בית אלהים, שער היסודות כ״דBeit Elohim, Shaar HaYesodot 24
א׳עוד ידי נטויה להורות על מעלת נבואת מרע"ה על הנביאים מצד התורה שניתנה ונכתבה על ידו אשר יש לה מעלה על כל שאר הספרים שנכתבו ע"י הנביאים ע"ה וע"י עבדיו הקדושים ברוח הקודש שבהם, וזה בכמה ענינים, בכמותה, ובאיכותה, וביחוד לשונה.
1
ב׳אם בכמותה, כבר נראה לעין כי התורה שנתנה על יד משה היא גדולה בכמות מכל ספר שכתב שום נביא, שהרי ספר שמואל וספר מלכים הם היותר גדולים משאר ספרי הנביאים, וספר דברי הימים הוא היותר גדול משאר ספרי הכתובים, וכל אחד מהם הוא שוה לחבירו בכמותו ושלשתם אינם מגיעים לכמות התורה שהיא גדולה יותר מכל הספרים כולם שהם גדולים כספרי הנביאים והכתובים, והם השלשה הנזכרים, וכן היא גדולה מכל ארבעה ספרי נביאים הראשונים, יהושע שופטים שמואל מלכים, וגדולה יותר מארבעה ספרי הנביאים האחרונים, ישעיה ירמיה יחזקאל תרי עשר, ואם נצרף אליה בכמות ספר יהושע כי תלמידו של אדם כמותו כמו שהוכיחו ממשה ויהושע, וגם אם לא הכעיסו ישראל את המקום לא ניתנו אלא חמשה חומשי תורה וספר יהושע שערכה של א"י כתוב בה, ובזה יש לספר יהושע יותר דמיון עם התורה מכל שאר ספרי הקדש, היה גדול ספר התורה עם יהושע יותר מכל הכתובים שהם י"א ספרים, חמש מגלות ותהלים משלי ואיוב דניאל עזרא דברי הימים, הרי שתורת משרע"ה היא גדולה אפי' בכמות יותר מכל הכתובים ומכל הנביאים כמו שכתבנו, וכן היתה גבורת משה רבינו וכמות גובה קומתו יותר מכל שאר הנביאים, שעשר אמות היתה קומתו כמו שהוכיחו במס' שבת (דף צ"ב), מדכתיב ויפרש את האהל על המשכן, וניתנו על ידו עשרת הדברות, ולא תימא אריך וקטין דכתיב ואתפוש בשני הלוחות וגו' כמו שהביאו בנדרים (דף ל"ח), וממנו הביאו לשאר הנביאים שהיו גם גבורים ובעלי קומה, אבל לא נודע גבורתם וקומתם עד היכן הגיעה ומסתמא לא הגיעה למעלת משה רבינו כי כאיש גבורתו, וזאת קומתו דמתה לכמות התורה שנתנה על ידו שהיתה ארוכה ורחבה מן הנביאים והכתובים כמ"ש, כמו שהוא היה יותר גבוה ובעל קומה מהם כנזכר:
2
ג׳וכן בכלל מעלת כמות ארכה, נכלל מעלתה על שאר ספרי הקודש, שהיא נחלקת לחמשה ספרי' בין כל ספר וספר ארבע שטין חלק, ולכמה פרשיות בין כל פרשה ופרשה לפחות ט' אותיות חלק, והן כמו עת"ר פרשיות פתוחות וסתומות, לבד מה שיש חלק בשירת הים ושירת האזינו, אשר אלו המקומות שיש בתוכה חלק מאריכין ומרחיבין אותה יותר, משא"כ בשאר ספרי הקדש נביאים וכתובים, כי עם היותם מסודרים ויש בהם איזה חילוק פרשיות, אין כמות להפסק ההוא וגם אינו פוסל בכתיבתן, משא"כ בס"ת ששיעור החלק שבין פרשה לפרשה ובין ספר לספר הוא דבר קצוב ופוסל, וכאילו אותו החלק שבין פרשה לפרשה רומז לפירוש הפרשה ההיא בתורה שבכתב ושבע"פ, כי דברים שבע"פ אי אתה רשאי לאומרן בכתב:
3
ד׳ואם באיכותה היא מובדלת וניכרת מעלתה משאר ספרי הקדש, כי הוא ידוע שהיא נותנת חיים לעושה במצותיה ואזהרותיה הכתובות והרמוזות בה, ומסגולותיה שיורו מלותיה ואותיותיה במשמעותן ורבויין ומיעוטן תילי תילים של הלכות, משא"כ בשאר ספרי הקדש שאינם כוללים דברים עמוקים במלות קצרות כמו ספר התורה, וכן כל מה שתלמיד יכול לחדש עד סוף כל העולם ניתן למשה בסיני ונרמז באותיות התורה, ואין כל חדש אחר התורה כי הכל נכלל בה, כמו שאמרו מנא הא מילתא שאמרו חז"ל דכתיב ואברהם היה יהיה הואיל והזכירו ספר בשבחו:
4
ה׳וגם בסיפורי התורה והגדותיה כמו במעשה בראשית ומה שאירע אח"כ בדור הפלגה ודור המבול ותולדות האבות ומקריהן, יש טוב טעם ודעת בהם בהוראת חכמת האל יתברך בבריאה והשגחתו על העולם כולו בכלל ופרט, ויכלתו בהיות גומל לרע כרשעתו ולצדיק כצדקתו, שהוא משנה סדרי בראשית לענשם ושכרם, וכן כמה מקראות שנראין ראויין לישרף כספרי אפיקורסין והן הן גופי תורה, וכמו שהביאו מהן במס' חולין (פ' א"ט), וכמה מיני מדרשות הביאו על כל פסוק ופסוק מהם מקובלים פה אל פה שהם נדרשים על מכונם ועל אופנם, ולא דבר ריק הוא ואם ריק הוא ממנו כי נסתמו ממנו מעינות חכמה, ובכל זה יש יתר שאת ומעלה בסיפורי התורה מסיפורי שאר ספרי הקדש, וכמו שהוא היה חכם בכל יותר משאר הנביאים כדכתיב (תהלים ח') ותחסרהו מעט מאלהים, וממנו נלמוד לשאר הנביאי' שצריך שיהיו חכמים, כמו כן נבואתו והיא תורת ה' היתה בה חכמה יתיר' משאר ספרי הקדש:
5
ו׳ואם ביחוד לשונה, בדבור שמדבר למשה, הוא שמצינו כי כל הדברים שנאמרו לו הם בלשון דבור כמדבר לחבירו, וכמ"ש הכתוב (שמות ל"ג) ודבר ה' אל משה פנים אל פנים וגו', וזה כמו שכתוב בכל הדבורים, ויאמר ה' אל משה לאמר, וידבר ה' אל משה לאמר, ולא מצינו שנתיחד הדבור לשאר הנביאים בכמו זה הלשון, כי אמרו ויהי דבר ה' אלי לאמר אינו שוה לו ויאמר ה' אל משה לאמר, וידבר ה' אל משה לאמר, מפני כי ויהי דבר ה' אלי לאמר הוא שדבר ה' היתה אליו ע"י אמצעי ואינו מתיחד הוא ית' בדבור, כמו ויאמר ה' אל משה או וידבר ה' אל משה שמורה שהוא ית' בכבודו ובעצמו היה מדבר אליו כדבר איש אל רעהו.
6
ז׳וזהו ההבדל הראשון שאמר הר"ם ז"ל שהובדלה נבואת משה מנבואת שאר הנביאים בארבעה דברים, שהם נבאו על ידי אמצעי ומרע"ה בלי אמצעי שנאמר (במדבר י"ב) פה אל פה, והרב ז"ל הביא הראיה מפה אל פה וגו' היה אפשר כי מעלת משה רבינו משאר הנביאים שדבר לו האל ית' כמה פעמים פה אל פה מה שלא דבר לשאר הנביאים ולא כל הפעמים, ואני אומר כי מעלת מרע"ה על שאר הנביאים שדבר לו האל ית' פא"פ בכל הפעמים שדבר לו בלשון ויאמר ה' אל משה לאמר או וידבר ה' אל משה לאמר, שהם כמו ק"ע פעמים לשון אמירה ודבור, בכולם דבר לו שלא ע"י אמצעי אלא הוא בעצמו ובכבודו פה אל פה כמו שהוא משמעות הכתוב ויאמר ה' אל משה וידבר ה' אל משה, לא כפעם הראשונה שנראה לו ע"י מלאך כמש"ה (שמות ג') וירא מלאך ה' אליו בלבת אש וגו'.
7
ח׳ואמר ברוב הפעמים לאמר, לבאר סבת זה הענין כי מה שהיה מדבר אליו כמדבר איש אל רעהו ולא ע"י מראה, היה מפני שהיה צריך לומר זה הענין לישראל, והוא ענין המצות שצריכין לעשותן בפועל בעולם, ולא יבואו ע"י מראה כי אם הדברים הנאמרים לפי שעה ע"י שאר הנביאים, וגם כי ע"י הנביאים ג"כ נאמר כמה פעמים לאמר, הרי ביאר קודם כי הדבור היה ע"י אמצעי, וכן כשאומר ויאמר ה' אל שמואל, או ויאמר ה' אל דוד, הרי ביאר קודם בשמואל שהיה ע"י מראה או חזון, כמ"ש (ש"א ג') ודבר ה' יקר בימים ההם אין חזון נפרץ וגו', ושמואל שוכב בהיכל ה' וגו' ויקרא ה' אל שמואל וגו', ואח"כ אמר כמה פעמים ויאמר ה' אל שמואל, וכן בדוד כתיב (ש"ב ב') וישאל דוד וגו', ויאמר ה' אל דוד, וכן בשלמה (דה"ב ז') וירא ה' אל שלמה וגו' ויאמר ה' אל שלמה וגו', וכן בישעיהו כתוב בתחלת נבואתו חזון ישעיהו כי נבואתו היתה ע"י מחזה והוא על ידי אמצעי, ואח"כ אומר (ישעיה ז') ויאמר ה' אל ישעיהו, וכן בשאר הנביאים, ובשום נביא לא נאמר ויאמר ה' אל פלוני לאמר או וידבר ה' אל פ' לאמר כי הוא מורה על הדבור בלי אמצעי כמו שכתבתי, זולת ביהושע שכתוב בו ב"פ (יהושע א') ויאמר ה' אל יהושע לאמר ופעם אחת וידבר ה' אל יהושע לאמר, ואפשר לומר כי מפני שתלמידו של אדם כמותו כמו שהוכיחו ממשה עצמו, ויהושע אמר לו האל ית' כאשר הייתי עם משה אהיה עמך ולזה דבר לו בכמו זה הדבור שדבר למשה, גם כי לא היתה השגתו כהשגת רבו כי פני משה כפני חמה ופני יהושע כפני לבנה וכו', וכמו שחבבו הקב"ה במה שאמר לו פסל לך הפסולת יהיה שלך ומשם נעשה עשיר יותר מכל הנביאים וממנו נלמוד לשאר הנביאים שיהיו עשירים, כן חבבו במה שיחד הדבור עמו יותר משאר הנביאים, הרי שלשת השלימיות והמעלות של נביא הן חכם גבור ועשיר רמוזות במעלות התורה על שאר ספרי הכתובים, ומרע"ה היה שלם בשלשתם יותר מכל הנביאים כמו שכתבתי. ומצינו כל הנביאים מקיימים תורת מרע"ה. בספר יהושע הוזכר משה רבינו כמה פעמים ואמר ג"כ (יהושע ח') ככל הכתוב בספר התורה, ובספר תורת משה.
8
ט׳ובספר שופטים כתוב (שופטים ג') ויהיו לנסות בם וגו' הישמעו את מצות ה' אשר צוה את אבותם ביד משה, ובספר שמואל כתוב ה' אשר עשה את משה ואת אהרן וגו', ובספר (מלכים א' ח') אין בארון רק שני לוחות אבנים אשר הניח שם משה בחורב אשר כרת ה' וגו', (שם) כאשר דברת ביד משה עבדך בהוציאך את אבותינו ממצרים וגו', (שם) לא נפל דבר אחד מכל דבר הטוב אשר דבר ביד משה עבדו, ועל אמציהו כתוב (מ"ב י"ד) ואת בני המכים לא המית ככתוב בספר תורת משה אשר צוה ה' לאמר לא יומתו וגו', בגלות השבטים כתוב (שם י"ז) ואת החקים ואת המשפטים והתורה והמצוה אשר כתב לכם תשמרון לעשות וגו'.
9
י׳וביאשיהו כתוב (שם כ"ב) ספר התורה מצאתי בבית וגו', ובספר ישעיה (ס"ג) ויזכר ימי עולם משה עמו איה המעלם מים את רועה צאנו וגו', ספר ירמיה (ט"ו) ויאמר ה' אלי אם יעמד משה ושמואל לפני אין נפשי אל העם הזה וגו', ספר יחזקאל לא הוזכר בו שם משה, אבל הוא הוכיח על כמה דברים הכתובים בתורה יותר מנביאים אחרים, ואמר (יחזקאל כ') ואוציאם מארץ מצרים ואביאם אל המדבר ואתן להם את חקתי ואת משפטי הודעתי אותם אשר יעשה אותם האדם וחי בהם, ובתרי עשר ג"כ לא הוזכר כי אם במלאכי חותם הנביאים, שאמר (ג') זכרו תורת משה עבדי אשר צויתי אותו בחורב.
10
י״אובכתובים בתהלים הוזכר כמה פעמים, ונכתב ספר תהלים ע"י עשרה זקנים והוא אחד מהם, ומשלי ושה"ש וקהלת שלמה המלך ע"ה חברם והרי הוא עצמו הזכיר את משה רבינו בתפלתו כמ"ש במלכים, ואיוב משה עצמו כתבו כמו שהביאו בב"ב (י"ד) ומגלת קינות ירמיה הוא כתב ספרו וספר מלכים וקינות והרי הוא מוזכר כמה פעמים במלכים בספרו, ומגלת רות שמואל כתב ספרו וספר שופטים ורות, והרי הוא הזכיר אותו בספרו ובס' שופטים, ובדניאל (ט') כתוב וכל ישראל עברו את תורתך וגו' אשר כתובה בספר תורת משה עבד האלהים וגו', כאשר כתוב בתורת משה את כל הרעה באה עלינו וגו', ובעזרא כתוב (נחמיה י') זכור נא את הדבר אשר צוית את משה עבדך וגו', (שם ח') וימצאו כתוב בתורה אשר צוה ה' ביד משה וגו' ואת שבת קדשך וגו' ותורה צוית להם ביד משה עבדך וגו', ובדברי הימים נזכר ביחוסו, ואח"כ (א' ט"ו) וישאו בני הלוים את ארון האלהים כאשר צוה משה בדבר ה' בכתפם וגו', (שם כ"א) ומשכן ה' אשר עשה משה במדבר וגו', (ד"ה ב' א') אהל מועד האלהים אשר עשה משה עבד ה' במדבר וגו', (שם כ"ב) את החקים ואת המשפטים אשר צוה ה' את משה על ישראל וגו' (שם ל"ג) ואת בניהם לא המית כי ככתוב בספר תורת משה וגו', (שם כ"ה) רק אם ישמרו לעשות וגו' לכל התורה והחקים והמשפטים ביד משה, ומגלת אסתר אנשי כנסת הגדולה שכתבו יחזקאל ותרי עשר ודניאל כתבוה.
11
י״בהרי שבכל הנביאים והכתובים הוזכר משה רבינו במעלה וכבוד וכולם מזהירים על התורה שנתנה על ידו, וכתוב בה ולא קם נביא עוד בישראל כמשה, והרי הם בעצמם מודים כי אין נביא כמוהו, וזהו ראיה ג"כ אפי' לשאינם יודעים על עיקר זה כי משה רבינו רבן של כל נביאים וכל ישראל.
12