בית אלהים, שער היסודות ט״זBeit Elohim, Shaar HaYesodot 16
א׳חיוב הכבוד והעבודה לאלהים על כל אחד מהארבעה צדדין, אינו דבר שוה בכולם, כי החיוב היותר גדול על האדם השלם הוא מצד היותו מכיר גדולת האל ית' ורוממותו ויכולתו מבלי שיקוה לתשלום שכר, כי זהו השלימות שהגיע לו אברהם אבינו ע"ה להיותו נקרא אברהם אוהבי, וירא אלהים מצד גדולתו ולא מצד יראת עונשו.
1
ב׳וגדר חיוב שני לזה הוא מצד שהוא כאב לנו שהוציאנו לאויר העולם כמו שנזכר.
2
ג׳וגדר חיוב שלישי הוא שהוא כאדון ורב לנו ואנחנו עבדיו שהוציאנו מבית עבדים כנזכר למעלה, ובכלל זה מה שמשגיח עלינו בכל דור להצילנו מיד צרינו ומכל המקרים והרעות המתרגשות לבוא בעולם, והאיר עינינו בנתינת תורתו לשנדע מה שהוא היפך רצונו שנבדל ממנו, והם שס"ה מצות לא תעשה כנגד שנת החמה ומה שנכלל בהם, וגדר חיוב הרביעי לראשון הוא מה שהטיב ומטיב וייטיב לנו בכל דור ודור בהשגחת עינו הטובה עלינו בדרך כלל ולכל אחד ממנו דרך פרט, ומה שהאיר עינינו במאור תורתו לטוב לנו כל הימים בעוה"ז ובעוה"ב לצוותנו רמ"ח מצות עשה כנגד איבריו של אדם:
3
ד׳והנה הירא את דבר ה' והאוהב אותו מצד מעלתו ורוממותו, ומקיים תורתו עשה ולא תעשה לא לאהבת השכר ולא מיראת העונש, הוא הנקרא אוהב ה' וירא ה', ואין מעלה למעלה ממנה, וכמו שאמר (תהלים קי"א) אשרי איש ירא את ה' במצותיו חפץ מאד ולא בשכר מצותיו, ושני לו העובדו ומכבדו כאב, מצד שיצרו והוציאו לאויר העולם ושומר תורתו ומצותיו מצד זה, ושלישי לו המכבדו ועובדו כעבד, מצד שפדה את אבותיו מעבדות והצילם מכל צרה, וכן שמציל אותו מכל פגע ומכל מקרה בכל יום ולכך עובד עבודתו ומקיים תורתו ומצותיו, ורביעי לו המכבדו ועובדו בהיותו מכיר היותו גמול חסדיו במה שהשיב לאבותיו ובמה שהטיב ומטיב וייטיב לו בכל יום ולכך עובד עבודתו ומקיים תורתו ומצותיו:
4
ה׳ועל דרך זה אנו מדריכים את בנינו ואת כלל ישראל לחנכם במצות ה' ובתורתו בהדרגה מן המאוחר אל הקודם, כי נודיע להם ונרגילם לעבודתו ית' מצד שהוא מטיב להם בכל יום, וכאשר יקיימו דברי תורתו ומצותיו כן ירבה וכן יפרוץ להטיב להם, ואח"כ מצד יראת העונש אם ירפו ידיהם מעסקם בתורה ובמצות שיבואו עליהם ח"ו צרות רבות ורעות, ואחר זה אנו משלימים אותם יותר בעבודתם שתהיה יותר שלימה ומכוונת לו ית' בהיותו הוא בורא העולם ויצר את האדם בחכמה נפלאה כאב את הבן ירצה ויותר, ואלמלא כך לא יצא לאויר העולם שלם מכל מה שנברא תחת גלגל הירח ועבודה זו מכוונת ושלימה יותר מן הראשונות, כי בזאת ישיג המעלה האחרונה והיא שיעבוד את השם ית' וית' מצד גדולתו ורוממותו ית', ויקרא אוהב ה' וירא אותו מבלי כוונה אחרת, כמו שבארנו, והיא המעלה הגדולה מצד עצמה והשכר הגדול בעוה"ז ובעוה"ב, ונכלל בו כל השכר שיש לעובד מהצדדין האחרים, וכמו שאמר המשורר ע"ה אשרי איש ירא את ה' במצותיו חפץ מאד, שהוא הירא את ה' מבלי תקוה לשכר כמו שבארנו, אמר גבור בארץ יהיה זרעו דור ישרים וגו', הון ועושר בביתו וגו', כי גם במה שלא נתכוון אליו בעבודתו והוא תשלום השכר יגיע לו מצד היותו ירא את ה' מבלי כוונה אחרת.
5
ו׳וכן מה שכתוב (דברים י"א) והיה אם שמע תשמעו אל מצותי וגו' לאהבה את ה' אלהיכם וגו', ונתתי מטר ארצכם בעתו וגו', הרי שבעבודה מצד היראה ומצד האהבה והבט אל עמל ואל שכר לא יוכל, ישיג גם כן מה שלא שאל ומה שלא כיון אליו:
6
ז׳ונאמר כי בכלל האהבה והיראה יהיו נכללות כלן, ויהיו האהבה והיראה שתים שהן ארבע, כי האהבה הגמורה לא תושג כי אם במה שמכיר ויודע האדם היותו נוצר מהאל ית' ע"צ היותר שלם שאפשר, והיות כבן לו, וכן במה שהוא מטיב לו בכל יום בכל צרכיו וענייניו, כי בזה תכנס אהבתו בלבו ויעבדהו ויכבדהו אח"כ גם שלא היה מטיב לו אלא מצד מעלתו ורוממותו, והיראה הגמורה גם כן תושג מצד היותו מכיר ויודע מה שהפליא השם ית' לעשות עם אבותינו ע"ה להוציאם מעבדות לחירות ושהצילם בכל דור ודור ומציל אותו גם כן בכל יום, ובזה מכיר גדולתו ורוממותו שאין מי יאמר לו מה תעשה, ובזה תכנס יראתו בלבו ויעבדהו ויכבדהו מצד מעלתו ורוממותו לבד, ונמצא כי מצד מה שיצרו ומה שהטיב לו השיג גדולתו ואהב אותו אהבה שלימה מבלי כוונה אל הטוב העתיד, ומצד מה שהכיר שהוא עבדו שהצילו מכל צרה ומה שהכיר מרוממותו ויכלתו בלתי בעל תכלית, השיג גדולתו וקבע בלבו יראתו מבלי שום כוונה ליראת העונש העתיד, והרי האהבה והיראה שתים שהן כוללות כל הד' הצדדין הנזכרים:
7