בית אלהים, שער היסודות ה׳Beit Elohim, Shaar HaYesodot 5
א׳בהיות שם אלהים מורה על ממשלה ושררה, הוזכר בתחלת הבריאה ואמר בראשית ברא אלהים ולא אמר ה', להורות כי על מנת כן ברא את העולם להיות אלהים על כל ברואיו.
1
ב׳וכמו שאמר הכתוב בורא השמים הוא האלהים, כי מצד שברא השמים ויצר הארץ ראוי להיותו אלהים, ומפני זה יתחייב שיתנהג בדין ישר עם ברואיו הן להשכיר הן להעניש, וראה שאין העולם יכול להתקיים בזה, כי מצד האלהות ידון במדת הדין, ולכן מיד צרף מדת רחמים שהוא שמו המיוחד ית', כי מצד היותו הוא בעל הרחמים כדי שיתקיים העולם.
2
ג׳ולכן אמר ביום עשות ה' אלהים וגו', והקדים פה ארץ לשמים כי לא הוצרכה מדת הרחמים כ"א לארץ שהוא עולם השפל ולא לעולם העליון.
3
ד׳ולזה אמר ה' אלהים ה' הקודם לאלהים כנגד הארץ הקודמת לשמים שהוצרכה למדת רחמים שתצטרף כנזכר, ואלהים כנגד שמים שאינם צריכים לרחמים, ובתחלת הבריאה אמר בראשית ברא אלהים את השמים, כי כיון שמצד השמים לא היה צריך רחמים, כן מצד הארץ, וכן הקדים שם ההויה לאלהים, כי שם ההויה הוא שמו המיוחד מצד מהותו ויכלתו ית' וית', ושם אלהים הוא מצד שברא העולם כנזכר.
4
ה׳וגם כי תחשב גדולה ורוממות לאל יתברך בהיותו אלהים על כל העולם, אין זה תוספת גדולה ומעלה במהותו ויכלתו, וגם אינה גדולה ומעלה לו מזולתו, כי כלם ברואיו ונמשכים מרצונו ית' כי גדולת מלך גדול הוא ברבוי ארצותיו ואוצרותיו ואנשיו אשר ירש או כבש ויעשה עמהם מה שיעלה בידו, וגדולת ממה"מ הקב"ה היא בעצמותו ומהותו שיכול לעשות מה שירצה ואין מי יאמר לו מה תעשה, וגדולתו בריבוי ארצותיו ואנשיו וכל מה שבתוך העולם, לא ירשם ולא כבשם, אלא שיצרם ובראם כרצונו ונמשכו ממנו, וכולם תלויים בו ואינם מוסיפים בגדולתו דבר, כי תוספת הגדולה מצדם הוא נמשך מצדו ית' כי כלם יצוריו וברואיו כנזכר.
5
ו׳וגם הגדולה הבאה מצדם אינה אלא להם שיכירו שהאל ית' מתגדל ומתקדש לפניהם, לא שיהיה הגדולה תוספת בעצמותו ית', וכמש"ה (יחזקאל ל"ח) והתגדלתי והתקדשתי ונודעתי לעיני גוים רבים וידעו כי אני ה' וגו', כי הגדולה והקדושה שהוא מתגדל ומתקדש אינה מצד מהותו כ"א מצדם, כמו שאמר ונודעתי לעיני גוים רבים שידעו בזה כי הוא ה', ועל זה נמצא שיתואר האל ית' ג"כ כמלך, כי גם שהמלך אינו נקרא בשם זה אלא מצד מלכו על מדינות רבות והיות לו אוצרות מלכים ואנשים הרבה, גם האל יתברך עם רוממותו נקרא כן, כיון שהם נמשכים ממנו ותלויים בו, גם כי מצדם נקרא מלך, אין זה שום גרעון בחקו ית' כיון שהם ברואיו כנזכר.
6
ז׳ואל יעלה במחשבת אנוש לומר כי שם אלהים ומלך נתחדשו לו אחר בריאת העולם ח"ו, שהרי כתוב בראשית ברא אלהים, שנראה כי קודם שברא היה שמו אלהים, וכתיב בורא השמים הוא האלהים, וכמה כתובים כמו אלו, וכן בתאר מלך כתיב ה' מלך עולם ועד, וגם שלימות מהותו מחייב שלא יהיה בו תוספת חידוש אפילו בשם, ולא גרעון, וא"כ מה שאמרנו כי תחשב גדולה לאל ית' בהיותו אלהים ומלך על כל העולם, אינו מחייב שיתחדשו השמות בבריאת העולם, כיון שמכח מהותו ית' וית' נברא העולם ולא היה תלוי בריאתו כ"א ברצונו לבד, הרי הוא נקרא אלהים ומלך עולם אפילו קודם הבריאה, כי כל מה שברא היה בכחו וברצונו לבראו קודם, ואחר שבראו הכל תלוי בו, והוא אלוה ומלך על מה שברא ברצונו ולא שברא ע"י אחר, כי אין דבר שימשך אלא ממנו ית' וית' וכמו שנזכר, ולכך אין חסרון בחקו ית' שיקרא אלהים ומלך על העולם שברא ושימליכוהו עליהם.
7
ח׳וכמו שאמרו (ראש השנה ל"ד) מלכיות כדי שתמליכוני עליכם, וכתובים מלאים רוממו ה' אלהינו, גדלו לה' אתי, וכיוצא באלו שנראה שהאל ית' מתגדל ומתרומם ע"י ברואיו, וכן המלאכים מעריצים וממליכים את שם האל המלך הגדול הגבור וכו', ואינו תוספת גדולה לו, כיון שהכל נברא בכחו כנזכר, ואין שום דבר נמצא זולתו:
8
ט׳וההפרש שבין אלהים ומלך מצד שהוא מלך, הוא כי אלהים יובן מה שעושה האדם בסתר ובמטמוניות ומעניש ומשכיר על זה ואינו נראה, משא"כ במלך, וכן יודע ובוחן הלבבות אם הם מכוונים לעבודתו אם לאו, משא"כ במלך, וא"כ למה יתואר האל יתברך במלך.
9
י׳הענין הוא לפי שמין האנושי בטבע בריאתו אינו מתירא כ"כ אלא ממי שרואה אותו, ויש יכולת בידו להרע לו או להטיב מיד כשיעבור על דבורו, אבל מהאלהים שאינו רואה שרואה אותו, אע"פ שיודע בודאי שרואה מעשיו ומסתריו ומחשבותיו ויענישהו, אין היצר נכנע כ"כ כיון שאינו רואה אותו, ושעל הרוב אינו נענש מיד, והמלך הישר יודעים אנשיו שיריע להם מיד כשידע שיעברו דבריו, ושייטיב להם מיד כשידע שקיימו אותם ויראים אותו.
10
י״אולזה אמר הרב לתלמידיו (ברכות כ"ח) יהי רצון שתהא מורא שמים עליכם כמורא ב"ו, ועל זה יתואר האל יתב' במלך, לומר שיהיה מוראו על העולם כמלך כפי ערך זה.
11
י״בולזה אמר הכתוב (תהלים י') ה' מלך עולם ועד אבדו גוים וגו' (שם צ"ט) ה' מלך ירגזו עמים וגו'.
12
י״גוכן שאר השמות שנזכרו בתורה אחר הבריאה, ובנביאים ובכתובים לא נתחדשו לו אח"כ, אלא שנתגלה כי הם שמותיו ית' וית' ג"כ, נתגלה שם אדנות על יד אברהם אבינו שאמר ה' אלהים, ובמצות המילה גלה האל ית' שם אל ושדי, שאמר לעולמו די וכמו שאמר אני אל שדי, אל שבכחי לבראת העולם יותר גדול, אלא שאמרתי לעולמי די, ושם צבאות נתגלה ע"י חנה שאמרה מכל צבאי צבאות וכו'.
13
י״דושם אהיה גלהו האל ית' למשה רבינו ביציאת מצרים כשאמר לו מרע"ה (שמות ג') הנה אנכי בא לבני ישראל וגו' ואמרו לי מה שמו וגו' אהיה אשר אהיה וגו', ויתר שאת ומעלה בשם זה משאר השמות שנתגלו אחר הבריאה, להיותו נאמר מפי ה' על שאלת מה שמו, והשיב אהיה וגו'.
14
ט״ומשא"כ בשאר השמות שנתגלו ע"פ נביאיו כנזכר, כי גם שם אל שדי שנאמר על פיו אני אל שדי, לא הזכיר בהם שמי אל שדי, כמו בכאן שאמר אהיה על שאלת מה שמו.
15
ט״זובזה יש סמך לבעלי הקבלה שמעלים זה השם למעלה משם ההוי"ה, שלא הוזכר בפירוש שהיה שמו בתחלת זכירתו, ביום עשות ה' אלהים ארץ וגו'.
16
י״זאלא שאחר שהזכיר אהיה על שאלת שמו, אמר על שם ההויה ה' אלהי אבותיכם וגו' זה שמי לעולם וגו', כי שם אהיה לא נזכר עוד בכל ספרי הקדש בלשון קדש, וזה השם של ההוי"ה הוא שנכתב בכל התורה ונביאים וכתובים על הרוב כמו שאמרנו למעלה.
17
י״חולזה אמר זה שמי לעולם בתורה נביאים וכתובים וזה זכרי לדר דר, כי אחר חתימת הספרים הקדושים לא יזכר אלא שם זה בכל מה שיצטרך להזכירו בהקדשות ובשבועות והברכות ולא שם אחר, וכן אמר המשורר (תהלים קל"ה) ה' שמך לעולם ה' זכרך לדר ודר, גם כי כל שאר שמותיו ית' הם קדומים ג"כ.
18
י״טולא רציתי להתיר לעצמי מה שכתב הרב ז"ל בספרו הנכבד מ"נ חלק ראשון פ' ס"א שאלו השמות זולת שם המפורש הם נגזרים ושנתחדשו אחר חידוש העולם, שהביא מפרקי רבי אליעזר עד שלא נברא העולם היה הקב"ה ושמו בלבד, וכן כתב ג"כ ה"ר יוסף גיקטליי"א ז"ל בספר גנת אגוז אשר לו, ועם כל זה אני אומר כי כיון שבכח שמו המיוחד נתיסדו כל השמות האחרים אינם נקראים מחודשים וכמו שכתבתי למעלה, כי בריאת העולם היתה תלויה ברצונו, ובלי עמל ויגיעה בראו.
19
כ׳ולכן חידוש בריאת העולם בפועל אינו מוסיף שום דבר בגדולתו, אע"פ שהוא מולך עליהם אחר בריאתם, כל שכן השמות שהוא נקרא בהם מצד בריאת העולם שלא יקראו מחודשים, כיון שהם בכח שמו הגדול ית' כנזכר:
20