ״זהנה לדבר בקולמוס לשוני מייקרת ערך ארצינו ארץ החיים מקום התקשרותינו בעליות תפילותינו דרך ציון המצויינת קודש הקדשי' רצוף אהבה אהבת הלבבות אחינו ב"י להתקשר ולהתייחד לאחד בלב אחד בעבודה שבלב זו תפילה לעלות דרך שער השמים. מי אנכי לגשת הלום להאריך בשבח דברים העומדים ברומו של עולם מאור עולם באוצר חיים. אולם הציקתני רוחי מחמת עת וצוק העתים שזה כמה שנים שקרא ה' לרעב בארץ ואלפים נפשות יקרי ערך טפם עטופים ברעב ופורש ללחם אין. וגם אחרי ראותי מכתבים מכל גדולי ישראל בהתעוררות והתאמצות גדול לעורר את לבב אחב"י וגם עשו פרי והצליחו. לזאת באתי במכתבי לאנ"ש הסרים למשמעתי. שכפי שידידי הר' המופלג הותיק בנן של קדושים מו"ה אברהם יוסף נ"י נכד הרב הקדוש הגאון מוואלטשיסק ז"ל חתן ש"ב ידידי וחביבי הרב החסיד המפורסם מו"ה נפתלי צבי נ"י נכד הבעש"ט הק' נשלח מארץ הקדושה חוצה לקבץ נדבה חדשה להחיות את נפשות אחב"י היושבים בקודש פנימה. לכן באתי במכתבי דנא לזרז את כל אנ"ש אשר קרבת אלקים יחפצון לקבל את ידידי הרב המוכ"ז הנ"ל בסבר פנים יפות ולעורר את לבבם בנתינת מעשה הצדקה שלום בנדבה החדשה כאו"א לפי כחו ויותר. והן בחיזוק בדק הבית אלהבא. להיות סילוקם בזירוז ובהשגחה בעינא פקיחא ע"ז שיתוסף כסף הקדשים בכדי לחזק ישיבתם בקודש בהרחבת הלב. ומעתה אהוביי אחיי וריעיי תקבלו החוה"ש מאדוה"ש ויערב לכם ולנו חלקינו מה טוב ומה נעים בעריכות ידידות נעימות מצוה רבה כזו להתקש' ולהתאחד למקום המיוחד לאחד ומארצינו ארץ החיים אשר ה' י"ת דורש אותה תמיד וכל מקור החיות והשפע לכל העולם בא מדרך ארצינו יתן השם הטוב לטובים ולישרים בלבותם ולכל אחינו בני ישראל שפע חיים ארוכים בגודל ברכה והצלחה בכל מעשה ידינו כוננה עלינו בכל הברכות ממקור הברכות והחיים והשלום:
27
כ״חמנאי אהובם דו"ש באהבה וחפץ בהצלחתם ובאהבתם ואחדותם והתקשרותם למקור החיים חיי עד מרום וקדוש והשי"ת יברכנו בברכה משולשת בבני חיי ומזוני ועותרא בחיים טובים ארוכים ומבורכים ושמחים בכל טוב כלל אחב"י שלום. דברי אהובם ה"ק:
28
כ״טתושלב"ע
29
ל׳השמטה מהמכתבים של אדומו"ר הזקן הרה"ק כו' ר' אשר זצוקללה"ה מסטאלין. אשר כתב מכ"י הק' להרה"ק מטשארנאסטריא זצוקללה"ה שעלה לאה"ק ת"ו בב"א
30
ל״אהחיים והברכה והשלום לאהו' מרחוק נראה לי ה"ה ידיד ה' וידיד נפש ישראל המכירים אותו והולכים לאורו אור ישראל וקדושם הרב החסיד המפורסם רב חביבי כבוד שם קדשו מ' זאב וואלף וכו'. כה נזכה לשמוע בשורת החיים והשלום משלום הארץ ולדרים עליה ברחמים ובטובו יחדש המחדש חדשים מהחדשה שעושה ויעשה בארץ שהיא כעת נקבה ולית לה מגרמה כלום תסובב להיות גבר להשפיע לכל ישראל משאלות לבם לטובה בתעצומות עוז לאלקים ולישראל בהרחבה ובדעת חדרינו ימלאנו לטובה סלה. גי"ק מכתבו הגיעני כו'. מה שכתב ארץ שתמי' לו שלא יחדתי אליו הדבור לשמחו. זה ידוע שתורה שבע"פ קרינן ליה כשנחקק תורה שבכתב על לוח הלב. והלשון קולמס הלב. וממנו תוצאות חיים הם למוצאיהם בפ"ה. והנה יכול להיות שבעת התחלקות המעות הייתי טרוד בטרדי הזמן ומדוחקא דצבורא ולא הגעתי למלכות פה. כי בעז"ה כאשר התחלקות ממלוי ומטוב לב נתרחב הדעת והשמחה מלב וכל עצמותי תאמרנה בשבח והודיה ואני נותן בלי גרעון חוקה שהבטחתי לאהו'. ומזה בא גם אהבתי אליו ונתחדש אהבתי מהנתינה ולא מהלקיחה ולקח טוב נתתי כו'. ועל מה שכתב אהו' תקיפא דארעא סייג לחכמה כו'. והנה גם זה הבחנתי מכמה שנים מאמר אל תתחר במרעים להיות כמרעים הקושיא גדולה כשהוא מתחרה ומתנגד בם להשפיל השקר ולברר האמת איך הוא כמוהם. רק על בחי' כזאת נאמר נצח ישראל לא ישקר כו'. עכ"ז בעזה"י היה לבי ברשותי וכבשתי את כעסי וחסדי ואמונתי לא הסתרתי מהם ונקמתי בהם היו להופיע להם שפע הטוב ביתר שאת ויתר עוז כמאמר נקמות הופיע וכפי שכתב הוא אהו' בעצמו כי זה המדה שיהיה בלא מדה:
31
ל״בהשמטה מהמכתבים הק' של אדמו"ר זצוקללה"ה הכתובים בכ"י הקדושה
32
ל״געיקר העבודה היא בלב. רחמנא ליבא בעי. והלב נקודה ושם נקודה נקרא על ענין דלית ביה גוון כלל. וגם ע"ש שמהנקודה נתפשטו כל האותיות וכל הנקודות. ולזה נקראת ראשית חכמה לכל עושיהם לשון רבים היינו שהתחלת כל העבודות הוא מיראה שהיא סמוכה לעולם. וע"י יראה זו יכול כל אדם לעלות ממדריגה למדריגה כל חד לפום שיעורא דיליה לרום המעלות. ובתנאי שלא יעלה במעלה יותר ממדרגתו כדי שלא יגלה וכו'. ע"כ כאו"א יראה וידע בעצמו שכל מה שברא בעולמו היינו האדם עולם קטן הכולל כל העולמות וכל הקיטרין שיכול להשיג כל השלימות לפום שיעוריה ע"י מעשה ודבור ומחשבה וזכות המדות ובמנוחת המוח וכל זה צריך כל אדם לכו"ף א"ע בכל זמן ובכל מקום. והגם שכל אדם תחת שינוי הזמן והמקום ע"ז נאמר הבא לטהר ברצונו מסייעין אותו שיבא בכל עת לזו וע"ז צריך כל אדם בכל זמן להיות מחשבתו הגם בקט שכלו קשורה לזה בנפשו בכל נפש ונפש שבו. והעיקר להיות תמיד אותיות בשמחה נקד אדומו"ר זצוקללה"ה בכ"י ה"ק. הב' בשלש נקודות. השין בשני נקודות. המ' בנקודה אחת הה' בד' נקודות. והנראה שכיון בשמחה אותיות מחשבה. בשמחה ובזה הוא בירור שיוכל לבא לנקודת האמת. וכל סדר היום יתנהגו ע"פ דברי קודש הראשונים והאחרונים דבריהם הטובים קיימים לעולם ועד: החוה"ש מאדוה"ש בחידוש החודש הזה שמרבין בשמחה וששון ויקר כן תהיה לנו בתוך כלל אחינו בני ישראל ובברכת ימים המבורכים בכל הברכות וישועות ונחמות ושמחת כלל אחב"י שלום. מנאי אהו' דו"ש באהבה וחיבה יתירה נודעת מאז ומקדם שיתוסף ביתר שאת ועוז באורך ימים ושנות חיים ושלום. הק'...
33
ל״דמועתק אות באות מכתב יד הקדושה של אדומו"ר זצוקללה"ה
34
ל״המהקדוש דקארלין סגולה למ"ז תיקון לאה. מכבוד א"א מו"ר אביי סדר המערכה. ובהבדל לענ"ד שירת הים כי כל השירה ע"ש המחשבה נאמר. ע"כ מכ"י הק'
35
ל״והשמטה שייך לחג השבועות דף קיד ע"ב בסיום המאמר כביכול קיים הקב"ה נחות דרגא ונסיב איתתא
36
ל״זואמר בשם המגיד זצוקללה"ה. וירד ד' על הר סיני. טעמו דרגא תביר. רומז לענין זה נחות דרגא וכו' והמ"י:
37
ל״חויחן שם ישראל נגד ההר. שכל ענין שיש בו נקודת ישראל מתעורר נגדו מניעות גדולות כהר:
38
ל״טויתיצבו בתחתית ההר. רומז שהכנעה וענוה הוא המביא לידו בחי' קבלת התורה כ"א כפי ערכו. והגדלות ח"ו הוא עיקר המניעה לזה. ולזה נרמז ג"כ בפסוק אנכי עומד בין ה' וביניכם. היינו שמגיס דעתו וקורא לעצמו בלשון אנכי הוא עומד ומפסיק ח"ו:
39
מ׳כי מן המים משיתהו. ע"פ המדרש בקשו מלאכי השרת לפגוע במשה עשה בו הקב"ה קלסתר פניו של משה דומה לאברהם. וזהו כי מן המי"ם משיתהו מדתו של אברהם אע"ה:
40
מ״אנעשה ונשמע אמרו כאחד. היינו שאמרו נעשה ונשמע באותה בחי' שקורים שמע ואומרים ה' אחד:
41
מ״ב(מבנו הרב הקדוש זצוקללה"ה אמר שממונו של אדם הוא ג"כ תלוי בנקודת הלב. ואמר בשם צדיקים ז"ל שעושר של כ"א מישראל נרמז בפסל לך. דאי' מפסולת של לוחות העשיר משה. וזה כשעושה צרכי גבו' הרמוז בתיבת פסל קודם ועיקר בממוניו מלצרכי עצמו הרמוז בתיבת לך. אבל אם מקדים ח"ו ומחשיב בלבבו צרכי עצמו אזי נרמז ח"ו בלא תעשה לך פסל בהיפוך התיבות ובשינוי הנקודות ח"ו. שהכל תלוי בנקודה שבלב):
42
מ״גתשובה ידוע שעיקרה בלב וסימנה השמחה לא נצרכה אלא לקבולינהו בשמחה בכל מדה ומדה. ובזה לא יצטרך לתעניתים וסיגופים. מאוד צריך האדם להתחנן בזה ותקננו בעצה טובה מלפניך שזהו התיקון להחוטא בעצה טובה מלפני השי"ת. והראה הדברים מפורשים מהגלאנטי ז"ל בספר קול בוכים בפסוק יתן למכהו לחי ישבע בחרפה. וז"ל הקדוש. מרגלא בפומי' דמורי זלה"ה שהיה אומר שבכל התשובות שבעולם המעולה שבכולם למרק החטאות והזדונות והפשעים היא סבולת העלבונות והחירופים והגידופים והיא מעולה יותר מכל מלקיות וסיגופי תעניות שבעולם כי אם יסגף עצמו לבד יחוש ויבטל מדברי תורה למאן דלא אפשר ליה ונקרא חוטא וכן במלקיות וכיוצא. אמנם במדה זו תאכל ותשתה ותעבוד והעונות מתכפרים. ומבינתך חדל. כי הגע עצמך שיאמרו לך תרצה שיבא לך הפסד ממון או נפילת בתים תשיב לא. ואם יאמרו לך תרצה עליך מיתת בנים תשיב ח"ו. אלא אתה ה' תשמרם ואם יאמרו תרצה שיכך ה' בשחפת ובקדחת בקרירי ובחמימו מיד ירוץ לבך ותשיב רחמנא ליצלן. וכן אם יאמרו לך על המיתה ועל גיהנם ועל הגלגולים הרעים על הכל תשיב ח"ו. א"כ תאמר לי בחייך החטאות והעונות והפשעים שחטאת ושעוית ושפשעת ופגמת במעלות הרמות בעש"יה ויצי"רה וברי"אה ואציל"ות כפי מחצב נשמתך מיום היותך על האדמה במה יכופר. והזקן הכסיל בכל יום רודף אחריך כו'. לכן זאת העצה היעוצה מאת ה' צבאות יצאה לאמר יתן למכהו לחי ישבע בחרפה כמדובר ובזה אל יזניחך אלקים לעולם וזהו כי לא יזנח לעולם א"ד:
43
מ״דעוד אמר שהרהורי תשובה העולים לאדם בסעודת שבת קרובים ביותר לנקודת האמת וכמעט שגבוהים יותר מהרהורי תשובה העולים לאדם בשעת התפילה. ואמר שהזמירות של שבת קודש המה בחי' כנפים לסעודת שבת:
44
מ״ההשמטה מהליקוטים
45
מ״ומה שמפזרין אפר רקבון עץ לרפואת מילה. יש לרמז באומרם ז"ל נתן לו עצה על המילה. מה שמשימין אח"כ הסכין של מילה על האפר הנ"ל יש לרמז באומרם ז"ל מדת הקב"ה במה שמכה הוא מרפא:
46
מ״זצדיקי אמת יכולין להתפלל בכל כוונתם בבחי' רק שפתים נעות. והאופנים וחיות הקודש כו'. אותם שהם בבחי' אופנים אופן אחד בארץ בארציות. יכולים להשיג חיות הקודש ע"י רעש גדול בתפלתם. ובזה מתעלים ומתנשאים לעומת השרפים:
47
מ״חמי שרצונו בכל הרצונות שלו הוא בלתי לה' לבדו. אזי השלים את הנפש לשון רצון. ונקרא בעל נפ"ש. ולמעלה מזה מדריגת רוח ונשמה כו'. ובעל נפ"ש יוכל להשיג מדריגות העליונות בעת אמירת ברכו של שבת:
48
מ״טמוצאי יוה"כ אמר בשם הרה"ק כו' ר' אהרן טוטיאווער זצוקללה"ה. שאמר שכל העובדות של יוה"כ הק' נרמזים בפיוט נחשב כצג באיתון כו'. וצוה לש"ץ להאריך בנגינת פיוט זה. ובירך ואמר בשעה שנפטרו מלפניו בחרוז. שובו לכם לאהליכם. ובראשיכם אלקיכם:
49
נ׳אמר על הרה"ק רש"ק זצוקללה"ה. שעסק בתיקון הפרנסה בעת עריכת הזייגער. ובתיקון הנשמות בפסוק ואני בחסדך בטחתי יגל לבי בישועתך אשירה:
50
נ״א(מבנו הרה"ק זצוקללה"ה הצדיקים שהמה בזה העולם יש להם רשות להודיע לנעדרים ב"מ ולהזכירם את שמותם כששכחו בעצמם ח"ו את שמותם. מה שאין רשות לצדיקים שהמה בעולם הנשמות והרה"ק מהרש"ק אמר שהודיעו לו משמים שמות של כמה נעדרים ב"מ ששכחו את שמותם בכדי שיזכירם):
51
נ״בבהילולא של אביו הרה"ק זצוקללה"ה אמר
52
נ״גומבמות הגיא. כי ידוע שהצדיקים ביומא דהלולא שלהם מתעלין למעלה בעולמות העליונים. וכל מה שמתעלים יותר ברוב המעלה מאירים יותר למטה בעומק ושפל המדרגה. וזהו ומבמ"ות הגי"א. והבן:
53
נ״דזאת חוקת הפסח. זאת בחי' זא"ת ידוע. חו"קת לשון התקשרות. איך יכולין להתקשר בפ"ה ס"ח לדבר דבורים בתורה ותפלה בחיות. כל בן נכר לא יאכל בו. שלא יאכל רק ההכרח לקיום הגוף לעבודת השי"ת:
54
נ״השם שד"י ביסוד. והיוד הוא יראה. וזהו שרמזו רז"ל כאילו כפאו שד. שלא יפריד היוד יראה. ויהיה אחיזה לחיצונים ח"ו. וזה נרמז בפסוק אל תהיו כסוס כפרד אין הבין במ"תג ור"סן עד"יו לבל"ום ר"ת בו"על בל קרוב אליך כנ"ל והבן:
55
נ״ותאלמנה שפתי שקר הדוברות וגו'. שאם מדבר שקר בשפתיו קודם התפלה. אף כשדוברות אח"כ על צדיקו ש"ע בתפלה. הוא ג"כ בגאוה ח"ו שהשקר גורר גאוה והתפארת בתפלה ח"ו:
56
נ״זמה רב טובך אשר צפנת ליריאך. שצפנת והסתרת ליריאך בתוך רב טובך:
57