בית אלהים, שער היסודות י״אBeit Elohim, Shaar HaYesodot 11
א׳מן השרשים הנזכרים הנתלים באל ית' והם.
1
ב׳מציאותו, ואחדותו, ושאינו כח בגוף, ושהוא קדמון, יתחייבו וישתרגו כל הענינים התלויים בו ית' והמתיחסים אליו, והם דרך כלל סילוק התארים שהם מחייבים ריבוי ומסלקים האחדות, וסילוק ההתפעליות הגשמיים כעצב ושמחה ודומיהם, שהם נמשכים מגוף או מכח בגוף, ושיהיה כחו ושלימותו בבלתי תכלית ולא ישתוה ולא יתדמה לשום דבר מן הנמצאות בהיותו קדמון והוא המציא כל הדברים וחדשם:
2
ג׳ואמנם מה שיתואר השם ית' בתארים מתחלפים בתורה ובנביאים אינם מחייבים בו ריבוי כי הם מצד הפעולות המתחלפות מצד המקבלים, כמו שהאש הפועל בטבע בכח אחד שבו והוא החום דברים מתחלפים כהתכה והקפאה ושחרות ולובן פעולות רבות מתחלפות מצד חילוף המקבלים, והכח המדבר שבאדם הפועל ברצון עם היותו אחד פועל פעולות מתחלפות קניית החכמה ועשיית המלאכות והנהגת המדינות, וכן מן הנפש ימשכו פעולות מתחלפות טבעיות כהזנה וצמיחה והרגש, ופעולות רצוניות ככח המתעורר, וכח המדבר עם היותה בלתי מורכבת, ואם נמצא זה בפועלים המוחשים החלושים אשר אצלנו כל שכן שימצא זה בחק האל יתברך הפועל אשר הוא סבת כל הפעולות טבעיות ורצוניות, ולזה יתואר הוא ית' בתארים מתחלפים מצד הפעולות המתחלפות מצד המקבלים הראוים ובלתי ראוים, וכן יתואר בתארים מתחלפים מצד הפעולות המתחלפות בעצמם, כמו שנתאר אותו שהוא חי בבחינה שנמשך החיות ממנו, ושהוא חכם בבחינת הפעולות הנמשכות ממנו בחכמה נפלאה וסידור גדול, וכן מצד יחסים וצירופים שיצטרף אליהם יתואר בקרוב ורחוק, כי החוטא יש לו יחס אחד אל ה' שהוא רחוק ממנו והזכאי שהוא קרוב אליו, וכן יתואר בבחינות מתחלפות שלא יחייבו בו ריבוי כיכול ורוצה ויודע, וכמו שהאריך בכל זה בעל העיקרים ז"ל פ"ח ממאמר ב' והוא מדברי הר"מ ז"ל:
3
ד׳וכן בסילוק ההתפעלות הגשמיים כתב פרק י"ד כי מה שנמצא בדברי הנביאים קנא ובעל חימה וגאה וזולתם, הוא כשיעשה דין בעוברי רצונו הוא פועל פועל הנקימה, לא שיתפעל ח"ו, וכן כשיתואר בגאוה להשפיל המתגאים, כי אין ראוי לאדם שיתגאה במה שאינו שלו, וכן מהיותו ית' קדמון יתבאר שכל תאר שיתואר בו יהיה חיובי או שולליי ראוי שיהיה קדמון ונצחי כמוהו וכמו שבאר פרק י"ט, ובענין היותו ית' מסולק מן החסרונות באר בפרק כ"א שיתואר השם יתברך בתארים רבים ולא מצד פעולותיו בלבד ומן הצדדין שהזכיר בפ"ח כ"א מן הצד אשר הם שלימות כשמיעה והראות שהם שלמות בנו ואע"פ שלא יושגו לנו כ"א בכלים גשמיים ניחסם אליו מצד השלימות שבהם לא מצד החסרון שהם ע"י כלים, וע"ד זה ייוחסו עליו ית' תארים חיוביים שאין המלט מליחסם אליו כמו חי וחכם ורוצה ויכול ודומיהם וכמו שהאריך שם, ובפ' כ"ב כתב שאי אפשר שיצדק עליו שום תואר חיובי כי אם מצד פעולותיו לדעת הרמב"ם ז"ל,
4
ה׳וכן ביאר פי"א אופן המצא הריבוי ממנו בנבראים עם היותו הוא ית' אחד בתכלית הפשיטות כי מהאחד לא ימצא ממנו אלא דבר אחד, שאחר שנמצא מיני גשמים עשרה ט' שמימיים והעשירי הוא החומר אשר בתוך מקוער גלגל הירח, וזה הרבוי ולא ימצא מהאחד הפשוט, נאמר כי ההתחלה האחת השפיעה ממציאותה הפשוט שכל אחד והוא התחלת הריבוי בהשכיל את עצמו ואת התחלתו יושפעו ממנו שכל אחד ונפש הגלגל והגלגל המניע תנועה יומית, ומן השכל הב' שכל ג' ונפש גלגל הכוכבים והגלגל בעצמו וכן עד שכל ט' שיושפע ממנו שכל עשירי שיושפע ממנו כל מה שתחת גלגל הירח וכל הנפשות אשר שם, ויקראו לשכל זה העשירי שכל הפועל והוא הפועל בחומר כל מה שתחת גלגל הירח ובו עמד השתלשלות מעלה לעלול, וכמו שהאריך שם, וכן בפי"ג ביאר דעת אחרת כי עם היות האל ית' אחד פשוט ומהאחד לא יסודר אלא אחד ימשך ממנו הריבוי ולא יחייב זה ריבוי בעצמותו ית' בהיות הוא ית' הפועל הכולל עד ששם הפועל נאמר עליו ועל זולתו בשיתוף השם שהוא יפעל הפעולות הפרטיות המתחלפות בעבור האחדות הגמורה כדי שיקשרו כל חלקי המציאות קצתם בקצתם ויהיה הכל אחד וימצאו כל הנמצאות הכנות לתכלית אחד בלבד והוא קיום המציאות, ועד"ז לא יסודר ממנו ית' כ"א פועל אחד שהוא הסידור הכולל וימצאו בו ריבוי עניינים כדי לקשר כל חלקי המציאות זה בזה:
5
ו׳והרב ז"ל פ' נ"ב מחלק האחד כתב ובאר ה' חלקים בכל מתואר שיחוייב לו תאר, והם מה שיורה על מהות, או על חלק מהות, או על איכות שסוגיו ד', או בתאר הדבר לזולתו לזמן או למקום או לאיש אחר, או בתאר הדבר בפעולתו אשר פעל, וביאר בסוף פ' ג' כי אנחנו קהל המיחדים באמת נאמר כי עצמו ית' אחד פשוט ואין ענין נוסף עליו בשום פנים, העצם ההוא ברא כל מה שברא וידע לא בענין נוסף כלל, ושאלו התארים המתחלפים אין הפרש בין שיהיו כפי הפעולות או כפי יחסים מתחלפים בינו ובין הפעולים וגו', ושהם כפי מחשבת בני אדם.
6
ז׳זהו אשר צריך שיאמין בתארים הנזכר בספרי הנביאים שיאמין בקצתם שהם תארים יורו בהם על שלימות ע"צ הדמיון בשלימיותינו המובנות אצלנו, וכמו שבאר בשאר הפרקים עד פרק ששים.
7
ח׳ומה שאומר אני בענין התארים אינו אלא בירור שלא יהיה קשה עלינו התארים הנזכר בתורה נביאים וכתובים שהם לפי מחשבת בני אדם ושקצתם יורו על שלימות ע"צ הדמיון בשלימות המובנות אצלנו כמו שכתב הרב ז"ל.
8
ט׳ואמשיל משל שאינו דומה לנמשל אלא ע"צ הדמיון לקרב לשכל ענין התארים עם היותו הוא ית' אחד פשוט ושאינו גוף ולא כח בגוף, והוא אדם אחד במדבר תהו אין לו בית ולא אשה ובנים, אינו בונה אינו סותר אינו עושה שום פעולה, אינו חומל שאין לו על מי יחמול, אינו אכזר אינו מתפעל משום דבר, וכשראה שאין הבדידות טוב בא ליישוב בנה סתר קנה מכר עשה כל הפעולות הצריכות, חמל על אשתו ובניו, וכשלקח אשה והולידה לו היה אכזרי על אויביו ואויבי ביתו, התפעל מכל הראוי להתפעל.
9
י׳והמכוון בזה הוא הנמשל שאנו יודעים ודאי שהשי"ת אחד פשוט ואינו גוף ולא כח בגוף והוא קדמון, ולא יתאר מציאות ית' בשום תאר קודם שברא העולם בהיותו אחד פשוט בלא גוף והיותו קדמון, ואחר שברא העולם ורצה בקיומו וישובו והשגיח בו להשכיר ולהעניש כפי היושר והצדק הידוע לו ית' תארנו לו תארים כפי מה שפועל בעולם בעת הפעולה, וכפי מה שמתיחס אלינו בעת ההתיחסות לפי מחשבותינו ונתאר אותו כמו שנתאר עצמנו בעת שנתפעל, גם כי אין בו שום התפעלות אלא להורות כי בעת ההיא עשה פועל שאנחנו מתפעלים בעשותנו הפועל ההוא לא שהוא ית' יתפעל ח"ו בעשותו אותו כי אנחנו מתוארים בתארים המורים על מהותנו או על חלק מהותנו או המורים על איכותנו או על היחסים שבינינו לבינינו או על מיני הפעולות הנקנות לנו כפי הכנת טבענו, אבל השי"ת אינו מתואר אלא כפי הפועל והיחס לפי המחשבה אחר שברא העולם, לא שהפעולות יהיו מורות על מהות או חלק מהות או יחס לזמן ולמקום שהם מקרים, או שיהיו הפעולות נקנות כפי הטבע שהרי קדם לעולם דמות זמן בלתי משוער, ולא יתואר אז בשום דבר מהדברים וגם אחר הבריאה לא נתאר אותו שום תאר מהתארים אליו על צד הדמיון אלא בעת שפועל הפועל ההוא וגם זה לפי המחשבה ובתארים המורים שלימות על צד הדמיון בשלמיותינו המובנות אצלנו:
10
י״אוא"כ כל התארים הם כפי מה שמשגיח ופועל בעולם ואינם דבקים בעצמותו יתברך לא תוספת לו, וכל זה נכלל בכלל מה שאמרו חז"ל דברה תורה כלשון בני אדם, כלל שאין התארים דבקים בו ואין בו דמות תאר איברי בני אדם הנזכרים בו אלא מצד הברואים שברא והוא רוצה לפעול בהם על דרך היושר, ואין לנו דרך להודיע פעולותיו אלה אלא במה שיורו עלינו אותן הפעולות, וזהו הנרצה במה שאמר דברה תורה כלשון בני אדם, וראיה לכל זה כי כל מה שהוא מתקרב אלינו יותר ועושה לנו טובות, אנו מתארים אותו יותר בתארים הנזכרים על צד הדמיון ולפי מחשבותינו, ולכך ראינו שהוצרך משה רבינו ע"ה בפ' ואתחנן כשרצה לשנות עשרת הדברות להזהיר את ישראל (דברים ד') ונשמרתם מאד לנפשותיכם כי לא ראיתם כל תמונה ביום דבר ה' עמכם וגו', אחר ששנה עשרת הדברות אמר (שם) שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד, כי כשקרבנו לעבודתו לפני הר סיני כתיב וירד ה' וגו' ואמר אנכי ולא יהיה לך וגו' כי אל קנא וגו' והיה מורה גשמות והתפעלות ולכך הזהירם כי הוא אחד ואין בו גוף ולא התפעלות, ויחשבו כי התארים הנאמרים עליו הם על הדרך שהזכרנו.
11
י״בובענין המצא הריבוי מהאחדות הפשוט, אמרו כי הושפע שכל פשוט מהסבה הראשונה וממנו שכל אחר ונפש הגלגל היומי וכן עד השכל העשירי שקוראין אותו שכל הפועל, כל זה אמרו דרך סברא לא במופת כי אם במה שבו מעט הספקות לפי דעתם, והבאים אחריהם קבלו זה מבלי מופת לבד שנתיחס אל קדומי הפילוסופים, ומהם שהקשו עליהם בכמה פנים מאין לו שמי שישכיל עצמו יתחייב ממנו גלגל, ומי שהשכיל הראשון יתחייב ממנו מלאך, וכמ"ש החבר לכוזר מאמר ד' כי אין אחד מהם מסכים עם חבירו.
12
י״גואין להפלא מחכמיהם כי לא היה להם ממי לקבל כ"א מהפילוסופים הקדומים, בפרט הפילוסוף המפורסם בעיניהם, כי אין להם דת אחרת, אבל יש להפלא מקצת חכמי הדורות האחרונים התורניים הנמשכים אחר קבלתם בזה וכיוצא בו שאין בו מופת והם מביאים אותו בספריהם דרך אמונה, הלא טוב לנו קבלת אבותינו אברהם יצחק ויעקב ובניו ומשה ואהרן וכל דור דעה שהם יוצאי מצרים, שנודע ונתפרסם בכל האומות גודל חכמתם ויושר מדותם ושלא ימצא בפיהם לשון תרמית, והם הישירונו כאב את בן ירצה להישירו וללמדו דעת אמתי מה שקבלו מנח ושם ועבר והם ממשותלח ואבותיו עד אדם הראשון, שהאל ית' ברא את העולם באמירה ובחפץ לבד באמרו ויאמר אלהים יהי אור וגו', עד תשלום עשרה מאמרות בששת הימים הכל בבריאת כל הגלגלים ועולם התחתון, כי עולם העליון לא הוזכר בפירוש, וכמו שאמר בבריאת האור ויאמר אלהים יהי אור ויהי אור כן אמר ויאמר אלהים ישרצו המים וגו' תוצא הארץ וגו' נעשה אדם וגו' וייצר ה' אלהים את האדם וגו', עד שנשתכללו שמים וארץ על צביונם ותיקונם, ולקבלת הפילוסופים לא נשתתף השי"ת בשום בריה כ"א בשכל האחד שהושפע ממנו והשכל השפיע שכל ב' וגלגל א', וכן שכל הב' לשלישי ולגלגל שבתאי וכן עד השכל העשירי שתארו אותו בשכל הפועל שהוא הפועל בחומר כל מה שתחת גלגל הירח, והכתוב אמר בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ דרך כלל ואח"כ פרט כל מעשה בראשית שמים וארץ, והם מיחסים כל בריאת השמים לשכלים העלולים ובריאת הארץ לשכל הפועל הנזכר, לא תספיק תשובתם שיאמרו כי הכל מצדו ית' שממנו הושפע השכל האחד ומן האחד השני וכן עד העשירי אחר שהם אומרים שלא היה אפשר להשי"ת לברוא הגלגלים והארץ מצד היותו אחד פשוט ומן האחד לא ימשך אלא אחד, והכתובים שונים ומשלשים ויאמר אלהים ויאמר אלהים ויאמר אלהים לשלול כוונתם,
13
י״דואמרו חכמים ז"ל בעלי הקבלה האמתית הכל מודים שלא נבראו המלאכים ביום ראשון שלא תאמר מיכאל מותח בדרומו של רקיע וגבריאל בצפונו והקב"ה ממדד באמצעיתו אלא אני ה' עושה כל נוטה שמים לבדי רוקע הארץ מאתי מי אתי כתיב מי היה אתי שותף בבריאתו של עולם, ומאין לנו מלאכים או שכלים עלולים גדולים ממיכאל וגבריאל והם לא היו עדיין ולא נבראו במתיחת הרקיע וכדי שלא יאמרו שהם סייעו בבריאה, וכת המקבלים מהפילוסופים אומרים שהם לבדם הם המהוים כל הגלגלים, והעשירי כל מה שתחת גלגל הירח, ולהם לבדם נתנה בריאת שמים וארץ ולא עבר רז האל בתוכם, אין זה כ"א הכחשת הכתובים של מעשה בראשית וקבלת האבות והנביאים המעידים על כי הוא ית' בחכמתו ברא העולם כלו מעלה ומטה, כמו שאמר הנביא (ישעיה מ"ד) נוטה שמים לבדו רוקע הארץ וגו' והמדבר ברוה"ק אמר (תהלים ל"ג) בדבר ה' שמים נעשו וגו', כי גם שהרב ז"ל כתב בפרק אחרון מחלק השני על לשונות כיוצא באלו בנביאים וכתובים שמייחסים הדברים לאל ית', שהוא ע"י אמצעיים וסבות כמו שהמשיל שם והזהיר על התבוננות באותו הפרק, עכ"ז בלשונו שבאו בבריאת שמים וארץ לא יאמין הוא שיובנו ע"י אמצעיים ושנסתלקה הבריאה ממנו אחר שברא והשפיע השכל הראשון, שאין זה דרך תורתנו וקבלת אבותינו שימשך מזה הכחשת ההשגחה ושכר ועונש, ואם יקשה עליהם איך אפשר הריבוי מן הסבה הראשונה, יקבלו האמת שהוא ברא העולם כפשט הכתובים ויחתרו לתת טוב טעם ודעת איך ימשך הריבוי מן האחדות, ואם לא ישיגו יתלו ליאות וקיצור לשכלם, כי גם על מה שמקבלים מן הפילוסופים יש קושי ותימה כמו שכתבנו למעלה וכמו שנכתוב.
14
ט״ווכדי לברר ענין זה דרך סברא וכפי דרך תורתנו התמימה וקבלת אבותינו הקדושים וקבלת הנביאים ע"ה, אומר כי מה שאמרו כי מן האחד הפשוט לא ימשך שום ריבוי, הוא אמת בדבר טבעי או בבריאת העולם אם היה נברא דרך טבע או דרך חיוב לא ברצון מוחלט, וכמו שדברו הפילוסופים סרה גדולה על השי"ת שאמרו שאי אפשר שתהיה פעולתו ברצון, אבל אנחנו עדת בני אברהם יצחק ויעקב שקבלנו מהם וקבלנו התורה ע"י הנביא שלא קם כמוהו לא יקשה עלינו זה, כי לא בטבע ובחיוב נברא העולם כי אם ברצון מוחלט וחפץ גמור שרצה האל יתברך לחדש עולם כדי לזכות את ישראל, וברא בחכמתו כל הדברים הרבים הצריכים לעולם למיניהם כמ"ש בפרשת בראשית, ואם מהאחד הפשוט לא ימשך שום ריבוי זהו לפי הסדר הטבעי, אבל בבריאת העולם הוא רצה לברוא ריבוי דברים למיניהם והוא צוה ונבראו ויעמידם לעד לעולם, ואין בזה שום קושי ותימה בהיות כל הנבראים על צד רצון האלוה ית' וית', והתימה והקושי היא על סברתם אפילו לפי דרכם, כי איך יתחייב שנאמין כי מן השכל הפשוט המושפע מהראשון יושפע בהכרח שכל שני במה שהשכיל מן הראשון, ובמה שהשכיל מעצמותו יתחייב ממנו גלגל, וכן בשאר השכלים העלולים עד העשירי, ולמה יגרע שכל העשירי שלא יושפע ממנו שכל אחר וכן אל לא תכלית, וכמו שעמד ההשתלשלות בשכל העשירי איך לא עמד בחמישי או בששי, ולא יהיו אליו החמשה או הששה גלגלים שלימי היצירה כוללים כל מה שנכלל בתשעה או למה לא השתלשלו עד עשרים או חמשים, ויהיו כל כך גלגלים, וכן יש לחקור עליהם בכמה מן הזמן היה זה ההשתלשלות, אם בבת אחת מיד שהושפע האחד השפיע השני וכן הג' עד העשירי, והעשירי כל מה שתחת גלגל הירח, א"כ ברגע אחד נברא העולם כלו העליון והתחתון,
15
ט״זואנו רואים סדר הבריאה הטבעית שיש לה גבול וזמן כפי טבע כל דבר ודבר ואין דבר מוגבל נולד מדבר שאינו מוגבל כפי חכמתם, ואם עבר שיעור מהזמן בין השפעת שכל אחד לשני ובין השני לג' וכן עד העשירי, לא ימנע מחלוקה, או מיד כשהושפע השכל האחד מהסבה הראשונה היה בכחו להשפיע השכל הב' והגלגל, או לא היה בכחו אז עד הזמן שהשפיעו, ואם היה בכחו להשפיע למה ימנע ויתאחר מלהשפיעו מיד, כי מהשלימות הוא להשפיע ולהטיב בעת שיוכל ויהיה בכחו, ואם לא היה בכחו אז עד הזמן שהשפיעו, מאין או מאי זה סבה ניתוסף בו כח ויכולת אח"כ להשפיע ממה שלא היה יכול להשפיע קודם, כי אם הוא מהסבה הראשונה למה לא השפיע לו כל הכח בשעה אחת והוצרך להשפיע בשתי פעמים, ומעצמו אי אפשר שיתוסף בו מה שלא הושפע בו, ואם כן דברים אלו לא יסבלם השכל והסברא הנכונה, ומלבד זה שהם הולכים על דרך החיוב והקדמות ושוללים הרצון האלהי מהבריאה,
16
י״זובאמונתנו אנחנו לא יקשה שום דבר מזה, כי הוא ית' ברא המלאכים והגלגלים ועולם התחתון בעת שרצה, וכמו שרצה בעשרה מאמרות ובששת ימי בראשית וברצונו המוחלט ברא דברים רבים מתחלפים למיניהם עם היותו הוא ית' וית' אחד פשוט ולא תאמר כי זה מן הנמנעות, כי כמו שלא יתואר השם ית' ביכולת על שיהיה החלק שוה אל הכל או שיהיה קוטר המרובע שוה לצלעו וכיוצא בזה, ולא יתואר שבהיותו הוא ית' אחד פשוט שימשך ממנו ריבוי, כי לא נאמר זה אלא בנמנעות שא"א לשכל לצייר ממציאותם אלא בהקדמה זו שמהאחד הפשוט לא ימשך ריבוי, שהרי אף לאב"ן סינ"א נמשך ריבוי על ידי השתלשלות,
17
י״חוהפילוסוף מהחשובים שבהם שהקשה וסתר סברתם זו בענין השתלשלות, ואמר כי גם שההקדמה הנזכר היא נצוחית תצדק בפועל הפרטי המעויין לא בשי"ת שהוא הפועל הכולל וכו' וכמו שהביא הרב בעל העיקרים ז"ל פ' י"ג ממאמר שני, ואם היה דבר זה בכלל הנמנעות גם הש"י לא היה מתואר על זה עם היותו פועל כולל, וסברת זה הפילוסוף קרובה למה שכתבנו כפי מה שהביאו בעל העיקרים ז"ל, ולא היה רע בעיני שהביא סברא זו אלא ששתפה לסברא האחרת מהשתלשלות השכלים והגלגלים, שכתב והעולה בידינו לפי דעת אחד ולפי דעת וכו' כי ריבויי הדברים שנמצאו בעולם הם מצד האמצעיים וכו', ולמעלה פ"א בענין השתלשלות השכלים הנזכר כתב זהו דעתי בהשתלשלות הדברים מן הסבה הראשונה כפי דעת וכו', שנראה מדבריו שאין מבדיל בין סברא זו לזו בענין אמונת תורתנו הקדושה, גם כי בכלל דבריו שכח סברא זו האחרונה וכתב שטבע האמת הכריחו לפילוסוף להודות על החידוש, אלא שייחס הסברא הראשונה להרמב"ם ז"ל בחבורת הרופא המפורסם ועל זה לא הבדיל בין ב' הסברות, ואני איני יודע ולא מצאתי באיזה מקום יאמר זה הרב ז"ל אפילו ברמז כי בפרק כ"ב מהחלק השני הביא סברא זו וד' גזרות שהסכים עליהם הפילוסוף וכתב אח"כ וז"ל, ואחר אלו ההקדמות אומר שזה אשר יזכרהו כי השכל האחד סבה לשני וכו' השכל האחרון מהם פשוט הוא בלא ספק ומאין נמצאת הרכבת הנמצאות באלו הנמצאות על צד החיוב כאשר יחשוב הפילוסוף ע"כ, הרי שהקשה עליו כי לא יעלה בידו למצוא הרכבה וריבוי בריבוי השכלים העלולים:
18
י״טעוד כתב ועם הודאתנו לו בזאת המחשבה והסברא איך היו השכלים סבה לחיוב הגלגלים מהם ואיזה ערך בין החומר והנבדל אשר אין לו חומר כלל וכו', עוד כתב ישאל ויאמר לו הענין האחד הפשוט ההוא אשר יתחייב ממנו הגלגל והגלגל מורכב מב' חמרים וב' צורות וכו', כתב עוד הנה כבר התבאר לך שלא ימשכו אלו העניינים על צד החיוב אשר יזכרהו, וכן עוד חילוף תנועות הגלגלים לא ישמור ערך קצתם סדר קצתם תחת קצתם עד שיאמר בזה צד החיוב וכו', והנה ג"כ ענין סותר לכל מה שהונח בענינים הטבעיים כשיבחן ענין הגלגל, וזה שאם היה חומר הגלגל וכו', וזה סתירת השרשים כלם ועוד הכוכבים וכו', עד מ"ש אבל כשנאמין שזה כולו בכוונת מכוון פעלו ויחדו במה שגזרו חכמתו אשר לא תושג לא יתחייב לנו דבר מאלו השאלות כלם אבל יתחייבו למי שיאמר שזה כולו על צד החיוב לא ברצון רוצה וכו', וימשכו אחריו הרחקות עצומות מאד.
19
כ׳והם היות האל ית' אשר יודה כל משכיל בשלמותו לא יתחיל דבר בכל הנמצאות ואילו בקש להאריך כנף זבוב או לקצר רגל תולעת וכו', עד אשר כתב והכלל הוא שכל מה שאמרו בכל הנמצא אשר מתחת גלגל הירח עד מרכז הארץ הוא אמת בלא ספק וכו', אבל כל מה שידבר מגלגל הירח ולמעלה הנה כולו כדמות מחשבה וסברא מלבד קצת דברים, כ"ש במה שיאמרהו בסדר השכלים וקצת אלו הדעות האלהיות אשר יאמינם ובהם הרחקות עצומות והפסדים הנראים המבוארים בכל האומות והתפשטות הדעות ואין מופת לו עליהם עד כאן.
20
כ״אמה שהאריך הרב ז"ל בפ' זה נגד מה שדבר הפילוסוף באלהיות בפרט בסדר השכלים שהשיג עליו בכמה פנים כמו שכתוב למעלה, וכתב בפ"י אבל כשנאמין שזה כולו בכוונת מכוין פעלו ויחדו במה שגזרה חכמתו אשר לא תושג לא יתחייב לנו דבר מאלו השאלות כלם, הנה שדעתו דעת שלימה עם תורתנו הקדושה שהכל נברא ברצונו הפשוט וכפי מה שגזרה חכמתו אשר לא תושג, ושיש הרחקות עצומות והפסדים נראים במחשבת הפילוסוף, ואיך א"כ כתב הרב בעל העיקרים ז"ל זהו דעתי בהשתלשלות הדברים מן הסבה הראשונה כפי דעת הרמב"ם ז"ל וקצת חכמי הישמעאלים, והוא לא כן ידמה ולבו לא כן יחשוב אלא אדרבה כותב שימשכו אחר זו המחשבה הרחקות עצומות מאד כמו שכתוב למעלה, כי זהו למי שיאמר שזה כולו על צד החיוב לא ברצון רוצה וכו', וזהו כפירה בתורתנו הקדושה, וגם כי בעל העקרים ז"ל היה בקי יותר ממני בספר המורה לא אחשוב שימצא מה שייחס לו בסברא זו, כי דרך אמונה וסברא כתב מה שכתב בפרק זה ואי אפשר שיכתוב ההפך במקום אחר כי דבריו מכוונים ואין בהם נפתל ועקש אם לא יהפכו דבריו קצת מפרשי ספרו, ואליץ על בעל העיקרים ז"ל כי הוא חכם תורני וכל דבריו מישירות על האמונות התורניות, כי ח"ו שיאמין הוא סברתם בענין ההשתלשלות אלא שסדר הענינים כפי דעתם, וכמו שכתב זהו דעתי בהשתלשלות הדברים מן הסבה הראשונה כפי דעתו וקצת חכמי הישמעאלים, ולא הביא דעת זה בספרו אלא לפרש המאמר שאז"ל לכל נתת בן זוג ולי לא נתת בן זוג וכו' כמו שפירשו בפרק זה פירוש נאה לפי זה הדרך, וכן נראה ממה שכתב אחר כך בפרק י"ג סברת הפילוסוף האחד אשר היא קרובה לדעתנו ונתן בה טוב טעם ודעת, כי קיום השמים והארץ היא על צד המצוה והאזהרה לא על צד החיוב, נראה כי על דעת האחר שכתב למעלה פי"א הוא על צד החיוב, וכן בפרק י"ב במציאות המלאכים כתב שמציאותם הוא כשיהיה האחד עלה והאחד עלול ולפי זה יהיו עשרה כמספר הגלגלים או ט' וכו', וכת יאמרו כי מספרם כפי מספר הגלגלים המתנועעים וכו' והם מ"ט או נ' כמספר המניעים וכו', וכתב כי כל זה חולק על דעת התורה וכו' אלא שמציאות המלאכים כפי מה שישיגו מתארי השלימות אשר בו ית' מזולת שיהיה האחד עלה והאחד עלול והבדלם כפי ההשגה כמו שהאריך שם:
21
כ״בויצא לנו מכל זה כי עם היותו ית' אחד פשוט ברא כל הדברים הרבים עליונים ותחתונים, כיון שבראם ברצונו המוחלט כמו שכתבנו למעלה, שהוא שלא כדרך טבע ואינו מן הנמנעות, או כפי מה שכתב הרמב"ם ז"ל בפ' הנזכר שזה כולו בכוונה מכוון פעלו ויחדו במה שגזרה חכמתו אשר לא תושג, וכתב כי לפי שבדרך טבע לא ימשך ריבוי מהאחדות פשוטה אמר כמו שגזרה חכמתו אשר לא תושג, ומכאן יתבאר יושר אמונת הרב בעיקרי תורתנו הקדושה במה שלא היה יכול לקרב לשכל דרך בריאה טבעית, הוא מיחס לחכמתו ית' אשר לא תושג, ואינו הולך אחרי דרכי הפילוסופים במה שיש בו הריסה וכפירה בשום עיקר מעיקרי התורה התמימה אלא אחר קבלת אברהם אבינו ע"ה ראש האבות וקבלת משה רבינו עליו השלום כמו שכתב בכמה מקומות מספרו הנכבד:
22