בית אלהים, שער היסודות ו׳Beit Elohim, Shaar HaYesodot 6
א׳שם אל הוא ל' חוזק ותוקף כמו (יחזקאל י"ז) ואת אילי הארץ לקח, ומי כמוך באלים, שאין במציאות שום חזק ותקיף כמוהו, ושם זה הוא שרש ועיקר כל שם אלהות, ומפני שנשתתף שם זה למי שמחזיקים אותו שהוא תקיף והוא אל ואינו, כמו שנאמר כי לא תשתחוה לאל אחר, נתוסף על שם זה ב' אותיות אחרונות על שם ההוי"ה ונקרא אלוה, להורות כי מה שאנו קורין אותו אל ומחזיקים אותו באלהות הוא לפי האמת שאין תקיף וחזק כמוהו, כמו שמורים קצת האותיות של שם ההוי"ה שהוא שם מהותו ית' שהוא מהוה ההויות ואין סוף וקץ ליכלתו, וכן נתוסף על שם אל ב' אותיות ראשונות של שם ונקרא שם אלהים.
1
ב׳להורות על שהוא באמת תקיף וחזק מאין כמהו, וכמ"ש פלשתים (שמואל א' ד') מי יצילני מיד האלהים האדירים האלה וגו', וכן ניתוסף עליו אות מ"ם, להורות כי האל בכח ב' אותיות ראשונות על שם ההוי"ה ברא העולם, אשר תכלית וכוונת בריאתו הוא בשביל האדם שהוא נוצר למ' יום, ובשביל התורה שנתנה למ' יום.
2
ג׳וזהו שכתבו כי ביה ה' צור עולמים, ודרשו ז"ל (בראשית רבה פ' י"ב) כי בשני אותיות אלו ברא העולם הזה והעוה"ב כדכתיב עולמים, והקדים הא' שנברא בו העוה"ז ליו"ד שנברא בו העוה"ב, וזהו שהורה שם אלהים בתחלת הבריאה, כי האל בשתי אותיות אלו ברא העולם לתכלית האדם והתורה כנזכר, ואף גם זאת לא נמנעו עובדי אלילים מליחס שררה ואלוה בכל תוקף לאלהיהם לפי דעתם, ולזה נקראו בכתוב אלהים, וכן אפשר לומר כי מפני ששם זה כלולים בו שני שמות שם אל ושם יה שהם שמות בפני עצמם, כדכתיב עזי וזמרת יה, ולכן ניתוסף בו מ"ם לשון רבים שמורה על ב' השמות כנזכר, וכשיסמך תשמט המ"ם כמו אלהי ישראל, אלהי אברהם וגו', וכן בכינוי אלהיכם אלהינו אלהיו, תשמט המ"ם שהוא כמו אלהים שלכם, אלהים שלנו, אלהים שלו, כמו אחרים אחריהם אחרינו אחרי, ולהיות זה השם מחובר מב' שמות הוזכר במכתב אלף וקרוב לק' פעמים, משא"כ בשאר השמות, זולת שם ההויה שהוזכר הרבה פעמים, וגם כי בשם אלהים הנזכר בתחלת הבריאה נכלל קצת שם ההוי"ה כנזכר, הוצרך לשתף עמו כל השם שהוא מדת רחמים, ואמר ביום עשות ה' אלהים וגו', כי עיקר מדת רחמים שבשם ההוי"ה הוא בכל ארבע אותיותיו ביחד, וגם יה הוא מדת צדק ומשפט דכתיב אם עונות תשמור יה, וכפי מה שכתב בעל ספר גנת אגוז בחלק הא', ולכן הוצרך לצרף עמו מדת רחמים, ומפני כי בזה השם שהוא שם אלהים נברא העולם כנזכר לשיקבלו אלהותו, נזכר בכל מקום שמיחס אלהותו על העולם או על קצתו, כמו אלהי עולם ה', אלהי אברהם אלהי יצחק וגו', אלהיכם אלהינו, אלהי אתה, כי כלם נגזרים מאלהים, ולא מאלוה, כיון שהוא כתוב ביו"ד ולא בוא"ו, ולא מאל, שהיה לו לכתוב אלכם, ולא נמצא שום שינוי באל, אלא במדבר על עצמו אלי וצור ישועתי כי אלו השמות מורים על גדולת ה' יותר מאלהים, וכמ"ש (איוב כ"ב) הלא אלוה גובה שמים וגו' ואמרת מה ידע אל וגו', כי מצד גדולת שמותיו אלו, היה חושב איוב שלא היה משגיח בזה העולם השפל, ולכך הוזכרו אלו הב' שמות על הרוב בספר זה, ולא נמצאם כינוי על אלהות כנזכר, כי כינוי האלהות מורה על ההשגחה שמשגיח על מי שהוא אלוה עליהם, וכן שם אלהים שבו נברא העולם, כדכתיב בראשית ברא אלהים, מורה על השגחתו על ברואיו שברא, ולכן יתיחס אליהם בשם אלהות, ונמצא בכתוב אלהי אלהיכם אלהינו אלהיך אלהיו קרוב לאלפים פעמים, זולת מה שנזכר בשם אלהים לבד.
3